הליך הערעור

1. מבוא
בית-המשפט לענייני משפחה משמש כערכאת ערעור על:

1. החלטות הרשם לענייני ירושה {ראה גם סעיף 151א לחוק הירושה};

2. החלטות רשם ההוצאה לפועל בענייני משפחה {ראה תקנה 120 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979; תקנה 258כח לתקסד"א; תקנה 258ז(15) לתקסד"א};

3. החלטה אחרת של רשם בית-משפט לענייני משפחה {ראה תקנה 258כח לתקסד"א; תקנה 258ז(14) לתקסד"א; סעיף 4(ד) לחוק בית-המשפט לענייני משפחה}.

2. ערעור על החלטת הרשם לענייני ירושה
תקנה 47 לתקנות הירושה קובעת כי "הרשם לענייני ירושה שנתן החלטה רשאי להורות על עיכוב ביצוע החלטתו עד להכרעה בערעור או לתקופה קצרה ממנה, אם הוגשה לו על כך בקשה בכל עת שלאחר ההחלטה ועד לגמר הדיון בערעור או עד תום המועד להגשתו, הכל לפי התאריך המאוחר יותר; הוגשה הבקשה לאחר שימוע ההחלטה, ידון בה הרשם אף בלי שניתנה הודעה מראש עליה".

3. ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל
מכוח סעיף 80(ב1) לחוק ההוצאה לפועל ותקנה 120(ב1) לתקנות ההוצאה לפועל, הערעור על החלטה של רשם ההוצאה לפועל יוגש לבית-המשפט לענייני משפחה שבתחום שיפוטו נמצאת לשכת ההוצאה לפועל שבה ניתנה ההחלטה {תמ"ש (משפחה יר') 5254/97 מ' מ' נ' מ' מ', תק-מש 2009(4), 34 (2009)}.

מאחר ועל-פי חוק ההוצאה לפועל, ניתן להגיש בקשה לביצוע פסק-דין בכל לשכה של ההוצאה לפועל נמצאת כוונתו של המחוקק לוקה בחסר {דברי כב' השופט שאול שוחט ב- תמ"ש (משפחה ת"א) 49910/05 ח.י נ' מ.י, תק-מש 2006(1), 95, 96 (2006) וכפי שיובאו להלן}.

ניתן למצוא הצדקה לקביעה זו של תקנה 120(ב1) לתקנות ההוצאה לפועל. הכלל "הולך התובע אחר הנתבע" {כאמור בתקנה 3(א1) לתקסד"א} נכון וצודק הוא כל עוד לא אוחז התובע בידו פסק-דין כנגד הנתבע. משקיבל התובע פסק-דין כנגד הנתבע ילך החייב {הנתבע} אחר הזוכה {התובע}.

כללי סמכות השיפוט המקומית בתובענות בענייני משפחה, על-אף שמיוחדים הם ושונים מכללי סמכות השיפוט המקומית בבתי-המשפט הכלליים {תקנה 258ג לתקסד"א}, לא צריכים לשנות מבחינה זו.

אישה אשר הגישה את תביעת המזונות שלה לבית-המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב, שכן מקום מגוריה המשותף האחרון עם בעלה, הנתבע, היה באיזור זה, רשאית להפעיל את פסק-הדין שקיבלה בכל לשכת ההוצאה לפועל, בוודאי כאשר היא מתגוררת מחוץ למחוז תל אביב בו ניתן פסק-הדין מלכתחילה.

כך גם לגבי תובענה בין בני משפחה שאין להם מקום מגורים משותף {או משותף אחרון} שאז, על-פי תקנה 258ג(ב) לתקסד"א מוגשת התובענה מלכתחילה לבית-המשפט לענייני משפחה שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגורי התובע.

זאת ועוד. ניתן לטעון, כי הערעור המוגש על החלטות ופעולות של רשם ההוצאה לפועל לא מוגש על עצם החיוב נשוא פסק-הדין ועל-כן, אין מניעה שמי שיפקח עליו ויבחן את החלטותיו יהא בית-משפט אחר לענייני משפחה שבתחום שיפוטו נמצאת לשכת ההוצאה לפועל בה הוגש פסק-הדין לביצוע ובה ניתנה ההחלטה ולא בית-המשפט לענייני משפחה שנתן את פסק-הדין.

