botox
הספריה המשפטית
הנוטריונים (דין, הלכה ומעשה)

הפרקים שבספר:

תיקון חוק הירושה; הוראות מעבר - סעיפים 54-53 לחוק הנוטריונים

סעיפים 54-53 לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976 קובעים כדלקמן:

"53. תיקון חוק הירושה (תיקון התשמ"ט)
בסעיף 22 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, אחרי סעיף-קטן (ו) יבוא:
"(ז) לעניין סעיף זה דין נוטריון כדין שופט".

54. הוראות מעבר (תיקונים: התשל"ח, התשמ"ט)
(א) הוקם ארכיון מרכזי למסמכים נוטריוניים, יימסרו לו למשמרת בכפוף לאמור בחוק הארכיונים, התשט"ו-1955, המסמכים הנוטריוניים וספרי הנוטריון הציבורי שעל-יד בית-משפט.
(ב) מי שלפני תחילתו של חוק זה כיהן כדין כנוטריון למסמכים יוצאי חוץ, רואים אותו כאילו נתמנה נוטריון ביום תחילתו של חוק זה, אף אם אין לו הכשירויות לפי סעיף 2.
(ג) מי שהיה נוטריון למסמכים יוצאי חוץ בתכוף לפני תחילתו של חוק זה, ינהג בהעתקים של אישורים נוטריוניים שעליו לשמרם אותה שעה, כאילו חוק זה לא נתקבל.
(ד) חתימות על מסמכים יוצאי חוץ שנערכו כדין בידי נוטריון למסמכים יוצאי חוץ לפני תחילתו של חוק זה, יאומתו בדרך האמורה בפרק ט'.
(ה) מי שהיה נוטריון למסמכים יוצאי חוץ ועבר לפני תחילתו של חוק זה עבירת משמעת לפי חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ, התש"י-1950, יראו אותה עבירה כעבירת משמעת לפי חוק זה.
(ו) מיום ב' בסיון התשל"ו (31 במאי 1976) עד יום תחילתו של חוק זה לא יינתן לאדם רשיון לכהן כנוטריון לפי חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ, התש"י-1950, ולא תדון ועדת ההמלצות בבקשת אדם לקבלת רשיון כאמור, אלא אם נתנה ועדת ההמלצות את המלצתה עד יום י"ז בסיון התשל"ב (30 במאי 1972) או הוגשה הבקשה עד יום זה, הכל לפי העניין."

ב- ע"א 594/99 {ניסים אוחנה נ' אסתר אלעזר, פ"ד נה(3), 355 (2001)} אשתו המנוחה של המערער התקשרה טלפונית עם עורך-דינה, שהוא גם נוטריון, והקריאה לו בטלפון את פרטי צוואתה. לאחר ימים מספר באה למשרדו וחתמה על הצוואה שהכין עורך-הדין, ושבמסגרתה לא הותירה דבר לבנותיה, המשיבות בערעור. לאחר פטירתה התנגדו הבנות לקיום הצוואה, בין היתר מן הטעם שנאמר בה כי היא נחתמה בנוכחות עדים, בעוד שלמעשה לא היו עדים.

על-פי קביעת בית-המשפט מתקבל-על-הדעת כי המנוחה ביקשה להכין צוואה שתיחתם בפני עדים, ותוקפה של הצוואה כפוף לכך שהמנוחה תחתום עליה לפני עדים, לפיכך פסל בית-המשפט את הצוואה. מכאן הערעור.

סעיף 18 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 {להלן: "החוק"} קובע כי צוואה יכולה להיות בכתב יד, בעדים, בפני רשות או בעל-פה.
בית-משפט העליון קבע, כי במקרה דנן הצוואה שנערכה הינה צוואה בפני רשות, ולעניינה דין נוטריון כדין שופט, כאמור בסעיף 22 לחוק. סעיף 22(א) לחוק קובע שתי דרכים להבאת דבר המצווה בפני הנוטריון: הדרך האחת היא "באמירת דברי הצוואה בעל-פה"; הדרך השניה היא "בהגשת דברי הצוואה בכתב". הוראות אלה מתקיימות אם המצווה מוסר את הוראותיו לנוטריון בטלפון, אם הן מועלות על-ידי הנוטריון על הכתב ומוקראות על ידיו למצווה.

לעניין התוספת בעניין נוכחותם של העדים, קבע בית-משפט, כי היא אינה נוגעת ליסודות הצורניים של הצוואה, וממילא אינה פוגמת בהם. מנקודת המבט של הדרישות הצורניות הקבועות בסעיף 22 לחוק, הצוואה של המנוחה היא ללא כל פגם.

עם-זאת, אין כל ראיה בתשתית העובדתית כי המנוחה ביקשה לערוך צוואה בעדים. ההסבר לתוספת בעניין נוכחות העדים - שמקורו בטעותו של הנוטריון - ניתן על-ידי הנוטריון שערך את הצוואה.