botox
הספריה המשפטית
דיני הפקעת מקרקעין - דין ופסיקה

הפרקים שבספר:

הקנייה ורישום

סעיף 19 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 קובע כדלקמן:

"19. הקנייה ורישום (פק' 34 לש' 1946 (תיקון מס' 3), התש"ע-2010)
(1) בכל זמן לאחר שתפורסם ברשומות הודעה לפי סעיף 5 יהיה שר האוצר רשאי להכריז, בהודעה שתתפרסם ברשומות לפי טופס ו' שבתוספת, שאותה קרקע תהיה מוקנית לו החל מאותו תאריך, שיהיה תאריך פרסומה של אותה הודעה ברשומות, או תאריך שלפני אותו תאריך או לאחריו, ככל אשר יפורט באותה הודעה:
בתנאי שאפשר יהיה לפרט תאריך הקודם לתאריך פרסומה של אותה הודעה, רק אם נקנתה החזקה בקרקע לפי הפקודה הזאת קודם לפרסומה של הודעה לפי סעיף זה, והתאריך המפורט לא יהיה תאריך הקודם לתאריך שבו נקנתה החזקה באותו אופן.
(2) לאחר שתתפרסם ברשומות הודעה לפי סעיף-קטן (1) תוקנה הקרקע לשר האוצר בהתאם לכך, חפשית מכל נטל, ומנהל אגף רישום והסדר הקרקעות יגרום שתיערכנה הרשומות הנאותות בספרי האחוזה."

על שר האוצר לנקוט בהליכים הקבועים בסעיף 19 לפקודה כדי שהזכות המופקעת תוקנה לו.

סעיף 19(1) לפקודה קובע כי בכל זמן, לאחר שתפורסם ברשומות הודעת הפקעה לפי סעיף 5 לפקודה, יהיה שר האוצר רשאי להכריז, בהודעה שתתפרסם ברשומות שאותה קרקע תיהיה מוקנית לו החל מתאריך פרסומה של הודעת ההקנייה ברשומות, או תאריך שלפני אותו תאריך או לאחריו, ככל אשר יפורט באותה הודעה. כמו-כן נקבע כי הייחוס של ההקנייה למפרע אפשרי רק ליום שלא יקדם ליום קבלת החזקה בקרקע על-ידי הרשות הרוכשת {ע"א 332/60 יעקב בן-עמי נ' היועץ המשפטי לממשלה ו-רשות הפיתוח, חיפה, פ"ד טו 138 (1961); ע"א 261/84 שמעון רפאלי נ' יצחק חנניה, פ"ד מ(4), 561 (1986)} בו נאמר כי "תהליך ההפקעה מסתיים על-פי סעיף 19 לפקודה ברישום הודעה ברשומות. הקרקע מוקנית לשר האוצר על-פי הודעה זו, החל מתאריך ההודעה או מכל תאריך מוקדם יותר, ובלבד שלא יהיה מוקדם מתאריך תפיסת החזקה על-ידי המפקיע. הודעה זו משמשת בסיס לשינוי הרישום במרשם המקרקעין".

לאחר שתתפרסם ברשומות הודעת הקנייה כאמור, תוקנה הקרקע לשר האוצר בהתאם לכך, חופשית מכל שעבוד ומנהל אגף הרישום והסדר הקרקעות ידאג לכך שתיערכנה הרשומות הנאותות בספרי האחוזה {סעיף 19(2) לפקודה}.

יצויין כי רישומה של הקרקע המופקעת בלשכת רישום המקרקעין, על שם שר האוצר, אינו מותנה במילויין של כל ההוראות האחרות של הפקודה. ב- ה"מ 33/53 {מאיר סלומון נ' היועץ המשפטי לממשלת ישראל, פ"ד ז 1023 (1953)} בית-המשפט הוסיף כי "לפי סעיף 19 נרכשת הבעלות עם פרסום ההודעה בעיתון; ויש רגלים לסברה, שבמידה שהדבר נוגע לפחות לבית-המשפט מחוזי, נראית האדמה עם פרסום ההודעה לפי סעיף 19, כשייכת למדינה, ואין בית-המשפט הנ"ל יכול לחטט ולחקור את השיקולים שהביאו את השר להשתכנעותו לפי סעיף 3 לפקודה".

ב- ע"א 499/59 {שיחור, קואופרטיב לשמירה, רחיצה ושימון מכוניות בחיפה בע"מ נ' היועץ המשפטי לממשלה, ואח', פ"ד יד 608 (1960)} חזר בית-המשפט וקבע שלעניין סעיף 19 נרכשת הבעלות עם פרסום ההודעה ברשומות. אין הבעלות נקנית לשר האוצר רק לאחר מילוי כל ההוראות של הפקודות.

הערת אזהרה, שנרשמה בהתאם להוראת סעיף 5(3) לפקודה, תבוטל לאחר ששר האוצר יירשם כבעליה של הקרקע לגביה נרשמה.

עם ההקנייה מסתיים השלב האחרון של הליכי הרכישה בכפיה הקבועים בפקודה ומכאן ואילך הקרקע אינה עוד "עומדת לרכישה", אלא היא כבר נרכשה לפי הפקודה. בשלב זה, קובע סעיף 14 לפקודה, שר האוצר אינו רשאי לחזור בו מן ההפקעה.

בעניין זה ראה גם בג"צ 282/71 {מוריס בניין נ' שר האוצר, פ"ד כה(2), 466 (1971)} בו השאיר כב' השופט י' כהן בצריך עיון את השאלה, אם כוונת הסעיף 19 לפקודה היא להגביל את שר האוצר, לגבי ביטול ההפקעה, מקום שבעל הקרקע עומד על זכותו לקבל פיצויים עקב ההפקעה, ואיננו מסכים לשחרור רכושו, והוא נמנע מלפסוק בשאלה, אם נבצר משר האוצר בהסכמת הבעלים, או לפי דרישת הבעלים, לבטל את ההפקעה לאחר מעשה.