הראיה, שהבהרה של פסק-דין תינתן על-ידי בית-המשפט שנתן את פסק-הדין על-פי פניה של רשם ההוצאה לפועל {ראה סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל}. יחד עם זאת נימוק זה אינו יכול לתפוס לכל ההחלטות ו/או הפעולות שניתנות או נעשות על-ידי רשם ההוצאה לפועל.

כך למשל, ערעור על החלטה של רשם ההוצאה לפועל לדחות או לקבל בקשתו של חייב במזונות להפנותו לבית-המשפט שנתן את הפסק על-מנת לחלק תשלומי מזונות שנפסקו בשל תקופה שקדמה לפסק-הדין {ובית-המשפט לא חילק}, או לחלק תשלומי מזונות שהצטברו בשל אי-פרעון במועד, ראוי שיוגש לאותו בית-משפט שנתן את פסק-הדין למזונות.

כך גם החלטות של רשם ההוצאה לפועל במסגרת סעיף 62 לחוק ההוצאה לפועל בנוגע ל"מסירת קטין" ככל שנקבע בהחלטה שהביצוע ייעשה באמצעות ההוצאה לפועל {ראה סעיף 7 לחוק בית-המשפט לענייני משפחה}. גם ערעור על החלטות שיש בהן משום מתן פרשנות כזו או אחרת לפסק-הדין ובוודאי ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל הדוחה בקשת זוכה/חייב לפנות לבית-המשפט שנתן את פסק-הדין או ההחלטה לשם הבהרתם.
תקנה 258ז לתקסד"א קובעת, כי "תובענה בשל כל אחד מהעניינים המפורטים להלן, תוגש בתביעה נפרדת..." ובסעיף קטן (15) נקבע "ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל". צא ולמד, ערעור על החלטת רשם הוצאה לפועל הינו אם כן בגדר תובענה.

תובענה מוגדרת, גם בתקנה 1 לתקסד"א כ "תביעות בקשות ושאר עניינים שמביא בעל דין לפני בית משפט באחת הדרכים שנקבעו לכך". בין שאר העניינים, גם ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל במשמע.

אם כן, עולה השאלה האם תקנה 120(ב1) לתקנות ההוצאה לפועל הינה בגדר "חריגה מסמכות"?

לא בהכרח. יש ליישב בין התקנה לבין החוק. כשם שהמחוקק היקנה למי שאוחז בידו פסק-דין לטובתו לפתוח תיק הוצאה לפועל בכל לשכת הוצאה לפועל שיחפוץ איפשר מחוקק-המשנה גם למי שאוחז בידו פסק-דין בענייני משפחה להגיש את הערעור על החלטה או פעולה של ראש ההוצאה לפועל באשר לפסק-דין זה גם לבית-המשפט לענייני משפחה שבתחום שיפוטו נמצאת לשכת ההוצאה לפועל בו מבוצע פסק-הדין ובו ניתנה ההחלטה או בוצעה הפעולה.

אפשרות זו שהוקנתה בידו של האוחז את פסק-הדין בענייני משפחה אינה מונעת מבית-המשפט לבחון כל מקרה לגופו ולהורות על העברת הערעור במקרים המתאימים לבית-המשפט לענייני משפחה שנתן את פסק-הדין מכוח הוראת סעיף 6(ד) לחוק בית-המשפט לענייני משפחה.

ב- תמ"ש (משפחה ת"א) 49910/05 {ח.י נ' מ.י, תק-מש 2006(1), 95, 96 (2006)} קבע כב' השופט שאול שוחט כי מעיון בהחלטת רשם ההוצאה לפועל נושא הערעור עולה, כי עניינה פרשנות של פסק-הדין ושל סעיפים שונים באשר למזונות שתי בנותיהם של הצדדים והחלטות שונות שנובעות מפרשנות זו.

על-כן, הערעור על החלטה שכזו ראוי שידון בפני בית-המשפט לענייני משפחה שנתן את פסק-הדין הוא בית-המשפט לענייני משפחה בבאר שבע {בהערת אגב ציין כב' השופט שאול שוחט כי במקרה דנן הצדדים גרים בבאר שבע וגם עורכי-הדין המייצגים אותם גרים בבאר שבע}.

לאור האמור לעיל, הדיון בערעור הועבר לבית-המשפט לענייני משפחה בבאר שבע.

נדגיש כי בדומה לערכאת הערעור על החלטות בית-המשפט לענייני משפחה, גם ערכאת הערעור על החלטות רשם ההוצאה לפועל, רשאית לקבל ראיות שלא הוגשו בערכאה קמא {ע"א (ת"א) 2261/03 שמעון אלקריף נ' בוכניק אבי, תק-מח 2005(4), 3660 (2005)}.

