botox
הספריה המשפטית
הנוטריונים (דין, הלכה ומעשה)

הפרקים שבספר:

אישור העתק - סעיף 12 לחוק הנוטריונים

סעיף 12 לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976 קובע כדלקמן:

"12. אישור העתק
לא יאשר נוטריון שמסמך פלוני הוא העתק נכון מהמקור, אלא אם המקור הוצג לפניו והוא השווה זה אל זה ומצאם שווים."

תקנות 11, 21, 22, 24 לתקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977 קובעות כדלקמן:

"11. סימון נספחים
הנספחים המצורפים לאישור נוטריוני יסמן אותם הנוטריון כל אחד באות או במספר, יחתום על כל עמוד שלהם בראשי תיבות של שמו ויטביעם בחותמו.

21. מספר סידורי לאישורים (תיקון התשל"ז (מס' 2)
נוטריון יסמן כל אישור במספר סידורי, לפי סדרי עריכתם של האישורים; סדרות המספרים יתחילו עם תחילת כהונתו של הנוטריון, ויכול ויתחילו מחדש בכל שנה שבה ממשיך הנוטריון לכהן; נקבע שסוגים של אישורים יישלחו לארכיון מרכזי למסמכים נוטריונים, יסמן הנוטריון את האישורים האלה, בסימון נפרד לפי סדר עריכתם, כאמור בתקנה זו.
22. עתקים
(א) נוטריון ישמור בידיו לתקופה של שבע שנים עותק אחד של כל אחד מאישוריו שלו יצורף - מלבד המסמכים שעליו לצרפם לפי הוראות אחרות של תקנות אלה - עותק אחד של המסמך שלגביו ניתן האישור; היה אותו מסמך חתום על-ידי אדם שניצב בפני הנוטריון אגב מתן האישור, ייחתם גם העותק שיישמר בידי הנוטריון, על-ידי אותו אדם.
(ב) נוטריון יתן תוך זמן סביר בנסיבות העניין העתק מאושר על ידיו של עותק שעליו לשמור לפי תקנה זו, על-פי בקשתו של מי שביקש לערוך את המקור, של מי שחתום עליו, של מי שהוענקו לו זכויות על פיו, של חליפיהם של אלה או של מי שמוסמך כדין לדרוש את המצאתו של המקור, ולא יתן העתק מאושר כאמור לאחר; למטרה זו רשאי הנוטריון להוציא זמנית את העותק ולערוך בו צילום מחוץ למשרדו.
(ג) נבצר מנוטריון זמנית לקיים את האמור בתקנת-משנה (ב), ידאג לכך שנוטריון אחר יאשר ויתן את ההעתקים המאושרים במקומו; שר המשפטים רשאי מטעמים מיוחדים לפטור את הנוטריון מקיום הוראה זו, אם ראה שאין בידיו של הנוטריון לקיימה.

24. כרטסת (תיקון התשמ"ב)
(א) נוטריון ינהל כרטסת אלפביתית שבה יהא כרטיס לכל אדם שעשה או שבשמו נעשתה פעולה בפני הנוטריון.
(ב) בכרטיס ירשום הנוטריון, לגבי כל פעולה שנעשתה על-ידי האדם או בשמו, את מהות הפעולה, מועד עשייתה והמספר הסידורי של האישור הנוטריוני.
(ג) במקום הכרטסת האלפביתית, רשאי הנוטריון לנהל ספר נוטריון, ובו שורה נפרדת לכל פעולה נוטריונית שבה יירשמו הפרטים שבתקנת-משנה (ב)."

הלכה היא כי העתק נאמן למקור מבלי שהמסמך המקורי הוצג בפני הנוטריון, מהווה התנהלות פסולה ואסורה על-פי חוק הנוטריונים.

ב- ת"א (ת"א) 1802-08 {לזר יצחק ואח' נ' אברהם כהן ואח', תק-מח 2012(2), 3057 (2012)} הוצגו כשלים לא מעטים בהתנהלות הנוטריון הנתבע. נקבע, כי כשלים אלה יש בהם כדי להעלות סימני שאלה לא מבוטלים בדבר אופן התנהלות הנתבע כנוטריון, אך לא נמצא, כי יש בהם כדי לפגוע בעצם מתן ייפוי-הכוח על-ידי התובעים לנתבעים 1 ו- 2.

