מהו חוזה למראית עין?

סעיף 13 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 קובע כדלקמן:

"13. חוזה למראית עין
חוזה שנכרת למראית עין בלבד - בטל; אין בהוראה זו כדי לפגוע בזכות שרכש אדם שלישי בהסתמכו בתום-לב על קיום החוזה."

חוזה למראית עין הינו חוזה שקיימת לגביו אי-התאמה מכוונת בין הצהרות הרצון של הצדדים לעסקה, לבין רצונם וכוונותיהם האמיתיות.

בעוד שכלפי חוץ, מסכימים הצדדים על הסדר משפטי מסויים שיחול ביניהם, לבין כוונתם האמיתית הכמוסה. כוונתם האמיתית היא שונה, וקיים פער בין המצג החיצוני המשקף את רצונם.

פער זה נועד להשיג תכלית מסויימת. היסוד העיקרי בחוזה למראית עין הוא, איפוא, "קיומה של הסכמה סמויה בין הצדדים, אשר באה במקום ההסכמה הגלויה, שהיא אך למראית עין" {גבריאלה שלו דיני חוזים - החלק הכללי: לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי (2005), 255 (להלן: "ג' שלו, דיני חוזים"); ע"א 630/78 ביטון נ' מזרחי, פ"ד לג(2), 576, 581 (1979) (להלן: "עניין ביטון"); עניין סולל; עניין חזן}.

בחוזה למראית עין מתקיימות שתי מערכות משפטיות. המערכת האחת, החיצונית והגלויה, הקובעת הסדר מסויים המוסכם על הצדדים, והמערכת השניה, הפנימית והנסתרת, המבטלת בהסכמה הסדר זה או משנה אותו.

גישתו של המחוקק הינה, כי ההסדר החיצוני, שהוא למראית עין בלבד, בטל.

זוהי התורה הידועה של סימולציה {simulation} המקובלת במשפט הקונטיננטאלי, ואשר המחוקק נתן לה ביטוי בסעיף 13 לחוק החוזים. הדין נותן תוקף לרצון האמיתי של הצדדים, ועל-כן החוזה למראית עין בטל, ובלבד שלא תיפגע זכות שרכש צד שלישי בתום-לב בהסתמכו על קיום החוזה {עניין ביטון}.

מטרתו של חוזה למראית עין הינה, להציג כלפי חוץ מצב דברים, אשר על-פי המוסכם בין הצדדים לחוזה אינו משקף מצב משפטי אמיתי.

לדוגמה, כשצד לחוזה למראית עין מעביר על-פי החוזה זכויות משפטיות אשר בידו לאחר, כדי להציג בפני נושיו מצב כאילו הזכויות אינן שייכות לו.

דוגמה נוספת היא כשצד לחוזה כזה מבקש להציג מצב על-פיו הנכס כבר לא בידיו על-מנת להפיג את לחצם של קרוביו המבקשים זכויות בנכס.

חוזה למראית עין יכול להיחתם גם על-מנת להציג כלפי חוץ מצב כאילו רוכש הזכויות על-פי החוזה הפך לבעל הזכויות, דבר היכול להקנות לו יתרון. כך, אם רכישת הזכויות הנחזות על-פי החוזה תאפשר לו קבלת הלוואה {תמ"ש (חי') 23004-06-10 א.ק נ' ש.ק, פורסם באתר האינטרנט נבו (14.07.13); עניין בוחסירה}.

יש להדגיש כי, בחוזה למראית עין אין צד אחד מירמה או מטעה את הצד האחר. שני הצדדים כאחד הסכימו, כי כלפי חוץ תוצג מציאות משפטית שאינה משקפת את שהוסכם בין הצדדים כלפי פנים. בחוזה למראית עין, שני הצדדים אינם מעוניינים בקיומו של החוזה כפי שהוא משתקף כלפי חוץ.

כלומר, סעיף 13 רישא לחוק החוזים, מורה על העדפת כוונתם הפנימית האמיתית של הצדדים על פני הצהרתם החיצונית. בכך, מוענק תוקף לכוונה המשותפת של הצדדים שלא להיות קשורים בחוזה שאותו ערכו אך ורק למראית עין.

הכוונה המועדפת היא כוונתם של שני הצדדים ולא כוונת אחד מהם. יש להבחין בין מצב משפטי שבו מתכוון צד אחד להתקשר בחוזה ואילו הצד השני אינו מתכוון להתקשר בו אלא רק מצהיר על רצונו להתקשר, מצב משפטי זה אינו מוסדר בסעיף 13 לחוק החוזים.

סעיף 13 לחוק החוזים מסדיר רק מצב שבו קיים ניגוד בין כוונת שני הצדדים לבין הצהרת שניהם ואילו, כאשר קיים ניגוד בין כוונתו לבין הצהרתו של צד אחד בלבד אין מדובר בחוזה למראית עין ויחולו ההוראות הכלליות של החוק {ג' שלו, דיני חוזים; ה"פ (חי') 44956-09-12 אבראהים דאוד גנאים נ' זיאד פריד גנאים, פורסם באתר האינטרנט נבו (18.12.13)}.

לשם הכרעה בסוגיה האם עסקינן בחוזה למראית עין ואם לאו, יש להתחקות אחר כוונת הצדדים במועד חתימת הסכם המכר, למשל, ולבחון האם כוונתם האמיתית של הצדדים עולה בקנה אחד עם לשון ההסכם. מדובר בשאלה שבעובדה, הנלמדת מהעדויות שנשמעו והראיות שהובאו בפני בית-המשפט מהן ניתן ללמוד על הרקע לחתימת ההסכם {ת"א (מרכז) 19043-11-09 אלי ליפר נ' אברהם ביבי, פורסם באתר האינטרנט נבו (01.12.13); (ע"א 623/85 סלהוב נ' גליה חברה קבלנית לבניין ופיתוח, פ"ד מג(2), 214, 217 (1989)}.

הסכם אשר נכרת למראית עין בטל מדעיקרא ובטלותו הינה מוחלטת, כאשר לא ניתן להחיל עליו את ההסדר הקבוע בדיני החוזים בדבר ביטול חלקי {ג'

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

מהו חוזה למראית עין?