4. ערעור על החלטה אחרת של רשם בית-משפט לענייני משפחה
סעיף 4(ד) לחוק בית-המשפט לענייני משפחה קובע כי ערעור על החלטה אחרת של רשם לפי סעיף 96(ב) לחוק בתי-המשפט, בתובענה בענייני משפחה, או ערעור על החלטה או צו של רשם ההוצאה לפועל לגבי ביצוע פסק-דין בענייני משפחה – יידון לפני בית-המשפט לענייני משפחה, בהרכב של שופט אחד.

5. ערעור על החלטת בית-משפט לענייני משפחה
סעיף 9 לחוק בית-המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 קובע כדלקמן:

"9. ערעור
לבית-משפט הדן בערעור על פסק-דין או על החלטה של בית-משפט לענייני משפחה, יהיו הסמכויות הנתונות, לפי חוק זה, לבית-המשפט לענייני משפחה, לרבות שמיעת עדויות או הבאת ראיות נוספות, אם הוא סבור שהדבר דרוש לבירור הערעור."

לבית-משפט הדן בערעור על החלטת בית-משפט לענייני משפחה אותן סמכויות הנתונות לבית-המשפט לענייני משפחה.

ערכאת הערעור מוסמכת, איפוא, לקבוע ממצאים עובדתיים כפי שמוסמך בית-משפט לענייני משפחה לעשות.

ב- עמ"ש (מחוזי יר') 21018-05-10 {פלונית נ' פלוני, תק-מח 2010(4), 978, 981 (2010) קבע בית-המשפט כי ככלל רצוי כי ממצא עובדתי ייקבע בידי הערכאה הדיונית, אשר התרשמה מן העדים באורח בלתי-אמצעי אולם, נסיבות העניין מצדיקות את כניסת ערכאת הערעור לעובי הקורה בשאלה עובדתית מוגדרת זו, וזאת לאור התסבוכת שנוצרה במקרה דנן, אשר הביאה לכך שעד עצם היום הזה מתגורר המשיב בנכס אף שהסכם המכר נעשה לפני יותר משנה וחצי; וכן לאור התנהלות המשיב, אשר בית-משפט קמא קבע, כי נעשתה תוך "חוסר תום-לב משווע" ונקיטת "מדיניות של 'שב ואל תעשה', שעה שמחובתו היה לפנות לבית-המשפט".

המחוקק ביקש להקנות לבית-המשפט המחוזי בדונו בערעורי משפחה שיקול-דעת רחב מן הרגיל בהתדיינות האזרחית בקשר להגשת ראיות נוספות, על-פי סעיף 9 לחוק בית-המשפט לענייני משפחה {ראה בע"מ 1913/05 סולטנה שאוליאן נ' עזבון המנוח שמעון שאוליאן ז"ל, תק-על 2005(4), 265 (2005); בש"א (מחוזי נצ') 3148/07 יואן סורינקה נ' גולני אסתר, תק-מח 2007(4), 2690 (2007)}.

לפיכך, אף שמלאכת הראיות לעיצומה מסורה ביסודה לערכאה הדיונית, אין הדלת נעולה גם בבית-המשפט המחוזי {ש' לוין פרוצידורה אזרחית, סדרי דין מיוחדים בבתי-המשפט, עמ' 92 סעיף 80}.

הוראת סעיף 9 לחוק בית-המשפט לענייני משפחה מאפשרת לבית-המשפט בערעור "הבאת ראיות נוספות אם הוא סבור שהדבר דרוש לבירור הערעור".

המחבר ש' לוין מציין {שם} "שמדובר ב'שמיעה מחדש' במובן הרחב ביותר, ואין בית-המשפט שלערעור כפוף לכללים המסדירים את דרך בירור הערעור בבתי-המשפט הרגילים; למעשה חל כאן הכלל של הערכאה הכפולה כמעט במלוא עוצמתו".

ואולם, במה דברים אמורים, בראיות שלא היו בידי הצד המבקש להגישן בעת ההתדיינות בערכאה הראשונה, ושלא יכול היה להשיגן בשקידה סבירה, או שתחושת הצדק תתקומם אם לא יינתן להגישן.

