botox
הספריה המשפטית
דיני קניין רוחני

הפרקים שבספר:

שימושים מותרים

1. סעיף 18 לחוק זכות יוצרים
1.1 הדין
סעיף 18 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 קובע כי:

"18. שימושים מותרים
על-אף הוראות סעיף 11, עשיית הפעולות המפורטות בסעיפים 19 עד 30 מותרת בתנאים המפורטים באותם סעיפים ולשם השגת המטרות המפורטות בהם, אף בלא קבלת רשות מבעל זכות היוצרים ובלא תשלום תמורה, ולעניין הפעולות המפורטות בסעיף 32 - בתמורה ובהתאם להוראות אותו סעיף."

1.2 הצעת החוק - דברי הסבר
סעיף זה קובע את המסגרת הכללית לשימושים מותרים, כאשר בשימושים מותרים הכוונה היא לעשיית פעולות ביצירה ללא קבלת רשות מבעל זכות היוצרים ולא לשלם תמורה עבור זה. יש להדגיש כי השימושים לא באים לגרוע זה מזה אלא להוסיף.

כמו-כן יש לשים דגש כי הכוונה בשימושים המותרים היא לזכות היוצרים כפי שנכתבה בסעיף 11 לחוק החדש ולא לזכות המוסרית. המבחנים האובייקטיבים של השימוש יהיו "בהיקף ובמידה המקובלים" וכן "סביר בנסיבות העניין".

1.3 ההלכה הפסוקה
1.3.1 שימוש ביצירה במרחב המומחשב
ב- ת"א (פ"ת) 45536-07-11 {תומר אפלדורף נ' יואב יצחק ואח', תק-של 2013(1), 27750 (2013)} נקבע שאדם המשקיע ביצירת יצירה בעולם ממוחשב חייבת להיות לו הזכות להחליט כיצד תנוצל יצירתו ומה יהיו גבולות השימוש בה, בין שהוא מתיר שימוש נרחב וחופשי ביצירתו ובין אם לא, וזאת בכפוף למערכת ציפיותיו הראשוניות בעת שחבר לפרסם את היצירה במרחב האינטרנטי.

1.3.2 שימוש למטרות חינוכיות
ת"א (יר') 8211-09 {דן פורגס נ' בית חינוך תיכון גליל מערבי ואח', תק-של 2011(3), 36267 (2011)} קובע כי שימוש הוגן יחשב ככזה כאשר מדובר בשימוש של מוסד חינוך בתמונות ללא ייחוס באתר האינטרנט שלו. נקבע כי מאחר ומדובר בשימוש חינוכי שלא למטרות רווח שנעשה על-ידי התלמידים ולשימושם בלבד, יש צורך לאזן בין האינטרסים. נקבע כי מדובר בהכבדה שלא לצורך על מוסד חינוכי אם יקבע כי עליו לפצות את בעל זכות היוצרים. בית-המשפט מבדיל בין מטרות מסחריות לבין מטרות כגון המוזכר לעיל וקבע כי לא סביר יהיה לקבוע כי נעשתה הפרה הדורשת פיצוי.


2. סעיף 19 לחוק זכות יוצרים
2.1 הדין
סעיף 19 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 קובע כי:

"19. שימוש הוגן
(א) שימוש הוגן ביצירה מותר למטרות כגון אלה: לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על-ידי מוסד חינוך.
(ב) לצורך בחינה של הוגנות השימוש ביצירה לעניין סעיף זה, יישקלו, בין השאר, כל אלה:
(1) מטרת השימוש ואופיו;
(2) אופי היצירה שבה נעשה השימוש;
(3) היקף השימוש, מבחינה איכותית וכמותית, ביחס ליצירה בשלמותה;
(4) השפעת השימוש על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה.
(ג) השר רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם ייחשב שימוש לשימוש הוגן."







2.1.1 סעיף 2(1)(I)-(IV) לחוק זכות יוצרים, 1911 - מקבילו של סעיף 19 לחוק החדש
סעיף 2(1)(I)-(IV) לחוק זכות יוצרים, 1911 קובע כי:

"2. הפרת זכות יוצרים (תיקון התשס"ג)
(1) רואין זכות יוצרים ביצירה כאילו הופרה על-ידי אדם אם שלא בהסכמת בעל זכות היוצרים הוא עושה מעשה שהזכות היחידה לעשייתו נתונה בחוק זה לבעל זכות היוצרים: בתנאי שהמעשים דלקמן לא יהא בהם משום הפרת זכות יוצרים:
(I) כל טיפול הוגן ביצירה לשם לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, או תמצית עיתונאית;
(II) כשמחברה של יצירה אמנותית איננו בעל זכות היוצרים - השימוש על ידו בכל אימום, יציקה, שרטוט-טיוטה, תרשים, מודל או סקיצה לניסיון שנעשו על ידו לצורך היצירה, בתנאי שלא יחזור, אגב השימוש, על התוכנית העיקרית של היצירה ולא יחקה אותה;
(III) עשייתם או פרסומם של ציורים, שרטוטים, פיתוחים, או צילומים של יצירת פיסול או מלאכת-אמנות, אם דברים אלה נמצאים באופן קבוע במקום או בבניין ציבורי, או עשייתם או פרסומם של ציורים, שרטוטים, פיתוחים או צילומים (שאינם מסוג שרטוטים או תרשימים אדריכליים) של כל יצירה אדריכלית אמנותית;
(IV) פרסום קטעים מיצירות ספרותיות, שנתפרסמו ושלא נתכוונו בפרסומן לשם שימוש בבתי-הספר ואשר קיימות לגביהן זכות יוצרים, בתוך קובץ שעיקרי הדברים שבו אין עליהם זכות יוצרים והמכוון באמת ובתמים לשימוש בבתי הספר והמתואר בתור כזה בדף השער שלו ובכל מודעות שנתפרסמו על-ידי המו"ל:
בתנאי שאותו מו"ל לא יפרסם במשך חמש שנים יותר משני קטעים מיצירותיו של מחבר אחד, וכי יצויין המקור שממנו שאובים הקטעים אלה;
(V) פרסום רשימה בעיתון על הרצאה שנמסרה בציבור, חוץ אם נאסרה הרשימה בהודעה כתובה או מודפסת שהודבקה לפני ההרצאה ושתישאר מודבקת למשך ההרצאה במקום בולט על פתח הכניסה הראשית של הבניין שבו ניתנה ההרצאה או סמוך לפתח הכניסה הראשית ואם אין הבניין משמש בית-תפילה לציבור, תודבק ההודעה גם במקום סמוך למרצה; אך שום דבר האמור בפיסקה זו לא יפגע בהוראות פסקה (1) בנוגע לתמציות עיתונאיות;
(VI) הקראה פומבית או דקלום פומבי על-ידי אדם אחד של קטע שאינו ארוך ביותר משל יצירה שנתפרסמה..."

2.2 הצעת החוק - דברי הסבר
בסעיף 19 לחוק החדש נקבע כי ישנה מערכת ביטויים אשר במסגרתה ניתן יהיה לעשות שימוש ביצירה אשר מוגנת בזכות יוצרים ללא צורך באישור או בתשלום מול בעל היצירה. הרשימה הינה רשימה פתוחה וזאת למרות הפסיקה עד לחקיקת החוק אשר קבעה רשימה סגורה. סיבה להפיכת הרשימה הסגורה, לאור רבגוניות השימושים הרצויים שניתן לעשות ביצירות, רבגוניות זו עולה בקנה אחד עם תכלית היסוד של דיני זכויות היוצרים שהם להגן על יצירות מקוריות. הרבגוניות מקשה על קיבוע רשימה סגורה, לנוכח רוחב התפרשותן של הזכויות הנתונות ביצירה.

לכן, שימוש הוגן יהיה, גם לפי הצעת החוק, גם הזכות ליצירה נגזרת או הארכת תקופת ההגנה ליצירות צילום.

בית-המשפט הורה על פירוש הביטוי "הוגן" במכלול של שיקולים שונים ואף אימץ במידה רבה את ההסדר הקבוע לעניין זה בארה"ב, לכן נקבע כי ישנם ארבעה שיקולים שיש להתחשב בהם לצורך בחינת הוגנות השימוש, אך גם רשימה זו היא רשימה פתוחה וניתן להביא בחשבון שיקולים נוספים.

