botox
הספריה המשפטית
הנוטריונים (דין, הלכה ומעשה)

הפרקים שבספר:

איסור השימוש בסמכות לטובת קרובים - סעיף 10 לחוק הנוטריונים

סעיף 10 לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976 קובע:

"10. איסור השימוש בסמכות לטובת קרובים
(א) לא ישתמש נוטריון בסמכות מסמכויותיו בעניין של עצמו, של קרובו, של שותפו, של עובדו או של תאגיד שהוא בשליטתו.
(ב) לעניין סעיף זה, "קרוב" של הנוטריון:
(1) בן זוג;
(2) הורה, הורה הורה, הורה בן זוג, צאצא, צאצא בן זוג ובני זוגם של כל אחד מאלה;
(3) אח או אחות ובני זוגם."

את המונח "קרוב" שבסעיף 10 לחוק הנוטריונים יש לפרש ככולל, במסגרת "אח או אחות ובני זוגם", גם את אלמנתו של אחיו המנוח של הנוטריון. וזאת נוכח תכלית הסעיף, שהיא, כאמור, למנוע ניגוד בין מילוי תפקידו של הנוטריון לבין עניינו האישי של הנוטריון או של בן משפחתו. לכן, פטירת האח אינה מנתקת את הקשר המשפחתי בין הנוטריון לבין האלמנה.

ב- תמ"ש (ת"א) 16713-06-11 {י.ב. נ' נ.י., תק-מש 2012(3), 952 (2012)} מדובר בתובענה לביטול צו קיום צוואת אימם המנוחה של הצדדים, במסגרתה ציוותה האם את כל רכושה לנתבעת. במסגרת התובענה הועלתה לדיון סוגיה משפטית והיא: מה דינה של צוואה בפני רשות שעשתה מנוחה בפני נוטריון, אשר היה אחי בעלה המנוח, כשהבעל המנוח, נפטר טרם מועד עריכת הצוואה?

להשלמת התמונה ראוי לציין כי התובע מתגורר באוסטרליה מזה כ- 25 שנים והמעיט בביקוריו בישראל, בעוד שהנתבעת התגוררה ועודנה מתגוררת בישראל ולמעשה, היתה האדם הקרוב ביותר למנוחה עד לפטירתה.

בית-המשפט לענייני משפחה דחה את התובענה.

ראשית, מכיוון שהצוואה נעשתה בפני רשות נקבע כי יש לבחון אותה לפי סעיף 22 לחוק הירושה. סעיף 22(א) לחוק הירושה קובע כדלקמן:

"22. צוואה בפני רשות (תיקונים: התשל"ו, התשנ"ה, התשנ"ח)
(א) צוואה בפני רשות תיעשה על-ידי המצווה באמירת דברי הצוואה בעל-פה בפני שופט, רשם של בית-משפט או רשם לענייני ירושה או בפני חבר של בית-דין דתי, כמשמעותו בסעיף 155, או בהגשת דברי הצוואה בכתב, על-ידי המצווה עצמו, לידי שופט או רשם של בית-משפט, רשם לענייני ירושה או חבר בית-דין דתי כאמור."

סעיף 22(ז) לחוק הירושה קובע כי "לעניין סעיף זה, דין נוטריון כדין שופט". משמעות הסעיף, כי סמכויותיו וחובותיו של שופט - הקבועות בסעיף 22 לחוק הירושה - נתונות גם לנוטריון. אין בהוראות סעיף 22(ז) לחוק הירושה כדי להחיל על נוטריון המשמש כרשות לצורך עריכת צוואה את החובות החלות על שופט על-פי חוק בתי-המשפט או כל חיקוק אחר מלבד סעיף 22 לחוק הירושה. כשם שאין בהוראת סעיף זה כדי לפטור את הנוטריון המשמש כרשות לצורך עריכת צוואה מהחובות הקבועות בחוק הנוטריונים.

שאלה נוספת שבית-משפט בחן, והיא הרלוונטית לענייננו, היא האם מכוח חוק הנוטריונים היה הנוטריון מנוע מלשמש כרשות בצוואת המנוחה והאם מניעה זו - אם וככל שקיימת - מובילה לבטלות הצוואה?

הוראת סעיף 10(א) לחוק הנוטריונים, אוסרת על נוטריון להשתמש בסמכויותיו בעניין של קרוב לו. בסעיף 10(ב) נקבע מיהו "קרוב" של הנוטריון לעניין סעיף זה. הוראת סעיף 10(ב)(3) לחוק הנוטריונים, אוסרת על נוטריון להשתמש בסמכויותיו בעניין של בת זוגו של אחיו.

