בקשה קודמת, תובענה ייצוגית קודמת

סעיף 7 לחוק התובענות הייצוגיות, התשס"ו-2006 קובע כדלקמן:

"7. בקשה לאישור קודמת או תובענה ייצוגית קודמת
(א) (1) מצא בית-המשפט שאליו הוגשה בקשה לאישור כי תלויה ועומדת בקשה לאישור קודמת או תובענה ייצוגית קודמת, אשר מתעוררות בה שאלות משותפות של עובדה או משפט, הזהות או דומות בעיקרן לשאלות המתעוררות בבקשה לאישור, רשאי הוא, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין, להורות על העברת הדיון בבקשה לאישור לבית-המשפט שאליו הוגשה הבקשה לאישור הקודמת או התובענה הייצוגית הקודמת, ואם נקבע השופט או המותב שידון בבקשה הקודמת או בתובענה הקודמת – לאותו שופט או מותב.
(2) מצא בית-המשפט כי מתקיים האמור בפסקה (1), והיתה הקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור המאוחרת זהה או דומה בעיקרה לקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור הקודמת או התובענה הייצוגית הקודמת, יורה בית-המשפט על העברת הדיון בבקשה לאישור המאוחרת לבית-המשפט שאליו הוגשה הבקשה לאישור הקודמת או התובענה הייצוגית הקודמת, ואם נקבע השופט או המותב שידון בבקשה הקודמת או בתובענה הקודמת – לאותו שופט או מותב.
(ב) על בית-משפט שאליו הועבר הדיון כאמור בסעיף-קטן (א) יחולו ההוראות כמפורט להלן, לפי העניין:
(1) לעניין בקשה לאישור קודמת שטרם החל הדיון בה – בית-המשפט רשאי להורות על צירוף הבקשה לאישור המאוחרת לבקשה לאישור הקודמת ולדון בהן יחדיו, או על מחיקת אחת הבקשות, כולה או חלקה, ורשאי הוא להורות על צירוף או החלפה של מבקש או של בא-כוח מייצג, והכל כדי שעניינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר;
(2) לעניין בקשה לאישור קודמת שהחל הדיון בה – בית-המשפט רשאי להורות כאמור בפסקה (1), ובלבד שלא יורה על החלפת המבקש שהגיש את הבקשה לאישור הקודמת או בא-הכוח המייצג, אלא-אם-כן שוכנע שהדבר דרוש כדי שעניינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר, והכל בהתחשב בשלב שבו נמצא הדיון בבקשה לאישור;
(3) לעניין תובענה ייצוגית קודמת שהוגשה בשם אותה קבוצה, כולה או חלקה – בית-המשפט יורה על מחיקת הבקשה לאישור המאוחרת, כולה או חלקה, ואולם רשאי הוא להורות אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שלא יורה על צירוף עילות תביעה נוספות או חברי קבוצה נוספים אלא-אם-כן מצא כי התקיימו לגבי עילות תביעה או חברי קבוצה כאמור כל התנאים וההליכים הנדרשים לפי חוק זה לשם אישור תובענה ייצוגית; הורה בית-המשפט על צירוף כאמור, יראו את החלטתו כהחלטה בבקשה לאישור.
(ג) בית-המשפט לא יורה כאמור בסעיף-קטן (ב)(1) עד (3) אלא לאחר שנתן לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם לעניין זה."

סעיף 7 לחוק הנ"ל, מסדיר את אופן הטיפול בבקשה לתביעה ייצוגית, אשר מתעוררות בה שאלות משותפות של עובדה או משפט הזהות או דומות בעיקרן לבקשה לתביעה ייצוגית או תביעה ייצוגית העומדת ותלויה בפני בית-המשפט[67].

ובמילים אחרות, לבית-המשפט נתונה הסמכות לאחד את הדיון בתביעה הראשונה עם התביעה השניה וזאת במקרה:

א. התביעה השניה מעלה שאלות זהות מבחינה משפטית לתביעה הראשונה.
ב. התביעה השניה מעלה שאלות זהות מבחינה עובדתית לתביעה הראשונה.
ג. בשתי התביעות הן הראשונה והן השניה, מדובר בקהל לקוחות אשר התקשר עם הנתבעת לקבלת השירות.
ד. בשתי התביעות הן הראשונה והן השניה, מדובר בהסכם התקשרות זהה.
ה. בשתי התביעות הן הראשונה והן השניה עולה השאלה האם התחייבה הנתבעת כלפי המבקשים בבקשה.
חשוב לציין, כי אחת ממטרותיה של התובענה ייצוגית היא מניעת תוצאות סותרות כאשר המדובר באותן עילות ובאותן מסכת עובדות. מטרה זו תסוכל באם בית-המשפט יאפשר דיון נפרד בכל אחת מן התביעות ועל-כן, במקרה ובית-המשפט מגיע למסקנה כי המדובר באותן עילות ובאותן מסכת עובדות – "חייב" הוא, לאחד הדיון ולפעול כאמור בסעיף 7 לחוק התובענות.

