botox
הספריה המשפטית
דיני מכרזים

הפרקים שבספר:

העדפת המכרז הפנימי

מטרת המכרז בשירות הציבורי הינה להבטיח ש"הטובים ביותר יתקבלו לעבודה ולא "הקרובים ביותר". המכרז יכול למנוע, או לצמצם, את המקרים בהם יש משוא-פנים מפלגתי או אחר בקבלת עובדים לשירות הציבורי {דב"ע מח/168-3 אלפריח והמוסד לביטוח לאומי נ' רוטנברג, פד"ע י' 515 ; דב"ע מד/ 20-4 חלמיש נ' מועצת פועלי תל אביב-יפו, פד"ע טו 320}.

לפי אותה תכלית יש לבחון את סעיף 170(ב) לפקודת העיריות, הקובע כי לא יתמנה אדם לעובד עיריה (בענייננו עובד מועצה) מבלי שהוכרז על מכרז בפומבי.

תכלית ההוראה היא למנוע מינוי של אנשים המקורבים לראש הרשות (או משיקולים פוליטיים או שיקולים זרים אחרים) מבלי שהתקבלו בהליכים הנדרשים בדין על-מנת להבטיח שוויון ושקיפות בשירות הציבורי.

צו המועצות המקומיות הוא חקיקת-משנה, שבאה להסדיר סדרי קביעת קבלת עובדים לעבודה באותן רשויות. החקיקת-המשנה, שלא יכולה לבוא בסתירה לחקיקה הראשית, קובעת מפורשות כי בטרם יתקיים מכרז פומבי, על המועצה לפרסם מכרז פנימי למילוי התפקיד הפנוי. המשמעות של מכרז פומבי, במקרה זה, זהה למכרז "חיצוני".

ב-ע"ב (נצ') 1132/05 {עמאד דחלה נ' מועצה מקומית טורעאן ואח', תק-עב 2005(2), 4660 (2005)} נידונה השאלה לגבי יישום ופרשנות של הוראות הדין לגבי מינוי גזבר במועצה מקומית.

לטענת התובע, על נתבעת מס' 1 לקיים מכרז פומבי למען מילוי משרה של גזבר המועצה, מאחר וכך נדרש על-פי סעיף 170(ב) לפקודת העיריות, החל עליה.

לטענת הנתבעות, על הנתבעת לקיים מכרז פנימי למילוי משרה, ולאחר-מכן, אם לא יימצא מועמד מתאים לתפקיד, יוכרז על מכרז פומבי, כאשר הדרישה של סעיף 170(ב) לפקודת העיריות הינה למנוע כי ימונו אנשים שאינם עובדים קבועים של הרשות בלי הליכי מכרז.

הרישא של סעיף 170 לפקודה, מדבר על איסור מינוי אדם מחוץ לרשות לעובד הרשות ומתייחס לדרך קבלה לעבודה. כאשר הסעיף קובע: "לרבות למשרות המנויות... וכן למשרות הגזבר" תכליתו היא להדגיש כי גם אם אדם מתקבל כעובד לאחת המשרות שנחשבות "משרות אמון", שניתן היה עד לתיקון הסעיף למנות ללא מכרז, קיימת אותה דרישה של הכרזה על מכרז בפומבי.

לדעת בית-המשפט אין זהות מושגית בין הניסוח "לפרסם מכרז בפומבי" בהתאם לסעיף 170(ב) לפקודת העיריות, לבין מכרז פומבי, כלשון צו המועצות המקומיות. גם מכרז פנימי מתפרסם "בפומבי".

בנוסף, תכלית ההוראה {סעיף 170(ב) לפקודת העיריות} היא למנוע כי ימונה אדם מחוץ למערכת כעובד, גם אם מדובר באחת המשרות שיכולות להיחשב כ"משרות אמון", מבלי שיינקטו הליכים המבטיחים טוהר המידות, שוויון ושקיפות, קרי, הליכי מכרז. אין בתכלית ההוראה למנוע כי עובד קבוע, שמונה כדין, יקודם לתפקיד בכיר יותר (גם של גזבר) דרך מכרז פנימי.

בית-המשפט שקל את השיקולים של דרישת מכרז פנימי לעומת מכרז חיצוני, כאשר במכרז פנימי יש העדפה של אוכלוסייה מסויימת, אך מנגד עומד אינטרס השירות הציבורי לקדם קודם את כל עובדיו, להציב בפניהם הזדמנות לקידום, ולבסוף מגיעה למסקנה כי היה פגם בהליכי המכרז.

יש לציין כי אותה פסיקה מתייחסת למינוי של גזבר בעיריה, כאשר במועצות מקומיות קיימת הוראה ספציפית (צו המועצות המקומיות) המחייבת בפרסום מכרז פנימי בין העובדים, בטרם יפורסם מכרז חיצוני.

בית-המשפט קבע כי הצו האמור מתיישב עם האמור בסעיף 170(ב) לפקודת העיריות, אין בו כל חריגה מסמכות, ולכן, על המועצה - נתבעת מס' 1 לכבדו, כפי שהיא עשתה עת פרסמה מכרז פנימי למשרה של גזבר.