תובענות ייצוגיות - בעין המשפט - הלכה ומעשה
הפרקים שבספר:
- פתח דבר
- מהותה של התובענה הייצוגית
- ביטולן של תקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ותקנה 21 לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991
- סמכות מקומית וסמכות עניינית בתביעה ייצוגיות
- הגשת בקשה בכתב ודרך הדיון בה
- הגשת תובענה ייצוגית
- תשלום אגרה בתביעה ייצוגית
- מי רשאי להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית ובשם מי
- התנאים לאישור התובענה כייצוגית
- בקשה קודמת, תובענה ייצוגית קודמת
- תובענה ייצוגית – תביעת השבה נגד רשות
- בקשה לאישור הסדר פשרה ואישורו על-ידי בית-המשפט
- הוראות מעבר – סעיף 45 לחוק
- תיקון כתב טענות
- צירוף נתבעים
- צו גילוי מסמכים
- שכר-טרחת עורך-דין
- התיישנות
- תובענה ייצוגית וארנונה
- תובענה ייצוגית וכרטיסי אשראי
- תובענה ייצוגית ואיכות הסביבה
- תובענה ייצוגית ודיני חברות
- תובענה ייצוגית ועמלת בנק
- תובענה ייצוגית ופיצויי פיטורין
- תובענה ייצוגית וחישוב ריבית
- חיסיון בנק-לקוח בתובענה ייצוגית
- הלכות בית-משפט
התיישנות
ב- ת"מ (ת"א-יפו) 109/06[119] נדונה עתירה למחיקת בקשה להכיר בתביעה כתביעה ייצוגית לפי חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.בחודש אפריל 2001 הוגשה תביעת המבקשים לאשר את התביעה הייצוגית לפי תקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. מהות התובענה היה מתן פסק-דין הצהרתי לפיו גביית תשלום על-ידי הרשות בגין מיכלי אשפה – היתה שלא כדין.
בקשתם המקורית היתה לפסק-דין הצהרתי, וכן הוגשה מטעמם בקשה לפיצול סעדים לצורך הגשת תביעה לסעד כספי במידה ויהיה צורך בכך ואם תתקבל התביעה לפסק-דין הצהרתי.
כנגד התובענה נטענה טענת התיישנות, אשר נדחתה על-ידי הרשם. לאור העובדה כי הלכת א.ש.ת "נולדה" המתין בית-המשפט עד לאחר ההחלטה במאטריה דומה.
לאחר חקיקת חוק תובענות ייצוגיות בשנת 2006 פנו המבקשים לבית-המשפט להורות על העברת התביעה לבית-המשפט המינהלי, ובקשתם התקבלה.
אחת מטענותיה של המשיבה היא כי עילת התביעה להשבה בגין השנים 1998-2000 התיישנה.
בדחותה את טענת ההתיישנות קבעה כב' השופטת ד"ר דרורה פלפל כדלקמן:
"ג. האם התביעה התישנה?
סעף 26 לחוק תובענות ייצוגיות קובע את דרך מניין הזמנים לצורך תקופת ההתיישנות הכללית.
סעיף 45(ב) קובע כי ההוראות לפי חוק זה יחולו גם על בקשות לאישור תובענה ייצוגית ועל תובענות ייצוגיות אשר היו תלויות ועומדות לפני בית-משפט ביום פרסומו של חוק זה.
כלומר, הוראות החוק חלות גם על הליכים תלויים ועומדים, כפי שהדבר בענייננו.
סעיף-קטן (ג)(1) לסעיף 45 קובע:
'היתה תלויה ועומדת ביום פרסומו של חוק זה, בקשה לאישור תובענה ייצוגית שמתקיים בה אחד התנאים המפורטים להלן, יראו אותה, לעניין מניין תקופת ההתיישנות, כאילו הוגשה ביום פרסומו של חוק זה.'
מאחר והתובענה הוגשה מכוח תקנה 29 לתקסד"א ולא מכוח אחד החוקים הספציפיים שאפשרו הגשת תובענה ייצוגית, אזי לענייננו חל סעיף-קטן (ב) שקובע:
'עילתה אינה בגדר העילות שהיה ניתן לאשר בשלהן תובענה ייצוגית לפי אחד ההסדרים כאמור בפסקת-משנה (א).'
פסקת-משנה (א) דנה רק במקרים שהוגשה תובענה לפי אחד החוקים ספציפיים.
ולאחר שמצאנו את המקור לקביעת מניין ההתיישנות, המסקנה שאליה יש להגיע היא כי מניין הימים יתחיל לא מיום הגשת התביעה המקורית התלויה ועומדת, אלא מיום פרסומו של החוק החדש, קרי: מיום 12.3.2006.
לאור זאת אין לומר שהתביעה ... התיישנה. ואני דוחה טיעון זה."
[119] ת"מ (ת"א-יפו) 109/06 שימי בן ישי ואח' נ' עיריית לוד, תק-מח 2006(4) 363.

