סדרי דין בבית-הדין הגבוה לצדק - דין ומהות
הפרקים שבספר:
- מבוא
- הביקורת השיפוטית על פעולות הכנסת, ועדת הכנסת והחקיקה
- ביקורת שיפוטית על כל רשויות המדינה והממשל ועל כל מעשי המדינה והממשל
- צווים לגופים מינהליים – סעיף 15(ד)(2) לחוק-יסוד: השפיטה
- צווי בירור לגופים משפטיים – ביקורת שיפוטית על בית-הדין לעבודה – סעיף 15(ד)(3) לחוק יסוד: השפיטה
- ביקורת שיפוטית על בית-הדין הרבני – סעיף 15(ד)(4) לחוק יסוד: השפיטה
- סמכות בית-המשפט הגובה לצדק למול בית-המשפט לעניינים מניהליים
- העתירה – קיומם של תנאים מוקדמים וטענות-סף
- עתירת צו על-תנאי (תקנה 1 לתקנות)
- תכנה וצורתה של עתירה (תקנה 2 לתקנות)
- מען להמצאה לעותר (תקנה 3 לתקנות)
- עתירה תאומת בתצהיר (תקנה 4 לתקנות)
- שמיעת העותר (תקנה 5 לתקנות)
- הוצאות בעתירת סרק (תקנה 6 לתקנות)
- הדיון בעתירה (תקנה 7 לתקנות)
- צו על-תנאי והמצאה (תקנה 8 לתקנות)
- המצאת כתבי בי-דין (תקנה 8א לתקנות)
- תצהיר תשובה לצו על-תנאי (תקנה 9 לתקנות)
- מען להמצאה למשיב (תקנה 10 לתקנות)
- דרישת פרטים נוספים; בקשה למתן פרטים נוספים ותצהיר נוסף לעניין פרטים נוספים (תקנות 11, 12 ו- 13 לתקנות)
- הוראות בית-המשפט (תקנה 14 לתקנות)
- תאריך דיון (תקנה 15 לתקנות)
- הגשת עיקרי טיעון (תקנה 16 לתקנות)
- סדר הטיעון (תקנה 17 לתקנות)
- רשות בעל דין לחקור את המצהיר (תקנה 18 לתקנות)
- צו ביניים (תקנה 19 לתקנות)
- תקופת פגרה לא תובא במניין (תקנה 19א לתקנות)
- סמכות מיוחדת (תקנה 20 לתקנות)
- החלת סדר הדין האזרחי (תקנה 20א לתקנות)
- סמכותו העניינית של בית-המשפט לענייני משפחה
- סמכותו המקומית של בית-משפט לענייני משפחה
- איחוד תיקים בענייני משפחה (סעיף 6 לחוק בית-המשפט לענייני משפחה)
- פתיחת תיק בבית-המשפט לענייני משפחה
- תשלום אגרה בבית-משפט לענייני משפחה
- כתב תביעה והגנה ובקשות
- קדם-משפט
- סעדים זמניים
- הליכי ביצוע ופיקוח על-ידי בית-המשפט לענייני משפחה
- סדרי דין וראיות
- מתן פסק-דין ואישור הסכמים ופעולות
- פתרונות אלטרנטיביים להכרעת בית-המשפט
- הליך הערעור
- תובענה למזונות או למדור
- מזונות מן העזבון
- תובענה לאבהות או אימהות
- תביעת מזונות על-ידי שר הסעד או בא-כוחו
- תובענה להחזרת קטין חטוף
- תובענה בעניין חוק גיל הנישואין
- תובענה בעניין חוק השמות
- תובענה בענייני משמורת, חינוך, ביקור, הבטחת קשר, יציאת הקטין מהארץ וחוק הכשרות המשפטית
- תובענה בענייני חוק קביעת גיל
- תובענה בענייני חוק הירושה
- תובענה לפי חוק הצהרת מוות
- בקשה לפי חוק מרשם אוכלוסין
- תובענה בענייני חוק יחסי ממון
- תובענה בעניין חוק לנשיאת עוברים
- תובענה בענייני אימוץ
- תובענה בעניין חוק למניעת אלימות במשפחה וחוק למניעת הטרדה מאיימת
- חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה-2014
תובענה בענייני חוק קביעת גיל
1. עילת התובענהסעיף 1(6)(ד) לחוק בית-המשפט לענייני משפחה קובע כי תובענות בעניין חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963 {להלן ייקרא: "חוק קביעת גיל"} יהיה בסמכותו של בית-משפט לענייני משפחה.