ארבעת השיקולים משפיעים זה על זה באופן שהיקף השימוש המוצדק הוא בשים-לב למטרות השימוש ולפגיעה בערך היצירה. יש לשים-אל-לב כי אין לכל אחד מהשיקולים מעמד מכריע בבחינת הוגנות השימוש וההערכת ההוגנות יכולה להיעשות בדרך של איזון בין השיקולים הנוגדים:

שיקול ראשון, עוסק באופי השימוש, ישנה אבחנה בין אופי מסחרי לבין אופי של לימוד ומחקר שלא למטרות רווח.

שיקול שני, עוסק באופי היצירה. ביצירה ספרותית או מוסקלית ניתן לעשות שימוש רק בחלק מהיצירה אך שימוש ביצירה אמנותית כגון יצירת צילום, אפשרי רק לעיתים רחוקות. בנוסף עשוי להיות הבדל לעניין הוגנות השימוש בין יצירות ישנות לבין יצירות המצויות בשיא הניצול המסחרי שלהן.

שיקול השלישי, עוסק בהיקף השימוש ביצירה ובוחן את היקף השימוש מבחינת חלקו של החלק שבו נעשה שימוש ביחס לכלל היצירה שבה מדובר וכן מבחינת מהותו. רק חלק קטן מהיצירה יכול להיות החלק החשוב ביותר שלה ולכן יש חשיבות לכך.

שיקול רביעי, עוסק בתוצאות הכלכליות של השימוש ביצירה. שיקול זה מבטא בין השאר את דרישת סעיף 13 לסכם טריפס אשר לו מחוייבת מדינת ישראל, לפיו השימוש המותר לא יפגע באופן לא ראוי בניצול הכלכלי של היצירה או בציפיות הסבירות של בעל זכות היוצרים לניצול היצירה.

החוק הישן קובע הוראות נוספות המתירות שימושים ביצירה כגון שימוש יצירה לצורך הכנת מקראות לבתי ספר וסיקור עיתונאי אשר מצאו ביטוי כבר במסגרת ההוראות הכלליות ל"שימוש הוגן", על-כן הוראות אלו נשמטו.

2.3 ההלכה הפסוקה
2.3.1 הגדרת שימוש מותר
ב- ע"א 5097/11 {טלראן תקשורת בע"מ ואח' נ' צ'רלטון בע"מ, תק-על עא 5097/11(3), 7652 (2013)} נקבע כי במקום בו שימוש יהיה "מותר" - לא יהיה ניתן לטעון כי נעשתה הפרה של זכויות היוצרים, גם אם הפגיעה הזו מותרת מסיבות שונות, גם אם השימוש מותר ואין הפרה לפי החוק, אין לאיין את העובדה שבמהות, שאכן יש פגיעה בזכות היוצרים.

קביעה שהשימוש אכן מותר הינו קביעה מהותית ולא רק טענת הגנה טכנית, שכן כאשר מוגדר מעשה כזה או אחר כמותר הרי שהמעשה מלכתחילה מותר ולא רק שמי שעושה אותו "חסין" מפני סנקציה. לסיכום, ניתן לומר שהדין בכל הנוגע לשימושים מותרים בזכויות יוצרים - המשתמש לא עשה מעשה אסור (קרי, הפרה) כשניתנת לו הגנה, אלא הוא עשה מעשה מותר כך שממילא לא באה הפרה לעולם.

2.3.2 בחינת פרסום שיהיה בבחינת "שימוש הוגן"
ב- ת"א (יר') 9467-05-10 {סודי סינטיה רוזנגרטן נ' נעמי רגן, תק-מח 2014(4), 16346 (2014)} נקבע כי ארבעת המבחנים אינם שיקולים הכרחיים ומצטברים, אלא הם חלק מרשימה לא ממצה של פרמטרים שעשויים להצביע על הוגנות השימוש המסויים שנעשה ביצירה נשוא תביעה.

ב- ע"א 7996/11 {ס נ' ע, תק-על 2013(4), 6048 (2013)} נקבע כי אומנם נדמה היה כי מבחן ההשפעה על השוק הפוטניצאלי הוא שיכריע את הכף לעניין האם מדובר ב"שימוש לא הוגן", אלא שדווקא מבחן "מטרת השימוש" ואופיו הוא זה אשר משפיע בצורה ניכרת על ההכרעה.

ע"א 3560/09 {אבי ראובני ואח' נ' מפה - מיפוי והוצאה לאור בע"מ ואח', תק-מח 2011(1), 3293 (2011)}, מבהיר כי פרסום יהיה שימוש הוגן אם הוא יעניק קרדיט ליוצר ויאזכר את שמו. ההלכה היא שבוחנים "שימוש הוגן" בשני שלבים מצטברים: בשלב הראשון והעיקרי תיבחן השאלה העקרונית האם מדובר בשימוש הוגן; בשלב השני תיבחן השאלה האם השימוש נעשה לצורך אחת מהמטרות הספציפיות בחוק שהן לימוד עצמי; מחקר; ביקורת סקירה; תמצית עיתונואית והבאת מובאות.

2.3.3 שימוש הוגן של מזמין יצירה אדריכלית
ב- ע"א 23222-09-12 {המרכז למוסיקה ע"ש פליציה בלומנטל נ' נילי פורטוגלי, תק-מח 2013(3), 21155 (2013)} נקבע כי כאשר ישנו תנאי מכללא ביחסים שבין האדריכל לבין מזמין היצירה ויש למזמין רישיון לשנות את עיצוב הפנים לצורך חשוב של אחד מנושאי עיצוב הפנים, במיוחד כאשר שינוי כזה {במקרה של פסק-הדין זה - תליית וילון זמני}, לא יחרוג מגדר השימוש ההוגן.

2.3.4 שימוש הוגן ברשת האיטרנט
ת"א (פ"ת) 45536-07-11 {תומר אפלדורף נ' יואב יצחק ואח', תק-של 2013(1), 27750 (2013)} עוסק באתר אינטרנט אשר נתן קרדיט ליוצר אך פרסם את היצירה באתר שלו. פסק-הדין קבע שכל עוד פורסם שם היוצר לצד יצירתו הדבר יחשב לשימוש הוגן ובתום-לב, במיוחד כשהמפרסם לא מפיק רווחים מהפרסום וכל עוד הוא ממשיך לפעול כך, תוך מתן קרדיט, הגנת סעיף 19 לחוק החדש עומדת בעינה.

2.3.5 ההבדל בין סקירה להעתקה
ב- ת"א 1549-08-07 {מעריב בע"מ ואח' נ' ביזנסנט מידע מקוון בע"מ ואח', תק-מח 2012(4), 259 (2012)} קבע כי סקירה מטבעה מהווה, למשל, תיאור כולל של העניין, תמצות ועוד. אך כאשר בית-המשפט רואה כי נעשתה העתקה החורגת מהגדרת "סקירה" הדבר יהיה הפרה של זכות היוצרים של היוצר. על הנתבעים בטענה זו להוכיח כי השימוש היה "הוגן" על-פי אמות-המידה שנקבעו בסעיף 19(ב) לחוק החדש.

2.3.6 חשיבות היסטורית של יצירה אל מול זכויות יוצרים
זכות היוצרים לא יכולה להיבחן לאור חשיבות היסטורית שיכולה להיות ליצירה בדיעבד, ולכן לא יהיה אפשרי לגרוע מעקרונות זכויות היוצרים הרגילים. גם אם קיימת תכלית חברתית חשובה ביצירה התיעודית, וחשיבות בחשיפתן של יצירות תיעודיות ועיתונאיות לכלל האוכלוסיה. אך מאחר והדבר יכול להוות פגיעה בתמריץ הכלכלי - הדבר לא משרת את תכלית זכויות היוצרים המעוניינים לתמרץ את העוסקים בתיעוד וביצירה. השיקול בדבר השימוש הרצוי בדמותו של איש ציבור ומאפייניו יכולים להיעשות במסגרת ההגנות על שימוש הוגן ביצירה. במסגרת זה יבחן היקף השינוי שנערך ליצירה החדשה וטיבו. ככל שמדובר בשימוש טרנספורמטיבי ביצירה, כך יהיה קל יותר להכיר בשימוש כשימוש הוגן {רע"א 7774/09 אמיר ויינברג נ' אליעזר ויסהוף, תק-על 2012(3), 10679 (2012)}.

