botox

תביעה נגזרת לעומת תביעה אישית או ייצוגית

ב- בש"א (מחוזי ת"א) 12930/03 {בן עמי גלר נ' מדור בכרך בע"מ, תק-מח 2006(2), 3530, 3550 (2006)} קבע בית-המשפט:

"(1) תביעה נגזרת לעומת תביעה אישית או ייצוגית
58. תביעה נגזרת מוגשת על-ידי בעל מניות (ולעיתים גם על-ידי נושה) בשם החברה, בגין עילת תביעה של החברה כנגד צד שלישי, או כנגד מנהלים בחברה שהפרו חובת אמון או זהירות כלפיה, כאשר החברה נמנעת מלמצות את זכויותיה, או כאשר ההחלטה על הגשת התביעה נתונה בידי המנהלים, וברור כי אלו לא יגישו תביעה בשם החברה כנגד עצמם (ראה: צ' כהן בעלי מניות בחברה - זכויות תביעה ותרופות (התשנ"א-1990), 486-483; ע"א 52/79 סולימני נ' בראונר, פ"ד לה(3),617, 630-628 (1980)). תביעה נגזרת מוגשת במקום החברה ובעבורה (ע"א 180/75 לביב נ' בנק לפיתוח תעשיה בע"מ, פ"ד ל(3), 225, 229 (1976); ע"א 7516/02 פישר נ' רו"ח צ' יוכמן ואח', תק-על 2005(2), 81, 88 (2005)). למרות שהתביעה מוגשת בידי בעל מניות, הרי שלמעשה הוא מוסמך לפעול כאורגן של החברה לצורך אותה תביעה: החברה היא התובעת, והסעדים שיפסקו בתביעה שכזו יהיו לטובת החברה (ראה ספרה של א' חביב-סגל דיני חברות לאחר חוק החברות החדש, כרך א' (התשנ"ט-1999), 602). תביעה נגזרת מוגשת על-ידי בעל מניות למען טובת החברה, ולא למען טובתו הוא (י' גרוס חוק החברות החדש (מהדורה שלישית), 244).

59. מן הכללים דלעיל עולה כי כאשר עילת התביעה היא של בעלי המניות בחברה, ולא של החברה עצמה, אין התביעה כשירה להתברר כתובענה נגזרת, אלא כתביעה אישית או ייצוגית של בעלי המניות (ע"א 52/79 הנ"ל, 610). ב- ע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ ואח' נ' טמפו תעשיות בירה בע"מ ואח', פ"ד נא(2), 312, 324 (1997), הבהיר בית-המשפט את ההבדל בין תביעה אישית או ייצוגית, שמגיש בעל מניות בחברה בשל פגיעה בו או בבעלי המניות האחרים בחברה, לבין תביעה נגזרת המוגשת על-ידי בעל מניות בשם החברה, בשל פגיעה שפגעו בה מנהליה או אנשים אחרים. כב' השופטת ט' שטרסברג-כהן הדגישה לגבי מהותה של תביעה נגזרת, בעמ' 324:

'היא מוגשת על-ידי בעל מניות שלא בשמו ושלא בשל פגיעות אישיות בו ובבעלי מניות אחרים, אלא בשם החברה הנפגעת ... על בעל המניות המבקש לתבוע בשם החברה בתביעה נגזרת, מוטל הנטל להראות כי הופרה זכות של החברה, וכי נתקיימו תנאים המצדיקים שהוא יריב את ריבה.'

(וראה גם: רע"א 9646/04 חסקי אלון ייזום בניה והשקעות בע"מ ואח' נ' אריה מיכלסון חב' ליזמות בע"מ ואח', תק-על 2005(1), 627 (2005), פסקה 5, מפי כב' השופט א' גרוניס, ודברי כב' הנשיא א' ברק ב- ע"א 3051/98 דרין נ' חב' השקעות דיסקונט בע"מ ואח', פ"ד נט(1), 673 (2004), פסקאות 20-18, ו- 39, בו הודגשה האבחנה בין תביעה אישית או ייצוגית לבין תביעה נגזרת).

