הסכמי חלוקת נכסי עזבון בין יורשים - דין, הלכה ומעשה
הפרקים שבספר:
- מבוא (סעיפים 110 ו- 111 לחוק)
- הסכם חלוקת עזבון של נכסי מקרקעין ודרישת הכתב
- חלוקת נכס כנגד נכס (סעיף 112 לחוק)
- נכסים שאינם ניתנים לחלוקה (סעיף 113 לחוק)
- חלוקתו של משק חקלאי (סעיף 114 לחוק)
- דירת מגורים (סעיף 115 לחוק)
- חלוקה על-פי הגרלה (סעיף 116 לחוק)
- תיאום הזכויות של יורשים אחדים (סעיף 117 לחוק)
- הסתלקות יורש מזכותו בעזבון - מבוא
- בדיקת תוקפה של הסתלקות
- האם ניתן להחיל את עיקרון תום-הלב על דיני ההסתלקות?
- הסתלקות מנכס מסויים בלתי-אפשרית - סעיף 6(א) לחוק
- תוצאותיה של ההסתלקות - סעיף 6(ב) לחוק
- חזרה מהסתלקות
- הסתלקות מזכות בעזבון וחוק עשיית עושר ולא במשפט
- הסתלקות על-תנאי - הסתלקות מזכות עתידית או מותנית - סעיף 6(ד) לחוק
- האם יורש רשאי להסתלק בתמורה מחלקו בעזבון?
- הסתלקות פושט רגל ותוקפה
- הסתלקות לאחר מתן צו קיום צוואה
- הסתלקות מנכס מסויים בצוואה
- האם ניתן לבטל הסתלקות עקב טעות או הטעיה?
- חוק מיסוי מקרקעין ומועד ההסתלקות
- חוזה למראית עין - מבוא
- מהו חוזה למראית עין?
- סיווגו של חוזה כ"חוזה למראית עין" או "חוזה פסול" והדגשת מאפייניו של ה"חוזה למראית עין"
- נטל ההוכחה
- "חוזה למראית עין" בצורותיו השונות והמגוונות
- נפקות חוזה למראית עין
- הדין
- הפקעת זכות במקרקעין שיש עימה תמורה
- על היחס שבין סעיף 100 לפקודת מס הכנסה וסעיף 5 לחוק המיסוי מס שבח מקרקעין
- סעיף 5(ב) לחוק מיסוי מקרקעין
- חלוקת עזבון
- תביעות כספיות בין יורשים מכוחו של הסכם חלוקה
- תביעה לאכיפת הסכם מכר והסכם חלוקה בין יורשים
- ביטולו של הסכם חלוקת עזבון
- האם יש בויתור הנתבעים משום הסכם חלוקת עזבון?
- דוגמאות והסכמים
תביעות כספיות בין יורשים מכוחו של הסכם חלוקה
ב- רת"ק (ת"א) 7437-12-15 {ראובן רוזליס נ' אבי שטיצר, תק-מח 2016(1), 40849 (2016)} קבע בית-המשפט:"בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט לתביעות קטנות (כב' השופטת אפרת בוסני) מיום 17.10.15 ולפיו התקבלה תביעת המשיב כנגד המבקש באופן חלקי וזה חוייב לשלם סך של 14,850 ש"ח בתוספת הוצאות משפט בסך 1,000 ש"ח.
במסגרת הסכם חלוקת עזבון בין הצדדים, היה על המבקש להעביר את החזקה בדירת הירושה אל המשיב. לטענת המשיב, הדירה הועברה אליו לאחר שהושחתה וניזוקה על-ידי המבקש ובני משפחתו ומכאן התובענה.
המבקש ביקש להעביר הדיון לבית-המשפט לענייני משפחה. בהחלטה מיום 08.03.15 נקבע כי מדובר בתובענה "שעילתה טענה להיזק לרכוש - דירה בה התגוררו הנתבעים ו/או מי מהם ודרישה התובע מהנתבעים פיצוי בגין כך. סכסוך זה, הנו סכסוך אזרחי בו יש לבית-משפט זה סמכות, ואין לו רלוונטיות לשאלה האם הנתבעים נאלצו לפנות את הדירה בה החזיקו מכוח הסכם בין יורשים".
וניתן פסק-דין בתובענה.
הלכה היא כי "ההליך המשפטי בבית-המשפט לתביעות קטנות נועד להיות הליך פשוט ומהיר, וכדי לשמור על תכלית זו נקבעה ההלכה לפיה אמת-המידה למתן רשות ערעור על פסקי-דינו היא מחמירה במיוחד, כשרשות זו תינתן רק במקרים חריגים ביותר בהם נפל פגם מהותי הדורש את התערבותה של ערכאת הערעור. רשות ערעור על פסק-דינו של בית-משפט לתביעות קטנות לא בהכרח תינתן אף כאשר מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות החורגת מעניינם הישיר של הצדדים למחלוקת" (ראו בין היתר: רע"א 2095/15 אולמי נפטון בת ים בע"מ נ' משיח, 20.05.15).
המבקש לא הראה ב- בר'ע מדוע יש לסטות בעינינו מההלכה השוררת או במה יש יתרון לבית-המשפט לענייני משפחה על ערכאה קמא.
בית-המשפט לתביעות קטנות ישב על המדוכה, הוציא מלפניו פסק-דין מנומק בסכסוך שהוא לחם חוקו ושאינו נושא עימו פגם כלשהו המצדיק תיקון. גם אם נצא מהנחה שמקומו של הסכסוך להיות בבית-המשפט לענייני משפחה, הרי יש להחיל בנסיבות המקרה דנן את דוקטרינת "הבטלות היחסית" וראו בין השאר" רע"א 3640/03 דקל נ' דקל, 16.12.07).
בהתאם לדוקטרינה זו, אשר חזקה על המבקש המיוצג בבר'ע על-ידי עורך-דין שהובאה לידיעתו (וראו לעניין זה סעיף 6 סיפא ל- רע'א 2095/15 אולמי נפטון נגד אילנה משיח), החלטה שניתנה על-ידי ערכאה שיפוטית, מקום שנשוא הדיון מצוי בסמכותה הייחודית של ערכאת שיפוט אחרת לא בהכרח תבוטל מחמת חוסר סמכות.
המבקש נמנע במכוון לפרט או להצביע בבר'ע על צורך אמיתי המצדיק ביטול ההליך שערכאה קמא השקיעה בו ממיטב זמנה והסתפק בטענה בעלמא שאין בה כלום (סעיף 31 לבר'ע).
אדרבא, הימנעות זו היא הנותנת ומתוספת למכלול הנסיבות הקוראות לאי התערבות.
הבר'ע נדחית."