2.3.7 יצירת קובץ מחשב כשימוש הוגן
ת"א (ת"א) 24048-08 {מסטרפונט בע"מ ואח' נ' חב' החדשות הישראלית בע"מ ואח', תק-של 2011(2), 63399 (2011)} דן בשאלה האם יצירת אמצעי טכני שמאפשר הפרת זכויות יוצרים יכול להחשב "שימוש הוגן". התשובה לכך היא שלילית, שכן יצירת קובץ מחשב אינה באה בגדרה של אף אחת מבין החלופות המנויות בסעיף 19 לחוק החדש.

2.3.8 הרצאה
שימוש במצגת לשם הרצאה, ככל שניתן לראות בכך הפרת זכות יוצרים, יש לשים-אל-לב כי עדיין יש לה דמיון רב לפעילות חינוכית כפי שדורש סעיף 19 לחוק החדש. הסיבה לכך שבית-המשפט ב- ת"א (יר') 5792-09 {אמיר גבאי ואח' נ' מדינת ישראל - החשב הכללי משרד האוצר ואח', תק-של 2012(1), 53766 (2012)} קבע כי אכן מדובר בשימוש הוגן הוא, שיש להעדיף לכן בין האינטרסים השונים ולתת משקל לאי-מתן הקרדיט בהתאם לטיבה של הגנת השימוש ההוגן.

2.3.9 יצירה מעותקת שיכולה להוות תחליף ליצירה המקורית
שימוש מסחרי לא ישלול את תחולתה של הגנת השימוש ההוגן, אך יש לשים-לב כי ככל שאכן מדובר בשימוש מסחרי, נחלש הטיעון בדבר השימוש ההוגן. שימוש גורף ביצירה כולה או שימוש ניכר בחלק מהותי ממנה, פוגע בדרך-כלל באופן משמעותי באינטרס של היוצר ובתמריצים הקיימת לו מכוח זכות היוצרים שיש לו, במיוחד כאשר היצירה המעותקת, כמו במקרה של פסק-הדין ע"א 9183/09 {The Football Association Premier League Limited נ' פלוני ואח', תק-על 2012(2), 6919 (2012), (לעיל ולהלן: "פרשת פלוני")} יכולה להיות תחליף של ממש ליצירה המקורית.

2.3.10 העלאת טענה בדבר שימוש לא הוגן
כאשר מבקשים לעלות טענת הגנה בדבר שימוש שלא נעשה במסגרת סעיף 19 לחוק החדש יש להביא לכך סימוכין בכתב ההגנה ולהרחיב בעניין גם בסיכומים. חובה זו נקבעה ב- ת"א (יר') 3560/09 {אבי ראובני ואח' נ' מפה - מיפוי והוצאה לאור בע"מ ואח', תק-מח 2011(1), 3293 (2011)}.

3. סעיף 20 לחוק זכות יוצרים
3.1 הדין
סעיף 20 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 קובע כי:

"20. שימוש ביצירה בהליכים משפטיים או מינהליים
שימוש ביצירה בהליכים משפטיים או בהליכים מינהליים לפי דין, לרבות דיווח על הליכים אלה, מותר בהיקף המוצדק בשים-לב למטרת השימוש כאמור."

3.2 הצעת החוק - דברי הסבר
שימוש מוגבל ביצירות לצורך הליכים משפטיים ומינהליים הוא שימוש מותר. סעיף זה הוסף לאור פרקטיקה נהוגה של שנים על-אף שלא קיבל ביטוי עד תיקון החוק בחקיקה.

3.3 ההלכה הפסוקה
ת"א (חי') 1071-05 {אדיב דאוד נ' עמותת אגודת הגליל למחקר ושירותי בריאות, ע"ר ואח', תק-מח 2010(4), 507 (2010)} קבע כי שימוש לצורך קבלת היתר בניה הינו הליך מינהלי בגדר שימוש מותר כמשמעו בחוק זה.

אולם, ב- ע"א 7996/11 {ס נ' ע, תק-על 2013(4), 6048 (2013)} נקבע כי שימוש ביצירה לצורך הצגתה לפני רשם פטנטים במדינה אחרת יכולה להיות, לצורך הדיון, שימוש הוגן בהליך מינהלי לפי דין, אך יש לבחון את מטרת השימוש. מאחר והמטרה במקרה של פסק-הדין היא לרשום יצירה של מישהו אחר כיצירה של אותו אדם, לא מדובר במטרה הוגנת ולכן השימוש יהיה פסול.








4. סעיף 21 לחוק זכות יוצרים
4.1 הדין
סעיף 21 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 קובע כי:

"21. העתקה של יצירה המופקדת לעיון הציבור
(א) העתקה של יצירה המופקדת לעיון הציבור לפי חיקוק, מותרת למטרה שלשמה הועמדה לעיון הציבור, ובהיקף המוצדק בשים-לב למטרה האמורה.
(ב) הוראות סעיף-קטן (א) לא יחולו לגבי יצירות שנמסרו לפי חוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים), התשס"א-2000."

4.2 הצעת החוק - דברי הסבר
סעיף זה עוסק בהסדרת היחס בין זכות העיון וההעתקה של מידע שהופקד לעיון הציבור לבין זכות ההעתקה של בעלי זכויות יוצרים באותו מידע. הסעיף מבהיר כי העתקת המידע כאמור מותרת, למשל לתוכניות אדריכליות שהופקדו לעיון הציבור במסגרת הליכי תכנון, למסמכים המופקדים ברשם החברות, למסמכי פטנט המופקדים אצל רשם הפטנטים ועוד.

סעיף-קטן (ב) מסייג את תחולת ההוראה כך שלא תחול על מסירת ספרים לפי חוק הספרים (חובת מסירה וציון פרטים), התשס"א-2000, מאחר והחוק החדש לא צריך להקנות לציבור זכות עיון והעתקה בכל הספרים שעליהם הוא חל או במילים אחרות על מרבית הספרים, התקליטים והסרטים היוצאים לאור בישראל.

4.3 ההלכה הפסוקה
ע"א 7996/11 {ס נ' ע, תק-על 2013(4), 6048 (2013)} מבהיר כי סעיף 21 לחוק החדש עוסק בשימוש ביצירות שהיו כבר מופקדות לעיון הציבור ולא בשימוש המהווה בעצמו הפקדה לעיון הציבור.

בנוסף, ב- ת"מ (ת"א) 113-08 {איתן אלון נ' מכון התקנים הישראלי, תק-על (2012)1, 12164 (2012)} מובהר כי מי שמעוניין לפעול על-פי הדין ולא למכור או לייצר מוצר תקן שיש עליו זכויות יוצרים, צריך לעיין בתקן עצמו על-מנת לא לחרוג מהוראותיו. עיון כזה, כך נקבע, הוא לגיטימי ורצוי גם לשיטת מכון התקנים, שכן הרצוי הוא לאפשר פעולות בהתאם לתקן.


5. סעיף 22 לחוק זכות יוצרים
5.1 הדין
סעיף 22 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 קובע כי:

"22. שימוש אגבי ביצירה
שימוש אגבי ביצירה בדרך של הכללתה ביצירת צילום, ביצירה קולנועית או בתקליט, וכן שימוש ביצירה שבה הוכללה היצירה כאמור, מותר; לעניין זה, הכללה במתכוון של יצירה מוסיקלית, לרבות המילים הנלוות אליה, או של תקליט שבו היא טבועה, ביצירה אחרת, לא תיחשב לשימוש אגבי."



5.2 הצעת החוק - דברי הסבר
סעיף 22 לחוק החדש מאפשר שימוש ביצירות אגב צילום או הקלטה. סעיף זה הינו סעיף ללא מקביל לחוק הישן מאחר ויש אפשרות עקרונית כי יצירה במוסיקה למשל, תהיה מושמעת ברקע בעת צילום אירוע ציבורי או בתמונה התלויה על הקיר כשמצלמים סרט או כתבה חדשותית והחוק מבקש להבהיר שאירועים כאלו, הנחשבים ל"זוטי דברים" לא ייחשבו כהפרת זכות יוצרים.

