הסכמי חלוקת נכסי עזבון בין יורשים - דין, הלכה ומעשה
הפרקים שבספר:
- מבוא (סעיפים 110 ו- 111 לחוק)
- הסכם חלוקת עזבון של נכסי מקרקעין ודרישת הכתב
- חלוקת נכס כנגד נכס (סעיף 112 לחוק)
- נכסים שאינם ניתנים לחלוקה (סעיף 113 לחוק)
- חלוקתו של משק חקלאי (סעיף 114 לחוק)
- דירת מגורים (סעיף 115 לחוק)
- חלוקה על-פי הגרלה (סעיף 116 לחוק)
- תיאום הזכויות של יורשים אחדים (סעיף 117 לחוק)
- הסתלקות יורש מזכותו בעזבון - מבוא
- בדיקת תוקפה של הסתלקות
- האם ניתן להחיל את עיקרון תום-הלב על דיני ההסתלקות?
- הסתלקות מנכס מסויים בלתי-אפשרית - סעיף 6(א) לחוק
- תוצאותיה של ההסתלקות - סעיף 6(ב) לחוק
- חזרה מהסתלקות
- הסתלקות מזכות בעזבון וחוק עשיית עושר ולא במשפט
- הסתלקות על-תנאי - הסתלקות מזכות עתידית או מותנית - סעיף 6(ד) לחוק
- האם יורש רשאי להסתלק בתמורה מחלקו בעזבון?
- הסתלקות פושט רגל ותוקפה
- הסתלקות לאחר מתן צו קיום צוואה
- הסתלקות מנכס מסויים בצוואה
- האם ניתן לבטל הסתלקות עקב טעות או הטעיה?
- חוק מיסוי מקרקעין ומועד ההסתלקות
- חוזה למראית עין - מבוא
- מהו חוזה למראית עין?
- סיווגו של חוזה כ"חוזה למראית עין" או "חוזה פסול" והדגשת מאפייניו של ה"חוזה למראית עין"
- נטל ההוכחה
- "חוזה למראית עין" בצורותיו השונות והמגוונות
- נפקות חוזה למראית עין
- הדין
- הפקעת זכות במקרקעין שיש עימה תמורה
- על היחס שבין סעיף 100 לפקודת מס הכנסה וסעיף 5 לחוק המיסוי מס שבח מקרקעין
- סעיף 5(ב) לחוק מיסוי מקרקעין
- חלוקת עזבון
- תביעות כספיות בין יורשים מכוחו של הסכם חלוקה
- תביעה לאכיפת הסכם מכר והסכם חלוקה בין יורשים
- ביטולו של הסכם חלוקת עזבון
- האם יש בויתור הנתבעים משום הסכם חלוקת עזבון?
- דוגמאות והסכמים
הסתלקות מזכות בעזבון וחוק עשיית עושר ולא במשפט
דיני הירושה הם מערכת הכללים המסדירה חלוקת עזבון בין היורשים.תפקידם של דיני עשיית עושר ולא במשפט הוא משני ונועד למלא שתי מטרות. האחת, השבת נכסי העזבון שחולקו ליורשים בניגוד לדיני הירושה. השניה, התמודדות עם מצבים של הפרת כללי תחרות בין יורשים.
דיני עשיית עושר מהווים מכשיר להשלמת דיני הירושה. אין הם כופרים בזכאות היורש אלא מאפשרים להגיב בצורה ראויה על הדרך הבלתי-נאותה שבה נרכשה זכאות זו.
לא ניתן להורות על השבה בדרך של ביטול תצהיר ההסתלקות ותיקון צו הירושה {ההשבה בעין בלתי-אפשרית כהגדרת סעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979 (להלן: "חוק עשיית עושר ולא במשפט"}, ואולם ניתן להורות על השבה כספית של התמורה להתחייבות שהופרה ולא ניתן לאוכפה על-פי סעיף 1 סיפא לחוק עשיית עושר ולא במשפט.
לעניין דיני עשיית עושר ולא במשפט קבע בית-המשפט ב- ד"נ 20/82 {אדרס חמרי בניין בע"מ נ' הרלו אנד ג'ונס ג.מ.ב.ה, פ"ד מב(1), 221 (1988)} כי "דיני עשית עושר ולא במשפט חלים בין אם יש חוזה בין הצדדים ובין אם אין חוזה בין הצדדים. בין אם החוזה שבין הצדדים קיים ועומד ובין אם החוזה שבין הצדדים בוטל... הקטגוריות של עשיית עושר ולא במשפט לעולם אינן סגורות, ולעולם אינן שוקטות על השמרים".
עוד נקבע כי "הקטגוריות שהוכרו בעבר אינן הקטגוריות היחידות. העיקרון עוצר בחובו כוח ליצור מצבים חדשים בהם קיימת התעשרות שלא כדין... יש להורות על השבה מקום שתחושת המצפון והיושר מחייבת השבה... אמת המבחן המדריכה אותנו היא תחושת הצדק וההגינות של הציבור הנאור בישראל" {ראה גם ע"א 2374/97 ווזאנה נ' רשות הדואר, פ"ד נה(1), 843 (1998)}.