סדרי דין בבית-הדין הגבוה לצדק - דין ומהות
הפרקים שבספר:
- מבוא
- הביקורת השיפוטית על פעולות הכנסת, ועדת הכנסת והחקיקה
- ביקורת שיפוטית על כל רשויות המדינה והממשל ועל כל מעשי המדינה והממשל
- צווים לגופים מינהליים – סעיף 15(ד)(2) לחוק-יסוד: השפיטה
- צווי בירור לגופים משפטיים – ביקורת שיפוטית על בית-הדין לעבודה – סעיף 15(ד)(3) לחוק יסוד: השפיטה
- ביקורת שיפוטית על בית-הדין הרבני – סעיף 15(ד)(4) לחוק יסוד: השפיטה
- סמכות בית-המשפט הגובה לצדק למול בית-המשפט לעניינים מניהליים
- העתירה – קיומם של תנאים מוקדמים וטענות-סף
- עתירת צו על-תנאי (תקנה 1 לתקנות)
- תכנה וצורתה של עתירה (תקנה 2 לתקנות)
- מען להמצאה לעותר (תקנה 3 לתקנות)
- עתירה תאומת בתצהיר (תקנה 4 לתקנות)
- שמיעת העותר (תקנה 5 לתקנות)
- הוצאות בעתירת סרק (תקנה 6 לתקנות)
- הדיון בעתירה (תקנה 7 לתקנות)
- צו על-תנאי והמצאה (תקנה 8 לתקנות)
- המצאת כתבי בי-דין (תקנה 8א לתקנות)
- תצהיר תשובה לצו על-תנאי (תקנה 9 לתקנות)
- מען להמצאה למשיב (תקנה 10 לתקנות)
- דרישת פרטים נוספים; בקשה למתן פרטים נוספים ותצהיר נוסף לעניין פרטים נוספים (תקנות 11, 12 ו- 13 לתקנות)
- הוראות בית-המשפט (תקנה 14 לתקנות)
- תאריך דיון (תקנה 15 לתקנות)
- הגשת עיקרי טיעון (תקנה 16 לתקנות)
- סדר הטיעון (תקנה 17 לתקנות)
- רשות בעל דין לחקור את המצהיר (תקנה 18 לתקנות)
- צו ביניים (תקנה 19 לתקנות)
- תקופת פגרה לא תובא במניין (תקנה 19א לתקנות)
- סמכות מיוחדת (תקנה 20 לתקנות)
- החלת סדר הדין האזרחי (תקנה 20א לתקנות)
- סמכותו העניינית של בית-המשפט לענייני משפחה
- סמכותו המקומית של בית-משפט לענייני משפחה
- איחוד תיקים בענייני משפחה (סעיף 6 לחוק בית-המשפט לענייני משפחה)
- פתיחת תיק בבית-המשפט לענייני משפחה
- תשלום אגרה בבית-משפט לענייני משפחה
- כתב תביעה והגנה ובקשות
- קדם-משפט
- סעדים זמניים
- הליכי ביצוע ופיקוח על-ידי בית-המשפט לענייני משפחה
- סדרי דין וראיות
- מתן פסק-דין ואישור הסכמים ופעולות
- פתרונות אלטרנטיביים להכרעת בית-המשפט
- הליך הערעור
- תובענה למזונות או למדור
- מזונות מן העזבון
- תובענה לאבהות או אימהות
- תביעת מזונות על-ידי שר הסעד או בא-כוחו
- תובענה להחזרת קטין חטוף
- תובענה בעניין חוק גיל הנישואין
- תובענה בעניין חוק השמות
- תובענה בענייני משמורת, חינוך, ביקור, הבטחת קשר, יציאת הקטין מהארץ וחוק הכשרות המשפטית
- תובענה בענייני חוק קביעת גיל
- תובענה בענייני חוק הירושה
- תובענה לפי חוק הצהרת מוות
- בקשה לפי חוק מרשם אוכלוסין
- תובענה בענייני חוק יחסי ממון
- תובענה בעניין חוק לנשיאת עוברים
- תובענה בענייני אימוץ
- תובענה בעניין חוק למניעת אלימות במשפחה וחוק למניעת הטרדה מאיימת
- חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה-2014
הגשת עיקרי טיעון (תקנה 16 לתקנות)
תקנה 16 לתקנות סדר הדין בבית-המשפט הגבוה לצדק, התשמ"ד-1984 קובעת כדלקמן:"16. הגשת עיקרי טיעון (תיקון: התשנ"א)
(א) כל צד יגיש את עיקרי טיעונו לבית-המשפט בשלושה עותקים עבור בית-המשפט וימציא, בו ביום, עותק מעיקרי טיעונו, במישרין, לכל אחד מבעלי הדין שלושה ימים לפחות לפני המועד שנקבע לדיון, זולת אם הורה בית-המשפט הוראה אחרת.
