botox
הספריה המשפטית
דיני מכרזים

הפרקים שבספר:

ניהול משא-ומתן עם מציעים

1. ניהול משא-ומתן לאחר פתיחת ההצעות


יש פסול בניהול משא-ומתן עם מציעים לאחר פתיחת ההצעות. כוונת המחוקק ומתקין התקנות בדבר הצורך לערוך מכרז תושם לאל אם מישהו יוכל על-ידי משא-ומתן סודי להביא לידי שינוי תוצאות המכרז {בג"צ 134/66 בניין ופיתוח בנגב בע"מ נ' עיריית נתניה ושרביב בע"מ, פ"ד כ(3), 312 (1966)}.
כדי להרחיק כל חשד של ניהול משא-ומתן עם אחד המציעים מאחורי גבם של אחרים, אין דרך טובה יותר מהפסקת כל מגע בין הגוף שהוציא את המכרז ובין המציעים, במשך התקופה הקריטית מפתיחת ההצעות ועד הקבלה הסופית של אחת מהן {בג"צ 47/68 א. שרמן ובנו 1954 בע"מ נ' שר העבודה ואח', פ"ד כב(1), 496 (1968)}.
רשות ציבורית אינה רשאית לנהל משא-ומתן עם מציעים לאחר שקיבלה הצעותיהם גם אם כוונתה בתום-לב לחסוך מכספי ציבור. עם עריכת מכרז חובתה של הרשות הציבורית לקבל הצעה או לדחות אותה, כמות שהיא {בג"צ 316/63, עניין גזית ושחם}.
"משא-ומתן" אין פירושו רק דין ודברים ארוכים ומייגעים, אלא משמעותו כל החלפת דעות בין מוציא המכרז לבין אחד המשתתפים, אשר בעקבותיה בא שינוי בהצעה {בג"צ 688/81 מיגדה בע"מ נ' שר הבריאות, פ"ד לו(4), 85 (1982)}.

2. בירור פרטים עם מציע
במקרים מסויימים גם על-פי התקנות רשאי בעל המכרז להזמין מציע כדי לברר פרטים בהצעתו. ויכולה הוועדה לתקן טעות אריטמתית או שגיאה אחרת או אי-בהירות אם אין בכך משום מתן יתרון בלתי-הוגן לאותו מציע. ניהול משא-ומתן עם אחד המציעים, לאחר שבוטל המכרז ושתוקנו בו תנאים בלתי-ברורים על-ידי הכנסת שינויים שלא היו במכרז המקורי, פוגעת בעיקרון התחרות ההוגנת והשוויון בין המציעים {בג"צ 179/83 רפאל את לוי חברה קבלנית לבניין בע"מ נ' עיריית לוד ואח', פ"ד לז(4), 490 (1983)}.

3. אימתי אפשרי משא-ומתן
ניהול משא-ומתן עם מציע ש"במקום השני" אפשרי רק לאחר שוועדת המכרזים תפסול את ההצעה הזולה יותר {בג"צ 19/79 רוזמן נ' עיריית אשקלון ואח', פ"ד לג(3), 794 (1979)}.
משא-ומתן במסגרת הליכי מכרז מותר אם באה על-כך קביעה מפורשת בכללי המכרז ומשא-ומתן זה מתנהל ביושר ובהגינות {ע"א 207/79 רביב משה ושות' בע"מ ואח' נ' בית יולס בע"מ ואח', פ"ד לז(1), 533 (1982)}.

4. בירור תנאי סתום עם מציע - פסול
משא-ומתן שנוהל עם מציע, לאחר קבלת ההצעות, לשם קביעת תנאי שנשאר סתום במכרז, פסול הוא מדעיקרא {בג"צ 278/67 א' לוסטיג ג' דוביצקי, הנדסה וקבלנות בע"מ נ' ראש העיר פתח תקווה, פ"ד כב(1), 10 (1967)}.

5. שיקול-דעת הרשות המינהלית
נטל ההוכחה שהמשא-ומתן מתנהל ביושר ובהגינות, על הרשות המקומית המנהלת אותו, ועליה לדאוג שכל התנאים יהיו גלויים, ידועים מראש ומתועדים, כשלכל המשתתפים ניתנת הזדמנות שווה {ע"א 6585/95 מ.ג.ע.ר. נ' עיריית נשר, פ"ד נ(4), 206 (1996)}.

בית-המשפט קובע כי כשם שאין לשלול הענקת שיקול-דעת לרשויות רק משום יכולת השימוש לרעה בו, כך אין לשלול אפשרות לניהול משא-ומתן רק משום האפשרות לשימוש דומה בו. בשני המקרים חובה על השלטון להפעיל את כוחו במסגרת הכללים שנקבעו במשפט המינהלי.