בין אותם כשלים נדון נושא מתן אישור של "נאמן למקור" מבלי שיהיה המקור בפני הנוטריון.

כאמור, סעיף 12 לחוק הנוטריונים קובע כי "לא יאשר נוטריון כי מסמך פלוני הוא העתק נכון מהמקור, אלא אם המקור הוצג לפניו והוא השווה זה אל זה ומצאם שווים".

בפני הנוטריון הוצג אישור נוטריוני ככזה שמתאים למקור של אישור נוטריוני. הוכח למעשה שהנוטריון נתן אישור זה של "נאמן למקור" כאשר לנגד עיניו לא עמד המקור. כשהוטחה טענה זו בפני הנוטריון ציין בפרוטוקול הדיון כי מדובר בהעתק נאמן למקור: "זה כי היה לי העתק צבעוני, כן", כלומר לא היה בפניו מקור אלא רק העתק צבעוני.
כך גם יצויין, כי הנוטריון היה מוכן לאשר העתק נאמן למקור של ייפוי-הכוח נשוא התובענה כפי שהעלה בפני התובע 2 בשיחה שהוקלטה ביניהם, זאת למרות שההעתקים המקוריים אינם בידיו.

במילים אחרות הנוטריון מוכן היה לבצע אישור של מסמכים נאמנים למקור למרות שהמקור אינו בידיו. לעניין זה קבע בית-משפט כי זוהי התנהלות אסורה ופסולה לפי חוק הנוטריונים.

מקום חתימת האישור
זאת ועוד, באותו הליך היתה התייחסות למקום בו נחתמו האישורים. האישורים הנוטריוניים נשוא התובענה נחתמו במשרדו של הנוטריון {להלן: "הנתבע 3"} בעוד שהנתבע 3 מודה כי נחתמו במשרדו של אחר. הנתבע 3 מסביר כי מדובר בטופס סטנדרטי ולכן לכאורה מקור הטעות אך מודה כאמור שהמצויין בטופס אינו נכון.

בעניין זה נקבע כי גם בכך יש כדי לפגום באופן התנהלותו של הנתבע 3 כנוטריון שיש לסמוך על פרי עמלו כמסמך מיוחס החף מכל כשל ולכן יכול לשמש ראיה כשלעצמו {סעיף 19 לחוק הנוטריונים}.

שמירת העתקים מהאישורים הנוטריוניים
התייחסות נוספת היא, שמירת העתקים מהאישורים שנתן הנוטריון. אשר לכך יצויין, כי על נוטריון לשמור העתקים מהאישורים שנתן. תקנה רלוונטית לכך היא, תקנה 22(א) לתקנות הנוטריונים.

בנסיבות העניין נדמה כי הנתבע 3 לא שמר העתק מהאישורים הנוטריונים שביצע, אלה לא נמצאו ברשותו. הקלסר הבודד בהם טען כי אוחסנו במשרדו, לטענתו, נגנב.

ניהול כרטסת
זאת ועוד, בהליך זה נדון הנושא של ניהול כרטסת. כאמור, תקנה 24 לתקנות הנוטריונים מחייבת ניהול כרטסת לפי א-ב או ספר נוטריון.

בנסיבות העניין אין חולק כי ביחס לאישורים הנוטריוניים שבוצעו לא נותרו בידי הנוטריון לא כרטסת ולא ספר נוטריון כפי דרישת התקנות.

יחד-עם-זאת, התובעים מעלים בסיכומיהם, טרוניות ביחס לאופן שמירת משרדו של הנוטריון אליו ניתן לפרוץ {בניגוד לעולה מתקנה 26 לתקנות הנוטריונים} כמו גם בכל הקשור לסוגי חותמות הנוטריון שברשותו שבחינתם באישורים השונים שנתן מעלה כי מדובר בסוגי חותמות שונות.

יצויין, כי על-אף כל האמור, נקבע על-ידי בית-משפט, כי אין באינפורמציה זו כדי לפגום בהכרח באופן עריכת ייפויי-הכוח השונים שהיא עצם הטענה המחוייבת בהוכחה במקרה זה.

סימון נספחי האישורים הנוטריוניים
נושא נוסף שנדון בהליך זה הוא, סימון נספחי האישורים הנוטריוניים. בא-כוח התובעים טוען לעניין זה כי לאור תקנה 11 לתקנות הנוטריונים היה על הנוטריון לסמן כל עמוד הנספח לאישור בעוד שבייפויי-הכוח בהם עסקינן סומן רק העמוד הראשון.

