בקשה לגילוי מסמכים (סעיף 198א לחוק)

סעיף 198א לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובע כדלקמן:

"198א. בקשה לגילוי מסמכים (תיקון: התשע"א(3))
(א) מי שרשאי להגיש תביעה נגזרת לפי סעיף 197, רשאי לבקש מבית-המשפט, לפני הגשת הבקשה לאישור התביעה או לאחר הגשתה, כי יורה לחברה לגלות מסמכים הנוגעים להליך אישור התביעה הנגזרת.
(ב) בית-המשפט רשאי לאשר בקשה כאמור בסעיף-קטן (א) אם שוכנע כי המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית לגבי קיומם של התנאים לאישור התביעה הנגזרת המנויים בסעיף 198(א)."

ב- בש"א (מחוזי ת"א) 14335/05 {בן יקר ניסים נ' נצבא חברה להתנחלות בע"מ, תק-מח 2006(1), 4550 (2006)} נפסק מפי כב' השופט ד"ר עמירם בנימיני:

"1. המבקשים גישו על דרך של המרצת פתיחה בקשה לאשר להם להגיש תובענה נגזרת, בשם החברה המשיבה, כנגד מנהליה שהם המשיבים 21-2 (שלא צורפו לבקשה הנדונה כאן, משום מה). המשיבים הגישו כתב תשובה לבקשה. המרצת הפתיחה טרם נדונה (היום יתקיים הדיון המקדמי בבקשה), אך בית-משפט זה כבר קבע כי ניתן היה להגישה על דרך של המרצת פתיחה.

2. המבקשים הגישו בקשה להורות למשיבה לגלות בתצהיר ערוך כדין את כל המסמכים המצויים ו/או שהיו מצויים בחזקתה ו/או בשליטתה והנוגעים לעניין הנדון (בקשה לצו גילוי מסמכים כללי). בנוסף, עתרו המבקשים להורות למשיבה לגלות ולהמציא להם שורה ארוכה של מסמכים שדרשו במכתבם למשיבה, ובהם כל הפרוטוקולים של אסיפות הדירקטוריון בהם נדונה קבלת אשראי מבנקים, החל ממחצית שנות התשעים; כל הפרוטוקולים של אסיפות הדירקטוריון הנוגעות לרכישת מניות מבעלי המניות בחברה; רשימת חברי הדירקטוריון שנטלו חלק בהחלטות שהתקבלו באסיפות אלו; כל המסמכים הבנקאיים הנוגעים לקבלת האשראי לחברה; פירוט של כל העלויות וההוצאות הנוגעות לניהול משא ומתן בניסיון למכור את המניות בהצעת רכש; פוליסות הביטוח של המנהלים; כל הדוחות הכספיים של החברה ושל שתי חברות בנות שלה; כל הפרוטוקולים של ישיבות הדירקטוריון בחברות הבנות בנושא קבלת אשראי לרכישת מניות המשיבה.

3. בבקשה נטען כי על-פי ההלכה ניתן לבקש גילוי ועיון במסמכים בתובענה המוגשת על דרך המרצת פתיחה, וכי המסמכים שמבקשים לעיין בהם נוגעים ישירות למחלוקת שבין הצדדים, אשר עולה במסגרת הליך זה. בנוסף, גם אם יש מקום לעשות היקש בין בקשה לאישור תובענה נגזרת לבין בקשה לאישור תובענה ייצוגית, הרי שעל-פי הפסיקה יש מקום לגילוי ועיון במסמכים כאשר מוגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית, וכך יש לנהוג גם במקרה זה. כמו-כן טוענים המבקשים כי הם רשאים לבקש גילוי ועיון בסוגי מסמכים, ולא רק במסמך ספציפי, והדבר כולל חברות-בת של החברה המשיבה.

הבקשה נדחתה בשלב הראשון משום שהוגשה בטרם הוגש כתב התשובה מטעם המשיבים, אך לאחר הגשת כתב התשובה שבו המבקשים וחזרו על בקשתם למתן צו גילוי ועיון במסמכים.
4. המשיבה מתנגדת למתן הצו. לטענתה אין הליך של גילוי ועיון במסמכים בתובענה שהיא בקשה לאישור תביעה נגזרת: כל עוד לא אושרה הגשת התביעה, אין למבקשים מעמד המצדיק גילוי ועיון במסמכים. יש למנוע ניצול לרעה של הגשת הבקשה לשם עריכת "מסע דייג" של חיטוט במסמכי החברה, בטרם הוכיחו המבקשים כי יש בידם עילה טובה להגשת תובענה נגזרת, שהיא חריג לכלל לפיו הסמכות לתבוע צדדים שלישיים נתונה לחברה עצמה ולא לבעלי מניותיה. עוד טוענת המשיבה כי אין מקום להורות על גילוי מסמכים שאיננו מתבקש בצורה פרטנית; כי המסמכים המבוקשים אינם רלבנטיים בשלב זה של הדיון, וחלקם אף מצויים בידי צדדים שלישיים, או שהם אינם קיימים אלא צריך לייצרם.

