הסתלקות יורש מזכותו בעזבון - מבוא

סעיף 6 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 קובע כדלקמן:

"6. הסתלקות היורש מזכותו בעזבון (תיקונים: התשמ"ה, התשנ"ח)
(א) לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העזבון רשאי יורש, בהודעה בכתב לרשם לענייני ירושה, או לבית-המשפט כאשר העניין הועבר אליו לפי סעיף 67א, להסתלק מחלקו בעזבון, כולו או מקצתו או ממנה שהוא זכאי לה על-פי צוואה, כולה או מקצתה.

(ב) מי שהסתלק מחלקו בעזבון, רואים אותו במידה שהסתלק כאילו לא היה יורש מלכתחילה; אין הסתלקות לטובת אדם אחר, אלא לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש.

(ג) הסתלקות של קטין ושל מי שהוכרז פסול-דין טעונה אישור בית-המשפט.

(ד) הסתלקות על-תנאי - בטלה.

(ה) בחוק זה, "רשם לענייני ירושה" - כמשמעותו בסעיף 65א."

תקנה 16 לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998 קובעת כדלקמן:

"16. הודעת הסתלקות
(א) המסתלק מחלקו בעזבון יגיש הודעת הסתלקות לרשם לענייני ירושה או לבית-המשפט כשהעניין הועבר אליו לפי סעיף 67א לחוק.

(ב) בהודעת הסתלקות יפורטו פרטי זהותו של המסתלק, שיעור ההסתלקות, ואם הסתלק לטובת בן זוגו של המוריש, ילדו או אחיו, יציין במפורש לטובת מי הסתלק; הודעת ההסתלקות תהיה בתצהיר.

(ג) היה המסתלק קטין או פסול-דין, תצויין עובדה זו בהודעת ההסתלקות והבקשה לאישור הודעת ההסתלקות תוגש לבית-המשפט."

סעיף 6 לחוק הירושה קובע, כי יורש זכאי להסתלק מחלקו בעזבונו של המוריש. בכדי שיוכל להסתלק מן העזבון עליו להגיש הודעה על-כך לרשם לענייני ירושה או לבית-המשפט לענייני משפחה, כאמור בסעיף 67א לחוק הירושה או לבית-הדין הדתי המוסמך, כאמור בסעיף 155 לחוק הירושה.

כל עוד לא הוגשה הודעת הסתלקות כדין לאחת משלושת הערכאות המוסמכות כאמור - אין מקום לראות את היורש כמי ש"הסתלק" מחלקו בעזבון וזאת גם אם הוא חתם על תצהיר הסתלקות בפני עורך-דין {ב"ל (נצ') 2868/03 רוקיה אבו ראס נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2005(3), 4029 (2005); ב"ל (חי') 3949/03 עאסלה נעמה נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2005(1), 1734 (2005)}.

חוק הירושה, מכיר בשתי דרכים שבהן יכול יורש להעביר לאחר את זכויותיו.

האחת, הסתלקות מזכות בעזבון לפי סעיף 6 לחוק הירושה. במסלול זה נשלל למפרע מעמד היורש מן היורש שהסתלק.

השניה, העברה לפי סעיף 7 לחוק הירושה. דרך זו מקנה לנעבר את הזכויות המגיעות ליורש בעת חלוקת העזבון ואינה שוללת מעמד של יורש מן היורש המקורי {ראה למשל ע"א 1393/92 קזשיקוב הבל נ' קזשיקוב, פ"ד מח(4), 353 (1994); ע"א 601/88 עזבון רודה ז"ל נ' שרייבר, פ"ד מז(2), 441 (1993)}.

הלכה משפטית ישנה שלא נס ליחה, קבעה כי יורש, גם אם כשלו? נושים, זכאי להסתלק מחלקו בעזבון {ע"א 639/69 שלכטר נ' חורש, פ"ד כד(2), 138}.

בפסק-דין מאוחר יותר {ע"א 4372/91 סיטין נ' סיטין ובן צבי, פ"ד מו(2), 120 (1995)}, חזר בית-המשפט ואימץ את העיקרון האמור לעיל, אם כי נעשתה אבחנה האם ההסתלקות נעשתה בתום-לב, אם לאו.

פעולת ההסתלקות היא פעולה משפטית חד-צדדית. האדם שלטובתו נעשתה ההסתלקות מקבל את זכותו הודות ליורש שהסתלק, אך לא ממנו, אלא במישרין מן המוריש - רכישה מחמת מיתה. רכישה כזו היא על-פי סעיף 1 לחוק הירושה, המורה "במות אדם עובר עזבונו ליורשיו" {ראה גם ת"ע (ת"א) 17956-01-16 א.ש נ' ב.ש, תק-מש 2016(2), 300 (2016)}.

נדגיש כי לצורך ביצוע ההסתלקות אין צורך בהסכמת האדם שלטובתו נעשתה ההסתלקות. אותו אדם רשאי לוותר מצידו על הירושה לפי הדין המסדיר הסתלקות יורש.

כמו-כן, הסתלקות יכולה להיות בתמורה וגם ללא תמורה. עצם קבלת תמורה עבור הסתלקות אינה מונעת סיווג הפעולה כהסתלקות {ע"א 4372/91 סיטין נ' סיטין, פ"ד מט(2), 120 (1995); ד"נ 43/74 מוניץ נ' דקלו, פ"ד ל(1), 242 (1975)}.

