תקנות; ביטול

סעיפים 26-25 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 קובעים כדלקמן:

"25. תקנות ((תיקון מס' 3), התש"ע-2010)
שר האוצר רשאי להתקין תקנות הקובעות:
(א) (נמחקה);
(ב) את דרגת הוצאות המשפט בעד הפיצויים שפוסקים על-פי פקודה זו;
(ג) את הדרכים שבהם יבררו בעת ובעונה אחת תביעות לטובות הנאה שונות באותה קרקע;
(ד) בדרך-כלל, תקנות לתחולת פקודה זו.

25א. שינוי התוספת ((תיקון מס' 3), התש"ע-2010)
שר האוצר רשאי, בצו, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את התוספת.

26. ביטול (פק' 34 לש' 1946)
פקודת הקרקעות (הפקעה) ופקודת הקרקעות (רכישה לצורך הצבא וחיל האויר) מבוטלות בזה:
בתנאי כי מקום שנמסרה הודעה לשאת ולתת בגין כל קרקע לפי הוראותיו של סעיף 5 לפקודת הקרקעות (הפקעה) או סעיף 4 לפקודת הקרקעות (רכישה לצורך הצבא וחיל האויר), תחולנה הוראותיה של הפקודה הראשונה או האחרונה - הכל לפי העניין - על הפקעתה של אותה קרקע, כאילו לא ניתנה פקודה זו."

ב- ע"א 284/98 {דוד אלנתן נ' עיריית ירושלים, פ"ד נד(5), 721 (2000)} אביהם המנוח של המערערים היה בעליו של נכס, אשר חלקו הופקע בשנת 1942 על-ידי עיריית ירושלים. בשנת 1992 מכרה העיריה את המיתחם שאליו משתייך הנכס המופקע לחברה מסחרית, וזו הקימה בו מבנה מסחרי. לצורך כך אושרה בשנת 1995 תכנית מיתאר אשר שינתה, בין היתר, את ייעוד הקרקע מ"אזור מסחרי" ל"אזור מסחרי מיוחד". עובדה זו שימשה יסוד להגשת תובענה מצד המערערים לתשלום פיצויים בטענה כי העיריה לא מימשה את חובתה לפי סעיף 195 לחוק התכנון והבניה, והיא לתת להם זכות סירוב ראשונה לרכישת הקרקע בשל שינוי הייעוד. תובענתם נדחתה, ומכאן הערעור.

בית-המשפט עליון קבע, כי הפקעת שטח המקרקעין מבעלותו של אבי המערערים נעשתה מכוח פקודת הקרקעות (הפקעה). על-פי סעיף 20(1) לפקודה, נקבעה זכות בכורה לרכישת המקרקעין שהופקעו אם אינם דרושים למטרת המפעל שלשמו הופקעו, וזאת אם הבעל הראשון של הקרקע שממנו רכשו המבצעים את הקרקע עודנו בחיים. סעיף 26 לפקודת הקרקעות ביטל את פקודת הקרקעות (הפקעה), והפקודה החדשה לא כללה הסדר אחר לעניין זכות בכורה או זכות סירוב ראשון. הסעיף קובע כי זכויות שנרכשו על-פי הפקודה הישנה יעמדו בעינן.

נקבע, כי אין לקבל את טענת המערערים שלפיה, משבוטלה הפקודה, אין להוראותיה {לרבות הוראת סעיף 20(1)} תחולה, ולפיכך חל, או ראוי שיחול, סעיף 195 לחוק התכנון והבניה. ההסדר המצוי בסעיף 195 לחוק התכנון והבניה, אף אם הוא יכול לחול על תכניות שלא לפי חוק התכנון והבניה, אינו חל על הפקעות לפי פקודת הקרקעות (הפקעה), שעם ביטולה נקבע הסדר ממצה לזכויות המוקנות שלא הותיר כל חלל או חסר בעניין זה שאפשר למלאו.

הזכות לפי פקודת הקרקעות (הפקעה), 1926 (להלן: "פקודת הקרקעות (הפקעה) היתה נתונה רק לבעל הראשון אם הינו בחיים, כלומר לאביהם המנוח של המערערים. לפיכך רק המנוח היה יכול לנצל זכות זו על-פי הוראת המעבר בסעיף 26 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי הציבור), וסעיף 195 לחוק התכנון והבניה אינו חל במקרה דנן.

ב- עת"מ (ת"א) 26909-10-11 {הפטריארכיה הארמנית של ירושלים נ' רשות (מינהל) מקרקעי ישראל - מחוז תל אביב, פורסם באתר האינטרנט נבו (29.12.13)} המשיבה פרסמה מכרז למכירת קרקע. לגישת העותרת הנכס הופקע ממנה לייעוד של נמל, מכוח פקודת הקרקעות (הפקעה), היא היתה זכאית לזכות סירוב ראשון ביחס לנכס בטרם פרסום המכרז ובטרם יימכר הנכס לצד שלישי כלשהו, ומשזכות זו לא הוענקה לה - דין המכרז להתבטל.

בית-המשפט לעניינים מינהליים דחה את העתירה.

פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 ביטלה את פקודת הקרקעות (הפקעה) 1926, אלא אם נמסרה הודעה לשאת ולתת בגין כל קרקע לפי סעיף 5 לפקודה, שאז יוסיפו לחול הוראות הפקודת הקרקעות (הפקעה), 1926 עם ההפקעה.

ככלל, מן הראוי להימנע מהחלתם בהווה של דברי חקיקה שבוטלו, בכפוף לקיומן של הוראות מעבר, אשר סביר לפרשן כחלות בדרך-כלל על מקרים שהחלו לפני שהחוק החדש נכנס לתוקף, וטרם הסתיימו לאחר כניסתו לתוקף.
ההלכה שנקבעה בפסק-דין ע"א 8626/05{Josephine Rena Lilley נ' עיריית תל-אביב, פורסם באתר האינטרנט נבו (21.05.09)} קבעה כי הזכות של הבעלים הקודמים בקרקע קמה במועד שינוי הייעוד, ולא במועד ההפקעה. מכאן, שבמועד ההפקעה לא רוכש הבעלים הקודמים זכות משפטית כלשהי {אלא לכל היותר ציפיה}.

נקבע, כי יש לפרש את סעיף 26 לפקודת הקרקעות מ- 1943 כך שכל עוד לא הסתיים הליך ההפקעה, תוסיף לחול על ההפקעה פקודת הקרקעות (הפקעה) מ- 1926. אולם, במקרים בהם הליך ההפקעה הסתיים וטרם הוקנתה לבעל הקרקע באותו שלב זכות הסירוב הראשון {משום שייעוד הקרקע טרם שונה} - הרי הבעלים הקודם לא קנה זכות משפטית מכוח פקודת הקרקעות (הפקעה) מ- 1926 ולכן חלות עליו הוראות הפקודת הקרקעות מ- 1943. לפיכך, קבע בית-המשפט, כי העותרת אינה זכאית לזכות סירוב ראשון מכוח פקודת הקרקעות (הפקעה) מ- 1926.

למעלה מן הצורך, הוסף, כי הזכות נושא סעיף 20 לפקודה מ- 1926 חלה רק על בני אדם שהם בשר ודם, ולא על גופים משפטיים כמו העותרת וגם מטעם זה דין העתירה להידחות.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

תקנות; ביטול