הרעיון שבסעיף 7(א)(1) לחוק התובענות הוא שבמקרה ובית-המשפט, שאליו הוגשה הבקשה לאישור התובענה, מוצא כי קיימת בקשה או תובענה קודמת ואשר מעוררת שאלות משותפות של עובדה או משפט, זהות או דומות בעיקרן לשאלות המתעוררות בבקשה לאישור, רשאי הוא, במידה שהדבר מוצדק, להורות על העברת הדיון בבקשה לאישור התובענה כייצוגית, לבית-המשפט שאליו הוגשה הבקשה לאישור הקודמת או התובענה הייצוגית הקודמת. כמו-כן, במידה ונקבע שופט או מותב שידון בבקשה הקודמת או בתובענה הקודמת – רשאי בית-המשפט להעביר הדיון לאותו שופט או מותב.

סעיף 7(א)(2) לחוק התובענות למעשה "דומה" לסעיף 7(א)(1) לחוק בהבדל אחד והוא שהוא מתייחס ל"דמיון" הקבוצה. כלומר, בעוד שסעיף 7(א)(1) לחוק עוסק ב"דימיון" של שאלות משותפות או עובדה משותפת או זהה סעיף 7(א)(2) לחוק עוסק ב"דימיון" הקבוצה.

סעיף 7(ב)(1) לחוק התובענות קובע כי במקרה ובית-המשפט העביר הדיון כאמור בסעיף 7(א) לחוק התובענות יחולו אחת משלושת ההוראות הבאות:

אפשרות ראשונה – כאשר הדיון בבקשה הקודמת טרם החל. במקרה שכזה, בית-המשפט רשאי להורות על צירוף הבקשה המאוחרת לבקשה לאישור הקודמת ולדון בה יחדיו. כמו-כן, רשאי בית-המשפט להורות על מחיקת אחת מן הבקשות כולה או חלקה. בנוסף, בית-המשפט רשאי להורות על צירוף או החלפה של מבקש או בא-כוחו – והכל במטרה שעניינה של הקבוצה ינוהל בצורה הטובה והיעילה ביותר.

אפשרות שניה – כאשר הדיון בבקשה הקודמת החל. במקרה שכזה, בית-המשפט רשאי להורות כאמור באפשרות הראשונה, ובתנאי שלא יורה על החלפת המבקש או בא-כוחו. בשים-לב, כי בית-המשפט, רשאי להחליף את המבקש או בא-כוחו ובתנאי ששוכנע כי הדבר דרוש בכדי שעניינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר ובהתחשב בשלב בו הדיון בבקשה נמצא.

אפשרות שלישית – מתייחסת למקרה ובו הוגשה תובענה ייצוגית קודמת שהוגשה בשם אותה קבוצה, כולה או חלקה. במקרה זה, יורה בית-המשפט על מחיקת הבקשה המאוחרת, כולה או חלקה. יודגש, כי מטעמים מיוחדים שיירשמו רשאי בית-המשפט להורות אחרת ובלבד שלא יורה על צירוף עילות תביעה נוספות או חברי קבוצה נוספים. בית-המשפט רשאי להורות על צירוף עילות תביעה נוספות או חברי קובצה נוספים במקרה ומצא כי התקיימו לגבי עילות תביעה או חברי קבוצה כל התנאים וההליכים הנדרשים לפי חוק זה לשם אישור תובענה ייצוגית.

סעיף 7(ג) לחוק התובענות קובע כי בית-המשפט לא יורה כאמור בסעיפים 7(ב)(1) עד (3), אלא, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם.

ב- בש"א (ת"א-יפו) 10047/06[68] נדונה השאלה איזו תובענה תוביל, בדיון על הפיכתה לתובענה ייצוגית.

