סדרי דין בבית-הדין הגבוה לצדק - דין ומהות
הפרקים שבספר:
- מבוא
- הביקורת השיפוטית על פעולות הכנסת, ועדת הכנסת והחקיקה
- ביקורת שיפוטית על כל רשויות המדינה והממשל ועל כל מעשי המדינה והממשל
- צווים לגופים מינהליים – סעיף 15(ד)(2) לחוק-יסוד: השפיטה
- צווי בירור לגופים משפטיים – ביקורת שיפוטית על בית-הדין לעבודה – סעיף 15(ד)(3) לחוק יסוד: השפיטה
- ביקורת שיפוטית על בית-הדין הרבני – סעיף 15(ד)(4) לחוק יסוד: השפיטה
- סמכות בית-המשפט הגובה לצדק למול בית-המשפט לעניינים מניהליים
- העתירה – קיומם של תנאים מוקדמים וטענות-סף
- עתירת צו על-תנאי (תקנה 1 לתקנות)
- תכנה וצורתה של עתירה (תקנה 2 לתקנות)
- מען להמצאה לעותר (תקנה 3 לתקנות)
- עתירה תאומת בתצהיר (תקנה 4 לתקנות)
- שמיעת העותר (תקנה 5 לתקנות)
- הוצאות בעתירת סרק (תקנה 6 לתקנות)
- הדיון בעתירה (תקנה 7 לתקנות)
- צו על-תנאי והמצאה (תקנה 8 לתקנות)
- המצאת כתבי בי-דין (תקנה 8א לתקנות)
- תצהיר תשובה לצו על-תנאי (תקנה 9 לתקנות)
- מען להמצאה למשיב (תקנה 10 לתקנות)
- דרישת פרטים נוספים; בקשה למתן פרטים נוספים ותצהיר נוסף לעניין פרטים נוספים (תקנות 11, 12 ו- 13 לתקנות)
- הוראות בית-המשפט (תקנה 14 לתקנות)
- תאריך דיון (תקנה 15 לתקנות)
- הגשת עיקרי טיעון (תקנה 16 לתקנות)
- סדר הטיעון (תקנה 17 לתקנות)
- רשות בעל דין לחקור את המצהיר (תקנה 18 לתקנות)
- צו ביניים (תקנה 19 לתקנות)
- תקופת פגרה לא תובא במניין (תקנה 19א לתקנות)
- סמכות מיוחדת (תקנה 20 לתקנות)
- החלת סדר הדין האזרחי (תקנה 20א לתקנות)
- סמכותו העניינית של בית-המשפט לענייני משפחה
- סמכותו המקומית של בית-משפט לענייני משפחה
- איחוד תיקים בענייני משפחה (סעיף 6 לחוק בית-המשפט לענייני משפחה)
- פתיחת תיק בבית-המשפט לענייני משפחה
- תשלום אגרה בבית-משפט לענייני משפחה
- כתב תביעה והגנה ובקשות
- קדם-משפט
- סעדים זמניים
- הליכי ביצוע ופיקוח על-ידי בית-המשפט לענייני משפחה
- סדרי דין וראיות
- מתן פסק-דין ואישור הסכמים ופעולות
- פתרונות אלטרנטיביים להכרעת בית-המשפט
- הליך הערעור
- תובענה למזונות או למדור
- מזונות מן העזבון
- תובענה לאבהות או אימהות
- תביעת מזונות על-ידי שר הסעד או בא-כוחו
- תובענה להחזרת קטין חטוף
- תובענה בעניין חוק גיל הנישואין
- תובענה בעניין חוק השמות
- תובענה בענייני משמורת, חינוך, ביקור, הבטחת קשר, יציאת הקטין מהארץ וחוק הכשרות המשפטית
- תובענה בענייני חוק קביעת גיל
- תובענה בענייני חוק הירושה
- תובענה לפי חוק הצהרת מוות
- בקשה לפי חוק מרשם אוכלוסין
- תובענה בענייני חוק יחסי ממון
- תובענה בעניין חוק לנשיאת עוברים
- תובענה בענייני אימוץ
- תובענה בעניין חוק למניעת אלימות במשפחה וחוק למניעת הטרדה מאיימת
- חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה-2014
הדיון בעתירה (תקנה 7 לתקנות)
תקנה 7 לתקנות סדר הדין בבית-המשפט הגבוה לצדק, התשמ"ד-1984 קובעת כדלקמן:"7. הדיון בעתירה (תיקון: התשמ"ח, התשנ"א)
(א) הדיון בעתירה יכול שיהיה על-פי צד אחד.