לגישת בית-המשפט, איסור זה חל גם בעניין של אלמנתו של אחיו המנוח של הנוטריון. בית-המשפט הסיק זאת מדברי ההסבר לסעיף 14 להצעת חוק הנוטריונים {אשר בהגדרת המונח "קרוב", נוסחו זהה כמעט לנוסח סעיף 10 לחוק הנוטריונים)} לפיהם, "יחס האמון הניתן לנוטריון לפי המתכונת של החוק המוצע מחייב הוראות חמורות שיש בהן כדי למנוע ניגוד בין מילוי התפקיד ועניינו האישי של הנוטריון בנושא הפעולה. לכן חל אסור על נוטריון לעשות פעולה שבה יש עניין לו או לקרובו.

בהגדרת המונח "קרוב" הולכת ההצעה בעקבות הגדרה דומה בחוק מס שבח מקרקעין, התשכ"ג-1963. המונח "קרוב" בחוק מס שבח מקרקעין, פורש בפסיקה ככולל אף אלמנה של אח מנוח. לגישת בית-המשפט, אף את המונח "קרוב" שבסעיף 10 לחוק הנוטריונים יש לפרש ככולל, במסגרת "אח או אחות ובני זוגם", את אלמנתו של אחיו המנוח של הנוטריון וזאת נוכח תכלית הסעיף, שהיא, למנוע ניגוד בין מילוי תפקידו של הנוטריון לבין עניינו האישי של הנוטריון או של בן משפחתו. לכן, פטירת האח אינה מנתקת את הקשר המשפחתי בין הנוטריון לבין האלמנה.

עם-זאת, בית-המשפט סבור כי אין בעובדה שהנוטריון פעל בניגוד לאמור בסעיף 10 לחוק הנוטריונים בכדי להביא לבטלות הצוואה. זאת לנוכח סעיף 25(א) לחוק הירושה המסמיך את בית-המשפט לקיים צוואה על-אף פגם שנפל בה ובלבד שהתקיימו מרכיבי היסוד בצוואה ולא היה לבית-המשפט ספק כי היא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה.

מרכיבי היסוד בצוואה בפני רשות הם: כי הצוואה נאמרה בפני רשות או הוגשה לרשות, על-ידי המצווה עצמו. במקרה דנן, נקבע, כי התקיימו מרכיבי היסוד בצוואה, שכן הצוואה הוגשה לנוטריון על-ידי המנוחה עצמה. לגישת בית-המשפט, הגם שהנוטריון פעל בניגוד להוראת סעיף 10 לחוק הנוטריונים והשתמש בסמכותו בעניין של קרובת משפחתו, אין בכך כדי אי-עמידה בדרישה לקיומה של רשות, אלא כדי להוות פגם פורמאלי בצוואה.

זאת ועוד, לגישת בית-המשפט, יש ליתן משקל פחות לפגם בצוואה אשר מקורו באי-עמידה בהוראה המצויה בחוק הנוטריונים, מאשר לפגם בצוואה שמקורו באי-מילוי הוראה מהוראות חוק הירושה. לגישת בית-המשפט, בבוא אדם לצוות את שייעשה ברכושו לאחר פטירתו, שומה עליו לדעת או להיות מודע לדרישות המנויות בחוק הירושה באשר לצורת הצוואה ואין לצפות מהמצווה שיבחן אף את דרישותיו של חוק הנוטריונים ולהיות מודע לדקויותיו של חוק זה, לרבות האם האיסור הקבוע בסעיף 10 לחוק חל על בן זוג לשעבר ומהי משמעותו של אותו איסור.

לאור זאת, ובהיעדר הוראה מפורשת המורה כי פעולה בניגוד להוראת סעיף 10 לחוק הנוטריונים - תוביל לבטלות הפעולה אותה עשה הנוטריון, מתחזקת המסקנה כי צוואה בפני נוטריון אשר נעשתה בניגוד לסעיף 10 לחוק הנוטריונים אינה בטלה.

נוכח כך, נקבע על-ידי בית-משפט, כי אין ספק שהצוואה, צוואת אמת היא וכי רצונה של המנוחה משתקף היטב מבין שורותיה הבודדות של הצוואה. המנוחה הסתמכה ברבות השנים כי צוואתה תקויים ואין ספק כי הוראת סעיף 10 לחוק הנוטריונים לא היתה מונחת בפניה, כמו גם פרשנות סעיף זה. משכך, והואיל והתקיימו הדרישות המנויות בסעיף 25(ב)(3) לחוק הירושה, נקבע שיש לקיימה.