בקשה לאישור הסדר פשרה ואישורו על-ידי בית-המשפט

סעיף 18 לחוק התובענות הייצוגיות, התשס"ו-2006 קובע כדלקמן:

"18. בקשה לאישור הסדר פשרה
(א) לא ייעשה הסכם ליישוב הסכסוך שבעניינו הוגשה בקשה לאישור או שבעניינו אושרה תובענה ייצוגית (בחוק זה – הסדר פשרה), אלא באישור בית-המשפט.
(ב) בקשה לאישור הסדר פשרה תוגש לבית-המשפט בצירוף תצהירים מטעם באי-כוח הצדדים, אשר בהם יגלו, בגילוי נאות, את כל הפרטים המהותיים הנוגעים להסדר הפשרה.
(ג) הוגשה לבית-המשפט בקשה לאישור הסדר פשרה ולא מצא בית-המשפט טעם לדחות אותה על-הסף, יורה על פרסום הודעה בדבר הגשת הבקשה לפי הוראות סעיף 25, וכן על משלוח ההודעה כאמור, בצירוף העתק מהבקשה, מההסדר ומהתובענה, ליועץ המשפטי לממשלה, למנהל בתי-המשפט, ולכל גוף או בעל תפקיד אחר שיקבע השר, ורשאי בית-המשפט להורות על משלוח כאמור גם לאדם אחר כפי שיורה; הודעה לפי סעיף-קטן זה תכלול את פרטי ההסדר שלגביו הוגשה הבקשה ויצויין בה האמור בסעיפים-קטנים (ד) ו- (ו).
(ד) אדם הנמנה עם הקבוצה שבשמה הוגשה בקשה לאישור הסדר פשרה, רשות ציבורית הפועלת לקידום מטרה ציבורית בקשר לעניין שבו עוסקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית, ארגון, שאישר השר לעניין זה, הפועל לקידום מטרה ציבורית כאמור, וכן היועץ המשפטי לממשלה, רשאים להגיש לבית-המשפט, בכתב, בתוך 45 ימים מיום פרסום ההודעה כאמור בסעיף-קטן (ג) או בתוך מועד מאוחר יותר שיקבע בית-המשפט, התנגדות מנומקת להסדר הפשרה וכן להמלצה המוסכמת בעניין גמול ושכר-טרחה שהוגשה לפי סעיף-קטן (ז)(2).
(ה) הוגשה התנגדות כאמור בסעיף-קטן (ד), רשאים המבקש או התובע המייצג, לפי העניין, והנתבע להגיש, בתוך המועד שיקבע בית-המשפט, תגובה להתנגדות.
(ו) חבר קבוצה אשר אינו מעוניין כי יחול עליו הסדר הפשרה, רשאי לבקש מבית-המשפט, בתוך המועד שנקבע להגשת התנגדויות לפי סעיף-קטן (ד), להתיר לו לצאת מן הקבוצה שעליה יחול ההסדר.
(ז) הסדר פשרה לא יכלול:
(1) עילות תביעה, בעלי דין או חברי קבוצה, אשר לא נכללו בבקשה לאישור או בהחלטה על אישור התובענה הייצוגית; ואולם אין בכך כדי לגרוע מזכותו של בעל דין לבקש מבית-המשפט רשות לתקן את הבקשה לאישור או את התובענה הייצוגית, לפי כל דין;
(2) הוראה בדבר תשלום גמול למבקש או לתובע המייצג, או שכר-טרחה לבא-כוח מייצג, ואולם הצדדים רשאים להגיש לבית-המשפט המלצה מוסכמת לעניין תשלום גמול ושכר-טרחה כאמור, לרבות שיעורו ותנאיו; הוגשה המלצה מוסכמת כאמור, ייכללו פרטיה בהודעה כאמור בסעיף-קטן (ג)."

סעיף 19 לחוק התובענות הייצוגיות, התשס"ו-2006 קובע כדלקמן:

"19. אישור הסדר פשרה בידי בית-המשפט
(א) בית-המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא-אם-כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.
(ב) (1) בית-המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקיבל חוות-דעת מאדם שמינה לשם כך, שהוא בעל מומחיות בתחום שבו עוסקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית (בסעיף זה – בודק), אלא-אם-כן סבר בית-המשפט שחוות-הדעת אינה נדרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; שכרו והוצאותיו של בודק, וכן אופן תשלומם, ייקבעו בידי השר.
(2) לא ימונה כבודק אדם שעליו המליץ אחד הצדדים או שהגיש התנגדות להסדר הפשרה לפי סעיף 18(ד) או שיעץ עצה או חיווה את דעתו לאחד הצדדים בקשר לסכסוך שבעניינו הוגשה הבקשה לאישור או אושרה התובענה הייצוגית.
(3) מונה בודק, יעביר לו בית-המשפט העתק מהבקשה לאישור הסדר הפשרה על נספחיה וכן מההתנגדויות שהוגשו לפי סעיף 18(ד); לשם מתן חוות-דעת לפי סעיף-קטן זה, רשאי כל צד להגיש לבודק כל חומר בקשר להסדר הפשרה והבודק רשאי לזמן את הצדדים כדי לשמוע את עמדתם בעניין זה וכן להציע שינויים בהסדר הפשרה, הכל כפי שימצא לנכון.
(4) בחוות-דעתו יתייחס הבודק ליתרונות ולחסרונות של הסדר הפשרה מבחינת כלל חברי הקבוצה, בשים-לב למכלול הנסיבות, ולכל עניין אחר כפי שיורה בית-המשפט.
(5) הבודק ימציא לבית-המשפט את חוות-דעתו בתוך 60 ימים מהיום שבו הועבר אליו העתק הבקשה לאישור הסדר הפשרה ובית-המשפט ימציא העתק מחוות-הדעת לצדדים; הצדדים רשאים להגיש לבית-המשפט תגובה בכתב לחוות-הדעת בתוך 30 ימים מהיום שבו הומצא להם העתק ממנה.
(ג) (1) החלטת בית-המשפט אם לאשר הסדר פשרה או לדחותו תהיה מנומקת ותכלול, בין השאר, את כל אלה:
(א) הגדרת הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה;
(ב) עילות התובענה, השאלות המהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה והסעדים הנתבעים כפי שפורטו בבקשה לאישור או כפי שהוגדרו בהחלטת בית-המשפט לפי סעיף 14, לפי העניין;
(ג) עיקרי הסדר הפשרה.
(2) בהחלטתו לפי פסקה (1) יתייחס בית-המשפט, בין השאר, לשיקולים אלה:
(א) הפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו אילו היה בית-המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה;
(ב) התנגדויות שהוגשו לפי סעיף 18(ד), וההכרעה בהן;
(ג) השלב שבו נמצא ההליך;
(ד) חוות-דעת של הבודק שניתנה לפי סעיף-קטן (ב)(5);
(ה) הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה;
(ו) העילות והסעדים שלגביהם מהווה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה מעשה בית-דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר.
(ד) (1) מצא בית-המשפט כי יש צורך לקבוע בהסדר הפשרה תנאים מסויימים, אשר נראים לו דרושים לשם הגנה על עניינם של חברי הקבוצה שעליה חל ההסדר, לשם הבטחת אכיפת הדין או לשם פיקוח על ביצוע ההסדר, לרבות תנאים והוראות לפי סעיף 20(א) עד (ג) או תנאי בדבר יציאה מן ההסדר, יודיע לצדדים להסדר הפשרה כי מתן אישורו להסדר הפשרה מותנה בהסכמתם לאותם תנאים.
(2) כללה החלטת בית-המשפט בדבר אישור הסדר הפשרה תנאי בדבר יציאה מההסדר, לא תהווה ההחלטה מעשה בית-דין כלפי חבר קבוצה אשר הודיע לבית-המשפט כי אינו מעוניין שההסדר יחול עליו.
(3) בסעיף-קטן זה, "תנאי בדבר יציאה מההסדר" – תנאי שלפיו חבר קבוצה, אשר אינו מעוניין כי יחול עליו הסדר פשרה שאושר, יוכל להודיע לבית-המשפט על רצונו זה במועד ובדרך שיקבע בית-המשפט.
(ה) העתק מהחלטת בית-המשפט לפי סעיף זה יישלח למנהל בתי-המשפט, ולעניין החלטה לאישור הסדר פשרה, יצורף להעתק ההחלטה העתק הסדר הפשרה שאושר על נספחיו, והכל לשם רישומם בפנקס.
(ו) אישר בית-המשפט הסדר פשרה, יקבע גמול למבקש או לתובע המייצג, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף 22, ושכר-טרחה לבא-כוח המייצג בהתאם להוראות סעיף 23, ורשאי בית-המשפט להתחשב בהמלצה מוסכמת שהוגשה לו על-ידי הצדדים לעניין זה.
(ז) התקיימו הליכים לאישור הסדר פשרה, ולא אושר ההסדר על-ידי בית-המשפט או שבוטל אישור שניתן על-ידי בית-המשפט להסדר פשרה, לא ישמשו דברים שנאמרו או שנקבעו במסגרת ההליכים כאמור ראיה בהליך משפטי אזרחי."