במקרה דנן, קבעה כב' השופטת ד"ר דרורה פלפל כדלקמן:

" ... סעיף 7(ב)(1) לחוק התובענות הייצוגיות עניינו הוראות מעבר, וזו לשונו:
'7(ב) על בית-משפט שאליו הועבר הדיון כאמור בסעיף-קטן (א) יחולו ההוראות כמפורט להלן, לפי העניין:
(1) לעניין בקשה לאישור קודמת שטרם החל הדיון בה – בית-המשפט רשאי להורות על צירוף הבקשה לאישור המאוחרת לבקשה לאישור הקודמת ולדון בהן יחדיו, או על מחיקת אחת הבקשות, כולה או חלקה, ורשאי הוא להורות על צירוף או החלפה של מבקש או של בא-כוח מייצג, והכל כדי שעניינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר;
(2) לעניין בקשה לאישור קודמת שהחל הדיון בה – בית-המשפט רשאי להורות כאמור בפסקה (1), ובלבד שלא יורה על החלפת המבקש שהגיש את הבקשה לאישור הקודמת או בא-הכוח המייצג, אלא-אם-כן שוכנע שהדבר דרוש כדי שעניינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר, והכל בהתחשב בשלב שבו נמצא הדיון בבקשה לאישור;'
איזה שיקולים יש להביא בחשבון, כדי לקבוע איזו תובענה "תוביל" וכיצד?
הייתי נותנת בהם את הסימנים הבאים:
– התובענה המקיפה ביותר.
– התובענה שתיוצג באופן היעיל והטוב על-ידי נציג ובא-כוח ראויים.
– מומנט הזמן, מי הגיש ראשון את התובענה.
מומנט הזמן הוא האלמנט הפחות משמעותי בין אמות-המידה, מכיוון שעלולים להיות מקרים, שכדי להיכנס לגדרו של קריטריון זה, לא יוקף הנושא במלואו וכתב התביעה יהיה לוקה בחסר, כך שהפרט הלא ידוע – לא יצא נשכר.
ראשית, יש לקבוע לאיזה סעיף יש לסווג את תביעת בירנבוים.
אומנם הדיון עתה מתחיל מבראשית, אבל לא ניתן להתעלם מכך שנערך דיון, נחתם הסכם פשרה, הוגש ערר, הסכם הפשרה בוטל, והדיון החל מהתחלה. כלומר מבחינת חוק התובענות אנו נמצאים במסגרת סעיף 7(ב)(2) לחוק.
הסעיף קובע מספר פרמטרים שלאחר שייבחנו לבית-המשפט שיקול-דעת אם לצרף את התביעה, לצרף את התובע ו/או בא-כוחו, או למחוק את תביעת בירנבוים.
נבחן פרמטרים אלה כסידרם:
לעניין היצוג היעיל והטוב
יש לקחת בחשבון שעניינה של הקבוצה ינוהל וייוצג באופן היעיל והטוב ביותר על-ידי נציג ראוי והולם:
'התובענה הייצוגית היא כלי רב עוצמה, שהפעלתו במקרה שאינו מתאים עלולה להביא לתוצאה שאינה רצויה. היותו של תובע תובע הולם על-פי החוק נדרש לא רק כדי להגן על העוסק אלא גם על קבוצת הצרכנים עצמם, שפסק-דין בתובענה הייצוגית יהווה מעשה בית-דין כנגדם.' (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שביעית, 2003) 50)
אין מחלוקת שלענייננו לכאורה התובעים כאן וכאן יכולים לעמוד בהגדרה זו.
ברם, במסגרת תביעת בירנבוים (הקודמת) נערך כאמור הסכם פשרה לאשרה כתביעה ייצוגית. הסכם הפשרה קיבל תוקף של פסק-דין ביום 18.12.02.
לאחר אישורו פנו היועץ המשפטי לממשלה והמועצה לצרכנות לבית-המשפט וביקשו לבטלו. היועץ המשפטי לממשלה סבר כי הפשרה מזיקה לחברי הקבוצה, הן בנושא הסכסוך והן בעניינים שכלל לא היו נושא לדיון, קרי, שבין היתר נוסחו במסגרתה מחדש חוזי הרכישה שבין חברי הקבוצה למשיבות.
הסכם הפשרה בוטל ובא-כוח המבקשים מביאו כדוגמה לחוסר נאותות.
לטעמו, התנהלות נאותה לא היתה "מייצרת" את הסכם הפשרה, שביטולו מעיד על תחילתו.
