botox
הספריה המשפטית
הנוטריונים (דין, הלכה ומעשה)

הפרקים שבספר:

אישור שאדם זכאי לחתום בשם זולתו - סעיף 14 לחוק הנוטריונים

סעיף 14 לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976 קובע כי:

14. אישור שאדם זכאי לחתום בשם זולתו
לא יאשר נוטריון שהחתום על מסמך בשם זולתו זכאי לחתום עליו כך, אלא אם זכותו לחתום הוכחה לנוטריון על-ידי מסמכים שיש בהם ראיה לדבר, ואם חתם בשם תאגיד - על-ידי פנקס המתנהל על-פי חיקוק, בין בידי עובד ציבורי ובין בדרך אחרת, או על-ידי מסמך אחר שיש בו ראיה לדבר."

תקנה 3 לחוק הנוטריונים, התשל"ז-1977 קובעת כדלקמן:

"3. הוכחת זכות חתימה
(א) נתבקש נוטריון לאשר שפלוני חתם בפניו בשם של יחיד או של תאגיד או בתור אפוטרופוס, נאמן או בתפקיד כיוצא באלה, יבקש תחילה שתוגש לו ראיה בכתב להנחת-דעתו בדבר זכותו של פלוני לחתום כאמור.
(ב) הנוטריון יצרף לעותק האישור הנוטריוני שישמור בידיו, את הראיה בכתב שהוגשה לו כאמור או העתק ממנה, מאושר כדין.
(ג) הנוטריון יציין באישורו את מהות הראיה בכתב כאמור, את הרשות או האדם שהוציאה, את המועד להוצאתה, ואם היה העתק מאושר של מסמך אחר - את המועד להוצאת המסמך המקורי."

ב- ת"א (ת"א) 11257/99 {קלרה וסטרייך נ' משה מלקולם, תק-של 2000(2), 1746 (2000)} נדונה תביעה לפיצויים בשל נזקים שנגרמו לתובעים, לטענתם, כתוצאה מרשלנותו של הנתבע שהנו עורך-דין ונוטריון.

התובעים הם בעליה של חברה שהיא איגוד מקרקעין ובבעלותה מגרש. את בעלותם בחברה רכשו התובעים בשנת 1963 מבעליה הקודמים, אולם מחמת טעות אין תדפיס רשם החברות משקף את העברת השליטה בחברה לתובעים. עקב החלטתם של התובעים שלא לשלם את האגרות לרשם החברות, נמחקה החברה מפנקס רשם החברות בשנת 1986.

בשנת 1995 הגיע הבעלים הקודם אל הנוטריון הנתבע, שהוא עורך-דין ונוטריון, וביקש אישור נוטריוני לייפוי-כוח בלתי-חוזר שאותו הוא מבקש לתת לפלוני בשמה של החברה. לאחר שהנוטריון הנתבע ביקש כי יוצג לו פרוטוקול מישיבת הדירקטוריון של החברה, המסמיך את הבעלים הקודם לחתום על ייפוי-כוח בשם החברה ולבצע פעולות במקרקעין בשמה, הציג בפניו הבעלים הקודם מסמך הנחזה להיות פרוטוקול של החברה, ואשר בדיעבד הסתבר כי נערך על-ידי הבעלים הקודם ללא סמכות כדין.

במסמך, החתום על-ידי הבעלים הקודם, נכתב כי הוחלט פה אחד למנות את הבעלים הקודם לחתום על ייפוי-כוח בלתי-חוזר לטובת פלוני. הנוטריון הטביע חותמתו על גבי המסמך וכן חתם על טופס של ייפוי-כוח נוטריוני בלתי-חוזר לפי סעיף 91 לחוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961 (להלן: "חוק לשכת עורכי-הדין"), ולפיו ממנה הבעלים הקודם בשם החברה את פלוני לבצע עסקאות שונות במגרש.