(ב) בית-המשפט רשאי להזמין את המשיב לדיון בעתירה אם הוא סבור כי יהיה בכך כדי לסייע לבירורה היעיל והנכון; היה המשיב אדם שהיועץ המשפטי לממשלה רשאי לייצגו לפני בית-המשפט לפי כל דין - יוזמן היועץ המשפטי לממשלה לדיון בעתירה.
(ב1) משיב שהוזמן לדיון יגיש לבית-המשפט תגובה בכתב לעתירה בשלושה עותקים עבור בית-המשפט, וימציא עותק מתגובתו, במישרין, לכל אחד מבעלי הדין, שלושה ימים לפחות לפני המועד שנקבע לדיון, זולת אם הורה בית-המשפט אחרת.
(ב2) בעל דין לא יגיש תשובה לתגובת המשיב אלא ברשות בית-המשפט.
(ג) הוזמן המשיב כאמור בתקנת-משנה (ב), רשאי בית-המשפט, בהסכמת המשיב, לדון ולהחליט בעתירה כאילו כבר ניתן הצו על-תנאי."
ככלל, על-פי תקנה 7(א) לתקנות סדר הדין בבית-משפט הגבוה לצדק, הדיון בעתירה יכול שיהיה על-פי צד אחד.
על-אף האמור בתקנה 7(א) לעיל, רשאי בית-המשפט להזמין את המשיב לדיון בעתירה אם הוא סבור כי יהיה בכך כדי לסייע לבירורה היעיל והנכון. במקרה והיה המשיב אדם שהיועץ המשפטי לממשלה רשאי לייצגו לפני בית-המשפט לפי כל דין - יוזמן היועץ המשפטי לממשלה לדיון בעתירה {ראה תקנה 7(ב) לתקנות סדר הדין בבית-משפט הגבוה לצדק}.
משיב שהוזמן לדיון, יגיש לבית-המשפט תגובה בכתב לעתירה בשלושה עותקים עבור בית-המשפט, וימציא עותק מתגובתו, במישרין, לכל אחד מבעלי הדין - שלושה ימים לפחות לפני המועד שנקבע לדיון, זולת אם הורה בית-המשפט אחרת {ראה תקנה 7(ב1) לתקנות סדר הדין בבית-משפט הגבוה לצדק}.
ויובהר כי בעל דין לא יגיש תשובה לתגובת המשיב, אלא, ברשות בית-המשפט {ראה תקנה 7(ב2) לתקנות סדר הדין בבית-משפט הגבוה לצדק}.
מתן היתר מראש להגשת תשובה לתגובה, עוד בטרם הוגשה התגובה עצמה ועוד בטרם נדע אם קיימת הצדקה לנקוט באפשרות החריגה של מתן רשות להגשת תשובה לתגובה - יעשה פלסתר את סדרי הדין הנוהגים.
עותר המבקש את רשות בית-המשפט להגשת תשובה לתגובת משיב, בהתאם לתקנה 7(ב2) לתקנות סדר הדין בבית-המשפט הגבוה לצדק, רשאי לעשות זאת רק לאחר קבלת התגובה, ותוך שהוא מראה כי מתקיימים הטעמים היוצאים מן הכלל למתן רשות שכזו {בג"צ 9412/07 עו"ד דן יהלום נ' עיריית קריית ביאליק, תק-על 2008(4), 365 (2008)}.
ב- בג"צ 7980/06 {פלוני נ' בית-הדין הרבני הגדול בירושלים, תק-על 2006(4), 2417 (2006)} קבע בית-המשפט כי מאחר שלא ניתנה רשות להגשת תשובה מאת בית-המשפט, לא קמה למבקש זכות להשיב לתגובת משיבה מס' 3 בעתירתו הקודמת.
ב- בג"צ 4736/98 {מעריב הוצאת מודיעין בע"מ נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נד(1), 659 (2000)} הסכים בית-המשפט עם המשיבים כי אין לחייבם להגיש תגובה לעניין רחב היקף ובעל חשיבות ציבורית ממדרגה ראשונה, בתוך ימים ספורים בלבד. יחד-עם-זאת, יש טעם גם בבקשת העותרים להורות על מתן התגובה קודם לתאריך הנ"ל הקבוע בתקנות, וזאת על-מנת לאפשר גם להם להתכונן לדיון לאור תגובת המשיבים.
זאת ועוד. על-פי תקנה 7(ג) לתקנות סדר הדין בבית-משפט הגבוה לצדק, במידה והמשיב הוזמן כאמור בתקנת-משנה (ב), רשאי בית-המשפט - בהסכמת המשיב - לדון ולהחליט בעתירה כאילו כבר ניתן הצו על-תנאי.