botox
הספריה המשפטית
דיני הפקעת מקרקעין - דין ופסיקה

הפרקים שבספר:

חקירה מוקדמת

סעיף 4 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 קובע כדלקמן:

"4. חקירה מוקדמת (פק' 34 לש' 1946)
(1) כל אימת שדרושה קרקע בכל מקום שהוא לכל צורך ציבורי מותר לשר האוצר ולפקידיו ולפועליו ולכל בני האדם המורשים על-ידי שר האוצר לשם זה לעשות את הדברים דלקמן כולם או מקצתם:
(א) לעלות עליה ולערוך מדידות מכל קרקע במקום זה;
(ב) לחפור בשכבות שמתחת לקרקע או לערוך בהן קדיחות;
(ג) לעשות את כל הפעולות האחרות שתהיינה דרושות כדי לברר אם הקרקע מתאימה למטרה זו וכן לברר את שווי הקרקע וכל הבניינים, העצים והיבול שעליה;
(ד) לפנות את הקרקע העומדת לרכישה ולפרט ולסמן את גבולות הקרקע הזאת והעבודה שעומדים לעשות עליה, אם יש עבודה כזאת.
(2) בהקדם הנוח לאחר כל עליה על קרקע שבוצעה לפי סעיף-קטן (1), ישלם שר האוצר תמורת כל נזק שנגרם, ובמקרה סכסוך בדבר הסכום שיש לשלמו, רשאים היועץ המשפטי לממשלה או האדם התובע פיצויים לפנות אל בית-המשפט בבקשה לקבוע אותו סכום."

סעיף 4 לפקודת הקרקעות קובע כי כל אימת שקרקע מסויימת דרושה לצורך ציבורי כלשהו מותר לשר האוצר, לפקידיו ופועליו ולכל מי שהורשה לכך על ידיו לעשות באותה קרקע את הפעולות המנויות בסעיף, ואשר מטרתן היא לברר אם הקרקע אכן מתאימה למטרה שנקבעה וכן שוויה.

תנאי מוקדם לכניסה לכל בניין או חצר גדורה או גן המחובר לבית {במקרה שאין הסכמה של המחזיק בקרקע} הוא מתן הודעה מוקדמת, של לפחות שבעה ימים מראש, למחזיק באותה קרקע.

סעיף-קטן (2) קובע כי "בהקדם הנוח לאחר כל עליה על קרקע שבוצעה לפי סעיף-קטן (1), ישלם שר האוצר, תמורת כל נזק שנגרם, ובמקרה סכסוך בדבר הסכום שיש לשלמו, רשאים היועץ המשפטי לממשלה או האדם התובע פיצויים לפנות אל בית-המשפט בבקשה לקבוע את אותו סכום".

כל אדם אשר מפריע בזדון או המונע את שר האוצר או כל אדם הפועל מטעמו או מכוחו, מלהיכנס או להשתמש באיזו קרקע שהיא בהתאם להוראות הפקודה או מציק, מונע או מפריע לאותו אדם כשהוא מחזיק באותה קרקע, יאשם בעבירה, ויהא צפוי, בצאתו חייב בדין, לקנס או למאסר או לשניהם כאחד, כקבוע בסעיף 23 לפקודה.

ראה בעניין זה ת"א (ת"א) 134/51 {יוסף גליננסקי ואח' נ' ראש העיריה, חברי המועצה, ובני העיר תל-אביב, פ"מ ז' 208 (1951)} בו נאמר כי:

"כשמחזיק בקרקע מסרב לתת לנציב העליון להיכנס, כשזה האחרון רשאי לעשות את זאת לפי הסעיף 7(2), אזי המחזיק עובר על-ידי זה עבירה פלילית. קרוב לוודאי - אין צורך להחליט על-כך כעת - שהסעיף 23 גם חל, כשנציב רוצה להיכנס בתוקף הסעיף 4 {בדיקה קודמת וכו'} ולא נותנים לו את האפשרות, כי הסעיף 23 מדבר בסעיפי-המשנה (א) על הוראות הפקודה {בלשון רבים}, אבל אין לקרוא בתוך הסעיף 23 מילים אשר אינן בו והמגבילות את תקפו לסעיף 4 בלבד."

ואילו ב- ע"א 219/66 {יעקב ילוז נ' רשות הפיתוח ואח', פ"ד כ(4), 603 (1966)} קבע הנשיא {אגרנט} נקבע מפורשות כי הסנקציה העונשית שבסעיף 23 לפקודה נועדה גם כדי להבטיח ששר האוצר או מי שהורשה על ידיו, יוכל לבצע על הקרקע הנדונה, ללא הפרעה, את הפעולות המוזכרות בסעיף 4 לפקודה, עוד לפני שהחלו הליכי ההפקעה "ואכן, ייתכן מאוד, שבמקרה כזה מהווה אותה סנקציה עונשית אפילו האמצעי, היחיד, שנקבע כדי לשרת את המטרה האחרונה".