בהסתמך על ייפוי-הכוח נרשמה על-ידי פלוני בלשכת רישום המקרקעין הערת אזהרה על המגרש לזכותם של צדדים שלישיים. כאשר הסתבר לתובעים שבוצעה עסקה ברכושם, הגישו התובעים באמצעות בא-כוחם, תביעה לבית-המשפט המחוזי ובה ביקשו לקבוע כי העסקאות שבוצעו במגרש אינן מחייבות את החברה ואת מנהליה. תביעתם זו נתקבלה בשנת 1998.

התביעה דנן היא לתשלום שכר-טרחת עורך-הדין שאותו התחייבו התובעים לשלם עקב ההליכים המשפטיים שנכפו עליהם בשל רשלנותו של הנוטריון.

בית-משפט השלום הסתמך על סעיף 14 לחוק הנוטריונים, לפיו לא יאשר נוטריון כי החותם על מסמך בשם תאגיד זכאי לחתום עליו אלא-אם-כן הזכות לחתום הוכחה לנוטריון על-ידי פנקס המתנהל על-פי חיקוק או על-ידי מסמך אחר שיש בו ראיה לדבר.

זאת ועוד, על-פי תקנה 3 לתקנות הנוטריונים, כאשר נתבקש נוטריון לאשר כי פלוני חתם בפניו בשם תאגיד, עליו לבקש תחילה כי תוגש לו ראיה בכתב להנחת-דעתו בדבר זכותו של פלוני לחתום כאמור.

באשר לכך נקבע, כי המסמך שהוגדר על-ידי עורכו, הוא הבעלים הקודם, כ"פרוטוקול", איננו עונה על דרישות אלה.

ב- ת"א (יר') 1284/96 {תפארת נ' מדי, פורסם באתר אינטרנט נבו (14.02.99)} נקבע כי ביחסי עורך-דין-לקוח חלה על עורך-הדין חובת זהירות מושגית למיומנות משפטית מקובלת ולהימנעות ממחדלים אשר עורך-דין סביר ונבון היה נשמר מפניהם ונמנע מעשייתם. מקום שבו קיים, לדעת עורך-הדין, מצב משפטי בלתי-ברור, חובתו היא להסיר ספקות ומכשולים אפשריים צפויים.

גישת הנוטריון הנתבע, שלפיה חובתו של נוטריון כלפי הציבור מסתכמת בהטבעת חותמו על מסמך המובא לאישורו ללא כל בדיקה ודרישה, ולפיה הוא יוצא ידי חובתו בזיהוי החותם באמצעות תעודת זהות - אינה יכולה לזכות בגושפנקה של בית-המשפט.

בפרשה זו בית-משפט קבע כי הנוטריון היה מודע לכך שייפוי-הכוח דרוש לשם עסקת מקרקעין ולכך שייעשה במסמכים שאושרו על ידו שימוש לצורך רישום העסקה, ולמרות זאת לא מצא לנכון להתעמק בטיבו של המסמך שהוצג בפניו ובזכויותיו של מבקש האישור. הנוטריון אישר ייפוי-כוח על-שם שאינו זהה לשם המופיע על המסמך אשר שימש בסיס לאישור.

ברור על פני המסמך כי הבעלים הקודם, עורך המסמך החתום עליו, מייפה את כוחו שלו לחתום על ייפוי-כוח והאסמכתה היחידה לייפוי-כוח זה הוא תעודת הזהות של הבעלים הקודם עצמו. הנוטריון לא מצא לנכון לקבל תדפיס של החברה, לא מצא לנכון לבדוק אם החברה קיימת או אם הבעלים הוא יושב-ראש הדירקטוריון או נושא משרה אחרת בחברה.

לאור כל אלה קבע בית-משפט כי הנוטריון התרשל בביצוע תפקידו ולא פעל במיומנות ובזהירות כפי שהיה עליו לפעול בטרם יאשר את ייפוי-הכוח ואת טופס אימות החתימה.