botox
הספריה המשפטית
הסכמי חלוקת נכסי עזבון בין יורשים - דין, הלכה ומעשה

הפרקים שבספר:

חלוקת נכס כנגד נכס (סעיף 112 לחוק)

1. כללי
סעיף 112 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 {ייקרא להלן: "חוק הירושה"} קובע כדלקמן:

"112. חלוקת נכס כנגד נכס
נכסי העזבון יחולקו בין היורשים ככל האפשר בעין, בשים-לב לתועלת שנכס פלוני עשוי להביא ליורש פלוני ולערך הרגשי שיש לנכס פלוני לגבי יורש פלוני."

2. ה"ערך רגשי" - המקנה ליורש אחד את הזכות להטיל וטו על מכירה
פרופ' ויסמן מסביר בספרו {דיני קניין חלק כללי (תשנ"ג), 115}, כי אחד ההיבטים המבדילים מקרקעין ממיטלטלין הוא ההיבט הפסיכולוגי. וכדבריו:

"בעלות במקרקעין מפתחת לעיתים קרובות זיקה רגשית של הבעל כלפי הקרקע, נשוא הבעלות. דבר זה נובע, בין השאר, מכך שאין לך תחליף מלא לחלקת אדמה כלשהי שכן אין לך שתי חלקות אדמה שיהיו זהות לחלוטין. כל חלקת אדמה תופשת מקום המיוחד לה על פני מרחב כדור הארץ. המשפט מתחשב בהיבט זה של המקרקעין ומשתדל שלא לנשל אדם ממקרקעיו, ושלא ליצור מצב בו יאלץ בעל המקרקעין לקבל פיצוי כספי כתחליף למקרקעיו."

ובמקום אחר הוא הסביר, כי הזיקה הרגשית של אדם לקרקע מצא ביטוי בדברי חקיקה שונים:

"ביטוי בדין הישראלי לגישה זו נוכל למצוא, דרך משל, בהוראה שלפיה כאשר באים להיפרע מנכסי אדם בגין חוב מסים שהוא חב יש להיפרע תחילה מתוך מיטלטלי החייב, ורק לאחר שאלה מוצו ניתן להיפרע מן המקרקעין שלו. וכן כאשר מעקלים מיטלטליו של חייב לקראת מכירתם, יש להמתין שבעה ימים מעת הטלת העיקול ועד למכירה, ואילו במקרקעין תקופת-ההמתנה היא בת שלושים יום. הוראה זו, הנותנת לבעל מקרקעין הזדמנות מיוחדת למניעת מכירתם הכפויה, משקפת אף היא את כיבוד הזיקה המיוחדת שיש לאדם במקרקעיו. ביטוי קיצוני לגישה זו ניתן למצוא בהוראה שלפיה, בנסיבות מסויימות, מקרקעין שמושכנו להבטחת חוב ונמכרו בהליכים למימוש המשכנתא, לאחר שהחוב המובטח על-ידי המשכנתא לא נפרע, זכאי הממשכן לפדות את המקרקעין מידי מי שקנה אותם תוך שנה מיום מכירתם. ולבסוף, כאשר בית-המשפט מתבקש לפרק שיתוף במקרקעין, מצווה הוא על-פי החוק לפרק את השיתוף על-ידי חלוקה בעין, כשכל שותף מקבל נתח מן המקרקעין המשותפים, זולת אם חלוקה בעין היתה בלתי-אפשרית. הוראה זו חלה רק לגבי פירוק שיתוף במקרקעין. בפירוק שיתוף בנכסים אחרים החוק מעניק לבית-המשפט שיקול-דעת לבחור בכל דרך שתיראה לו, ואין הוא מחוייב לחלק בעין דווקא."
{י' ויסמן, מקרקעין ומיטלטלין, משפטים יט (ינואר-1990), 267}

הזכות לפירוק השיתוף בכל עת הינה ביטוי למימוש זכות הקניין הזוכה להגנה חוקתית במסגרת חוק היסוד: כבוד האדם וחירותו {ראה לעניין זה רע"א 1017/97 רדילביץ' נ' מודעי, פ"ד נב(4), 625; בע"מ 8873/06 פלוני נ' פלונית, פורסם באתר האינטרנט נבו; תמ"ש (טב') 8856-07-10 פלוני נ' אלמונית, פורסם באתר האינטרנט נבו (11.11.10); ת"ע (טב') 14335-03-09 פלונית ז"ל נ' האפוטרופוס הכללי במחוז חיפה והצפון ואח', תק-מש 2011(3), 211 (2011)}.