ב- ע"א 4151/99 {בריל ואח' נ' בריל, פ"ד נה(4), 709 (2001)} נפסק מפי כב' השופט א' מצא, בנוגע לסעיף 9 לחוק בית-המשפט לענייני משפחה כי "ברי כי השאלה אימתי בירור הערעור מצריך בחינה מחודשת של הראיות, מסורה לשיקול-דעתה של ערכאת הערעור; ובמקרה שלפנינו אין לקבל שבירור הערעור מצריך בחינה כזאת".

ערעור על החלטתו של בית-משפט לענייני משפחה, הינו כערעור על החלטת בית-משפט שלום. כיוון שכך, על החלטותיו של בית-המשפט לענייני משפחה ניתן כאמור לערער לבית-משפט המחוזי, שאף הוא יישב בערעור במתכונת מיוחדת לענייני משפחה, כפי שקובע סעיף 9 לחוק בית-משפט למשפחה.

יובהר כי, כל הנכתב להלן על סמכות הערעור של בית-המשפט לענייני משפחה, רלוונטי, הן לבית-המשפט לענייני משפחה היושב כערכאת ערעור על החלטת הרשם או רשם ההוצאה לפועל, והן לבתי-המשפט המחוזיים ולבית-המשפט העליון, היושבים כערכאת הערעור על החלטות בית-המשפט לענייני משפחה.

6. הליך הערעור - סדרי דין
6.1 מועד להגשת ערעור על החלטת רשם ורשם ההוצאה לפועל
תקנה 258כח לתקסד"א קובעת כי ערעור כאמור בתקנה 258ז(14) לתקסד"א {ערעור על החלטת רשם} וערעור כאמור בתקנה 258ז(15) לתקסד"א {ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל} יוגש לבית-המשפט תוך חמישה-עשר ימים מיום שההחלטה נושא הערעור הומצאה למערער.

ב- רע"א 5358/98 {רחל שוקר נ' ישראל שוקר, תק-על 98(4), 335 (1998)} קבע בית-המשפט כי על כל החלטות רשם ההוצאה לפועל {כולל טענת "פרעתי"} אשר בקשר לעניינים הנדונים בבית-משפט לענייני משפחה, חלה תקנה 258כח לתקסד"א, הקובעת כי המועד להגשת ערעור לבית-משפט לענייני משפחה, על החלטת רשם ההוצאה לפועל, הינו 15 יום.

במקרה דנן, משהוגש הערעור לבית-המשפט לענייני משפחה תוך 45 יום ולא תוך 15 יום, כנדרש, צדק בית-המשפט לענייני משפחה בדחותו את הערעור בשל איחור בהגשתו.

יודגש כי גם תקנה 46 לתקנות הירושה קובעת כי המועד להגשת ערעור על החלטת רשם לענייני ירושה הוא חמישה-עשר ימים מיום המצאת ההחלטה. הערעור יוגש לבית-המשפט המוסמך.

ב- ע"ר (משפחה חי') 34816-08-10 {פלוני נ' א' ש' ואח', תק-מש 2010(4), 581 (2010)} ב"כ האיש מבקש למחוק הערעור בשל השיהוי בהגשתו. כב' השופטת אספרנצה אלון קבעה כי המועד להגשת ערעור הוא תוך 15 ימים מיום שההחלטה שעליה מערערים הומצאה למערער וכי מועד זה חלף.

6.2 מועד להגשת ערעור על החלטת בית-משפט לענייני משפחה
ערעור על פסק-דין של בית-משפט לענייני משפחה, שנתן שופט או רשם בית-המשפט, יוגש בזכות תוך 45 יום לבית-משפט המחוזי, וברשות, תוך 30 יום {ובנוסף - 30 יום להגשת הערעור לאחר קבלת הרשות} לבית-משפט העליון.

ערעור על החלטה אחרת של בית-משפט לענייני משפחה יוגש ברשות תוך 30 יום {ובנוסף - 30 יום להגשת הערעור לאחר קבלת הרשות} לבית-משפט המחוזי, וברשות נוספת, תוך 30 יום {ובנוסף - 30 יום להגשת הערעור לאחר קבלת הרשות} לבית-משפט העליון.

ערעור על החלטת אחרת של רשם בית-משפט לענייני משפחה יוגש תוך 15 יום לבית-המשפט לענייני משפחה, ברשות, תוך 30 יום {ובנוסף - 30 יום להגשת הערעור לאחר קבלת הרשות} לבית-משפט המחוזי, וברשות נוספת, תוך 30 יום {וכאמור, בנוסף - 30 יום להגשת הערעור לאחר קבלת הרשות} לבית-משפט העליון.

