הזכות להגיש תביעה נגזרת (סעיף 197 לחוק)

סעיף 197 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובע כדלקמן:

"197. הזכות להגיש תביעה נגזרת (תיקון: התשע"א(3))
תובע רשאי להגיש תביעה נגזרת באישור בית-המשפט לפי הוראות סעיף 198, אם התקיים אחד מאלה:
(1) הפעולה שננקטה או ההחלטה שנתקבלה לפי סעיף 152(1) לא השמיטה, לדעתו, את עילת התביעה;
(2) החברה דחתה את דרישת התובע כאמור בסעיף 195(2);
(3) החברה הודיעה לתובע כי החליטה להגיש תביעה, כאמור בסעיף 195(3), אך התביעה לא הוגשה בתוך שבעים וחמישה ימים מיום ההודעה;
(4) החברה לא השיבה לדרישה בהתאם להוראות סעיף 196.
(5) התובע פטור מהגשת דרישה לחברה לפי הוראות סעיף 194(ד)."

על-פי סעיף 197 לחוק החברות, תובע רשאי להגיש תביעה נגזרת באישור בית-משפט, בהתקיים אחד מתוך ארבעה קריטריונים, וביניהם, דחיית דרישתו בדבר הגשת התביעה על-ידי החברה או היעדר תשובה בעניין מצד החברה.

ב- ת"א (מחוזי יר') 4071/10 {זנון קלוגר נ' אולג אייזיקוביץ', תק-מח 2011(2), 4448, 4451 (2011)} קבע בית-המשפט:

"10. מקובלת עלי טענת המשיב, כי המהלך שביצע המבקש כדי להניע את החברה לנקיטת הליך נגד המשיב, איננו עומד בדרישות הדין המחייב כיום ובעת שנעשתה הדרישה, על-פי פשט לשונו של החוק. כך למשל, לא הוצגה כל פנייה, שבה פורטו העובדות היוצרות את עילת התביעה כנדרש בסעיף 194(ג) לחוק החברות. בנוסף, על-פי הנטען בידי המבקש עצמו, וכעולה מן הפרוטוקול אליבא דנוסחו של המבקש (נספח 10 לבקשה), בישיבה מיום 18.1.10 לא התקבלה החלטה לכיוון זה או אחר בנושא התביעה הנגזרת, אלא החברה נמנעה מהחלטה. משכך נעשה, היה על המבקש, לכאורה, להמתין 45 יום בטרם הגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת, כמצוות סעיף 197(4) במשולב עם 196 לחוק החברות. לאחר חלוף תקופה זו, מבלי שהחברה הודיעה על הדרך בה נקטה לפי סעיף 195 שם, אזי נפתחת בפניו הדרך להגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת. לא כך נעשה במקרה דנן. המבקש הגיש את הבקשה לאישור תביעה הנגזרת לבית-המשפט ביום 8.2.10, בחלוף פחות משלושה שבועות ממועד האסיפה שבה, לטענתו, העלה הוא לדיון את נושא התביעה הנגזרת, ולא המתין 45 יום כמצוות המחוקק. בכך כשל, לכאורה, המבקש מלקיים את הוראות הדין בעניין."

ב- בש"א (מחוזי ת"א) 3664/09 {שגיא הירש נ' יואב ביגון, תק-מח 2009(3), 3244, 3246 (2009)} קבע בית-המשפט:

"מהאמור בסעיפים 198-194 לחוק החברות עולה כי בטרם הגשת תביעה נגזרת, על בעל המניה או הדירקטור לפנות לחברה בכתב ולדרוש ממנה את מיצוי הזכויות בדרך של הגשת תובענה. סעיף 194(ג) לחוק החברות קובע כי הדרישה האמורה תופנה ליו"ר דירקטוריון החברה, ובמסגרתה יפורטו העובדות היוצרות את עילת התביעה והנימוקים להגשתה. על-פי סעיף 195 לחוק החברות, חברה שקיבלה דרישה רשאית לבחור באחת מתוך שלוש האפשרויות הבאות- לבצע פעולה או לקבל החלטה שכתוצאה ממנה נשמטת עילת התביעה, לדחות את דרישת התובע או להחליט על הגשת התביעה. על-פי סעיף 197 לחוק החברות, תובע רשאי להגיש תביעה נגזרת באישור בית-משפט, בהתקיים אחד מתוך ארבעה קריטריונים, וביניהם, דחיית דרישתו בדבר הגשת התביעה על-ידי החברה או היעדר תשובה בעניין מצד החברה. בענייננו, כאמור, ניתן אישור מצד התובעת 2 להגשת התביעה. הפרוטוקול נערך אמנם על בסיס החלטת התובעת 2 מיום 18.10.06, אך הוא נערך ונחתם ביום 31.5.07, ולכן מבחינה זו, חתימת התובע 1 מתיישבת עם מועדי שהייתו בחו"ל. אציין, כי ייפוי-הכוח מיום 18.10.06 נחתם גם הוא על-ידי התובע 1, ועובדה זו קשה יותר ליישוב עם מועדי שהייתו בחו"ל, אך ייתכן שקיים הסבר כלשהו לכך (שכן התאריך 18.10.06 מודפס על גבי ייפוי-הכוח ולא הוסף בכתב יד לצד חתימתו של התובע 1). מכל מקום, איני סבור שעניין פרוצדוראלי-טכני זה מצדיק את סילוק התביעה על-הסף. לעצם העניין, אני שותף לעמדת התובעים לפיה פרוטוקול החלטת התובעת 2 מהווה אינדיקציה ממשית להסכמתה להגשת התביעה, ובהתאם לכך, ולאור הוראות סעיפי חוק החברות האמורים, ממילא אין רלוונטיות למתכונת של תביעה נגזרת. בנוסף, בניגוד לטענת הנתבעים, אין אינדיקציה להיעדר קיומה של זכות תביעה לתובע 1. אמנם, הרושם שמתקבל הוא ששם המתחם היה בבעלות התובעת 2, וכך גם יתר הקניין שנגזל על-ידי הנתבעים, אך עם-זאת, גלומים בתביעה סעדים הרלוונטיים באותה מידה לתובע 1 - לקבוע כי הנתבע 1 הפר את הסכם השותפות עם התובע הפרה יסודית ומהותית וכן לחייב את הנתבעים בתשלום פיצוי כספי לתובעים בגין השימוש שנעשה שלא כדין בקניינה של התובעת 2."