5.3 הלכה פסוקה
5.3.1 הצגת תמונה של דגם אדרכלי באתר אינטרנט
ב- ת"א (חי') 44837-05-12 {מרים סולטניק נ' יובתים (1993) בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (19.08.13)} דן בית-המשפט במצב בו בית אשר חלק ממנו תוכנן על-ידי החברה שהציגה את תמונת הבית כדגם, אשר עשתה מתחילתו ועד סופו בשעה שחלק מהבית לא תוכנן על ידה. בית-המשפט קבע כי החלק השולי של החלק אשר לא תוכנן על-ידי החברה הינו חלק שולי במקצת, וככזה הוא יוכר כ"שימוש אגבי", כמשמעו בחוק ולכן לא יהיה ניתן לטעון כי התבצעה הפרה.

5.3.2 שימוש אגבי בתמונה בכתבה בטלויזיה
ת"א (ביש"א) 4384-12-13 {אפרים שריר נ' טלטל ערוצי תקשוב בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (28.09.14)} מבהיר כי כאשר מדובר במצב בו "תמונה חולפת ורואים משהו ברקע" הדבר יחשב כשימוש אגבי, אך כאשר משתמשים בתמונה והתמונה הופכת להיות מוקד הכתבה כפי שנעשה בכתב התביעה בוודאי שלא יהיה ניתן לטעון כי מדובר בשימוש אגבי.

6. סעיף 23 לחוק זכות יוצרים
6.1 הדין
סעיף 23 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 קובע כי:

"23. שידור או העתקה של יצירה הממוקמת במקום ציבורי
שידור, או העתקה בדרך של צילום, ציור, שרטוט או תיאור חזותי דומה, של יצירה אדריכלית, יצירת פיסול או יצירת אמנות שימושית, מותרים אם היצירה ממוקמת בקביעות במקום ציבורי."

6.2 סעיף 2(1)(III) לחוק זכות יוצרים, 1911 - היא הוראה דומה לזו של סעיף 23 לחוק החדש
סעיף 2(1)(III) לחוק זכות יוצרים, 1911 קובע כי:

"2. הפרת זכות יוצרים (תיקון: התשס"ג)
(1) רואין זכות יוצרים ביצירה כאילו הופרה על-ידי אדם אם שלא בהסכמת בעל זכות היוצרים הוא עושה מעשה שהזכות היחידה לעשייתו נתונה בחוק זה לבעל זכות היוצרים: בתנאי שהמעשים דלקמן לא יהא בהם משום הפרת זכות יוצרים:
...(III) עשייתם או פרסומם של ציורים, שרטוטים, פיתוחים, או צילומים של יצירת פיסול או מלאכת-אמנות, אם דברים אלה נמצאים באופן קבוע במקום או בבניין ציבורי, או עשייתם או פרסומם של ציורים, שרטוטים, פיתוחים או צילומים (שאינם מסוג שרטוטים או תרשימים אדריכליים) של כל יצירה אדריכלית אמנותית;"

6.3 הצעת החוק - דברי הסבר
במקרה של יצירות אמנות מסויימות המצויות במקומות ציבוריים, כמו בניינים, פסלים, או יצירות אמנות שימושית, מוצע להתיר לציבור לצלם את היצירות, לציירן, או לשדר תמונה מהמקום הציבורי שבו הן ניצבות. הצורך בהוראה זו נובע מכך שבלעדיה, לכאורה, פעולות שגרתיות אלה מהוות העתקה הטעונה הסכמת בעל זכות היוצרים.

הוראה דומה קבועה בסעיף (III)(1) לחוק זכות יוצרים, 1911. עם-זאת ההוראה המוצעת אינה כוללת את הסייג הקיים בסעיף האמור לעניין שרטוטים או תרשימים של יצירה אדריכלית, בשל הקושי להבחין בין תרשים אדריכלי לבין ציור או שרטוט אחר.

6.4 ההלכה הפסוקה
מותר לצלם "יצירה אדריכלית" אך ההיתר חל לעניין החזות החיצונית של היצירה וכמובן שלא כוללת היתר להשתמש התמונות שיש בהם זכות יוצרים לאחר {ת"ק (ראשל"צ) 21488-09-13 אהרן טיטינגר נ' שרונית חברה לבניין ופיתוח בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (25.03.14)}.

7. סעיף 24 לחוק זכות יוצרים
7.1 הדין
סעיף 24 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 קובע כי:

"24. העתקה של תוכנת מחשב או עשיית יצירה נגזרת ממנה
(א) העתקה של תוכנת מחשב לצורכי גיבוי, מותרת למי שמחזיק עותק מורשה של תוכנת המחשב; מי שמחזיק עותק כאמור ישמידו עם חלוף הצורך שלשמו נוצר.
(ב) העתקה של תוכנת מחשב לצורך תחזוקה של עותק מורשה של התוכנה או של מערכת מחשב, או לצורך מתן שירות למי שמחזיק עותק מורשה של תוכנת המחשב, מותרת, אם הדבר נחוץ לשם שימוש בתוכנה.
(ג) העתקה של תוכנת מחשב או עשיית יצירה נגזרת ממנה, מותרת למי שמחזיק עותק מורשה של תוכנת המחשב, למטרות אלה ובהיקף הדרוש לכך:
(1) שימוש בתוכנת המחשב למטרות שלשמן נועדה, ובכלל זה תיקון שגיאות בתוכנת המחשב או התאמתה למערכת מחשב או לתוכנת מחשב אחרת;
(2) בדיקה של אבטחה המידע בתוכנת המחשב, תיקון פרצות באבטחת המידע והגנה מפניהן;
(3) השגת מידע הדרוש לצורך התאמת מערכת מחשב או תוכנת מחשב אחרת, המפותחת באופן עצמאי, כך שתוכל לפעול עם תוכנת מחשב זו.
(ד) הוראות סעיף-קטן (ג) לא יחולו על העתקה של תוכנת מחשב או עשיית יצירה נגזרת ממנה, כאמור באותו סעיף-קטן, אם במידע שהושג במהלכה נעשה שימוש כמפורט להלן, או שהיה אפשר לגלותו, בנקל, גם בלעדיהן:
(1) המידע הועבר לאדם אחר, למטרה שונה מהמטרות האמורות בסעיף-קטן (ג);
(2) המידע שימש לצורך יצירת תוכנת מחשב אחרת המפרה את זכות היוצרים בתוכנת המחשב.
(ה) בסעיף זה, "עותק מורשה", של תוכנת המחשב - עותק של תוכנת המחשב שנעשה על-ידי בעל זכות היוצרים בה או ברשותו."

7.2 הצעת החוק - דברי הסבר
סעיף 24 לחוק החדש הינו חידוש בחוק ומטרתו להתיר, בכפוף לתנאים ולהגבלות בו, שימושים בעותק החוקי של תוכנת מחשב מבלי לבקש רשות נוספת מבעלי זכויות היוצרים. בנוסף, הסעיף, בכפוף לתנאים הקבועים בו, עשוי לאפשר תהליכי עבודה כמו "דקומפילציה" של תוכנת המחשב.

סעיף-קטן (א) שבו, מתיר עשיית עותק לגיבוי ואילו סעיף-קטן (ב) מתיר שימוש בתוכנת המחשב כדי לאפשר פיתוח תוכנות חדשות וניצול יעיל של התוכנות הקיימות.

7.3 ההלכה הפסוקה
פריצת תוכנה ועשיית שימוש בעותק פרוץ שתיהן אינן פעולות העונות על הגדרת שימוש מותר בתוכנת מחשב. כך קבע ת"א (מרכז) 10695-09-09 {Nav N Go Kft נ' דימיטרי גולצמן, פורסם באתר האינטרנט נבו (06.09.11)}.

