botox
הספריה המשפטית
גבולות התערבות שיפוטית בחוזה אחיד-קבלני

הפרקים שבספר:

פרק 1: תיקון 4 לחוק החוזים האחידים

לאחר קרוב לשלושה עשורים מקדמת כנסת ישראל שינוי מהותי ומקיף לחוק החוזים האחידים. הצעת החוק כוללת למעשה תיקונים אשר נלקחו מתזכיר חוק דיני ממונות, התשס"ו-2006, בפרק "חוזים אחידים" (סעיפים 154-143).

חוק החוזים האחידים (תיקון מס' 4), התשע"ב-2012, התקבל בכנסת ביום י"ט בתמוז התשע"ב (9 ביולי 2012); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הכנסת - 461, מיום ט"ו באייר התשע"ב (7 במאי 2012), עמ' 176 להצעת החוק (להלן: "הצעת החוק" או "ההצעה"); סעיף 4 לחוק החוזים האחידים מונה רשימה של תניות (המכונות בחוק "תנאים") שלגביהם קובע החוק חזקת קיפוח. להלן עיקר התיקונים המוצעים בקליפת אגוז. ואלה הם:

1. חידוד והוספת חזקות על תנאים בחוזה שהם מקפחים. למשל, תנאי שלפיו הלקוח נדרש לאשר או להצהיר כי קרא את החוזה או כי הוא מסכים לחוזה - ייחשב כתנאי מקפח. לעניין זה, קיימת תחושה כי מעטים הם הרוכשים אשר קוראים למעשה את החוזה, טענה שאין לי אלא להסכים לה, מאחר ומדובר באחריותו של הרוכש לפנות לעורך-הדין אשר יבדוק למענו את החוזה.

תחושה זו, שמעטים הם הרוכשים המבינים את משמעות החתימה, יוצרת תחושה שאינה נוחה כלל ועיקר. על בית-הדין למנוע מצב דברים זה. בית-הדין יכול להחריג את ההצהרות לסעיפים ספציפיים לגבי בדיקות שניתן לומר שרוכש סביר עלול שלא לבצע בטרם הרכישה, אך לא באופן גורף כל כך.
בהתאם לתיקון לחוק, "חזקה זו, מחילה עצמה על כל" תנאי שלפיו נדרש הלקוח להצהיר על מעשה או מודעות לעניין מסויים או אישור מראש לכל פעולה לרבות עצם קריאת החוזה וקבלת כל התנאים האמורים בו.

לדידי, עצם החתימה יוצרת חזקה ברורה שאדם שחותם יודע על מה הוא חותם. יחד-עם-זאת, יש לעשות הבחנה לגבי הצהרות אשר מקימות אי-נוחות מעצם הכללתן בחוזה.

אני מסמכים עם דעתם של חברי אשר אומרת כי יש לעשות הבחנה ברורה בין חוזה אחיד לחוזה מכר שאינו אחיד. חוזה מכר קבלני אינו שווה בצורתו ובתנאיו לחוזה מכר שאינו אחיד.

הניסיון להעביר מסר לקבלנים ובכלל זה לספקים באמצעות סעיף זה, קיצוני למדי לדעתי. מנקודת מבט פרקטית הדבר עלול ליצור מצב בו החוזה למעשה איננו סוף פסוק ובית-הדין עלול להביא לשינוי התנאים שנקבעו בו.

בסיכומו-של-דבר ראוי ונכון להביא מספר שינויים בתיקון, כך שיהיה פחות גורף וכזה שלוקח בחשבון אינטרס של צד אחד בלבד.

לעניין זה, נקבע בסעיף 8 לחוק המקרקעין כי "התחייבות לעשות עסקה במקרקעין טעונה מסמך בכתב". כלומר, אם מוכרים דירה יש חובת מסמך בכתב. עיקרון המראה, מתייחס לעניין ההסכמה אשר משקפת את התנאים שסוכמו בין הצדדים. תיקון החוק כאמור עלול לפגוע בעיקרון זה בכך שעצם הצהרתו של הקונה אין בה ערך ממשי למעשה וזאת מאחר והקיבול שבין הצדדים צריך לשקף את רצונו הפנימי של הניצע לכרות חוזה.

2. הגבלה על גישה לערכאות והגבלה על זכות הטיעון - חוק החוזים האחידים קובע כי תנאי בחוזה אחיד השולל או מגביל זכות לפנות לערכאות משפטיות – בטל. מוצע להוסיף כי תנאי בחוזה אחיד הפוטר את הספק מאחריות המוטלת עליו על-פי חיקוק לנזק גוף או למעשה זדון – בטל גם כן.

3. לאור האמור, מוצע לקבוע כי בית-הדין לחוזים אחידים ידון בשלושה. יחד-עם-זאת, אב בית-הדין רשאי להורות כי עניין יידון לפניו בדן יחיד. לעומת זאת, המצב בטרם התיקון הינו כי בית-הדין יידון במותב של שלושה או מותב אי-זוגי גדול יותר.

4. החלטות בית-הדין יפורסמו בדרך שבית-הדין ימצא לנכון.

5. מוצע לשנות את מנגנון האישור של חוזה אחיד. כיום, ספק רשאי לבקש מבית-הדין לאשר שאין תנאי מקפח בחוזה אחיד שהוא מתקשר על פיו עם לקוחות. לא מדובר בחובה אלא בתמריץ להביא את החוזה לאישור על-מנת לשריינו מפני טענת קיפוח. תמריץ כזה קיים גם בחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 - המעגן בחוק את עיקרון הפרשנות כנגד המנסח, אך ייתכן שאין בו די על-מנת לתמרץ ספקים לכתוב חוזים אחידים צרכניים בלשון ברורה ומובנת.