ב- בש"א (שלום ר"ל) 3597/08 {דן הלל נ' יחזקאל עזר, תק-של 2009(1), 14857, 14859 (2009)} קבע בית-המשפט:

"12. עם-זאת, ובמקרה זה, לא אוכל להסכים עם הפסיקה שנזכרה לעיל, ולהלן אפרט טעמי לכך.

13. סימן א' לפרק השלישי לחוק החברות עוסק בתביעה הנגזרת. החל מסעיף 194 ואילך לחוק החברות מתווה החוק את התנאים להגשת תביעה נגזרת. כך, יש לפנות אל החברה בכתב (סעיף 194(א)) ורק אם החברה פעלה או חדלה מלפעול באחת הדרכים המנויות בסעיף 197 לחוק החברות, תתאפשר הגשת בקשה לאישור הגשת תביעה כתביעה נגזרת בשם החברה, ובית-המשפט ייתן אישורו רק 'אם שוכנע כי לכאורה התביעה וניהולה הן לטובת החברה וכי התובע אינו פועל בחוסר תום-לב' (סעיף 198 לחוק החברות).

14. בהחלטה בעניין גידי תנורים סבר בית-המשפט המחוזי, ככל הנראה, כי הוראות סעיפים 197 ו- 198 הן הוראות שבסדרי דין ולפיכך לא יוכל בורר שאינו כבול לסדרי הדין לדון בהן. כך יש להבין את ההחלטה לפיה בשל כך שהבורר איננו כבול לדיני הראיות ולסדרי הדין אין הוא יכול לדון בבקשה לאישור הגשת תביעה נגזרת.

15. בעניין זה, סבורני כי ההוראות שבסעיפים 197 ו- 198 אינן הוראות שבסדרי הדין הנוהגים בבית-המשפט. קיימות בסעיפים אלה ובסעיפים הקודמים להם הוראות דיוניות בכל הקשור לפעולות שעל התובע והחברה לנקוט בהן כחלק מהתנאים המוקדמים שצריכים להתקיים לצורך הגשת תביעה נגזרת, אך אין הן עוסקות בסדרי הדין הנוהגים בבית-המשפט.

ההוראות שבסעיפים 197 ו- 198 לחוק החברות הן הוראות דין מהותי, ובהיות הבורר בענייננו מחוייב לפסוק לפי הדין המהותי ואף חייב לנמק את פסקו, אינני רואה כל מכשול בהעברת בקשה לאישור תביעה נגזרת לבוררות, בהתאם להסכמת הצדדים, כמו גם את התביעה, ככל שתאושר הגשת התביעה הנגזרת בשם החברה.

16. הצורך באישור בית-המשפט להגשת תביעה נגזרת מקורו בכך שמדובר בתביעה שמבקשים להגישה בניגוד לרצון החברה התובעת, כשעסקינן בבקשת המיעוט שאיננו יכול לכפות את רצונו על החברה. לצורך זה נדרש אישור בית-המשפט ואין אפשרות להגיש את התביעה הנגזרת ללא קבלת אישורו.

מקום בו הסכימו החברה, בעלי מניותיה והדירקטורים, כי כל מחלוקת בינם לבין עצמם ו/או בינם לבין החברה תידון במסגרת בוררות, אין כל טעם מהותי מדוע אותו בורר המוסמך לדון בסכסוך בין החברה לבין בעל מניות בחברה, לא יהא מוסמך לדון ולאשר הגשת תביעה מעין זו.