2. סמכות שיפוט מקומית
תקנה 346 לתקסד"א קובעת את מקום השיפוט והגשת הבקשה בתביעה לקביעת גיל. על-פי התקנה "הבקשה תוגש לבית-משפט לענייני משפחה שבאיזור שיפוטו מצוי מקום מגוריו של מי שמבקשים את קביעת גילו; באין לו מקום מגורים בישראל, תוגש הבקשה לבית-המשפט לענייני משפחה בתל-אביב-יפו."
3. בקשה לקביעת גיל
בקשה לקביעת גיל היא בקשה למתן פסק-דין הצהרתי. במידה וכבר נקבע גילו של אדם על-פי חוק קביעת גיל, קובע סעיף 2 לחוק כי "רשאי אדם מעוניין לבקש מבית-משפט השלום שינוי הקביעה על-סמך ראיות שלא היו לפני בית-המשפט, אולם אם הוגשה הבקשה לשינוי קביעת הגיל על-ידי אדם שלפי בקשתו נקבע הגיל, רשאי בית-המשפט שלא להיזקק לראיות שהמבקש יכול היה להביא לפני בית-המשפט בשעת הדיון בבקשה הקודמת."
3.1 מספר העתקים מכתב הטענות שיש להגיש
בקשה לקביעת גיל היא בעצם בקשה למתן פסק-דין הצהרתי {ראה סעיף 1 לחוק קביעת גיל}.
תקנה 346 לתקסד"א קובעת כי בקשה לקביעת גיל תוגש "במספר העתקים מספיק בשביל בית-המשפט ולשם המצאה לכל המשיבים, ובלבד שיהיו שני עותקים בשביל היועץ המשפטי לממשלה".
הצורך בהעתקים לבית-המשפט מפורט בסעיף 7 לחוק קביעת גיל, הקובע "הוגשה בקשה לקביעת גיל, או לשינויה, והדבר עשוי להשפיע על חובתו של אדם על-פי חוק שירות ביטחון, התשי"ט-1959 (נוסח משולב), ימציא בית-המשפט העתק מן הבקשה לפוקד כמשמעותו באותו חוק (להלן: פוקד) ויזמינו להופיע כצד בבירור הבקשה. שר המשפטים, בהתייעצות עם שר הביטחון, יקבע בתקנות את סוגי הבקשות שעליהן תחול הוראה זו."
הפוקדים כמשמעותם, נקבעו בתקנה 348 לתקסד"א לפיה:
"348. המשיבים בבקשת יוצא צבא
הוראת סעיף 7 לחוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963, תחול על הבקשה לכלול אדם באחת מקבוצות הגילים 17 עד 39 שנים ועד בכלל בגבר, ו- 17 עד 26 שנים ועד בכלל באישה, להוציאו מקבוצת גיל כאמור או לשנות מקומו בה, וינהגו כך:
(1) היה המבקש יוצא צבא כמשמעותו בחוק שירות ביטחון, התשי"ט-1959 (נוסח משולב), המשרת בשירות סדיר או הנמנה עם כוחות המילואים, תומצא הבקשה לשליש הראשי של צבא הגנה לישראל;
(2) היה המבקש מיועד לשירות ביטחון כמשמעותו בחוק האמור, תומצא הבקשה לראש מרכז גיוס באגף כוח-אדם של צבא הגנה לישראל."
3.2 פירוט מסמכים מצורפים
3.2.1 תצהיר
כאשר המדובר בבקשה לקביעת גיל, המבקש קביעת גילו יצרף לבקשתו תצהיר לפי טופס 44 {ראה תקנה 351 לתקסד"א}.
3.2.2 צירוף מסמכים מיוחדים
תקנה 351 לתקסד"א קובעת כי התצהיר המצורף לבקשה לקביעת גיל יהיה ערוך על-פי טופס 44 {תקנה 351(ד) לתקסד"א קובעת כי בית-המשפט או הרשם רשאי בכל עת לדרוש מהמבקש שיתן בתצהיר פרטים נוספים ומפורטים יותר}, בלעדיו לא תקובל הבקשה לרישום בבית-המשפט.