אכן, כפי שציין בית-המשפט ב- ע"א 2967/95 הנ"ל, 325, וב- רע"א 9646/04 הנ"ל, יתכנו מקרים בהם תקום עילת תביעה אישית או ייצוגית לבעלי מניות במקביל לעילת תביעה שקמה לחברה עצמה, בגין פגיעה בה, ואשר ניתן לאכיפה בתביעה נגזרת. לכן, ניתן לכלול בתביעה של בעלי מניות להסרת קיפוח, המוגשת לפי סעיף 191 לחוק החברות, גם סעדים עבור החברה (רע"א 9646/04 הנ"ל, פסקה 5). יתכן - והדבר שנוי במחלוקת - כי ניתן להגיש תביעה נגזרת בגין פגיעה בחברה גם בהיעדר נזק לחברה, על-מנת להפסיק את הפרת החובה כלפיה, וכאמצעי הרתעתי גרידא (ראה ספרה הנ"ל של צ' כהן, 486-488). אך לא ניתן להגיש תביעה נגזרת בגין פגיעה שהיא בעיקרה פגיעה בבעלי המניות, ולא בחברה עצמה. תביעה נגזרת מהווה חריג לכלל, לפיו בית-המשפט לא יתערב בדרך ניהול החברה, ואין כל סיבה לילך בדרך חריגה זו כאשר פתוחה בפני בעלי המניות בחברה "דרך המלך", קרי: הגשת תביעה להסרת קיפוח, או לאכיפת חובות המנהלים כלפי בעלי המניות.

60. במקרה דנא, הסעד היחיד המתבקש הוא כנגד החברה ולטובת בעלי מניותיה: להורות לחברות הנתבעות, באמצעות מנהלן, למסור לבעלי המניות דו"ח הוצאות והכנסות מפורט שיתייחס גם לחובות למס רכוש (ראה סעיף 5 לעיל). סעד זה בא על סיפוקו במסגרת הליך זה, בהסכמת המשיבים. סעד נוסף שמתייחס לחברת מרחבי פיתוח, שכלל לא צורפה כמשיבה, איננו מובן כלל, ולא הוצגה כל תשתית עובדתית המצדיקה את הענקתו. אין בתביעה או בבקשה לאישורה כל פרוט של נזק שגרמו לחברה מעשיו של עו"ד שוב, וגם לא מתבקש כל סעד כספי לטובת החברה, ואף לא סעד כלשהו כנגד עו"ד שוב או מנהל אחר. אין גם תיאור אירוע או מעשה מסויים היוצר עילת תביעה לטובת החברות כנגד מנהליה. המבקשים הגישו בשתי התובענות בקשה לפיצול סעדים, באופן שיתאפשר להם להגיש תובענה נפרדת בגין הנזקים שגרמו מעשי המשיבים. בבקשה נטען כי כל עוד לא קיבלו המבקשים את הדו"חות והמסמכים שהם מבקשים לקבל בתובענה זו, אין בידיהם נתונים כדי לאמוד את הנזקים שנגרמו להם ולחברה כתוצאה ממעשי המשיבים (בש"א 20454/03, בש"א 20495/03).

גם מכאן ברור כי התובענות שאישורן מתבקש עתה הוגשו אך ורק לשם קבלת פרטים ומסמכים מן החברות. די בכך כדי להבין כי אין מדובר בתובענה נגזרת המוגשת בגין עילת תביעה של החברה, בגין פגיעה בחברה ולשם קבלת סעד עבור החברה. התובענה שהמבקשים רוצים להגיש, על-פי הסעד שהם עצמם הגדירו, הינה תביעה של בעלי המניות כנגד החברות המשיבות.

61. לכל אורך הבקשה לאישור התובענה הנגזרת, כמו גם בסיכומי המבקשים, ניכר בהם כי הם אינם עושים הבחנה בין עילת התביעה האישית שלהם, והנזק שנגרם להם לטענתם, לבין עילת התביעה של החברות. המבקשים טוענים כי התנהגותו של עו"ד שוב מונעת מהם לממש את רווחיהם בחברה; פוגעת ביכולתם לשלם מס רכוש באופן ישיר וליהנות מהנחות; ושוללת מהם את היכולת להשפיע על המתרחש בחברה ולפקח על מעשי ההנהלה. כך גם עולות טענות רבות לגבי היעדר דיווח לבעלי המניות, ותשלום לא-שיוויוני של הוצאות הניהול ומס הרכוש. טענות אלו - שלא נתבקש כל סעד בגינן - הן כולן טענות אישיות של בעלי מניות בחברות, בגין נזק שנגרם להם: אין מדובר בעילת תביעה של החברה בגין פגיעה שפגעו בה מנהליה. אמנם שזורות בבקשה טענות לפיהן עו"ד שוב לא קידם במשך שנים את ענייני החברות, וכי פעל מתוך ניגוד עניינים. אך טענות כלליות, שלא לומר סתמיות, אלו לא הוכחו אפילו בדרגה ראשונית ולכאורית. המבקש לא יכול היה להתייצב מאחורי טענותיו שבתצהיר, והסתבר כי הוא אינו מבין רבות מן הטענות הכלולות בו. לצורך הגשת תובענה נגזרת אין די בגיבוב טענות בדבר הפרת אמונים, רשלנות וניגוד עניינים, כאשר אין הן נשענות על תשתית ראייתית לכאורית, וכאשר המצהיר מטעם המבקשים מגלה בקיאות אפסית בענייני החברות, ובמשך עשרות שנים לא באה מפיו טענה או טרוניה כלשהי כנגד החברות או מנהליהן.

