עדיפותו של הליך פירוק על פני תביעה נגזרת

ב- ת"א (שלום ת"א) 31309/04 {רחום דן נ' SONG YUPING, תק-של 2007(1), 24239, 24240 (2007)} קבע בית-המשפט:

"במקרה דנן, החברה מכרה את רכושה, הציוד והמלאי לנתבעת 3. החברה אינה פעילה ובמצב של חדלות פרעו.

אף אם יינתנו לה כל הסעדים במסגרת תביעה זו, הרי שלא תחזור לפעילותה. מטרת התביעה, לשיטתו של התובע, הינה שימוש בכספים שיתקבלו לצורך תשלום לנושי החברה ולצורך מימון הליך פירוקה.

עדיפותו של הליך הפירוק
התובע לא הסביר כאמור, מדוע לא נקט ישירות בהליך הפירוק.

מדוע נדרשים מספר הליכים, בערכאות שונות, תוך הוצאת הוצאות ייצוג בכל הליך והליך?

על בית-המשפט, במסגרת שיקולי הצדק, לבחון גם שיקולים דיוניים.

'בדרך-כלל מן הראוי למנוע פיצולי התדיינויות ודיונים כפולים שיש בהם כדי להטריד את הנתבע, להכביד על בירור יעיל ותכליתי של התביעה ולבזבז את זמנם של בתי-המשפט, העמוסים לעייפה.'
ראו: ע"א 52/79 שלמה סולימני נ' דוד בראונר, פ"ד לה(3), 617, 624 (1980).

הליך הפירוק במצב של חדלות פירעון, מבקש בין היתר, להגן על הנושים תוך העברת השליטה בנכסי החברה מנציגיהם של בעלי המניות לנציגיהם של הנושים. בנוסף, הליכי הגבייה האינדיווידואליים כנגד החברה מעוכבים ומכלול הנושים מרוכז תחת מסגרתם הקולקטיבית של הליכי הפירוק ו/או השיקום.

לאחר מינוי נציג הנושים, המפרק או הנאמן, המקבל לידיו את השליטה בנכסי החברה, פועל לאיסוף הנכסים , ובמסגרת זו, מנהל את עסקיה של החברה ומנהל תביעות בשמה.

ראו: אירית חביב-סגל דיני חברות לאחר חוק החברות החדש, כרך ב', (1999),201 (1999).

סבורני כי הליך הפירוק, הינו ההליך המתאים בנסיבות העניין. הרי, גם התובע הצהיר שזוהי בסופו-של-דבר מטרתו. אין טעם לילך בדרכים צדדיות עת ניתן לפנות לדרך המלך, ובמסגרת אחת לפתור את כל המחלוקות הנוגעות לניהול נכסי החברה, כמו גם, התשלום לנושיה.

אין טעם לפצל את הדיון בין הערכאות השונות, תוך ניהול דיונים כפולים הנוגעים לאותה מסכת עובדות, עת ניתן לייעל את ההליך.
מן המקובץ לעיל, עולה כי שיקולי הצדק וטובת החברה כמו גם שיקולי היעילות הדיונית, מובילים למסקנה כי אין לאשר את התביעה כתביעה נגזרת. יש להפנות את החברה להליך פירוק בפני בית-המשפט המוסמך, קרי בית-המשפט המחוזי."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

עדיפותו של הליך פירוק על פני תביעה נגזרת