botox
הספריה המשפטית
דיני אימוץ ופונדקאות

הפרקים שבספר:

עונשין (סעיף 14 לחוק עבודת נשים)

1. הדין
סעיף 14 לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 קובע כדלקמן:

"14. עונשין (תיקונים: התשס"ז (מס' 8), (מס' 9), התשס"ח (מס' 2), התש"ע, התשע"א (מס' 2), התשע"ד (מס' 2))
(א) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שישה חודשים או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בחוק זה: "חוק העונשין"):
(1) העסיק עובדת בעבודה, בתהליך ייצור או במקום עבודה, שנאסרו או שהוגבלו לפי סעיף 1;
(2) העסיק עובדת בעבודת לילה בלא לספק לה את התנאים הנדרשים לפי סעיף 2(א);
(3) סירב לקבל אישה לעבודה בשל כך שהודיעה עם קבלתה לעבודה כי אינה מסכימה, מטעמים משפחתיים, לעבוד בלילה, בניגוד להוראות סעיף 2(ג);
(4) העסיק עובדת או עובד בחופשת הלידה, בניגוד להוראות סעיף 6 או העסיק הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בחופשת הלידה, בניגוד להוראות הסעיף האמור כפי שהוחלו בסעיפים 9ג עד 9ו;
(5) העסיק עובדת או עובד בידעו שהנו בחופשת לידה, בניגוד להוראות סעיף 8 או העסיק הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בידעו שהם בחופשת לידה, בניגוד להוראות הסעיף האמור כפי שהוחלו בסעיפים 9ג עד 9ו;
(6) פיטר, בלא היתר, עובדת שהיא בהיריון וטרם יצאה לחופשת לידה, בניגוד להוראות סעיף 9(א) או פיטר, בלא היתר, הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה, בניגוד להוראות הסעיף האמור כפי שהוחלו בסעיפים 9ג עד 9ו;
(6א) גרם לפיטורי עובדת של קבלן כוח-אדם בהיותה בהיריון, בניגוד להוראות סעיף 9(ב1) או גרם לפיטורי הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה שהוא עובד של קבלן כוח-אדם, בניגוד להוראות הסעיף האמור כפי שהוחלו בסעיפים 9ג עד 9ו;
(7) פיטר עובדת או עובד בחופשת לידה או בימי היעדרם מעבודה לפי סעיף 7(ג)(2) או (ג2), בניגוד להוראות סעיף 9(ג)(1) או פיטר הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בחופשת לידה, בניגוד להוראות סעיף 9(ג)(1) כפי שהוחלו בסעיפים 9ג עד 9ו;
(8) פיטר, בלא היתר, עובדת או עובד בתקופה של 60 ימים לאחר תום חופשת הלידה או לאחר תום ימי ההיעדרות לפי סעיף 7(ג)(2) או (ג2), בניגוד להוראות סעיף 9(ג)(1א) או פיטר, בלא היתר, הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בתקופה של 60 ימים לאחר תום חופשת הלידה, בניגוד להוראות סעיף 9(ג)(1א) כפי שהוחלו בסעיפים 9ג עד 9ו;
(9) פיטר, בלא היתר, עובדת או עובד בימי היעדרם מעבודה לפי סעיף 7(ג)(1ג), (ד)(1) או (ד1) או במשך תקופה של 60 ימים שלאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, בניגוד להוראות סעיף 9(ג)(2) או פיטר, בלא היתר, הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה בימי היעדרם מהעבודה לפי סעיף 7(ד)(1) או במשך תקופה של שישים ימים שלאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, בניגוד להוראות סעיף 9(ג)(2) כפי שהוחלו בסעיפים 9ג עד 9ו;
(10) פיטר, בלא היתר, עובדת ששהתה במקלט לנשים מוכות, בימי היעדרה מעבודתה לפי סעיף 7(ג)(5), או במשך תקופה של 90 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, בניגוד להוראות סעיף 9(ד);
(11) פיטר, בלא היתר, עובדת או עובד שעברו טיפולי פוריות או טיפולי הפריה חוץ-גופית, לפי העניין, לקראת שתי לידות, בימי היעדרם מעבודה לפי סעיף 7(ג)(4) או (ג1), או במשך תקופה של 150 ימים שלאחר תום ימי ההיעדרות כאמור בניגוד להוראות סעיף 9(ה)(1), או עובדים כאמור שחלה הגבלה על פיטוריהם בתקופת הטיפולים או במשך תקופה של 150 ימים לאחר מועד תחילת הטיפולים, בניגוד להוראות סעיף 9(ה)(3);
(12) פיטר עובדת בימי היעדרה מעבודה לפי סעיף 7(א), בניגוד להוראות סעיף 9(ו);
(13) פגע, בלא היתר, בהיקף המשרה או בהכנסה של עובדת או עובד שחלה הגבלה על פיטוריהם לפי סעיף 9, בתקופה שבה חלה אותה הגבלה, בניגוד להוראות סעיף 9א או פגע, בלא היתר, בהיקף המשרה או בהכנסה של הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה שחלה הגבלה על פיטוריהם לפי סעיף 9, בתקופה שבה חלה אותה הגבלה, בניגוד להוראות סעיף 9א כפי שהוחלו בסעיפים 9ג עד 9ו;
(14) העסיק עובדת שהיא בחודש החמישי להריונה ואילה בשעות נוספות, במנוחה השבועית, או בעבודת לילה, בניגוד להוראות סעיף 10(א);
(15) העסיק עובדת שילדה בעבודת לילה או במנוחה השבועית, בלא הסכמתה, בניגוד להוראות סעיף 10(ג).
(ב) המפריע למפקח במילוי תפקידיו לפי חוק זה, דינו - מאסר שישה חודשים.
(ג) עבירות לפי סעיף-קטן (א)(1) ו- (2) הן מסוג העבירות של אחריות קפידה."