62. אם נבחן את טענות המבקשים כבעלי מניות, הרי שלשם השגת מטרותיהם לא היו הם צריכים להגיש בקשה לאישור תובענה נגזרת, שכן עומד להם סעד מפורש וספציפי בחוק החברות, בתביעה אישית כנגד החברות או מנהליהן.

ראשית, בעניין הטענה הנוגעת לאי-הגשת דו"חות לרשם החברות לפי סעיפים 141-140 לחוק החברות, או אי-הגשת דו"חות כספיים לפי סעיפים 172-171 לחוק החברות, ניתן לפנות בבקשה ספציפית לבית-המשפט, ולהורות לחברה לקיים את חובותיה הנ"ל. סעיף 173(ד) לחוק החברות, מקנה לכל בעל מניות בחברה זכות לקבל העתק הדו"ח הכספי וחוות-דעת רואה החשבון המבקר את הדו"ח, וסעיף 184 מקנה לכל בעל מניות זכות לעיין בכל מסמכי החברה.

אם זכות זו מופרת, ניתן להגיש תביעה כנגד החברה, להבדיל מתביעה נגזרת המוגשת בשמה ועבורה (ראה: ת"א (ת"א) 2241/99 מנחמי ואח' נ' ישראייר תעופה ותיירות בע"מ, תק-מח 2004(2), 2307, 2309 (2004); בש"א (יר') 309/05 אטיאס נ' מוניות העיר ואח', תק-מח 2005(2), 2628, 2630 (2005)). אכן, ב- ע"א 37/85 ברבלק ואח' נ' שביט, פ"ד מא(1), 708 (1987), דרשו המערערים להעביר לעיונם פרוטוקולים של האסיפות הכלליות, וזאת בנפרד מן הבקשה לאישור תובענה נגזרת שהגישו ב- ע"א 324/88, 494 ה' ברבלק ואח' נ' ד' שביט ואח', פ"ד מה(3), 562 (1991) בגין עילות תביעה של החברה.

שנית, בעניין הטענה הנוגעת לאי-כינוס אסיפה כללית שנתית, או אסיפה מיוחדת, רשאי בית-המשפט להורות לחברה לכנסן מכוח סעיפים 62, 65 ו- 72 לחוק החברות.

שלישית, ככל שטענות המבקשים נוגעות לכך שעו"ד שוב עושה בחברות כבתוך שלו, בהיעדר כל פיקוח, ובהיעדר יכולת השפעה של בעלי מניות הרכוש על הנעשה בחברה - יכולים המבקשים לפנות לבית-המשפט בבקשה למתן סעד למניעת קיפוח לפי סעיף 191 לחוק החברות. קשת הסעדים שרשאי בית-המשפט להעניק במסגרת כזו היא רחבה ביותר, וכוללת הכנסת תיקונים בתקנון חברה, שהרי המצב הנטען דלעיל נובע מן העובדה שלבעלי מניות הרכוש אין זכות הצבעה בחברות, וזאת על-פי תקנוניהן (לעניין זה ראה: ע"א 3051/98 הנ"ל בעניין דרין, פסקה 37, ו- ע"א 2699/92 בכר ניסים נ' ת.מ.מ. תעשיות מזון מטוסים בע"מ, פ"ד נ(1), 238 (1996)).

רביעית, אם כלו כל הקיצין, ואין כל דרך להסיר את הקיפוח הנטען, או אם נטען כי נשמט הבסיס לקיום החברה, ניתן לפנות בבקשה לפרוק החברה בעילה מן הצדק והיושר, לפי סעיף 257(5) לפקודת החברות (נוסח חדש), התשמ"ג-1983. תביעה נגזרת איננה הסעד ההולם את טענות המבקשים, הנוגעות בעיקרן לפגיעה בהם כבעלי מניות, ולא לפגיעה בחברה.

63. סיכומו-של-דבר: התובענה שאישורה מתבקש היא בעיקרה תביעה אישית של חלק מבעלי המניות בחברות, בגין פגיעה נטענת בזכויותיהם. אין בבקשה לאישור התובענה בסיס להגשת תביעה נגזרת בשמן של החברות ולמענן, בעילה של החברות כנגד מנהליהן, ואין מבקשים סעד עבור החברות. לכן, אין מדובר ב"תביעה נגזרת" כמשמעות מונח זה בסעיף 1 לחוק החברות, וגם אין מדובר בתביעה המוגשת "לטובת החברה", כנדרש בסעיף 198(א) לחוק החברות."