6.3 הרכבי הערעור על החלטות בית-המשפט לענייני משפחה
סעיף 37 לחוק בתי-המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 קובע כדלקמן:

"37. ההרכב (ב/15) (תיקונים: התשמ"ה, התש"ן, התשנ"ב, התשנ"ה(3), התשנ"ח, התשס"ו(2), התשס"ח(7), התש"ע(3))
(א) בעניינים אלה ידון בית-משפט מחוזי בשלושה:
(1) משפטים בשל עבירה שענשה מוות או מאסר עשר שנים או יותר;
(2) ערעורים על פסקי-דין של בתי-משפט שלום;
(3) כל עניין שהנשיא של בית-המשפט המחוזי או סגנו הורה שידונו בו שלושה.
(ב) על-אף האמור בסעיף-קטן (א), בעניינים הבאים ידון בית-משפט מחוזי בשופט אחד, אם לא הורה נשיא בית-המשפט או סגנו, לבקשת בעל דין ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם לעניין זה, או ביוזמתו, לעניין מסויים, כי יידון בשלושה:
(1) עבירות המנויות בחלק א' של התוספת הראשונה ;
(2) ערעורים על החלטות של ראש ההוצאה לפועל לפי סעיפים 19, 25, 48 ו- 58 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967;
(3) דיון מקדמי בערעור;
(4) ערעורים על פסקי-דין של בתי-משפט שלום ושל שופטי תעבורה, לעניין העבירות המפורטות בסעיף 25(א) לפקודת התעבורה (נוסח חדש), שאינן פשעים, ולמעט לעניין עבירה לפי סעיף 64 לפקודה האמורה;
(5) ערעורים בעניינים המנויים בחלק ב' של התוספת הראשונה שיקבעם שר המשפטים בצו, בהסכמת נשיא בית-המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
(6) בוטל;
(7) ערעורים על פסקי-דין והחלטות אחרות לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991 ולפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001;
(8) ערעורים על פסקי דין בעניינים שבית-משפט לעניינים מקומיים מוסמך לדון בהם לפי סעיף 55;
(9) ערעורים על פסקי-דין של בתי-משפט שלום בדן יחיד בתביעות שסכומן או ששווי נושאן, ביום הגשת התובענה, אינו עולה על 300,000 שקלים חדשים, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שיערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר-טרחת עורך-דין, למעט בתביעות כמפורט להלן:
(א) תביעות לפיצויים בשל נזקי גוף או תביעות לשיפוי או לפיצוי על תשלומי פנסיה, תגמולים וכל הוצאה אחרת ששולמו או שישולמו בשל נזקי גוף, לרבות תביעות שעילתן בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975;
(ב) תביעות בענייני משפחה כמשמעותם בחוק בית-המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995;
(ג) תביעות כאמור בסעיף 51(א)(3);
(10) ערעורים על פסקי-דין של בתי-דין מינהליים כהגדרתם בחוק בתי-דין מינהליים, התשנ"ב-1992, זולת אם נקבע אחרת בחוק;
(11) בקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, במסגרת ערעורים.
(ג) בכל עניין שאינו מוזכר בסעיפים-קטנים (א) ו- (ב) ידון בית-משפט מחוזי בשופט אחד."

על-פי תיקון 42 לחוק בתי-המשפט, החל מיום 11.4.06 בכל ערעור שמוגש על פסקי-הדין של בית-משפט לענייני משפחה יישב הרכב של שלושה שופטים, כאשר החריג הוא ערעור על צו הגנה שיישמע בפני דן יחיד הן על-פי חוק למניעת אלימות במשפחה והן על-פי חוק למניעת הטרדה מאיימת.

נדגיש כי סעיף 4(ד) לחוק בית-משפט למשפחה, קובע כי ערעור על החלטה אחרת של רשם לפי סעיף 96(ב) לחוק בתי-המשפט בתובענה בענייני משפחה, או ערעור על החלטה או צו של רשם הוצאה לפועל לגבי ביצוע פסק-דין בענייני משפחה יידון לפני בית-המשפט לענייני משפחה, בפני שופט אחד.

6.4 סדרי דין שונים בערעור בבית-המשפט לענייני משפחה
תקנה 258כט לתקסד"א קובעת כי בעניין ערעור שכנגד לא יחולו הוראות סימן ה' בפרק ל' {המדובר בתקנה 434 - ערעור שכנגד טעון הודעה; תקנה 435 – הודעה כשהמערער פטור מערובה; תקנה 436 – אי-הגשת הודעה} בבית-המשפט לענייני משפחה.