5. ההלכה היא, וכך אף הפרקטיקה הנוהגת, כי ניתן לבקש גילוי ועיון מסמכים גם בתובענה המתנהלת על דרך של המרצת פתיחה, למרות שהדבר לא נקבע בתקנות (ראה: ע"א 6926/93 מספנות ישראל בע"מ נ' חברת החשמל לישראל, פ"ד מח(3), 749, 794-793 (1994); י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995), 439; א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שביעית, התשס"ג-2003), 172).

במסגרת זו ניתן לבקש צו גילוי מסמכים כללי לפי תקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כמו שניתן גם לבקש לעיין במסמכים שלא ניתן לגביהם תצהיר גילוי מסמכים, ושלא נזכרו בכתבי הטענות של הצד האחר, וזאת מכוח תקנה 117. אין גם מניעה לבקש צו לגילוי ועיון במסמכים מקטגוריה או קטגוריות מסויימות, ובלבד שהמבקש זכאי לעיין בהם, והם נמצאים ברשותו או בשליטתו של הצד האחר. לשם כך יש צורך לתמוך את הבקשה בתצהיר, כפי שמורה תקנה 117 הנ"ל - דבר שלא נעשה במקרה דנא. זאת ועוד, אין מניעה לבקש צו גילוי ועיון במסמכים של חברת-בת הנשלטת בידי בעל דין (ראה ספרו הנ"ל של א' גורן, 164).

6. במקרה דנא אין מדובר בתובענה רגילה המוגשת על דרך המרצת פתיחה, אלא בבקשה לאישור תביעה נגזרת. מבחינה מהותית, אין זה משנה אם הבקשה הוגשה כתובענה עצמאית על דרך של המרצת פתיחה, או כבקשה המוגשת בגידרה של התביעה הנגזרת. בשני המקרים, מצויים אנו בשלב מקדמי שבו שוקל בית-המשפט אם יש מקום להתיר למבקש-תובע להגיש תביעה נגזרת בשם חברה, כאמור בסעיף 198 לחוק החברות, התשנ"ט-1999. בשלב זה של הדברים, כל עוד לא אושרה הגשת התובענה הנגזרת, אין למבקש זכות לבקש גילוי ועיון מסמכים הדרושים לו לניהול התובענה הנגזרת, ומסמכים אלו גם אינם רלבנטיים בשלב מוקדם זה. לכן, ההלכה המתייחסת לגילוי ועיון במסמכים בתובענה רגילה שהוגשה על דרך של המרצת פתיחה, איננה יכולה לחול במידה שווה על המרצת פתיחה שהיא בקשה לאישור תובענה נגזרת. מכאן ברור גם כי לא ניתן לבקש צו גילוי מסמכים כללי במסגרת בקשה או תביעה לאישור תובענה נגזרת.

7. עם-זאת, מן האמור לעיל אין להסיק שלא ניתן להעניק צו לגילוי או עיון במסמכים מסויימים במסגרת הבקשה לאישור התובענה הנגזרת, בין אם בקשה זו הוגשה על דרך המרצת פתיחה, ובין אם הוגשה כבקשה בגדרה של התובענה הנגזרת. לדעתי, יש מקום למתן צו שכזה, כאשר הבקשה היא לגלות מסמך או מסמכים מסויימים הדרושים למבקש לצורך הוכחת התנאים לאישור התובענה הנגזרת, להבדיל ממסמכים הדרושים להוכחת התובענה עצמה - אם וכאשר תאושר.

על-מנת לשכנע את בית-המשפט לאשר את התובענה הנגזרת צריך התובע להוכיח על-פי סעיף 198 לחוק החברות כי הוא פועל בתום-לב, וכי ניהול התביעה הוא לטובת החברה, והדבר כולל כמובן הוכחה לכאורה של עילת התובענה הנגזרת. אם לצורך כך - ולצורך כך בלבד - נדרש למבקש עיון במסמכים מסויימים הנמצאים בידי החברה, אין כל צידוק שבדין למנוע מן המבקש לעיין במסמכים אלו.

