הסכמי חלוקת נכסי עזבון בין יורשים - דין, הלכה ומעשה
הפרקים שבספר:
- מבוא (סעיפים 110 ו- 111 לחוק)
- הסכם חלוקת עזבון של נכסי מקרקעין ודרישת הכתב
- חלוקת נכס כנגד נכס (סעיף 112 לחוק)
- נכסים שאינם ניתנים לחלוקה (סעיף 113 לחוק)
- חלוקתו של משק חקלאי (סעיף 114 לחוק)
- דירת מגורים (סעיף 115 לחוק)
- חלוקה על-פי הגרלה (סעיף 116 לחוק)
- תיאום הזכויות של יורשים אחדים (סעיף 117 לחוק)
- הסתלקות יורש מזכותו בעזבון - מבוא
- בדיקת תוקפה של הסתלקות
- האם ניתן להחיל את עיקרון תום-הלב על דיני ההסתלקות?
- הסתלקות מנכס מסויים בלתי-אפשרית - סעיף 6(א) לחוק
- תוצאותיה של ההסתלקות - סעיף 6(ב) לחוק
- חזרה מהסתלקות
- הסתלקות מזכות בעזבון וחוק עשיית עושר ולא במשפט
- הסתלקות על-תנאי - הסתלקות מזכות עתידית או מותנית - סעיף 6(ד) לחוק
- האם יורש רשאי להסתלק בתמורה מחלקו בעזבון?
- הסתלקות פושט רגל ותוקפה
- הסתלקות לאחר מתן צו קיום צוואה
- הסתלקות מנכס מסויים בצוואה
- האם ניתן לבטל הסתלקות עקב טעות או הטעיה?
- חוק מיסוי מקרקעין ומועד ההסתלקות
- חוזה למראית עין - מבוא
- מהו חוזה למראית עין?
- סיווגו של חוזה כ"חוזה למראית עין" או "חוזה פסול" והדגשת מאפייניו של ה"חוזה למראית עין"
- נטל ההוכחה
- "חוזה למראית עין" בצורותיו השונות והמגוונות
- נפקות חוזה למראית עין
- הדין
- הפקעת זכות במקרקעין שיש עימה תמורה
- על היחס שבין סעיף 100 לפקודת מס הכנסה וסעיף 5 לחוק המיסוי מס שבח מקרקעין
- סעיף 5(ב) לחוק מיסוי מקרקעין
- חלוקת עזבון
- תביעות כספיות בין יורשים מכוחו של הסכם חלוקה
- תביעה לאכיפת הסכם מכר והסכם חלוקה בין יורשים
- ביטולו של הסכם חלוקת עזבון
- האם יש בויתור הנתבעים משום הסכם חלוקת עזבון?
- דוגמאות והסכמים
חוק מיסוי מקרקעין ומועד ההסתלקות
ב- ו"ע (מחוזי ת"א) 1037/07 {חסון אלעזרה נ' מנהל מס שבח, תק-מח 2007(4), 2147, 2155 (2007)} קבע בית-המשפט:"ו. סוף דבר
חוק מיסוי מקרקעין הינו חוק פיסקאלי כלכלי שבו חרג המחוקק ממסגרת הקטגוריות של דיני הקניין הפורמאליים וחתר לתפיסת התוכן הכלכלי של העסקאות וכדברי כב' הנשיא מ' לנדוי בהלכת בן עמי ואח' 'מתפשטת הרחק מעבר למשמעות הרגילה בדיני הקניין'. אומנם לפי סעיף 6(ב) לחוק הירושה "המסתלק מחלקו בעזבון רואים אותו כאילו לא היה יורש מלכתחילה" ולכן על-פי אותו סעיף ועקרון ה"נפילה המיידית" שבחוק הירושה, נחשבת העוררת כיורשת מיום פטירת המוריש, ואולם זאת לצורך מטרת אותו חוק, אך לא בהכרח לעניין המטרות העומדות בבסיס חוק מיסוי מקרקעין. הסתלקות מהעזבון משמעותה הכלכלית היא ויתור על הזכות לרשת את נכסי העזבון ומהווה "מכירה" לעניין חוק מיסוי מקרקעין על מטרותיו הפיסיקאליות והחתירה אחר התוכן הכלכלי של העסקה, ולפיכך יש הצדקה לסטיה, במקרה דנן, ממושגי הדין הכללי.
הקובע הוא מועד ההסתלקות מהירושה (היינו, מתן הצהרה כדין לפי תקנה 16 לתקנות הירושה) ולא מועד צו קיום הצוואה שהוא צו דקלרטיבי ולא קונסטיטובי.
אשר-על-כן הייתי מציע לחברי לקבל עקרונית את הערר, לפיו "מועד רכישת" זכות הבעלות על הדירה נשוא הערר של העוררת יהא במועד הסתלקות אלמנת הנפטר לטובת העוררת ולא מועד פטירת המוריש. הצדדים יבררו את מועד ההסתלקות לפי המסמכים המצויים בתיק העזבון ובבית-המשפט. במידה ומועד זה היה לאחר ה- 14.07.02 (יום מכירת הדירה האחרת בפטור ממס) תהא מכירת הדירה נשוא הערר פטורה ממס, ואולם במידה ומועד ההסתלקות היה לפני ה- 14.07.02 תהא מכירת הדירה נשוא הערר חייבת במס."