לעניין זה, במסגרת תיקון 4 לחוק מוצע להחליף בשלמות את פרק ג' לחוק - הדן בהליך אישורו של חוזה אחיד בבית-הדין - בהסדר חדש לחלוטין (שעניינו בהליך בחינה של חוזה אחיד). במצב המשפטי הקיים רשאי ספק לבקש מבית-הדין לאשר נוסח של חוזה אחיד שהוא מתקשר על פיו - או שבכוונתו להתקשר על פיו - עם לקוחותיו. בית-הדין רשאי, לאחר בחינת הנוסח, ליתן את האישור או לסרב לתיתו אם מצא שיש בו תניות מקפחות.

6. השיטה החדשה המוצעת קובעת כי בית-הדין יבחן אם קיימים בחוזה תנאים מקפחים, רק אם מצא כי קיים עניין ציבורי המצדיק זאת. בכך ההצעה מייעלת את שיטת הבחינה תוך הקצאת המשאבים באופן יעיל.

בבואו של בית-הדין לבחון אם קיים עניין ציבורי בבדיקת החוזה הוא ישקול את השיקולים הבאים: האם חלק ניכר מלקוחותיו של הספק הם צרכנים; אופי פעילותו של הספק לרבות היותו בעל מונופולין; סוג השירות או המוצר נושא החוזה או היקפו; חיוניות השירות או הנכס אשר מספק הספק.

מומחים מסבירים את הכשלון של האישור מראש של חוזה אחיד בכך שקיים למעשה רצון להימנע מהתדיינות יזומה שעלויותיה ודאיות אך תוצאותיה אינן ידועות מראש.

מדברי ההסבר לתיקון 4 לחוק אנו למדים כי מטרת התיקון הינה למעשה להגביר את מספר החוזים המובאים לאישור בית-הדין לחוזים אחידים מראש, אך הדרך שבה בחר המחוקק לטעמי אינה הדרך שתוביל לכך ואולי ההפך הוא הנכון. מוצע להחליף את הליך הבקשה לאישור בהליך בחינה היוצר מסננת מקדמית, על-מנת לסנן חלק מהבקשות שיוגשו על-ידי ספקים, את אלה שבית-הדין מתרשם שקיים עניין ציבורי בבירורן - ואותן בלבד. מנגנון זה לדידי, עלול ליצור מסננת שתעזור לבית-הדין, אך יחד-עם-זאת עלול לגרום לספקים לחשוב שוב האם בכלל לגשת להליך מסוג זה.

7. לצד הליך האישור קיים בחוק הליך של ביטול תנאי מקפח בחוזה אחיד. הצעת התיקון מדגישה את חשיבות כוח הביטול או השינוי של תנאי מקפח על-ידי בית-הדין.

8. אם בית-הדין קבע שיש לבטל או לשנות תנאי בחוזה אחיד, החלטת בית-הדין תחול על כל חוזה שנכרת על-פי אותו חוזה אחיד אף אם נכרת לפני מועד החלטתו של בית-הדין.

9. החמרת חזקות הקיפוח הקיימות. תקום חזקת קיפוח רק כאשר מדובר בתנאי המכביד על הלקוח.

10. קיפוח הנוגע לתניית בוררות - התיקון האחרון שהצעת החוק מבקשת להכניס בסעיף 4 לחוק החוזים האחידים עוסק בהרחבת היקפה של חזקת הקיפוח הקבועה בסעיף 4(10) לחוק.

הסוגיה של חסימת תובענות ייצוגיות צרכניות באמצעות תניות בוררות העסיקה בעשור האחרון הן את בתי-המשפט והן את הספרות המשפטית בארה"ב ובקנדה.

במשפט האנגלי אין ספק כי בורר לא יכול להכריע בנושאי קניין. עד פסק-דין מרקו בסן הייתה חלוקה ברורה של In Personam ו- In Rem. כלומר, זכויות חוזיות, או זכויות קנייניות.

ההלכה הייתה שב- In Rem לא ניתן היה לפנות לבוררות משום שמדובר בהסכמה, ואילו ב- In Personam לא ניתן לפנות לבוררות משום שאין הסכמה. בפסק-דין מרקו בסן נקבע שכל הנושאים יכולים להגיע לבוררות. אין בעיה שנושא In Rem יידון בבוררות משום שלא מדובר בהוראה כלפי כולי עלמא אלא הסכמה של שני הצדדים לבצע רישום אצל רשם המקרקעין.

לפני תיקון 4 לחוק, נקבע כי חזקה זו חלה רק לגבי "תנאי הקובע מסירת סכסוך לבוררות כאשר לספק השפעה גדולה יותר מאשר ללקוח על קביעת הבוררים או מקום הבוררות".

בהתאם לתיקון 4 לחוק, היקף תחולתה של חזקת הקיפוח האמורה, יחול על כל תניה הנוגעת לבוררות והמעניקה לספק כוח להשפיע השפעה גדולה יותר על הסדר הבוררות. ההרחבה מושגת בהצעה על-ידי הגדרת המונח "תנאי הבוררות" באמצעות רשימה לא סגורה של תניות בוררות להצעת החוק, תניות טיפוסיות העלולות לקפח לקוחות.