במילים אחרות, אין חובה לסמן כל עמוד במספר שונה אך החובה הינה לחתום בחותמת וחתימה של הנוטריון בכל עמוד של הנספחים. מאחר ובייפוי-הכוח קיימת חתימה וחותמת בכל עמוד של ייפוי-הכוח, נקבע לעניין זה, כי אין לטענת התובעים על מה לסמוך.

מספור לקוי של האישורים הנוטריוניים
נושא נוסף הינו, מספור לקוי של האישורים הנוטריוניים. בא-כוח התובעים מציין בסיכומיו כי המספור שנתן הנוטריון לאישורים הנוטריוניים השונים לקוי באשר מספרי אישורים מאוחרים משום מה מקדימים מועדי אישורים מאוחרים. כך למשל אישור נוטריוני מס' 1247/06 ניתן לפי הרשום בו בתאריך 15.11.06 בעוד שאישור נוטריוני מס' 2843/06 ניתן בתאריך 14.08.06 כאשר שניהם נערכו על-ידי הנוטריון.

דוגמה נוספת מתייחסת לאישור מס' 1099/07 שנרשם כי נעשה בתאריך 14.10.07 בעוד שאישור 628/07 נושא תאריך 07.11.07.

לא מובן כיצד יתכן שמספרי האישורים אינם כרונולוגיים לתאריכים. הנוטריון הסביר זאת בכך שניהל שתי מערכות רישומים.

כאמור, תקנה 21 לתקנות הנוטריונים קובעת כי "נוטריון יסמן כל אישור במספר סידורי, לפי סדר עריכתם של האישורים; סדרות המספרים יתחילו עם תחילת כהונתו של הנוטריון, ויכול ויתחילו מחדש בכל שנה שבה ממשיך הנוטריון לכהן; נקבע שסוגים של אישורים יישלחו לארכיון מרכזי למסמכים נוטריונים, יסמן הנוטריון את האישורים האלה בסימון נפרד לפי סדר עריכתם, כאמור בתקנה זו".

לעניין זה נקבע כי אין חולק כי ניהול מספרים כפול עלול ליצור כפל מספרים באישורים של אותו נוטריון. זו בוודאי לא היתה כוונתו של מתקין התקנות, ועל-כן בהתנהלות זו הופרה דרישת תקנה 21, אולם מדובר בהפרה טכנית שאינה קשורה לעצם האישור הנוטריוני ולכן גם זו אינה יורדת לשורשו של האישור.

תשלום עבור האישורים
נושא אחרון שאליו התייחס בית-המשפט הוא, תשלום עבור האישורים. בעניין זה למרות ציון הסכום ששולם על פני ייפוי-הכוח, לא קיבל הנוטריון סכום זה. עצם רישום הסכום ששולם כאשר לא שולם בפועל לכיסו של הנוטריון דבר, מהווה רישום כוזב.

לטענת התובעים, הסיבה בשלה הסכים הנוטריון לקבל לידיו סכום נמוך יותר מהמגיע בגין האישורים היא הנותנת שהנוטריון עשה יד אחת עם הנתבע 1 על-מנת לנשל את התובעים מנכסיהם.

בית-משפט ציין כי למרות הקושי שברישום הכוזב, ניתן להבין על נקלה את הסיבה בשלה מוכן היה הנוטריון לקבל סכומים נמוכים יותר בשל מלאכתו כנוטריון וזו נובעת מהספקי העבודה הניכרים להם זכה מאדם אחר {להלן: "נתבע 1"}. בכך נקבע כי אין להצביע על קנוניה שנרקמה בין הנוטריון לנתבע 1, וזאת אפילו אם היתה היכרות בניהם כזו שהוכחשה על-ידי הנוטריון, יחד-עם-זאת מובן מאליו כי יש בכך משום סתירה להוראות סעיף 26 לחוק הנוטריונים הקובע כי "נוטריון לא יעסוק במקצועו בשותפות עם מי שאינו נוטריון, ולא ישתפו בהכנסותיו בתמורה לשירותים, לסיוע או לתועלת אחרת למקצועו...".

בעצם שיתוף אדם אחר בשכר-הטרחה המגיע מהנוטריון יש אם-כן מעבר על החוק על כל המשתמע מכך.