17. ואם יטען הטוען כי סמכות זו התייחדה בחוק החברות לבית-המשפט ולו בלבד, יש להשיב כי כך הוא המצב לגבי כל תביעה ותביעה שהסמכות לדון בה מסורה לבית-המשפט לערכאותיו השונות לפי כללי הסמכות. אם מסכימים צדדים להעביר לבוררות סכסוכים בהיקף נרחב, אשר מטבע הדברים מסורים להכרעת בית-המשפט, אין כל סיבה שלא לראות כסכסוך שהסכמה זו חלה עליו גם סכסוך הנובע מרצון מי מבעלי המניות או הדירקטורים להגיש תביעה נגזרת בשם החברה. יצויין כי בית-המשפט המוסמך לדון בבקשה לאישור תביעה נגזרת הינו כל בית-משפט שלו הסמכות לדון בתובענה (סעיף 198(ג) לחוק החברות), דהיינו הסמכות לא הוקנתה לבית-משפט ספציפי, אלא יחולו כללי הסמכות הרגילים. אין לבית-המשפט במקרה זה עדיפות על בורר, ואין לומר כי בורר לא יוכל לעשות במקרה זה את מלאכתו של בית-המשפט, כפי שבפועל נעשה לגבי כל סכסוך שהוסכם להעבירו לבוררות.

רצון הצדדים בענייננו היה כי כל המחלוקות ביניהם יידונו במסגרת בוררות ואין להוציא מכלל זה את המחלוקת, האם ניתן או לא ניתן להגיש תביעה נגזרת של החברה נגד אחד מבעלי מניותיה או נגד אחד הדירקטורים שלה.

18. זאת ועוד, גם אם היו הוראות סעיפים 197 ו- 198 לחוק החברות כוללות הוראות שבסדרי הדין, אינני רואה בכך סיבה שלא להעביר את המחלוקת בין הצדדים להכרעת בורר שאיננו כבול לסדרי הדין.

הוראות שבסדרי הדין פזורות בכל דברי החקיקה, ומקובל ושכיח לפטור בוררים מהוראות סדרי הדין. אינני רואה בהוראות שבסדרי הדין המתייחסים לאישור תביעה נגזרת משום הוראות עדיפות על הוראות אחרות שבסדרי הדין, ואם הסכימו הצדדים לפטור את הבורר מסדרי הדין ביחס לכלל המחלוקות שביניהם, אין סיבה שלא להחיל זאת גם על הליכים לאישור תביעה נגזרת.

19. אשר-על-כן אינני רואה מניעה לכך, שמקום בו הסכימו הצדדים להעביר לבוררות את כלל המחלוקות שביניהם, באה בגדר מחלוקות אלה גם בקשה לאישור הגשת תביעה נגזרת."

ב- בש"א (מחוזי ב"ש) 1823/06 {גידי תנורים בע"מ נ' יצחק אדרי, תק-מח 2006(3), 9388, 9391 (2006)} קבע בית-המשפט:

"אם אקבל עמדת החברה התוצאה היא שהבורר יכול להתעלם לחלוטין מהוראות סעיף 197 ו- 198 לחוק החברות שכן אין הוא כבול בסדרי דין ובדיני ראיות. התנאים שנקבעו בחוק להגשת התביעה הנגזרת הם מאוד ברורים ומדוייקים, בעוד הבורר על-פי הסכם הבוררות פטור מהם והתוצאה היא התעלמות מהוראות החוק. גם אם נעבור משוכה זו ונגיע לעיקר הרי שהבקשה מתייחסת להתנהלותו של מנהל החברה, שמיוחסות לו פעולות ועסקאות שטעונות אישור מבלי שאלה אושרו על-ידי החברה. עסקינן למעשה באחריות נושאי משרה. אין בסמכותו של הבורר להכריע בהפרת חובת אמון של נושאי משרה, שכן זהו סעיף קוגנטיבי שלא ניתן להתנות עליו."

ב- ת"א (שלום ת"א) 71611/00 {עדגל השכרת רכב בע"מ נ' אורלי שגיא, תק-של 2001(4), 10772, 10776 (2001)} קבע בית-המשפט:

"יתרה מזו, לכתבי הטענות צורף העתק ממכתב שנשלח על-ידי ב"כ סדובניק, עו"ד צברי, לעו"ד יורם כהן אשר מונה כדירקטור מכריע ובו נתבקשה הסכמתו להגשת תביעה כנגד שגיא. לא נטען כי המכתב לא נשלח, אף לא הובא לידיעתי מענה כלשהו.

בהתאם לסעיף 197(4) לחוק החברות, תובע רשאי להגיש תביעה נגזרת באישור בית-המשפט באם "החברה לא השיבה לדרישה בהתאם להוראות סעיף 196".

לכאורה נתקיימו הוראות הסעיף במקרה זה.

מכל מקום אין מקום למחיקה על-הסף והסוגיה תתברר במהלך הדיון."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

הזכות להגיש תביעה נגזרת (סעיף 197 לחוק)