על-פי סעיף 6(א) לחוק הירושה, הסתלקות מזכות בעזבון אפשרית עד לחלוקת העזבון. כאשר ההסתלקות נעשית לאחר מתן צו ירושה ובטרם חולק העזבון יש לפנות ולתקן את צו הירושה.

על-פי סעיף 6(ד) לחוק הירושה, הסתלקות על-תנאי - בטלה. הסתלקות תהיה על-תנאי כאשר היא תלויה בתנאי שאפשר שיבוא ואפשר שלא יבוא {ראה למשל גם ע"א 85/49 ברינקר נ' בורשטיין, פ"ד ה 306 (1951)}.

משהגיש היורש הודעת הסתלקותו כדין, שוב אינו יורש עוד ואין נפקא מינה שטרם ניתן צו ירושה או שהעזבון טרם עומד לחלוקה {ע"א 639/69 שלכטר נ' חרש, פ"ד כד(2), 138 (1970)}.

נדגיש כי על-פי סעיף 6(ב) לחוק הירושה, ניתן להסתלק מחלקו של יורש בעזבון לטובת בן זוג, ילדו או אחיו של המוריש.

סעיף 6 לחוק הירושה, קובע רק את סדרי הדין בעניין הסתלקותו של יורש. סעיף הנ"ל אינו קובע באילו נסיבות תיחשב ההסתלקות כפגיעה בלתי-צודקת בזכויותיהם של צדדים שלישיים כלפי היורש.

תוקפה של ההסתלקות, כאמור בסעיף 6 לחוק הירושה, מבחינת הדין המהותי, נבחנת לאור עקרונות נורמטיביים ולכן, באם ניכרת רמייה או כוונה לפגוע בזכויות צדדים שלישיים, אזי, על בית-המשפט להעמיק ולבחון את נסיבות הפעולה וזאת מפאת העובדה שהוראות חוק הירושה אינן מיועדות, בבחינת תכליתן, לשמש כסות למבקש לגרוע מזכויותיהם של בעלי התביעות כנגדו.

הדין אינו כופה על פלוני שהונחלה לו מנה בצוואה, לדוגמה, לקבל את מנתו והוא רשאי להסתלק מחלקו שהונחל לו כאמור בסעיף 6 לחוק הירושה.

כנגד החופש של המנוח לצוות את נכסיו בגדר זכויותיו הקנייניות, קיים החופש של פלוני "לדחות" באמצעות הסתלקות את מה שניתן לו, אך פלוני אינו יכול להסתלק אלא מנכס שהונחל לו. הוא אינו יכול להסתלק מנטל שהוטל עליו, החורג מתחומי ה"אקטיב" הכלול במנתו והוא אינו יכול לפגוע על-ידי הסתלקותו שלא כדין בזכויותיהם של צדדים שלישיים.

במילים אחרות, הנהנה לפי הצוואה רשאי לפי דיני הירושה להסתלק ממה שניתן לו. הוא אינו רשאי להסתלק ממה שלא ניתן לו.

כך למשל, אם המנוח השאיר בית לבנו תוך חיובו לשלם סכום כסף לבתו, ולאחר הנחלת מתנות שונות לאחרים השאיר את יתרת עזבונו לבנו, אין הבן יכול להשתחרר מהתשלום לאחותו על-ידי הסתלקות מן הבית משום שהבת תהיה זכאית מכל מקום לתשלום ממנו. מכאן, שעל ההסתלקות להיות מהותית ולא רק פורמאלית.

אין אדם יכול לצוות על רכוש שאינו שייך לו, אך ההיגיון מחייב, שאם רוצה הזוכה להיפטר מהוראת צוואה המחייבת אותו להעביר מרכושו לאדם שלישי, עליו למשוך ידיו גם מן הנכסים שזכה בהם על-פי הצוואה. כלומר, אין זוכה יכול לבחור לו את הוראות הצוואה הנוחות לו בלבד, והברירה היא בין קבלת הצוואה כמות שהיא לבין דחייתה כמו שהיא {ע"א 765/87 צ'סלר נ' עזבון המנוח אופל מנדל ישראל ז"ל, פ"ד מג(3), 81 (1989)}.

מניעי ההסתלקות עשויים להיות מגוונים וביניהם ניתן לכלול גם את הרצון שלא ליטול חלק בנכסי המוריש; הרצון להותיר נכסים בידי בן הזוג של המנוח או קרובים נזקקים אחרים והרצון להימנע מהתחייבות מוסרית או אובדן עצמאות הכרוכים בקבלת הירושה.

מניעים אלה אינם מפורטים בחוק הירושה ואינם רלבנטיים לבחינת תוקפה של ההסתלקות.

ראוי להדגיש, כי סעיף 6 לחוק הירושה, הדן בהסתלקות, קובע כי הסתלקות יורש מזכותו בעזבון צריכה להיעשות "בהודעה בכתב לרשם לענייני ירושה, או לבית-המשפט כאשר העניין הועבר אליו לפי סעיף 67א" {כלומר, בית-המשפט לענייני משפחה} וככל שהודעת ההסתלקות מתקבלת, רואים את היורש שהסתלק, "כאילו לא היה יורש מלכתחילה" וכי "אין הסתלקות לטובת אדם אחר, אלא לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש" {ראה גם ת"א (מחוזי חי') 40844-01-11 ג'בר סלמאן רעד, שפרעם נ' עז' המנוח רעד יוסף ז"ל, תק-מח 2011(1), 29350, 29354 (2011)}.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

הסתלקות יורש מזכותו בעזבון - מבוא