ב- ת"א (ת"א) 2042-08 {וויזקום תקשורת בע"מ נ' טל-יד מצויינות בשירות בע"מ, תק-מח 2013(2), 747 (2013), (להלן:"עניין וויזקום")} הובהר כי החוק מאפשר לצד שלישי להעניק שירותי תחזוקה לתוכנה שנרכשה כדין גם אם לצורך כך הוא מעתיק את התוכנה. אך יש לשים-לב כי גם אם מעניקים לבעל תוכנה זכות בלעדית ליתן שירות לתיקונה, לא אומר שבעלי הזכויות מתירים לכל דיכפין לעשות שימוש לא מורשה בתוכנה המוגנת בזכות יוצרים שפותחה לצורך מתן שירותי אחזקה ותיקונים אחרים. יש להבדיל בין זכות הלקוח לקבל שירות ממי שהוא חפץ לבין זכותו לעשות לשם כך שימוש לא מורשה בתוכנה המוגנת בזכות יוצרים.

כמו-כן נקבע בעניין וויזקום כי סעיפי-המשנה של סעיף 24 חלים על מי שמחזיק עותק מורשה של התוכנה, עותק מורשה מוגדר כעותק של תוכנת המחשב שנעשה על-ידי בעל זכות היוצרים בה או ברשותו והמונח לא כולל עותק של תוכנה שנמסר לצרכי קיום הסכם שבטל או פקע, לאחר הביטול או הפקעה.

8. סעיף 25 לחוק זכות יוצרים
8.1 הדין
סעיף 25 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 קובע כי:

"25. הקלטה לצורכי שידור
(א) הקלטה של יצירה בידי מי שרשאי לשדרה, מותרת אם היא נעשית לצורך שימוש בשידוריו בלבד.
(ב) מי שהקליט יצירה לפי הוראות סעיף-קטן (א) ישמיד את ההקלטה עד תום שישה חודשים מיום שידורה הראשון או עד למועד מאוחר יותר הקבוע לפי כל דין או עד למועד מאוחר יותר שעליו הסכים עם בעל זכות היוצרים ביצירה שהוקלטה כאמור.
(ג) על-אף הוראות סעיף-קטן (ב), שמירת הקלטה מותרת:
(1) למטרות ארכיון;
(2) לעניין מי שרשאי לשדר את היצירה - כל עוד הוא רשאי לעשות כן."


8.2 הצעת החוק - דברי הסבר
גורם משדר לפעמים נזקק להקלטה ארעית של יצירה לצורך שידורה, על-כן נקבע כי אין להקלטה משמעות כלכלית משל עצמה בנפרד מפעולת השידור ואין לצורך לבקש גם את הסכמת בעל זכות היוצרים.

אולם, שמירת ההקלטה לתקופה העולה על שלושה חודשים כן תהיה טעונה הסכמת בעל הזכות, אלא-אם-כן יש בהקלטה ערך ארכיוני מיוחד ושמירתה תתבצע בארכיון ציבורי.

9. סעיף 26 לחוק זכות יוצרים
9.1 הדין
סעיף 26 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 קובע כי:

"26. העתקה זמנית
העתקה זמנית, לרבות העתקה כאמור שנעשתה בדרך אגבית, של יצירה, מותרת אם היא מהווה חלק בלתי-נפרד מהליך טכנולוגי שמטרתו היחידה היא לאפשר העברה של היצירה בין צדדים ברשת תקשורת, על-ידי גורם ביניים, או לאפשר שימוש אחר כדין ביצירה, ובלבד שאין לעותק האמור ערך כלכלי משמעותי משל עצמו."

9.2 הצעת החוק - דברי הסבר
סעיף זה מעניק פטור מאחריות גורמי ביניים טכניים באמצעותם פועלת רשת האינטרנט ורשתות תקשורת ועוד. כמו-כן הסעיף מבהיר כי העתקות זמניות הנעשות לשם שימוש חוקי אחר ביצירה אינן מפירות זכות יוצרים.
9.3 ההלכה הפסוקה
ב- ע"א 9183/09 {The Football Association Premier League Limited נ' פלוני ואח', תק-על 2012(2), 6919 (2012)} נקבע כי עותקים זמניים הנוצרים במחשבי המשתמשים במהלך צפיה הישירה במשחקים, המתירה בנסיבות מסויימות יצירת עותקים זמניים. המשמעות היא שיצירת עותק זמני, במהלך השימוש בתהליך תקשורת - כגון הזרמת אינפורמציה בין מחשבים - אינו הפרת זכות יוצרים. התפיסה היא ששימוש אגבי וזמני לא מהווה תחליף ליצירה המקורית, ומן הטעם הזה אינו פוגע ביוצר.

10. סעיף 27 לחוק זכות יוצרים
10.1 הדין
סעיף 27 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 קובע כי:

"27. יצירה אמנותית נוספת על-ידי היוצר
עשיית יצירה אמנותית חדשה שיש בה העתקה חלקית של יצירה קודמת או שהיא יצירה נגזרת של יצירה אמנותית קודמת, וכן כל שימוש ביצירה החדשה כאמור, מותרים ליוצר של היצירה האמנותית הקודמת, גם אם אינו בעל זכות היוצרים בה, ובלבד שהיצירה החדשה אינה מהווה חזרה על עיקרה של היצירה הקודמת או חיקוי שלה."






10.2 סעיף 2(1)(II) לחוק זכות יוצרים, 1911 - הוראה דומה לסעיף 27 לחוק החדש
סעיף 2(1)(II) לחוק זכות יוצרים, 1911 קובע כי:

"2. הפרת זכות יוצרים (תיקון התשס"ג)
(1) רואין זכות יוצרים ביצירה כאילו הופרה על-ידי אדם אם שלא בהסכמת בעל זכות היוצרים הוא עושה מעשה שהזכות היחידה לעשייתו נתונה בחוק זה לבעל זכות היוצרים: בתנאי שהמעשים דלקמן לא יהא בהם משום הפרת זכות יוצרים:
...(II) כשמחברה של יצירה אמנותית איננו בעל זכות היוצרים - השימוש על ידו בכל אימום, יציקה, שרטוט-טיוטה, תרשים, מודל או סקיצה לניסיון שנעשו על ידו לצורך היצירה, בתנאי שלא יחזור, אגב השימוש, על התוכנית העיקרית של היצירה ולא יחקה אותה..."

10.3 הצעת החוק - דברי הסבר
כאשר היוצר העביר את הזכויות הכלכליות שלו ביצירה מסויימת, שמורה לו הזכות לעשות שימוש בעתיד בדרך שביטא מוטיבים ורעיונות ביצירתו גם אם אדם אחר היה עושה את אותו דבר היה הדבר נחשב להפרת זכות היוצרים. בנוסף, להוראה זו יש חשיבות לעניין חופש הביטוי והיצירה של היוצר.

10.4 ההלכה הפסוקה
ב- ע"א 7996/11{ס נ' ע, תק-על 2013(4), 6048 (2013)} נאמר כי החוק מבהיר כי סעיף 27 לחוק החדש תקף גם ליוצר-שותף ואין הדבר משנה אם הוא ויתר על זכויותיו או לאו. אך יש לשים-אל-לב כי גם אם הוא אכן שותף, יותר אין הדבר מתיר לאותו יוצר-שותף לבצע העתקה מוחלטת או כמעט מלאה, שכן החוק מתיר העתקה חלקית בלבד.

11. סעיף 28 לחוק זכות יוצרים
11.1 הדין
סעיף 28 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 קובע כי:

"28. שיקום והקמה מחדש של בניינים
שימוש ביצירות אלה מותר לצורך שיקום או הקמה מחדש של בניין או של מבנה אחר:
(1) היצירה האדריכלית שהיא הבניין או המבנה האמורים, או המודל שלהם;
(2) השרטוטים והתבניות ששימשו, ברשות בעל זכות היוצרים בהם, להקמת הבניין או המבנה האמורים, בעת שהוקמו."

11.2 הצעת החוק - דברי הסבר
מאחר ושיקום והקמה מחדש יכולים להחשב כ"העתקה" קבע החוק, למען הסק הספק, כי לא מדובר בהעתקה. סיבה לכך נעוצה בכך שהרשות לשיקום או הקמה מחדש עשויים להשתמע מעצם הקמת המבנה מלכתחילה.