(ב) עיקרי טיעון יכללו בצורה תמציתית או טענותיו של כל צד בנקודות שהוא רשאי לטעון על-פי הצו על-תנאי וכן האסמכתאות שבדעתו להסתמך עליהן.
(ג) ביום הקבוע לדיון יהיה כל צד רשאי לטעון בפני בית-המשפט על סמך עיקרי הטיעון; רצה להוסיף טענה נוספת או להביא אסמכתא נוספת, יוכל לעשות זאת רק ברשות בית-המשפט אולם אם הגיש עיקרי טיעון אין צורך ברשות בית-המשפט אם היו הטענה הנוספת או האסמכתא הנוספת תשובה לעיקרי הטיעון של הצד שכנגד."
בהליכים אזרחיים ומינהליים שונים, מוטלת על הצדדים חובה אוטומטית להגיש את עיקרי טיעוניהם עובר לדיון. כך בערעורים אזרחיים {תקנה 446 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984}; בערעורים לבית-הדין הארצי לעבודה {תקנה 102 לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1992}; בעתירות לבית-המשפט הגבוה לצדק {תקנה 16 לתקנות סדר הדין בבית-המשפט הגבוה לצדק, התשמ"ד-1984}; בעתירות מינהליות {תקנה 14 לתקנות בתי-משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000} ועוד {בש"מ 4638/05 לשכת עורכי הדין בישראל נ' ברי בל, תק-על 2005(3), 417, 418 (2005)}.
כל צד יגיש את עיקרי טיעונו לבית-המשפט בשלושה עותקים עבור בית-המשפט וימציא, בו-ביום, עותק מעיקרי טיעונו, במישרין, לכול אחד מבעלי הדין שלושה ימים לפחות לפני המועד שנקבע לדיון, אלא-אם-כן, הורה בית-המשפט הוראה אחרת {ראה תקנה 16(א) לתקנות סדר הדין בבית-משפט הגבוה לצדק}.
נבהיר כי עיקרי טיעון מטעם בעל הדין, יכללו בצורה תמציתית או טענותיו של כל צד בנקודות שהוא רשאי לטעון על-פי הצו על-תנאי וכן האסמכתאות שבדעתו להסתמך עליהן {ראה תקנה 16(ב) לתקנות סדר הדין בבית-משפט הגבוה לצדק}.
ביום הקבוע לדיון יהיה כל צד רשאי לטעון בפני בית-המשפט על סמך עיקרי הטיעון. במידה ורצה בעל דין להוסיף טענה נוספת או להביא אסמכתא נוספת, יוכל לעשות זאת רק ברשות בית-המשפט ואולם אם הגיש עיקרי טיעון אין צורך ברשות בית-המשפט אם היו הטענה הנוספת או האסמכתא הנוספת תשובה לעיקרי הטיעון של הצד שכנגד {ראה תקנה 16(ג) לתקנות סדר הדין בבית-משפט הגבוה לצדק}.