טיעון מעין זה –יש להביאו בחשבון בשקלול נקודות הזכות והחובה לתובענה "המובילה".
לעניין התובענה המקיפה יותר
עניינה של תביעת בירנבוים בסוגיית חלוקת עלויות האחזקה על כלל יחידות הנופש הניתנות לשיווק, ובצדקתן של הנתבעות בחלקן עלויות אלו בין סך הזכויות אשר שווקו בפועל.
עניינה של תובענת המבקשים (בתיק חזאן) כוללת דיון בתשלום דמי אחזקה מופרזים, אשר הופכים לטענתם את זכויותיהם לחסרות כל ערך כלכלי, בסוגיית הדו"חות הכספיים, אשר על פיהם נקבעו דמי האחזקה השנתיים ששולמו על-ידי המבקשים, בסוגיית היעדר הקיזוז מצד המשיבות של הכנסות מימון מסך עלויות האחזקה, סבסוד אחזקתן של סוויטות פאר של בעלי השליטה במשיבות על-ידי המבקשים, קביעתם או היעדר קביעתם של דמי אחזקה סופיים, גביית דמי פיצול בכלל וגביית דמי פיצול מופרזים בפרט, גביית דמי טיפול כנגד מכירת הזכות, תניות מקפחות בחוזה אחיד, השכרת השטחים הציבוריים לצורכי אירועים פרטיים, וטענות לגבי מנגנון הניהול והפיקוח הכולל ניגודי אינטרסים מובנים.
במילים אחרות, המבקשים בתובענה זו כוללים בה עילות רבות, ממצות ומגוונות, וכן סוגיות משפטיות כבדות משקל באשר להתנהלות המשיבות, עילות שאינן קיימות בתובענת בירנבוים.
תובענה זו רחבה יותר, מפורטת וסדורה. ההגנה על זכויות הנפגעים רחבה יותר בשל העילות הרבות ועל-כן נראה כי יוכלו לזכות בסעד הולם ומשמעותי יותר מתביעת בירנבוים.
לעניין הזמן
כאמור ציינתי שאלמנט הזמן, יילקח בחשבון, אבל אינו גורם מכריע.
מה דין תובענת בירנבוים?
בתביעה הנוכחית (תביעת חזאן) חתמו באופן אישי לבא-כוח התובע, אלפי מעוניינים (לפי ספירתו 5,800; לפי ספירת בא-כוח התובעים בתביעת בירנבוים פחות), התוצאה היא, שלפחות בתחילת הדרך הביע מספר רב של מעוניינים את אמונו בבא-כוח התובעים הכא; אין זה אומר, כמובן שהדבר אמור לפגוע באמון שהפרטים יכולים ליתן בבא-כוח התובע בתביעת בינרנבוים, אבל בארסנל שלו, נכון להיום מספר קטן של "מאמינים" לעומת מספר רב יותר באלפים ל"תובענה המתחרה".
אם לכך נצרף את עובדת היות היקף התביעה נרחב יותר וניתן גם משקל מה לנושא הסכם הפשרה, כי אז נגיע למסקנה, שעניינו של הציבור ייוצג בדרך היעילה והטובה ביותר באמצעות התביעה הנוכחית.
ושאלת הסיכום היא – מה דין תביעת בירנבוים לאור מסקנתי שתובענה זו – מקיפה יותר ו- "חסרת עבר מכביד".
האם ניהול משותף של שתי התובענות באמצעות בא-כוח או עורך-דין יכול להועיל לציבור, או שמא להחליש את עמדתו?
תיאמר האמת, שהתחבטתי בשאלה, בין היתר, לאור דרך הטיעון וההתנהלות השונים של בא-כוח הצדדים, והדבר עולה מפרוטוקול הדיון.
לבסוף הגעתי למסקנה שעל-מנת לאפשר קו תביעה אחיד, הומוגני ומקיף, תימשכנה שתי התובענות יחדיו כשהתובעים בתיק בירנבוים ימשיכו בתביעתם (אם יאבו בכך) ועורך-דין דורון לוי ינהל את התביעות."

[67] בש"א (ת"א-יפו) 7376/06 אורן שפייזר נ' ערוצי זהב ושות', תק-מח 2006(2) 7614.
[68] בש"א (ת"א-יפו) 10047/06 דוקטור באסם חזאן ו- 5876 אח' נ' קלאב אין אילת אחזקות בע"מ ואח', תק-מח 2007(2) 2312.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

בקשה קודמת, תובענה ייצוגית קודמת