11.3 ההלכה הפסוקה
יש לעשות הבחנה בין עשיית שימוש בתוכנית שהיא לשיקום וחיזוק מבנה קיים לבין שימוש בתוכנית הבניין המקורי ועשיית שימוש בה. בעוד שבתוכנית הראשונה חל זכות יוצרים, בתוכנית השניה, המקורית, מדובר בשימוש הוגן וניתן לכך פטור מהגנת זכות היוצרים {ת"א (ת"א) 2051-04, ש. אנגל מהנדסים בע"מ נ' ירון קרני, פורסם באתר האינטרנט נבו (15.08.10)}.

12. סעיף 28א לחוק זכות יוצרים
12.1 הדין
סעיף 28א לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 קובע כי:

"28א. התאמת יצירה לאדם עם מוגבלות (תיקון התשע"ד)
(א) בסעיף זה:
"אדם עם מוגבלות" ו- "הנציב" - כהגדרתם בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות;
"ארגון" - כל אחד מאלה:
(1) מוסד ללא כוונת רווח כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, שאחת ממטרותיו או אחת מפעילויותיו העיקריות היא חינוך או הכשרה של אנשים עם מוגבלות, מתן שירותי רווחה לאנשים כאמור או הנגשת מידע בעבורם;
(2) משרד ממשרדי הממשלה;
(3) מוסד חינוך מסוג שקבע השר לפי סעיף 29;
"חוק שוויון זכויות" - חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998;
"יצירה מותאמת" - יצירה במתכונת המותאמת לשימושו של אדם עם מוגבלות;
(ב) עשיית פעולה ביצירה שאינה נגישה באופן הולם לאדם עם מוגבלות מחמת מוגבלותו, או בעותק של יצירה כאמור, לשם הפיכתה ליצירה מותאמת, מותרת בתנאים אלה:
(1) עושה הפעולה, בעצמו או באמצעות אחר, הוא אחד מהמנויים בפסקאות שלהלן ומתקיימים התנאים כמפורט באותן פסקאות:
(א) ארגון, ובלבד שהפעולה נעשית שלא למטרת רווח, ובכל אחד מהעותקים של היצירה המותאמת (בסעיף זה - עותק מותאם) מצויין כי העתקה או העברה של העותק המותאם בניגוד להוראות חוק זה מהווה הפרה של זכות היוצרים;
(ב) אדם עם מוגבלות או מי מטעמו, ובלבד שהפעולה נעשית לשימושו הפרטי של אדם עם מוגבלות;
(ג) מי שמוטלת עליו חובה לפי חיקוק לבצע התאמות נגישות ביצירה, ובלבד שהפעולה ביצירה נעשית בהיקף ובמידה המתחייבים מהוראות החיקוק ומתקיימים התנאים שבפסקת-משנה (א);
(2) לעושה הפעולה יש גישה חוקית ליצירה או לעותק שלה;
(3) השינויים ביצירה אינם עולים על הנדרש לשם התאמתה לאנשים עם מוגבלות;
(4) לא ניתן להשיג עותק מותאם בתנאים סבירים; בחינת תנאים סבירים לעניין זה תיעשה בהתחשב, בין השאר, במחיר השוק של עותק חוקי של היצירה, שעשייתו מותרת לפי הוראות חוק זה, במקום הימצאו של עותק מותאם ובכמות העותקים הזמינים שלו.
(ג) העתקה של יצירה מותאמת שנעשתה לפי הוראות סעיף זה מותרת לארגון בלבד; ארגון רשאי להעביר עותק מותאם, ללא כוונת רווח, לכל אחד מאלה:
(1) אדם עם מוגבלות בישראל או ארגון אחר;
(2) אדם עם מוגבלות מחוץ לישראל או ארגון חוץ; ואולם לא יעביר ארגון עותק מותאם לאדם או לארגון כאמור אם ידע או היה עליו לדעת כי לאחר העברת העותק המותאם ייעשה בו שימוש בעבור מי שאינו אדם עם מוגבלות; לעניין זה, "ארגון חוץ" - גוף הפועל ללא כוונת רווח מחוץ לישראל, שאחת ממטרותיו או אחת מפעילויותיו העיקריות היא חינוך או הכשרה של אנשים עם מוגבלות או הנגשת מידע בעבורם.
(ד) יישום הוראות סעיף זה ייעשה תוך הגנה על פרטיותם של אנשים עם מוגבלות.
(ה) הנציב רשאי לפרסם מידע לציבור בדבר פעילותם של כל אחד מהגופים המנויים בפסקאות-משנה (א) ו- (ג) שבסעיף-קטן (ב)(1)."

13. סעיף 29 לחוק זכות יוצרים
13.1 הדין
סעיף 29 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 קובע כי:

"29. ביצוע פומבי במוסדות חינוך
ביצוע פומבי של יצירה מותר במהלך פעילותו החינוכית של מוסד חינוך מסוג שקבע השר, על-ידי העובדים במוסד החינוך או על-ידי התלמידים הלומדים בו, ובלבד שהביצוע הפומבי הוא לפני ציבור הכולל את העובדים או את התלמידים כאמור, קרוביהם של התלמידים או אנשים אחרים הקשורים במישרין עם פעילותו של מוסד החינוך, והם בלבד; ואולם, הצגת יצירה קולנועית מותרת לפי סעיף זה רק אם היא נעשית למטרות הוראה או בחינה, על-ידי מוסד החינוך."
13.2 הצעת החוק - דברי הסבר
פעילות במוסדות חינוך לפעמים דורשות שימוש ביצירות בדרך של ביצוען על-ידי צוות המורים או התלמידים, לדוגמה - בשיעורי מוסיקה, שיעורי תאטרון, במסגרת שיעור אחר ואף במהלך בחינה. השימוש ביצירה נעשית על-ידי השמעת תקליט או הקרנת סרט בפני הכיתה לא רק בפעילות החינוכית השוטפת אלא גם במסגרת טקסים לציון חגים, מועדים וסיום בית הספר.

החוק הכיר בכל הפעולות המתוארות וקבע כי אין צורך ברשות בעל זכות היוצרים, אולם לעניין יצירות אורקוליות נקבע כי הפטור יחול רק כאשר השימוש בסרט למטרת למידה או בחינה, אך שימוש בסרט למטרת ביקור בשטחי בית הספר לא ייחשב כשימוש מותר.

דגש נוסף יש על הגדרת "מוסדות חינוך" באופן כללי ולא במסגרת חינוכית פורמליות אך ההגדרה דורשת את התייחסות השר לקבוע בתקנות על אלה סוג מוסדות חינוך החוק יחול.

14. סעיף 30 לחוק זכות יוצרים
14.1 הדין
סעיף 30 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 קובע כי:

"30. שימושים מותרים בספריות, בארכיונים ובגופים אחרים
(א) העתקה של יצירה, שעותק ממנה מצוי באוסף הקבוע של ספריה או של ארכיון, מסוג שקבע השר, מותרת למטרות אלה, ובלבד שלא ניתן לרכוש עותק נוסף של היצירה בתוך פרק זמן סביר ובתנאים סבירים:
(1) שימור, בכל דרך שהיא, של יצירה שעותק ממנה מצוי בידי הספריה או הארכיון, ובלבד שלא ייעשה בעותק לשימור שימוש בעותק נוסף על העותקים שבספריה;
(2) החלפת עותק של היצירה, שהיה בידי הספריה או הארכיון ואבד, הושמד או נעשה בלתי-ראוי לשימוש;
(3) החלפת עותק של היצירה, שהיה באוסף הקבוע של ספריה אחרת או של ארכיון אחר, ואבד, הושמד או נעשה בלתי-ראוי לשימוש.
(ב) העתקה של יצירה שעותק ממנה מצוי בספרייה או בארכיון שנקבעו כאמור בסעיף-קטן (א), בעבור אדם המבקש זאת, מותרת, ובלבד שההעתקה המבוקשת, אילו נעשתה על-ידי אותו אדם, היתה מותרת לפי דין; השר רשאי לקבוע טופס בקשה מספריה או מארכיון לעניין סעיף-קטן זה.
(ג) העתקה של יצירה על-ידי גופים מסוג שקבע השר, לצורכי שימור, מותרת; השר רשאי לקבוע סוגי יצירות שסעיף-קטן זה יחול עליהם, תנאים לביצוע העתקה וכן תנאים למתן גישה לציבור לעותקים שנעשו לפי סעיף-קטן זה."