הסכם פשרה הוא למעשה הסכם ליישוב סכסוך, אשר נעשה, בין היתר, מתוך מודעות לאי-ודאות משפטית או עובדתית ואשר יש בה ויתורים הדדיים וכדברי בית-המשפט ב- רע"א 7817/99[72]:

"הפשרה הוגדרה בפסיקת בית-משפט זה כ'הסכם ליישוב סכסוך בין שני צדדים בתנאים אותם הצדדים רואים כהוגנים, אשר נעשה מתוך מודעות לאי-ודאות עובדתית או משפטית, ואשר יש בו ויתורים הדדיים של כל אחד מן הצדדים על חלק מטענותיהם'... למוסד הפשרה נודעת חשיבות רבה הן לצדדים לסכסוך, הן למערכת המשפטית, הן לציבור בכללותו..."
לעניין עידוד הסכמי פשרה מצד בית-המשפט יפים הם דברי בית-המשפט ב- ע"א 624/80[73]:

"נראה לי, שקיים אינטרס ציבורי ברור דווקא לעודד פשרות בין מתדיינים, וכל עוד לא נמצא פגם בכריתת הסכם פשרה בזה – אחד מאותם פגמים אשר מוצאים ביטויים בפרק ב' של חוק החוזים – ואין החוזה פגום מבחינת כשרם של הצדדים המתקשרים, אל לו לבית-המשפט להיחפז ולהתערב במה שהסכימו לו הצדדים מרצונם הטוב והחופשי."
סעיף 18(א) לחוק התובענות קובע כי הסדר פשרה לא יעשה אלא אם הצדדים קיבלו את אישורו של בית-המשפט.

הבקשה לאישור הסדר פשרה תוגש בכתב בצירוף תצהירים מטעם הצדדים, בהם יגלו הצדדים את כל הפרטים המהותיים הקשורים להסדר הפשרה.

סעיף 18(ד) לחוק התובענות קובע מי המוסמכים להגיש התנגדות לאישור הסדר הפשרה ואלה הם:

א. אדם הנמנה עם הקבוצה שבשמה הוגשה בקשה לאישור הסדר פשרה.
ב. רשות ציבורית הפועלת לקידום מטרה ציבורית בקשר לעניין שבו עוסקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית.
ג. ארגון, שקיבל את אישורו של השר, והפועל לקידום מטרה ציבורית.
ד. היועץ המשפטי לממשלה.
תוך 45 ימים מיום פרסום ההודעה כאמור בסעיף 18(ג) לחוק התובענות או כל תקופה אחרת שקבע בית-המשפט, רשאים ה"מתנגדים" כאמור להגיש לבית-המשפט התנגדות מנומקת ובכתב. לאחר הגשת ההתנגדות, רשאי המבקש או התובע המייצג להגיש תגובה להתנגדות. התגובה תוגש במועד שייקבע בית-המשפט.

סעיף 19(א) לחוק התובענות קובע כי בית-המשפט לא יאשר הסדר פשרה, אלא-אם-כן, מצא כי הסדר זה ראוי והוגן. סעיף 19(ב)(1) לחוק התובענות קובע כי לצורך אישור הסדר הפשרה ימנה בית-המשפט מומחה, שהוא בעל מומחיות בתחום שבו הוגשה הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית. מומחה זה, אשר נקרא בסעיף הנ"ל בודק, ייתן חוות-דעתו לבית-המשפט בעניין שבמומחיותו וזאת לאחר שקיבל לידיו את טיעוני הצדדים, במידה ואלה הוגשו. בטרם ייתן את חוות-דעתו, הבודק רשאי לזמן אליו את הצדדים בכדי לשמוע טיעוניהם. כמו-כן, הבודק רשאי להציע שינויים בהסדר הפשרה והכל כפי שיימצא לנכון.

סעיף 19(ב)(4) לחוק התובענות קובע כי הבודק יתייחס בחוות-דעתו ליתרונות ולחסרונות של הסדר הפשרה מבחינת כלל חברי הקבוצה.

סעיף 19(ב)(5) לחוק התובענות קובע כי הבודק ימציא את חוות-דעתו לבית-המשפט בתוך 60 ימים מיום שהועברה אליו הבקשה לאישור הסדר הפשרה. על-פי סעיף זה, בית-המשפט הוא זה שיעביר עותק מחוות-הדעת לצדדים. לאחר קבלת חוות-הדעת, הצדדים רשאים להגיש לבית-המשפט, תוך 30 יום מיום קבלת חוות-הדעת, תגובה בכתב ובתגובה יציינו את הערותיהם בהתייחס לחוות-הדעת של הבודק.

