botox
הספריה המשפטית
גבולות התערבות שיפוטית בחוזה אחיד-קבלני

הפרקים שבספר:

פרק 4: מושגי יסוד - חוק החוזים האחידים

1. מטרתו של חוזה אחיד
מטרתו של חוק החוזים האחידים היא "להגן על לקוחות מפני תנאים מקפחים בחוזים אחידים" (סעיף 1 לחוק). חוק החוזים האחידים, כלשון הסעיף, נועד לסייע לציבור הלקוחות הנזקק לחוזים אחידים ולהגן עליו מפני תנאים מקפחים העלולים להימצא בחוזה אחיד.

2. מהו חוזה אחיד?
סעיף 2 לחוק החוזים האחידים מגדיר חוזה אחיד כ"נוסח של חוזה שתנאיו, כולם או מקצתם, נקבעו מראש בידי צד אחד כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי-מסויימים במספרם או בזהותם".

החוק אשר חל על מגוון רב של חוזים בא לטפל בתופעה של חוזה שתנאיו נקבעים מראש בידי ספק כאשר, בדרך-כלל, קיים בינו לבין לקוח פער מבחינת המיומנות, המידע וכושר המיקוח, דבר היוצר חוסר איזון משמעותי ביחסים בין הצדדים. ככלל, חוזה אחיד הוא חוזה המוכתב על-ידי צד אחד לאחר המעוניין להיקשר עימו בעסקה, ללא אפשרות לנהל משא ומתן על תנאי הסכם או לשנותם. ללקוח המעוניין לקשור את העסקה, עומדת הברירה לקבל את ההצעה כמות שהיא או לדחותה – בבחינת take it or leave it.


3. מהו תנאי מקפח?
סעיף 3 לחוק החוזים האחידים מגדיר מהו תנאי מקפח (לעניין זה ראה הפרק להלן העוסק בתנאים מקפחים). הסעיף קובע מבחן קיפוח על פיו "תנאי בחוזה אחיד שיש בו - בשים-לב למכלול תנאי הסכם ולנסיבות אחרות - משום קיפוח לקוחות או משום יתרון בלתי-הוגן של הספק העלול להביא לידי קיפוח לקוחות" - הינו תנאי מקפח ובית-המשפט ובית-הדין לחוזים אחידים יבטלו או ישנו אותו בהתאם להוראות החוק.

במידה ובית-המשפט יגיע למסקנה שבחוזה קיים תנאי מקפח, הוא יבטל את הסעיף ו/או יציע חלופה לו. לדוגמה, במידה וייכתב בהסכם שאין החברה אחראית אם יגרם נזק ללקוח, אזי, עסקינן בתנאי מקפח.

מהאמור עולה תוצאה אחת: בית-משפט ובית-הדין יבטלו או ישנו, בהתאם להוראות חוק החוזים האחידים, תנאי בחוזה אחיד שיש בו תנאי מקפח - בשים-לב למכלול תנאי החוזה ולנסיבות אחרות. לאור האמור ראוי כי עורכי-דין המנסחים חוזי קבלן יקחו בחשבון לא רק תנאי ספציפי אלא גם את מכלול התנאים העלולים ליצור משום קיפוח לקוחות או משום יתרון בלתי-הוגן של הספק העלול להביא לידי קיפוח לקוחות.

בנוסף למבחן הקיפוח הכללי, קובע סעיף 4 לחוק מספר תנאים אשר אם הם מצויים בחוזה אחיד, חזקה עליהם שהם מקפחים, כלומר הנטל עובר לספק שניסח את הסכם ועליו להוכיח כי התניה איננה מקפחת והיא סבירה בנסיבות העניין.


4. סוג ההליכים בהם נטענת טענת הקיפוח
טענת הקיפוח יכולה להיטען בשני מקרים. בראשון, נטענת טענה זו במסגרת הליך בבית-הדין לחוזים אחידים לאישורו או לביטולו של חוזה אחיד.

הליך זה מתנהל בין הספק המנסח את הסכם לבין הגופים הבאים: היועץ המשפטי לממשלה, המועצה הישראלית לצרכנות, רשות הצרכן בהסתדרות ובנק ישראל.

במקרה האחר, יכול כל לקוח, שחתם על נוסח חוזה אחיד, לטעון טענת קיפוח בפני בית-המשפט בהליך המתנהל בין הצדדים (סעיף 19 לחוק). לפי סעיף 20 לחוק, על בית-המשפט, בפניו נטענה טענת תנאי מקפח בחוזה שנכרת לפי חוזה אחיד, להודיע על-כך ליועץ המשפטי לממשלה.

היועץ המשפטי רשאי להתייצב בהליך זה אם ראה כי זכות ציבורית או עניין ציבורי עלולים להיות מושפעים או כרוכים בהליך לפי פקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה) (נוסח חדש).

5. כיצד ניתן לבטל תנאי מקפח בחוזה אחיד?
קיימות שתי דרכים לביטול תנאי מקפח בחוזה אחיד. האחת, פתוחה בפני גורמים מסויימים שנקבעו בחוק. השנייה, פתוחה בפני כל אדם, קרי: פניה לבית-הדין לחוזים אחידים או במסגרת תביעה רגילה.

ההבדל בין שתי דרכי הביטול בא לידי ביטוי בהיקף תוקפה של ההחלטה. כלומר, בית-המשפט שדן בתביעתו של אדם ספציפי יכול לקבוע כי התנאי הוא מקפח ביחס לאותו אדם ספציפי בלבד. לעומת זאת, בית-הדין לחוזים אחידים יכול לקבוע שתנאי בחוזה הוא מקפח והחלטתו תתייחס לכל ההסכמים בהם מופיע התנאי המקפח.

6. סייגים לתחולה
בהתאם לסעיף 23 לחוק החוזים האחידים קיימים סייגים לתחולה שהוראות חוק החוזים האחידים לא יחולו והם:

(1) תנאי הקובע את התמורה הכספית שישלם הלקוח;

(2) תנאי התואם תנאים שנקבעו או אושרו בחיקוק;

(3) תנאי התואם תנאים שנקבעו בהסכם בין-לאומי שיש שישראל צד לו;

(4) הסכם קיבוצי לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, בין שהוגש לרישום לפי החוק האמור ובין אם לאו, לרבות הסדר קיבוצי אחר ובלבד שנעשה בכתב ונקבעו בו שיעורים לשכר עבודה.