6.5 כתב הערעור בבית-משפט לענייני משפחה
לכתב הערעור וכן לתשובה לערעור על-ידי המשיב יצורפו עיקרי טיעון ותיק מוצגים {ראה תקנות 258ל ו- 258לא לתקסד"א}.

6.6 תשובת המשיב לכתב הערעור
על המשיב לערעור להגיש את עיקרי טיעוניו ותיק המוצגים תוך 15 יום מיום קבלת הערעור {ראה תקנה 258לא לתקסד"א}.

כאשר בית-משפט לענייני משפחה דן כערכאת ערעור לא יתקיים הליך ערעור שכנגד כאמור בתקנה 258כט לתקסד"א.

6.7 ערובה
תקנה 258לב לתקסד"א קובעת את חובת הפקדת הערובה על-ידי המערער לשם הבטחת הוצאות המשיב במזכירות בית-המשפט, "להנחת-דעתו של בית-המשפט ובמועד שקבע להפקדה... אלא-אם-כן הורה בית-המשפט אחרת".

אי-הפקדת הערובה תביא לדחיית הערעור, והודעה על כך תומצא לבעלי הדין.
6.8 הדיון בערעור בבית-משפט לענייני משפחה
תקנה 258לג לתקסד"א קובעת כי בעת הדיון בערעור רשאי כל צד להשלים את טיעוניו בעל-פה.

על פסקי-דין של בית-משפט לענייני משפחה מוגש הערעור בראשונה לבית-משפט המחוזי בזכות, ועל החלטות בית-המשפט המחוזי בערעור, מוגש ערעור ברשות לבית-משפט העליון.

באופן כללי, נקבע כי ערעור שני אינו מתקיים כדבר שבשגרה ובית-המשפט העליון ייטה ליתן רשות ערעור כאמור רק כאשר הטענות בערעור חורגות מגדרו של הסכסוך שבין הצדדים עצמם ומעוררות שאלות בעלות השלכות חוקתיות, משפטיות או ציבוריות {בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3), 123 (1982)}.

6.9 ראיות חדשות בהליך הערעור
התערבות ערכאת הערעור בהליך הנדון בבית-משפט לענייני משפחה הינה גמישה גם מבחינת הכפיפות לסדרי הדין והראיות.

כידוע, גישת המחוקק, בחוק בית-המשפט לענייני משפחה, היא גמישות בנושא ראיות וסדרי דין, ולאור סעיף 9 לחוק בית-המשפט לענייני משפחה הוראה זו חלה גם על ערכאת הערעור {בע"מ 8863/03 פלוני נ' פלונית, תק-על 2004(4), 2826 (2004)}.

בדיון בערעור המדובר ב-"שמיעה מחדש" במובן הרחב ביותר, ואין בית-המשפט שלערעור כפוף לכללים המסדירים את דרך בירור הערעור בבתי-המשפט הרגילים {ד"ר ש' לוין, פרוצידורה אזרחית, סדרי דין מיוחדים בבתי-המשפט, סעיף 80, עמ' 92}.

לפיכך, יש בכך חריג שבדין לכללים בדבר אי-התערבות בממצאי עובדה של בית-משפט בערכאה הראשונה, ובכל מקרה מסור הדבר לשיקולה של ערכאת הערעור {א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שביעית), 615}.

כך למשל, הוראת סעיף 9 לחוק בית-המשפט לענייני משפחה מאפשרת לבית-המשפט בערעור "הבאת ראיות נוספות אם הוא סבור שהדבר דרוש לבירור הערעור". אולם יש המסייגים אפשרות זו וקובעים כי המדובר רק בראיות שלא היו בידי הצד המבקש להגישן בעת ההתדיינות בערכאה הראשונה, ושלא יכול היה להשיגן בשקידה סבירה, או שתחושת הצדק תתקומם אם לא יינתן להגישן {בע"מ 1913/05 סולטנה שאוליאן נ' עזבון המנוח שמעון שאוליאן ז"ל ואח', תק-על 2005(4), 265 (2005); וראה גם דברי בית-המשפט ב- ע"מ (ת"א) 4/04 פלונית ופלוני, ההורים המיועדים לאמץ הקטין תאריך לידה 12.5.03 ואח' נ' פלוני ופלונית, ההורים הביולוגים ואח', תק-מח 2004(4), 6517 (2005)}.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

הליך הערעור