התביעה הנגזרת בראי חוק החברות
הפרקים שבספר:
- מהי תביעה נגזרת?
- תנאים מוקדמים להגשת תביעה (סעיף 194 לחוק)
- תגובת החברה (סעיף 195 לחוק)
- תשובת החברה לתובע (סעיף 196 לחוק)
- הזכות להגיש תביעה נגזרת (סעיף 197 לחוק)
- אישור תביעה נגזרת (סעיף 198 לחוק)
- בקשה לגילוי מסמכים (סעיף 198א לחוק)
- אגרה והוצאות (סעיף 199 לחוק)
- הוצאות (סעיף 200 לחוק)
- שכר-טרחת עורך-דין בתביעה נגזרת (סעיף 200א לחוק)
- גמול (סעיף 201 לחוק)
- הסדר או פשרה (סעיף 202 לחוק)
- הגנה נגזרת (סעיף 203 לחוק)
- חלוקה אסורה ועסקה עם בעל שליטה (סעיף 204 לחוק)
- חברה בפירוק (סעיף 205 לחוק)
- מימון הרשות (סעיף 205א לחוק)
- תקנות (סעיף 206 לחוק)
- תביעה נגזרת של חברת-בת
- האם ניתן להעביר בקשה לאישור הגשת תביעה נגזרת להכרעת בורר?
- תביעה נגזרת לעומת תביעה אישית או ייצוגית
- עדיפותו של הליך פירוק על פני תביעה נגזרת
- הלכות בתי-המשפט
תקנות (סעיף 206 לחוק)
סעיף 206 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובע כדלקמן:"206. תקנות (תיקון: התשס"ה)
השר רשאי לקבוע הוראות לעניין תביעה נגזרת והגנה נגזרת, לרבות לעניין ההליכים לאישורן, שיעור אגרת בית-המשפט והמועדים והדרכים לגבייתה."
ב- רע"א 6962/08 {פסגות מימון ופקטורינג בע"מ נ' אברהם גרינפלד, תק-על 2008(3), 4416, 4418 (2008)} קבע בית-המשפט:
"5. דין הבקשה למתן רשות ערעור - להידחות. ההחלטה האם לפצל את הדיון בשלב המקדמי היא עניין לשיקול-דעתה של הערכאה הדיונית (עיינו: תקנות 48, 143(7), 143(10) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). כידוע, כאשר מדובר בשיקול-דעת בעניינים שבסדרי דין, ככלל אין בית-משפט שלערעור מתערב, אלא-אם-כן ההחלטה הנדונה נוגדת את הדין, או גורמת לעיוות-דין (ראו: רע"א 266/88 סאן אינטרנשיונל לימיטד נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(2), 206, 211-210 (1990)). בית-המשפט המחוזי שקל את בקשת הפיצול, ומצא כי הצורך בקידום הדיון (שממילא עוכב עד כה בשל הצורך להידרש לבקשות השונות שהוגשו בתיק), כמו גם מורכבות השאלות העובדתיות והמשפטיות הנובעות מבקשת הפיצול, מחייבים את ניהול הליך הדיון בבקשת האישור במאוחד ללא הפרדתו לשלבים. הנני סבור כי בנסיבות המקרה אין הצדקה להתערבות בדרך הפעלת שיקול-דעתו של בית-המשפט המחוזי בסוגיה זו. אוסיף עוד כי אם הערכאה הדיונית, לאחר שבחנה את החומר שלפניה ושמעה את טענות הצדדים בעל-פה, סבורה הייתה שהסוגיה של המחאת הזכויות היא סבוכה דיה כדי להצדיק דיון מרוכז במכלול זה במסגרת בקשת האישור (דיון שהוקצו לו שלושה ימים), אזי סברת המבקשים שהסוגיה היא בכל זאת ברורה ופשוטה, אין בה כדי להוות בסיס לביטול ההחלטה.
6. זאת ועוד: סעיף 206 לחוק החברות מסמיך את שר המשפטים לקבוע הוראות, אשר יסדירו את האופן הדיוני בגדרו יתנהלו הליכי האישור של תביעה נגזרת. עד כה לא פעל השר בהתאם לסמכותו זו. אף הפסיקה טרם גיבשה עמדה מפורטת בנושא מאז חקיקת החוק. ראו: ע"א 9491/04 שיטרית נ' אריסון השקעות בע"מ, תק-על 2006(3), 2799 (23.8.06) בפסקה 7 לפסק-הדין). עיינו גם: רע"א 9030/04 אירופה ישראל (מ.מ.ש) בע"מ נ' גדיש קרנות גמולים בע"מ, תק-על 2007(2), 5045 (26.6.07), שם נפסק כי האופן הדיוני המדויק בו תתברר הבקשה לאישור תובענה נגזרת יקבע על-ידי הערכאה הדיונית בין לפי בקשה של אחד מבעלי הדין ובין ביוזמת בית-המשפט במהלך קדם המשפט (פסקה 5 לפסק-הדין).
כאן המקום לציין כי ההחלטה בענייננו תואמת את ההלכה החלה ביחס לנוהל אישור תביעה ייצוגית, לגביו נפסק שהכלל הוא שאין זה ראוי לפצל את ההליך המקדמי האמור, אלא במקרים חריגים ביותר (ראו: רע"א 8332/96 שמש נ' רייכרט, פ"ד נה(5), 276, 290 (2008); רע"א 2022/07 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' אר-און השקעות בע"מ, תק-על 2007(3), 3016 (13.8.07)). ראוי להוסיף בהקשר זה כי קיימת התאמה מסויימת בטיפול באישור תביעה נגזרת ובאישור תביעה ייצוגית (ראו: י' בהט חברות - החוק החדש והדין (מהדורה תשיעית, 2007), 1130) וכי לא נראה שהעניין שבפנינו נופל בגדר החריגים המצומצמים לכלל הנ"ל."