מי רשאי להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית ובשם מי

סעיף 4 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 קובע כדלקמן:

"4. מי רשאי להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית ובשם מי
(א) אלה רשאים להגיש לבית-המשפט בקשה לאישור תובענה ייצוגית כמפורט להלן:
(1) אדם שיש לו עילה בתביעה או בעניין כאמור בסעיף 3(א), המעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עם קבוצת בני אדם – בשם אותה קבוצה;
(2) רשות ציבורית בתביעה או בעניין כאמור בסעיף 3(א), שבתחום אחת המטרות הציבוריות שבהן עוסקת הרשות הציבורית – בשם קבוצת בני אדם אשר אותה תביעה או אותו עניין, מעוררים שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עמה;
(3) ארגון בתביעה או בעניין כאמור בסעיף 3(א), שבתחום אחת המטרות הציבוריות שבהן עוסק הארגון – בשם קבוצת בני אדם אשר אותה תביעה או אותו עניין מעוררים שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עמה, ובלבד שבית-המשפט שוכנע כי, בנסיבות העניין, קיים קושי להגיש את הבקשה בידי אדם כאמור בפסקה (1).
(ב) לעניין סעיף זה, כאשר אחד מיסודות העילה הוא נזק –
(1) בבקשה לאישור שהוגשה בידי אדם כאמור בסעיף-קטן (א)(1) – די בכך שהמבקש יראה כי לכאורה נגרם לו נזק;
(2) בבקשה לאישור שהוגשה בידי רשות ציבורית כאמור בסעיף-קטן (א)(2) או בידי ארגון כאמור בסעיף-קטן (א)(3) – די בכך שהמבקש יראה כי לכאורה נגרם נזק לחבר הקבוצה או כי קיימת אפשרות סבירה שנגרם נזק לקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה."

סעיפים 4(ב)(1) ו- 4(ב)(2) לחוק התובענות הייצוגיות, התשס"ו-2006 עוסקים בנטל ההוכחה החל על המבקש. ובמה דברים אמורים.

סעיף 4(ב)(1) לחוק התובענות קובע כי כאשר הוגשה בקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית, על-ידי אדם שיש לו עילת תביעה, כאמור בסעיף 4(א)(1) לחוק התובענות, עליו הנטל להראות כי לכאורה נגרם לו נזק.

לעומת זאת, סעיף 4(ב)(2) לחוק התובענות קובע כי כאשר הוגשה בקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית, על-ידי רשות ציבורית, כאמור בסעיף 4(א)(2) לחוק התובענות, או על-ידי ארגון, כאמור בסעיף 4(א)(3) לחוק התובענות, עליהם הנטל להראות כי לכאורה נגרם נזק לחבר הקבוצה או כי קיימת אפשרות סבירה שנגרם נזק לקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה.

ב- ת"א (ת"א-יפו) 1200/06[55] פסקה כב' השופטת רות רונן כדלקמן:

"אינני מקבלת את טענת המבקש, ואני סבורה כי יש רלבנטיות לתחשיב גם בשלב זה של הדיון – לצורך בירור שאלת הנזק שנגרם ללקוח. כך, על המבקש להוכיח ולו לכאורה כבר בשלב זה של הדיון כי נגרם לו נזק, שאלמלא כן, הוא אינו יכול לשמש תובע ראוי (ראה סעיף 4(ב) לחוק תובענות ייצוגיות)."
ב- בש"א (ת"א-יפו) 8436/06[56] פסקה כב' השופטת יהלום הדס כדלקמן:

"18. עילת התביעה למבקש
לטענת המשיבה, למבקש אין עילת תביעה ביחס למרבית התקופה הנטענת על ידו.
סעיף 4(א)(1) דורש, כתנאי להגשת בקשה להכיר בתביעה כייצוגית, קיומה של "עילה בתביעה".
המבקש עבד אצל המשיבה בתקופה 9/02 עד 7/05.
המבקש הגדיר את "התקופה הקובעת" בבקשה, כ- "שבע שנים שלפני הגשת כתב התביעה".
משמע – עילת התביעה בתביעה הייצוגית, קמה החל מחודש 2/99 (התביעה הוגשה בחודש 2/06).
למבקש כאן אין עילת תביעה כנגד המשיבה, בנוגע לפנסיה או בכלל, לתקופה שלפני 9/02. כמו-כן, למבקש אין עילת תביעה כנגד המשיבה לתקופה לאחר 7/05.
19. לטעמנו, אין בכל כדי לאיין את זכותו לייצג את כלל הקבוצה.
פרק זמן של למעלה משנתיים וחצי, אינו פרק זמן מבוטל.
התנית הזכות לייצג בתביעה ייצוגית בהיותו של התובע עובד בנתבעת במשך 7 שנים או קרוב לכך, תביא לצמצום משמעותי באפשרות להביא לידי בירור תובענה ייצוגית בעניין אי-תשלום לקרן פנסיה."

[55] ת"א (ת"א-יפו) 1200/06 בנק לאומי לישראל נ' אלבז ניר, תק-מח 2007(2) 3814.
[56] בש"א (ת"א-יפו) 8436/06 שמואלביץ עמית נ' קודקוד אבטחה ורפואה בע"מ, תק-עב 2007(1) 7193.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

מי רשאי להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית ובשם מי