שימוש בלתי-ראוי בזכויות יוצרים

ב- ת"א (ת"א) 38918-12-09 {דנ-אל פתרונות תוכנה מתקדמים בע"מ נ' גיל סנפיר, תק-מח 2014(2), 2638 (2014)} נסקרה הסוגיה כלהלן:

"העיקרון של שימוש בלתי-ראוי בזכויות קניין רוחני ככלל, ובדיני זכויות יוצרים בפרט, אינו מעוגן במפורש בחוק זכות יוצרים, אולם ניתן לבססו על עיקרון תום-הלב (ראו: שור-עופרי, הגנת תוכנת מחשב, בעמ' 527). ב- רע"א 6141/02 אקו"ם נ' תחנת השידור גלי צה"ל, פ"ד נז(2), 625 (2003), הכיר בית-המשפט העליון בכך שבנסיבות מתאימות שימוש בלתי-ראוי בזכות יוצרים עלול לצמצם ואף לבטל את הגנת דיני הקניין הרוחני.
פסק-הדין עסק במחלוקת כספית בעניין גובה התמלוגים שעל גלי צה"ל לשלם לאקו"ם בגין ביצוע פומבי של יצירות מוזיקליות. היינו, בית-המשפט הכיר באפשרות ליישם את עיקרון השימש הבלתי-ראוי בדיני זכויות יוצרים בישראל, בהתבסס על עקרון תום-הלב (ראו לעניין זה Richard M. Stallman, "Free software: Freedom and Cooperation", in: Free Software, Free Society: Sekected Essays of Richard M. Stallman, 155, (2002), העוסק בהתפתחותה של תנועת התוכנה החופשית (Free Software), כתנועה חברתית בתגובה לחדירתם של דיני זכויות היוצרים לתחום התוכנה ובתגובה למגבלות מכוח דיני הקניין הרוחני על העתקת וכנה, שינויה והפצתה).
ד. הגבלת הסעדים בגין הפרת זכויות יוצרים
סעיף 53 לחוק זכות יוצרים מאפשר לבית-המשפט שלא ליתן סעד של צו מניעה, גם אם ימצא כי זכות היוצרים של התובע הופרה. אורית פישמן אפורי, "שיקול-דעת שיפוטי במתן סעד המניעה, המהפכה השקטה" בתוך: יוצרים זכויות - קריאות בחוק זכות יוצרים 529 (מיכאל בירנהק וגיא פסח עורכים, 2009), סבורה כי אחד המקרים בהם יש לעשות שימוש בסעיף זה ולא ליתן לתובע סעד של צו מניעה הוא במקרים של: "קידום התחרות החופשית והצרתה של התנהלות אנטי תחרותית מצד בעל הזכויות." (שם, בעמ' 530). בית-המשפט העליון בארה"ב קבע, כי עידוד התחרות יכול להביא לשלילת סעד של צו מניעה בגין הפרת פטנט (ראו:eBay inc. v. MercExchange, 547 U.S. 388 (2006))."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

שימוש בלתי-ראוי בזכויות יוצרים