botox
הספריה המשפטית
דיני הפקעת מקרקעין - דין ופסיקה

הפרקים שבספר:

טענות נגד הרכישה

סעיף 5א לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 קובע כדלקמן:

"5א. טענות נגד הרכישה
(א) פורסמה הודעה לפי סעיף 5, ייתן שר האוצר הזדמנות לבעל הקרקע ולמי שיש לו טובת הנאה בקרקע, לטעון את טענותיהם נגד רכישת הקרקע בפניו או בפני מי שהוא הסמיך לכך, באופן ובמועד שקבע בתקנות באישור ועדת הכספים של הכנסת, ובלבד שהמועד לא יהיה מאורח ממועד פרסום ההודעה לפי סעיף 7; ואולם מצא שר האוצר כי הקרקע דרושה באופן דחוף למימוש מטרת הרכישה, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת בכתב, לדחות את המועד למועד מאוחר ממועד פרסום ההודעה כאמור, כפי שייקבע בתקנות האמורות.
(ב) בהודעה לפי סעיף 5 תצויין זכותם של בעל הקרקע ושל מי שיש לו טובת הנאה בקרקע לטעון את טענותיהם לפי סעיף זה.
(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי קרקע שחלה עליה תכנית כמשמעותה בחוק התכנון והבניה שהתקבלה החלטה על אישורה, המייעצת את הקרקע למטרת רכישה שהיא צורך לתשתית ציבורית בלבד, ולגבי קרקע כאמור המיועדת לפרוייקט בטיחותי."
ב- עת"מ (מרכז) 25828-13 {מופיד מנצור נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה טירה, פורסם באתר האינטרנט נבו (15.02.14)} העותרים טענו כי ירשו מגרש מאביהם בעוד העיריה טוענת כי על חלק מהמגרש חלה תכנית לפיה המגרש מיועד למבני ציבור. העותרים מבקשים לבטל את ההפקעה שביצעה העיריה במגרשם, בין היתר, בתואנה של שיהוי בלתי-סביר וזניחת מטרת ההפקעה.

בין יתר טענות העותרים נטען, כי סעיף 5א בפקודת הקרקעות חל על הקרקע הנדונה, והמשיבה לא היתה רשאית להפקיע את המגרש שלא על פיו.

לעניין זה בא-כוח המשיבים הודיע כי ההפקעה בוצעה לפי חוק התכנון והבניה ולפי פקודת הקרקעות גם יחד. פקודת הקרקעות קובעת הליך מסודר לקניית חזקה במקרקעין שתכנית בניין עיר מייעדת אותם לשימוש ציבורי: סעיף 5 בפקודת הקרקעות מחייב בפרסום הודעה בדבר הכוונה לרכוש את הקרקע ברשומות, בדבר הצגת ההודעה במקומות נוחים על הקרקע, ובמסירת הודעה למי שרשום כבעלי הקרקע. סעיף 5א בפקודת הקרקעות קובע מתן זכות טיעון לבעל הקרקע נגד רכישת הקרקע. סעיף 7 בפקודת הקרקעות קובע כי מסירת החזקה תבוצע כעבור 60 יום לפחות, אלא-אם-כן הקרקע דרושה בדחיפות למטרת הרכישה. העותרים טוענים כי לא קיבלו כל הודעה, וכי לא ניתנה להם ההזדמנות לטעון כלפי רכישת הקרקע, כאמור בסעיף 5א בפקודת הקרקעות.

מטרתו של סעיף 5א בפקודת הקרקעות לאפשר זכות טיעון לבעל הקרקע נגד הרכישה, למעט במקרים שסעיף-קטן (ג) חל עליהם, אולם, אין הם מענייננו. עם-זאת, סעיף 190(א)(6) בחוק התכנון הבניה קובע כי בהפקעה מכוח תכנית לא יחולו סעיפים אחדים בפקודת הקרקעות, לרבות סעיף 5א. ההנחה היא, שבמקום שהקרקע הופקעה מכוח תכנית, כבר ניתנה זכות הטיעון לבעליה.

זו לשון סעיף 5(1) בפקודת הקרקעות:

"5. הודעות
"מקום שמתכוון שר האוצר לרכוש כל קרקע לצורך ציבורי כל-שהוא, יגרום כי תתפרסם ברשומות הודעה על כוונתו זאת, והודעה זאת תהיה בטופס א' או בטופס ב' הרשומים בתוספת, הכל לפי הטופס הנאות. כמו-כן, יגרום כי יוצגו טפסים של אותה הודעה במקומות נוחים על הקרקע, או סמוך לקרקע, שעומדים לרכשה, ונוסף על-כך יגרום, כי יימסר העתק של אותה הודעה, לכל אדם, ששמו נרשם בספרי האחוזה כבעליה של הקרקע, או כאדם שיש לו טובת הנאה בה, ומסירה זאת תבוצע בין מתוך מסירה לידיו ממש של האדם, שלו יש למסרה, או מתוך השארת העתק של אותה הודעה במקום מגוריו הידוע לאחרונה, או מתוך שליחתה בדואר במכתב רשום, שעליו נכתבה כתבתו של אותו אדם לפי כתובת הדואר שלו הידועה לאחרונה, אם יש כזאת."

בית-המשפט המחוזי קיבל את העתירה.

לא היתה מחלוקת שההוראות שלעיל לא בוצעו: המשיבים אמנם שלחו הודעה לאב ביום 22.12.97, ופרסמו בילקוט הפרסומים הודעה ביום 27.02.12, וכנראה גם פרסמו הודעה בעיתונות - ואולם לא נטען ולא הוכח כי נמסרה הודעה לעותרים או שהוצגה הודעה כזו במקרקעין. משום כך בעינה עומדת טענת העותרים, שלא נסתרה, כי לא קיבלו כל הודעה, בניגוד להוראת פקודת הקרקעות. בית-המשפט גם לא הרבה במילים על הפגיעה שאי-הקפדה על החוק גורמת לבעל הזכות במקרקעין, בעיקר לנוכח מעמדה הגבוה בדין של זכות הקניין {חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו}.
ב- עת"מ (חי') 50346-01-14 {חג'אר בויראת נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה עירון, פורסם באתר האינטרנט נבו (30.03.14)} נסובה העתירה כנגד הפקעה מכוח תכנית, שהודעה על אישורה פורסמה לפני מספר שנים.

בית-המשפט המחוזי דחה את העתירה. נקבע, כי ההנחה היא שבמקום שהקרקע הופקעה מכוח תכנית, כבר ניתנה זכות הטיעון לבעליה בעת הטיעון כנגד התכנית ולכן ככלל לא תינתן זכות טיעון נוספת בהליכי ההפקעה.

במקרים שכאלו אין הצדקה להרחיב את זכות השימוע מעבר לזכויות הטיעון שניתנו לעותרים לאורך השנים כנגד התכנית. במקרה דנן הוועדה בחנה את התכנית החלופית שהוצעה על-ידי העותרים אלא שמטעמים תכנוניים בחרה לדחותה, ובכך אין להתערב.