בעניין זה, ניתן לעשות היקש מן ההלכות שנפסקו לגבי בקשה לאישור תובענה ייצוגית: בשני המקרים קיים צורך, בנסיבות המתאימות, בגילוי ועיון במסמכים לשם הוכחת התנאים המקדמיים לאישור התובענה, בשלב שבו טרם ברור אם היא תאושר. בעניין זה עלי לחלוק על חברי, כב' השופט נ' ישעיה, הסבור כי אין מקום להורות על גילוי מסמכים בטרם אושרה התובענה הנגזרת; לדעתו, בניגוד לתובענה ייצוגית שבה יש לתובע לפחות עילה אישית - הרי שלאדם המבקש להגיש תביעה נגזרת אין כל עילה כל עוד לא אושרה התובענה (ראה: ת"א (ת"א) 1931/00, בש"א 14355/03, בש"א 15457/03 שטרית שמעון ואח' נ' אריסון השקעות בע"מ, לא פורסם).

8. הכלל המנחה לעניין גילוי ועיון במסמכים במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית, הוא כי ניתן להורות על-כך רק כאשר יש במסמכים המבוקשים כדי לסייע לבית-המשפט להכריע בשאלה אם לאשר את התובענה הייצוגית (ראה: בר"ע 4556/94 טצת ואח' נ' זילברשץ ואח', פ"ד מט(5), 774, 787 (1996)). כפי שהבהיר כב' הנשיא א' ברק באותו עניין, בעמ' 787: 'אין זהות בין גילוי לצורכי האישור לבין גילוי לצורכי המשפט גופו' (ראה גם דברי כב' השופט י' עדיאל ב- ת"א (יר') קיבוץ צורים ואח' נ' מדינת ישראל, דינים מחוזי לב(10), 603). בכך נדחתה הגישה לפיה מצפים מאדם המגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית להכיר את המצב העובדתי באופן שאין נדרשות לו ראיות נוספות לשם אישור הבקשה (ראה: רע"א 10052/02 יפעת ואח' נ' דלק מוטורס ואח', פ"ד נז(4), 513, 518 (2003); ע"א 8521/03 תאגיד לאיסוף כלי משקה בע"מ נ' קראוס ואח', דינים עליון ס"ו 867 (2004)). הלכות אלו יפות גם לעניין בקשה לאישור תובענה נגזרת.

9. ההלכה הנוהגת לגבי גילוי ועיון במסמכים במסגרת אישור בקשה להגשת תובענה ייצוגית, היא כי נדרשת זהירות יתרה במתן זכות זו בשלב של אישור הבקשה, מחשש שהיא תגרום נזק מיותר (דברי כב' הנשיא א' ברק בעניין טצת נ' זילברשץ הנ"ל, בעמ' 787, ודברי כב' השופט א' ריבלין בעניין יפעת נ' דלק מוטורס הנ"ל, בעמ' 519-518). לכן הדגישו בתי-המשפט כי הזכות לעיון במסמכים יכול שתתייחס רק למסמכים הרלבנטיים לשלב זה של הדיון, קרי: לצורך הוכחת התנאים המקדמיים לאישור התובענה, וכי יש לבחון כי המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית המלמדת על עילת תביעה לכאורה, ועל התקיימותם של תנאי-הסף לאישור התובענה. גם הלכות אלו ישימות לבקשה לאישור תביעה נגזרת.

10. בענייננו: המבקשים לא תמכו בקשתם בתצהיר, בניגוד למצוות תקנה 117 לתקנות סדר הדין האזרחי, ולא נעשתה כל אבחנה בבקשה בין מסמכים שאולי יהיו רלבנטיים לתובענה הנגזרת עצמה - אם תאושר הגשתה - לבין מסמכים הדרושים למבקשים כבר בשלב מקדמי זה, לצורך הוכחת התנאים לאישור התובענה הנגזרת. אין מדובר בבקשה לגילוי מסמכים מסויימים, אלא בבקשה כוללנית וגורפת שאין להתיר אותה בשלב מוקדם זה, בו טרם התבררה זכותם של התובעים להגיש תביעה נגזרת, וכאשר אין זה ברור האם וכיצד דרושים המסמכים הרבים המבוקשים לשם הוכחת התנאים לאישור התביעה הנגזרת. על אחת כמה וכמה אין כל הצדקה בשלב טרומי זה להורות על מתן צו גילוי מסמכים כללי. לפיכך, הבקשה נדחית."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

בקשה לגילוי מסמכים (סעיף 198א לחוק)