הסכמי חלוקת נכסי עזבון בין יורשים - דין, הלכה ומעשה
הפרקים שבספר:
- מבוא (סעיפים 110 ו- 111 לחוק)
- הסכם חלוקת עזבון של נכסי מקרקעין ודרישת הכתב
- חלוקת נכס כנגד נכס (סעיף 112 לחוק)
- נכסים שאינם ניתנים לחלוקה (סעיף 113 לחוק)
- חלוקתו של משק חקלאי (סעיף 114 לחוק)
- דירת מגורים (סעיף 115 לחוק)
- חלוקה על-פי הגרלה (סעיף 116 לחוק)
- תיאום הזכויות של יורשים אחדים (סעיף 117 לחוק)
- הסתלקות יורש מזכותו בעזבון - מבוא
- בדיקת תוקפה של הסתלקות
- האם ניתן להחיל את עיקרון תום-הלב על דיני ההסתלקות?
- הסתלקות מנכס מסויים בלתי-אפשרית - סעיף 6(א) לחוק
- תוצאותיה של ההסתלקות - סעיף 6(ב) לחוק
- חזרה מהסתלקות
- הסתלקות מזכות בעזבון וחוק עשיית עושר ולא במשפט
- הסתלקות על-תנאי - הסתלקות מזכות עתידית או מותנית - סעיף 6(ד) לחוק
- האם יורש רשאי להסתלק בתמורה מחלקו בעזבון?
- הסתלקות פושט רגל ותוקפה
- הסתלקות לאחר מתן צו קיום צוואה
- הסתלקות מנכס מסויים בצוואה
- האם ניתן לבטל הסתלקות עקב טעות או הטעיה?
- חוק מיסוי מקרקעין ומועד ההסתלקות
- חוזה למראית עין - מבוא
- מהו חוזה למראית עין?
- סיווגו של חוזה כ"חוזה למראית עין" או "חוזה פסול" והדגשת מאפייניו של ה"חוזה למראית עין"
- נטל ההוכחה
- "חוזה למראית עין" בצורותיו השונות והמגוונות
- נפקות חוזה למראית עין
- הדין
- הפקעת זכות במקרקעין שיש עימה תמורה
- על היחס שבין סעיף 100 לפקודת מס הכנסה וסעיף 5 לחוק המיסוי מס שבח מקרקעין
- סעיף 5(ב) לחוק מיסוי מקרקעין
- חלוקת עזבון
- תביעות כספיות בין יורשים מכוחו של הסכם חלוקה
- תביעה לאכיפת הסכם מכר והסכם חלוקה בין יורשים
- ביטולו של הסכם חלוקת עזבון
- האם יש בויתור הנתבעים משום הסכם חלוקת עזבון?
- דוגמאות והסכמים
חלוקת נכס כנגד נכס (סעיף 112 לחוק)
1. כלליסעיף 112 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 {ייקרא להלן: "חוק הירושה"} קובע כדלקמן:
"112. חלוקת נכס כנגד נכס
נכסי העזבון יחולקו בין היורשים ככל האפשר בעין, בשים-לב לתועלת שנכס פלוני עשוי להביא ליורש פלוני ולערך הרגשי שיש לנכס פלוני לגבי יורש פלוני."
2. ה"ערך רגשי" - המקנה ליורש אחד את הזכות להטיל וטו על מכירה
פרופ' ויסמן מסביר בספרו {דיני קניין חלק כללי (תשנ"ג), 115}, כי אחד ההיבטים המבדילים מקרקעין ממיטלטלין הוא ההיבט הפסיכולוגי. וכדבריו:
"בעלות במקרקעין מפתחת לעיתים קרובות זיקה רגשית של הבעל כלפי הקרקע, נשוא הבעלות. דבר זה נובע, בין השאר, מכך שאין לך תחליף מלא לחלקת אדמה כלשהי שכן אין לך שתי חלקות אדמה שיהיו זהות לחלוטין. כל חלקת אדמה תופשת מקום המיוחד לה על פני מרחב כדור הארץ. המשפט מתחשב בהיבט זה של המקרקעין ומשתדל שלא לנשל אדם ממקרקעיו, ושלא ליצור מצב בו יאלץ בעל המקרקעין לקבל פיצוי כספי כתחליף למקרקעיו."
ובמקום אחר הוא הסביר, כי הזיקה הרגשית של אדם לקרקע מצא ביטוי בדברי חקיקה שונים:
"ביטוי בדין הישראלי לגישה זו נוכל למצוא, דרך משל, בהוראה שלפיה כאשר באים להיפרע מנכסי אדם בגין חוב מסים שהוא חב יש להיפרע תחילה מתוך מיטלטלי החייב, ורק לאחר שאלה מוצו ניתן להיפרע מן המקרקעין שלו. וכן כאשר מעקלים מיטלטליו של חייב לקראת מכירתם, יש להמתין שבעה ימים מעת הטלת העיקול ועד למכירה, ואילו במקרקעין תקופת-ההמתנה היא בת שלושים יום. הוראה זו, הנותנת לבעל מקרקעין הזדמנות מיוחדת למניעת מכירתם הכפויה, משקפת אף היא את כיבוד הזיקה המיוחדת שיש לאדם במקרקעיו. ביטוי קיצוני לגישה זו ניתן למצוא בהוראה שלפיה, בנסיבות מסויימות, מקרקעין שמושכנו להבטחת חוב ונמכרו בהליכים למימוש המשכנתא, לאחר שהחוב המובטח על-ידי המשכנתא לא נפרע, זכאי הממשכן לפדות את המקרקעין מידי מי שקנה אותם תוך שנה מיום מכירתם. ולבסוף, כאשר בית-המשפט מתבקש לפרק שיתוף במקרקעין, מצווה הוא על-פי החוק לפרק את השיתוף על-ידי חלוקה בעין, כשכל שותף מקבל נתח מן המקרקעין המשותפים, זולת אם חלוקה בעין היתה בלתי-אפשרית. הוראה זו חלה רק לגבי פירוק שיתוף במקרקעין. בפירוק שיתוף בנכסים אחרים החוק מעניק לבית-המשפט שיקול-דעת לבחור בכל דרך שתיראה לו, ואין הוא מחוייב לחלק בעין דווקא."
{י' ויסמן, מקרקעין ומיטלטלין, משפטים יט (ינואר-1990), 267}
הזכות לפירוק השיתוף בכל עת הינה ביטוי למימוש זכות הקניין הזוכה להגנה חוקתית במסגרת חוק היסוד: כבוד האדם וחירותו {ראה לעניין זה רע"א 1017/97 רדילביץ' נ' מודעי, פ"ד נב(4), 625; בע"מ 8873/06 פלוני נ' פלונית, פורסם באתר האינטרנט נבו; תמ"ש (טב') 8856-07-10 פלוני נ' אלמונית, פורסם באתר האינטרנט נבו (11.11.10); ת"ע (טב') 14335-03-09 פלונית ז"ל נ' האפוטרופוס הכללי במחוז חיפה והצפון ואח', תק-מש 2011(3), 211 (2011)}.