סעיף 19(ג)(2) לחוק התובענות קובע השיקולים אותם ישקול בית-המשפט בטרם יכריע בבקשה לאישור ההסדר ואלה הם:

א. הפער שבין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שהיה אמור להתקבל אילו בית-המשפט היה מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה.
ב. התנגדויות שהוגשו לפי סעיף 18(ד) לחוק התובענות וההכרעה בהן.
ג. חוות-הדעת של הבודק.
ד. הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית למול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה.
ה. השלב שבו נמצא ההליך.
נציין כי סעיף 19(ז) לחוק התובענות קובע כי במידה והסדר הפשרה לא אושר או שבוטל אישור שניתן על-ידי בית-המשפט – הדברים שנאמרו או שנקבעו במסגרת ההליכים לא יהווה כראיה בהליך האזרחי.

ב- ת"א (ת"א-יפו) 1646/04[74] עסקינן בבקשה לאישור הסדר פשרה. כב' השופטת גדות שרה במקרה דנן קבעה כדלקמן:

"21. מינוי בודק
א. סעיף 19(ב) לחוק תובענות ייצוגיות קובע כדלקמן:
'בית-המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקיבל חוות-דעת מאדם שמינה לשם כך, שהוא בעל מומחיות בתחום שבו עוסקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית (בסעיף זה – בודק), אלא-אם-כן סבר בית-המשפט שחוות-הדעת אינה נדרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; שכרו והוצאותיו של בודק, וכן אופן תשלומם, ייקבעו בידי השר.'
ב. חוק תובענות ייצוגיות פורסם ביום 12.3.06, כמעט שנתיים לאחר שהוגשו התביעות נשוא פסק-דין זה והבקשות לאישורן כייצוגיות.
הסכם הפשרה הוגש ביום 22.9.05, כחצי שנה לפני פרסומו של חוק תובענות ייצוגיות.
החוק הוחל גם על בקשות לאישור תובענה ייצוגית ועל תובענות ייצוגיות, אשר היו תלויות ועומדות לפני בית-המשפט ביום פרסומו (סעיף 45 לחוק תובענות ייצוגיות).
יחד עם זה, הסכם הפשרה הוגש, כאמור, 6 חודשים לפני פרסומו של החוק, וניתן היה לאשרו עובר לפרסומו של החוק.
לפיכך הסכם הפשרה נשוא פסק-דין זה מצוי על "קו התפר" לעניין תחולתו של חוק תובענות ייצוגיות.
ג. יתירה מכך – ביום 22.9.05 הוגשה הבקשה לאישור הסכם הפשרה וביום 10.10.05 ניתנה החלטה לקבלת עמדת היועץ המשפטי לממשלה.
רק ביום 26.3.06, לאחר כ-5 חושים מיום החלטתי, ובאיחור ניכר, ולאחר הגשת מספר בקשות להארכת מועד, הגיש היועץ המשפטי לממשלה את עמדתו.
משום כך, ואילו הוגשה תגובת היועץ המשפטי לממשלה במועד, ניתן היה לאשר את הסדר הפשרה לפני צאת החוק.
ד. זאת ועוד, ואולי חשוב מכך.
בפתח עמדתו מציין היועץ המשפטי לממשלה כי לאחר קבלתו של חוק תובענות ייצוגיות הוא חל גם על בקשות תלויות ועומדות.
למרות זאת לא התייחס היועץ המשפטי לממשלה בעמדתו מיום 26.3.06 לשאלת הבודק ואף לא ביקש מינוי בודק.
ה. לאור כל האמור לעיל, ומאחר ולא הועלתה כל טענה של ממש כנגד חוות-הדעת הכלכלית וכנגד סכום ההטבות הנקוב בו בסך 60 מיליון ש"ח, לא מצאתי מקום למינוי בודק."

[72] רע"א 7817/99 אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ ואח' נ' קופת חולים מכבי ואח', פ"ד נז(3) 49.
[73] ע"א 624/80 אמינה עבד אמארה ואח' נ' נמני ציון ואח', פ"ד לז(2) 606.
[74] ת"א (ת"א-יפו) 1646/04 זומר יובל נ' גדיש קרנות גמולים בע"מ ב- ת"א 1646/04 ואח', תק-מח 2006(4) 5341.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

בקשה לאישור הסדר פשרה ואישורו על-ידי בית-המשפט