על המבקש לפרט את הסיבה לבקשתו {ראה תקנה 350 לתקסד"א}.
לבקשה לקביעת גיל יצורפו: רישום תעודת לידה של המבקש או העתק מתוך ספרי הנפוס המתייחס אליו, לפי העניין, וכן דרכון, תעודה או פנקס שרשום בהם תאריך לידתו; תעודת נישואין או תעודת גירושין שלו, לפי העניין; תעודות לידה של ילדיו; כל מסמך אחר שברשותו אשר ניתן ללמוד ממנו מהו גילו; לגבי מבקש שנולד בארץ - אישור מלשכת מרשם התושבים שבה מוחזק תיק המרשם שלו, שאין בפנקס הלידות רישום לידה שלו בשנה הרשומה בתיק המרשם כשנת לידתו.
במידה ואין בידי המבקש להמציא את התעודות המתאימות המפורטות בתקנת-משנה (א)(1) עד (3) וכאמור לעיל - ייתן הסבר לכך.
3.2.3 ציון בקשות קודמות
תקנה 350 לתקסד"א קובעת כי על המבקש לקבוע את גילו, לציין האם הוגשו לבית-משפט בקשות לקביעת גילו לפני שהוגשה הבקשה הנדונה יפרט אותן ואת ההחלטות שניתנו בהן. כמו-כן דורשת התקנה את ציון מטרת הבקשה.
4. זהות הצדדים בכתבי הטענות
תקנה 347, 349 לתקסד"א קובעות כי המשיבים לבקשה לקביעת גיל תלויים בזהות המבקש.
כאשר מדובר בבקשת האדם עצמו לקביעת גילו יהיה המשיב היועץ המשפטי לממשלה וכל אדם העלול להיפגע על-ידי החלטת בית-המשפט.
כאשר הבקשה הוגשה לגבי אדם אחר, המשיבים יהיו היועץ המשפטי לממשלה והאדם שביקשו את קביעת גילו וכל אדם העלול להיפגע על-ידי החלטת בית-המשפט.
כאשר הבקשה הוגשה על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, יהיה המשיב האדם שביקשו את קביעת גילו וכל אדם העלול להיפגע על-ידי החלטת בית-המשפט.
בית-המשפט רשאי לצוות על צירוף משיבים נוספים {ראה תקנה 39 לתקסד"א}.
5. סדרי דין הנוגעים להבאת ראיות
בבקשה לקביעת גיל קובע סעיף 4 לחוק קביעת גיל כי בית-המשפט רשאי לסטות מדיני הראיות אם, מטעמים שירשום, ראה לעשות כן לשם גילוי האמת.
סעיף 2 לחוק קביעת גיל קובע כי אם כבר נקבע גילו של אדם על-פי חוק זה -
"רשאי אדם מעוניין לבקש מבית-משפט השלום שינוי הקביעה על-סמך ראיות שלא היו לפני בית-המשפט, אולם אם הוגשה הבקשה לשינוי קביעת הגיל על-ידי אדם שלפי בקשתו נקבע הגיל, רשאי בית-המשפט שלא להיזקק לראיות שהמבקש יכול היה להביא לפני בית-המשפט בשעת הדיון בבקשה הקודמת."
6. פומביות הדיון
ענייני משפחה ככלל ידונו בדלתיים סגורות, אלא אם הורה בית-המשפט כי ידונו, כולם או חלקם, בפומבי, כאשר אחד החריגים לכלל זה, הוא הדיון בתובענה על-פי חוק קביעת גיל {ראה סעיף 68 לחוק בתי-המשפט} שידון מלכתחילה בדלתיים פתוחות.
7. ערעור
סעיף 3 לחוק קביעת גיל קובע כי בערעור על פסק-דין של בית-משפט שלום לפי חוק זה ידון בית-משפט המחוזי בשופט אחד.
אולם מצב משפטי זה נכון לגבי ערעורים שהוגשו לפני 11.4.06 ושהחל בהם הדיון. ערעורים שהוגשו לאחר התאריך הנקוב, או לפני-כן ולא החל בהם הדיון, יידונו על-פי התיקון החדש (תיקון 42 לחוק בתי-המשפט) בהרכב של שלושה שופטים.