14.2 הצעת החוק - דברי הסבר
סעיף-קטן (א) לסעיף 30 לחוק זכות יוצרים דן באינטרס ציבורי ליתן תמריץ כלכלי ליוצר ולעודד את היצרתיות בחברה. החוק מבקש לשמר את היצירות ומוצא את הפתרון באמצעות ספריות וארכיונים. חשיבות השימור, כך קבע החוק, הינו בעל חשיבות ציבורית כזו הדורשת פטור לספריות ולארכיונים לעניין הגנת זכות היוצרים מפני העתקה.
העתקה של ספרים במובן של ספריות יכול להתפרש לא רק כעותק פיזי מסויים דווקא, אלא גם באמצעים דיגיטלים. השר מוסמך לקבוע בתקנות על אלה ספריות וארכיונים יחול הוראות הסעיף.

הפטור שניתן מותנה בכך שלא ניתן לרכוש את העותק בתנאים סבירים, למשל - העותק אזל מן החנויות ולא ניתן לרכשו, או שניתן לרכשו רק באמצעים בלתי-סבירים או במחירים בלתי-סבירים. יש הצדקה לאפשר לספריה להכין עותק לשימור או להחלפת עותק שאבד בספריה אחרת.

סעיף-קטן (ב) לחוק החדש קובע כי העתקת יצירה על-ידי אדם תהיה מוכרת כשימוש הוגן אם מדובר במטרות לימוד עצמי או מחקר. לכן יש לאפשר לעובדי הספריה או הארכיון להכין את העותק בעבור אותו אדם מתוך העתקים הקיימים בידי הספריה או הארכיון והגישה אל העותקים שמורה רק לעוברי הספריה או הארכיון ורק הם רשאים לגשת ולהכין את ההעתק עבור המבקש. כמו-כן, השר רשאי לקבוע טופס בקשה שעליו יצויינו הפרטים המבססים את הזכותו של המבקש להעתיק את היצירה.

15. סעיף 31 לחוק זכות יוצרים
15.1 הדין
סעיף 31 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 קובע כי:

"31. תקנות לעניין מוסדות חינוך, ספריות וארכיונים
השר רשאי לקבוע תנאים אחרים לתחולת הוראות סעיפים 29 ו- 30, דרך-כלל או לעניין סוגים מסויימים של מוסדות חינוך, ספריות או ארכיונים, בשים-לב למאפייני פעילותם."
15.2 הצעת החוק - דברי הסבר
סעיף 31 לחוק החדש מסמיך את שר המשפטים לקבוע בתקנות תנאים נוספים לתחולת הפטורים המעוגנים בסעיפים 29 ו- 30 לחוק החדש ובכך להביא לידי ביטוי את ההבדל בין סוגי מוסדות החינוך בין אם מדובר בגן ילדים ובין אם במוסדות להשכלה גבוהה. השר יוכל לקבוע הוראות מיוחדות לעניין מוסדות חינוך שפועלים במישרין או בעקיפין, במטרה מסחרית ולכן לקבוע להם הסדרי פטור צרים יותר אשר ייתחשבו בהם בהענקת הפטור.

16. סעיף 32 לחוק זכות יוצרים
16.1 הדין
סעיף 32 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 קובע כי:

"32. ייצור תקליטים תמורת תמלוגים
(א) על-אף הוראות סעיף 11, העתקה של יצירה מוסיקלית, בתקליט, מותרת בהתקיים תנאים אלה, אף בלא רשותו של בעל זכות היוצרים:
(1) היצירה המוסיקלית נטבעה קודם לכן, ברשותו של בעל זכות היוצרים, בתקליט אחר שפורסם לצורכי מסחר (בסעיף זה - התקליט הקודם);
(2) היצירה המוסיקלית הועתקה בתקליט בשלמותה למעט שינויים הנובעים מעיבוד היצירה, ולמעט שינויים הדרושים לצורך ההעתקה או שינויים שכבר נעשו בתקליט הקודם;
(3) עושה ההעתקה הודיע על-כך מראש לבעל זכות היוצרים;
(4) עושה ההעתקה שילם תמלוגים ראויים כפי שהסכים עם בעל זכות היוצרים, ובהעדר הסכמה - כפי שקבע בית-המשפט;
(5) ההעתקה אינה משמשת ואינה מכוונת לשמש לפרסומת מסחרית.
(ב) השר רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:
(1) דרכי ההודעה לבעל זכות היוצרים כאמור בסעיף-קטן (א)(3);
(2) שיקולים ואמות-מידה לקביעת התמלוגים הראויים על-ידי בית-המשפט כאמור בסעיף-קטן (א)(4).
(ג) בסעיף זה, "יצירה מוסיקלית" - לרבות המילים הנלוות אליה, אם נלוו אליה גם בתקליט הקודם."

16.2 סעיף 19 לחוק זכות יוצרים, 1911 - הוראות דומות לסעיף 32 לחוק החדש
סעיף 19 לחוק זכות יוצרים, 1911 קובע כי:

"19. הוראות לעניין מכשירים מיכניים
(1) זכות יוצרים בתקליטים, בלוחות מנוקבים ובשאר מכשירים שאפשר להעתיק בהם קולות באופן מיכני, תהא קיימת באותו אופן כאילו היו המכשירים האלה יצירות מוזיקליות, אלא שתקופת זכות היוצרים תימשך חמישים שנה מעת עשיית הקלישאה המקורית שממנה נתקבל המכשיר במישרין או בעקיפין, ומי שהיה בעליה של הקלישאה המקורית בעת היעשותה יהא דינו כמחבר היצירה, ומקום שבעל כזה הוא חברה יהא דינה של החברה, לצרכי חוק זה, כאילו מקום מושבה נמצא בגבולות מושבותיו של הוד מלכותו שחל עליהם חוק זה, אם קבעה החברה לעצמה מקום-עסקים באותן המושבות.
(2) כל העושה בגבולות מושבותיו של הוד מלכותו שחל עליהן חוק זה, תקליטים, לוחות מנוקבים או מכשירים אחרים שאפשר להעתיק בהם קולות באופן מיכני, לא יהא נחשב כמפר זכות יוצרים ביצירה מוזיקלית, אם הוכיח:
(א) שמכשירים אלה נעשו קודם לכן על-ידי בעל זכות היוצרים ביצירה או בהסכמתו של בעל זכות היוצרים, במפורש או מתוך שתיקה; וכי
(ב) מסר את ההודעה הקבועה על דבר רצונו לעשות את המכשירים ושילם באופן הקבוע לבעל זכות היוצרים או לטובתו דמי-זכות בעד כל המכשירים האלה שנמכרו על ידו ושיחושבו בשיעור הנזכר להלן:
בתנאי:
(I) ששום דבר האמור בהוראה זו אינו בא להרשות כל שינויים או השמטות ביצירה המועתקת, אלא-אם-כן נעשו קודם לכן על-ידי בעל זכות היוצרים או בהסכמתו, מכשירים להעתקת היצירה באותם השינויים או ההשמטות במפורש או מתוך שתיקה, אלא-אם-כן היה צורך נכון באותם השינויים או ההשמטות לשם סיגול היצירה אל המכשירים הללו; וכי
(II) לצורך הוראה זו יהא דינה של יצירה מוזיקלית כאילו היא כוללת מילים ששייכותן כל כך קרובה ליצירה עד שהן חלק מן היצירה גופא, אך לא יהא דינה כאילו היא כוללת מכשיר שאפשר להעתיק בו קולות באופן מיכני.
(3) השיעור שיחושבו בו דמי הזכות הנזכרים לעיל יהא כדלקמן:
(א) לגבי מכשירים הנמכרים תוך שנתיים ימים מתאריך חוק זה על-ידי האדם העושה אותם, יהא השיעור שניים וחצי אחוזים למאה;
(ב) לגבי מכשירים הנמכרים כאמור לעיל לאחר תום התקופה האמורה, יהא השיעור חמישה אחוזים למאה, מן המחיר הקמעוני הרגיל של המכשיר שיחושב באופן הקבוע, אך בתנאי שדמי הזכות בעד אותו מכשיר לא יהיו בשום פנים פחות ממחצית הפנס לכל יצירה מוזיקלית נפרדת שקיימת בה זכות יוצרים ואשר הועתקה באותו מכשיר, וכשדמי-הזכות שחושבו כאמור לעיל כוללים חלק של פרוטה אנגלית (פרדינג), מחשבין אותו חלק כפרוטה שלמה:
בתנאי שאם באיזה זמן שהוא לאחר תום שבע שנים מתאריך חוק זה יתברר למיניסטריון המסחר שהשיעור דלעיל שוב אין בו ממידת הצדק, יכול מיניסטריון המסחר, לאחר עריכת חקירה פומבית, ליתן צו להפחתת השיעור או להגדלתו עד לאותה מידה שתיראה לצודקת לפי המסיבות, ואולם כל צו שניתן כך לא יהא אלא זמני ולא יהא בר-תוקף אלא-אם-כן קויים על-ידי הפרלמנט; ומשניתן וקויים צו לתיקון השיעור כאמור לעיל שוב לא ייעשה כל תיקון נוסף באותו שיעור עד שלא תעבורנה ארבע-עשרה שנה מתאריך התיקון האחרון.
(4) אם נעשה כל מכשיר כזה המעתיק שתי יצירות שונות או יותר משתיים שקיימת בהן זכות יוצרים ובעלי זכות היוצרים ביצירות אלה הם אנשים שונים, הרי הסכומים שחייבים בהם בתורת דמי-זכות על-פי סעיף זה יחולקו בין הבעלים השונים של זכות היוצרים לפי שיעור-חלוקה שיוסכם עליו או, באין הסכם, לפי שיעור-חלוקה שייקבע בבוררות.
(5) אם נעשו מכשירים כאלה שאפשר להציג באמצעותם יצירה מוזיקלית, הרי לצורך סעיף זה ייחשב בעל זכות היוצרים ביצירה, ביחסו לכל אדם העורך את החקירות הקבועות, כאילו נתן את הסכמתו לעשיית המכשירים האלה אם לא השיב על החקירות הללו במועד הקבוע.
(6) לצרכי סעיף זה יכול מיניסטריון המסחר להתקין תקנות הקובעות כל דבר שמותר לקבעו על-פי סעיף זה, והקובעות את האופן שבו יש למסור הודעות ואת הפרטים שיש למסור באותן הודעות, ואת האופן, המעד ופרקי הזמנים שיש לשלם בהם דמי-זכות, ויכולות תקנות אלה לכלול, לכשמיניסטריון המסחר יראה צורך בכך, תקנות המחייבות תשלום מראש או כל תקנות אחרות להבטחת תשלום דמי הזכות.
(7) לגבי יצירות מוזיקליות שנתפרסמו לפני תאריך חוק זה 10 , יהא תוקף להוראות דלעיל בהתחשב עם השינויים וההוספות האלה:
(א) התנאים בנוגע לעשייתו הקודמת של המכשיר על-ידי בעל זכות היוצרים ביצירה או בהסכמתו, במפורש או מתוך שתיקה, וההגבלות בעניין השינויים או ההשמטות ביצירה, לא יחולו;
(ב) השיעור של שניים וחצי אחוזים למאה יבוא במקום השיעור של חמישה אחוזים למאה, כשיעור שיש לחשב בו את דמי הזכות, אך אין לשלם כל דמי-זכות בעד מכשירים שנמכרו לפני יום ראשון ביולי, אלף תשע מאות ושלוש-עשרה, אם המכשירים המעתיקים אותה היצירה נעשו כחוק או הועמדו למכירה כחוק בגבולות מושבות הוד מלכותו שחל עליהן חוק זה, לפני יום ראשון ביולי, אלף תשע מאות ועשר;
(ג) למרות כל העברת זכות יוצרים ביצירה מוזיקלית, שחלה לפני אישור חוק זה, הרי כל הזכויות שמקנה חוק זה בעניין עשייתם או הרשאת עשייתם של מכשירים שאפשר להציג באמצעותם את היצירה באופן מיכאני, תהיינה שייכות לבא-כוחו האישי החוקי של המחבר ולא למקבל ההעברה, ודמי-הזכות האמורים לעיל ישולמו למחבר היצירה או לבא-כוחו האישי החוקי;
(ד) תנאי השחרור הכלול בחוק זה לגבי זכויות וטובות-הנאה הנובעים מתוך משפט שהוחל בו לפני תאריך חוק זה או הקשורים בו, לא יפורש כאילו הוא בא להרשות אדם, שעשה מכשירים שאפשר להציג בהם את היצירה באופן מיכאני, למכור מכשירים כאלה, בין שנעשו לפני אישור חוק זה ובין שנעשו לאחר מכן, אלא באותם התנאים הקבועים בסעיף זה;
(ה) היתה היצירה ממין היצירות שמקנים בהן זכות יוצרים על-פי דבר מלך במועצה ביחס למדינה נכריה, הרי זכות היוצרים שהקנוה כך לא תכלול כל זכויות בעניין תקליטים, לוחות מנוקבים או מכשירים אחרים שאפשר להציג בהם את היצירה באופן מיכאני, אלא במידה שנקבעה באותו דבר מלך.
(8) למרות כל האמור בחוק זה, הרי אם תקליט, לוח מנוקב או מכשיר אחר שאפשר להעתיק בו קולות באופן מיכאני, נעשו לפני אישור חוק זה, תהא זכות היוצרים קיימת בהם, החל מתאריך חוק זה 11, באותו אופן ולאותה תקופה כאילו היה חוק זה נוהג בתאריך עשיית הקלישאה המקורית שממנה נתקבל המכשיר, במישרין או בעקיפין:
בתנאי:
(I) שהאיש שבתאריך חוק זה הנהו בעל הקלישאה המקורית הזאת הוא יהא הבעל הראשון של זכות היוצרים הזאת; וכי
(II) שום דבר האמור בהוראה זו לא יפורש כאילו הוא מקנה זכות יוצרים באותו מכשיר אם היתה בעשייתו משום הפרת זכות יוצרים במכשיר אחר בדומה לזה, אילו היתה הוראה זו נוהגת בזמן עשיית המכשיר הנזכר לראשונה."

16.3 הצעת החוק - דברי הסבר
"רישיון כפיה" מיועד ליצור תקליטים של יצירות מוסיקליות בתנאים מסויימים, לרבות המילים הנלוות ליצירות כאמור. יצירה שכבר הוקלטה בתקליט, מותר להקליט מאוחר יותר ביצוע שלה מבלי לקבל רשות מבעל זכות היוצרים, בתמורה לתמלוגים ובכפוף להודעה מוקדמת לבעל זכות היוצרים. הסדר זה מיועד למנוע מצב שבו התחייבות של היוצר לבלעדיות במסגרת ההקלטה הראשונה תחסום על אפשרות להקלטת ביצועים נוספים של היצירה.

קביעת התמלוגים תעשה בצורת משא ומתן בין הצדדים, ובהיעדר הסכמה בבית-המשפט. יש לשים-לב כי ההסדר חל ביחס לזכות ההעתקה בלבד ולא יגרע מזכויות אחרות של היצירה כגון השמעה פומבית, שידור, זכות מוסרית של היוצר ועוד.

בנוסף, שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר דרכי ההודעה לבעל זכות היוצרים ומה יהיו הקרטריונים לקביעת התמלוגים הראויים.

16.4 ההלכה הפסוקה
ב- ת"א (רמ') 1403-08 {וריס לילינג ואח' נ' אפרים מלצר ואח', תק-של 2012(3), 39773 (2012)} הובהר כי הוראות המעבר לחוק זה קובעות כי זכות התביעה בגין פעולה ביצירה, שנעשתה קודם לכן, בעילה של הפרת זכויות יוצרים או זכות מוסרית מותנית בשלושת התנאים הבאים:
הראשון, היצירה היתה מוגנת לפי הוראות הדין הקודם;

השני, הפעולה מהווה הפרה של זכות יוצרים או של זכות מוסרית לפי הוראות הדין הקודם;

השלישי, הפעולה מהווה הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית לפי הוראת החוק החדש.

כמו-כן, הוראות המעבר קובעות כי הבעלות בזכות יוצרים או קיומו של היתר לעשות ביצירה פעולות שיוחדו לבעלים, עליהם חל הדין הקודם.