2. כללי
האיסור על פיטורי נשים הרות בשל הריונן עוגן בשני חוקים: חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 ובחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.
בהוראת סעיף 9 לחוק עבודת נשים, נקבע איסור על פיטורי עובדת בהיריון, ואף לאחר חזרתה מחופשת לידה, אלא בהיתר שהתקבל לכך מאת גורם שלטוני שמחוץ למקום העבודה. הגנה מיוחדת זו נדרשת במגמה לשרש תופעות חברתיות פסולות של הפליית נשים בכלל, ונשים בהיריון בפרט {ע"ע (ארצי) 133/09 מלחם נ' מועצה מקומית ג'דידה מכר, פורסם באתר האינטרנט נבו (22.01.12)}.

כאשר ההיריון מהווה שיקול כלשהוא בהחלטה על פיטורי עובדת או בהחלטה על עיתוי הפיטורים מדובר בהפליה אסורה ופסולה המנוגדת לעקרון השיוויון.

אשר לאופי העבירה, יפים דברי בית-המשפט ב- ע"פ (ארצי) 6291-05-10 {א. כפיר אחזקות בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה, פורסם באתר האינטרנט נבו (31.01.12)} לפיהם:

"מצידם האחד של המאזניים יש לקחת בחשבון את חשיבותו הציבורית הרבה של חוק עבודת נשים בכלל, וסעיף 9 לו בפרט. כפי שהודגש לאחרונה - "בהוראת סעיף 9 לחוק עבודת נשים, בו נקבע איסור על פיטורי עובדת בהיריון, ואף לאחר חזרתה מחופשת לידה, אלא בהיתר שהתקבל לכך מאת גורם שלטוני שמחוץ למקום העבודה, טמונה הגנה מיוחדת לאישה העובדת. הגנה מיוחדת זו נדרשת במגמה לשרש תופעות חברתיות פסולות של הפליית נשים בכלל, ונשים בהיריון בפרט" (ע"ע 133/09 פאטמה מלחם נ' מועצה מקומית ג'דידה מכר, פורסם באתר האינטרנט נבו (22.01.12). וכפי שהובהר במקום אחר: "הפסיקה הכירה בכך שהפליית נשים אינה רק בעלת אופי אינדיבידואלי אלא נובעת מאי-שוויון שיטתי-מבני, שנהג משך שנים רבות, ומשליך גם על יכולתן של נשים להשתלב באופן שוויוני בעולם התעסוקה המודרני... אי-השוויון החברתי האמור מוביל, פעמים רבות וגם בימינו אנו, לדעות קדומות בנוגע ליכולתן של נשים להמשיך בביצוע עבודתן כרגיל תוך כדי היריון וכאימהות לפעוטות. מטעם זה, וכן נוכח ההכרה בקושי - הנובע מהדעות הקדומות כאמור - למצוא עבודה חלופית תוך כדי ההיריון, בחר המחוקק להקנות הגנה מיוחדת כנגד פיטורי נשים בהיריון, וזאת במסגרת חוק עבודת נשים" (ע"ע 285/09 פרופ' אריאל בן עמר שירותי רפואת שיניים והשקעות בע"מ נ' עדה פלדמן, פורסם באתר האינטרנט נבו (28.12.10).

במקרה זה, גם אם היתה הצדקה לסיום עבודתה של העובדת במפעל נוכח הפרת המשמעת מצידה, וגם אם נניח כי היתה הצדקה מצד החברה שלא לאתר לה כתוצאה מכך מקום עבודה חלופי, לא הובאה כל הצדקה מדוע החברה - כמעסיקתה של העובדת - לא פנתה מיידית לממונה בבקשה לקבלת היתר לפיטורים כפי שהינה מחוייבת לפי הוראות החוק, ומדוע לא המשיכה בתקופת הביניים את העסקתה של העובדת או לכל הפחות שילמה לה שכר. החברה אף לא השיבה את העובדת לעבודתה לאחר קבלת החלטת הממונה הדוחה את בקשת ההיתר, ובכך המשיכה לעשות דין לעצמה תוך סיכול תכליתו של החוק."
{ראה גם ת"פ (נצ') 20302-10-13 מדינת ישראל נ' חיים קייטרינג אדום בע"מ, תק-עב 2015(3), 12512 (2015)}

ב- ת"פ (חי') 23584-03-13 {מדינת ישראל נ' קייטרינג דליקטיב בע"מ, תק-עב 2014(4), 15560 (2014)} קבע בית-המשפט כי בהיותה עובדת שעתית, במשרה חלקית, אשר מראש הוסבר לה, כי שעות עבודה במטלה מסויימת, אריזת חמגשיות, ישתנו לפי הזמנות שיתקבלו - העיתוי של סיום המטלה הזו, בחודשים לפני הלידה, אינה תוצאה של מעשה מכוון של המעסיקה, וודאי לא בוודאות הנדרשת לשם הרשעה בפלילים.

עוד נקבע, כי לא ניתן להתעלם אף מהעובדה, שהעובדת, שלא חזרה לעבודה אצל הנאשמת לאחר סיום חופשת הלידה, לא הגישה תביעה אזרחית נגד מעסיקתה לשעבר, על אף שסעיף 13א לחוק מאפשר פסיקת פיצוי כספי, בגין הפרת הוראות החוק.