שידורי רדיו וטלויזיה

1. תובע המבקש להוכיח את זכותו ביצירה, חייב להוכיח מאפיינים רלוונטיים שיראו מהי היצירה, אילו מאמצים הושקעו ביצירתה וכדומה
ב- ת"א (חד') 14787-10-12 {צ'רלטון בע"מ נ' א.מ.ת גורמה בע"מ, תק-של 2014(1), 128621 (2014)} התובעת טענה כי, הנתבעת 1, המפעילה עסק בשם מסחרי "קפה ג'ו" המשמש מקום בידור ציבורי, ומנוהל על-ידי הנתבעים 3-2.

לטענת התובעת, עשו הנתבעים שימוש בערוצי התובעת, באופן המהווה הפרת זכויותיה הבלעדיות, שעה ששידרו את ערוצי התובעת בבית העסק והעמידו אותם לרשות הציבור, מבלי שקיבלו היתר לעשות כן מהתובעת.

הנתבעים החכישו כל שימוש בערוצי התובעת. לטענתם, ניהלו מו"מ עם התובעת לקראת שידור אפשרי בבית העסק המנוהל על-ידי הנתבעת 1, אך זה לא הבשיל לכדי הסכם.

בית-המשפט קבע כי תובע המבקש להוכיח את זכותו ביצירה, חייב להוכיח מאפיינים רלוונטיים שיראו מהי היצירה, אילו מאמצים הושקעו ביצירתה וכדומה.

בענייננו, לא הוצג אף מאפיין רלוונטי לצורך הקביעה שמדובר ביצירה מקורית, וכל הטענות בעניין זה נטענו בשפה רפה, בעלמא, מבלי שהוכח כי לתובעת זכות יוצרים ביצירה כמפיקה.

2. שידורי ספורט הוכרו כבעלי זכויות יוצרים
ב- ת"א (ת"א) 11970-07-13 {צ'רלטון בע"מ נ' א.י. פיצה שותפות תק-של 2014(4), 41671 (2014)} דן במקרה בו הפיקה התובעת את משחקי הכדורגל הידועים כ"יורו 2012" והיתה בעלת הרישיון לשווק או למסחר, גם את משחקי היורו בישראל.

התובעת טענה כי זכויותיה נובעות מהסכם רישיון הנרכש מאת UEFA - באשר למשחקי היורו, ומכוח זכויות היוצרים שלה - כאשר היא עצמה עורכת את המשחקים, מלווה אותם בפרשנות, כתבות, כתבי גרפיקה ועוד.

הנתבעים חלקו על זכות התובעת לסחור בשידורי הטלויזיה, על זכות היוצרים שלה, וטענו כי לא הפרו דבר מכל אילו. עוד טענו כי התובעת התעלמה מהעובדה שבית העסק הינו בית פיצה קטן המצוי במרכז מסחרי שלו חברת ניהול, האחראית לפעילותו החוקית של המרכז ועל ניהולו התקין. לטענתם, שילמו דמי ניהול גבוהים לחברת הניהול, בגין שירותים מקיפים, שחברת הניהול התחייבה לתיתם.

בית-המשפט קבע כי שידורי ספורט הוכרו כבעלי זכויות יוצרים עקב זכותה של התובעת בשידוריה, יש לקבל את רשותה להקרינם לציבור. רשות זו ניתנת על ידה כנגד תשלום {רישיון}. התובעת הוכיחה, כי קודם לשידור משחקי יורו 2012 הודיעה ופרסמה את דבר זכויותיה בשידור המשחקים והצורך בהסדרת הרשיון לבתי עסק המקרינים שידורים פומביים. שידור כזה ללא רשות התובעת - מפר את זכויותיה.

בנוסף, בית-המשפט קבע כי לנוכח הפרת הנתבעים את זכויות התובעת, לא ברור מדוע הוטל על התובעת לחקור ולדרוש אם רכשה חברת הניהול רישיון קולקטיבי לכלל חנויות המרכז. אם התחייבה חברת הניהול כלפי דייריה, לרכוש מנוי כזה, היה על הנתבעים להפנות אצבעם המאשימה אליה, בדרך של הודעת צד ג'.

3. הצגת תוכניות טלויזיה במקלט שבמלון - הצגה פומבית. שידורים לאורחי המלון
ב- המ"ר 6751/71 {אקו"ם בע"מ נ' חברת מלון דבורה, פ"מ עח 263 (1972)} דן בית-המשפט בבקשה למתן צו מניעה זמני להצגת תוכניות הטלויזיה במלון.

המערערת טענה כי הצגת תוכניות הטלויזיה בטרקלין המלון יש משום הפרת חוק זכויות היוצרים.

במשיבה טענה כי אין להוציא צו מניעה, שהרי העניין כולו ניתן לביטוי בפיצויים ולמעשה אקו"ם רוצה אלא בתמלוגים מיוחדים מבית המלון.

בית-המשפט קבע כי כדי להוציא צו מניעה זמני, על התובע להוכיח כי יש דחיפות בדבר. כמו-כן שיהוי בהגשת הבקשה לצו המניעה הזמני הוא בדרך-כלל בעוכרי מתן הצו.

במקרה דנן, בית-המשפט קבע כי הוכח שזכויות היוצרים אשר על שמירתן הופקדה האגודה המבקשת, הופרו על-ידי הצגה בטרקלין, כלומר בפומבי, בבית המלון של החברה המשיבה. אולם הנסיבות של השיהוי שהיה, לא ינתן צו מניעה זמני. על התובעת לממש זכויותה בתביעה עצמה.

4. האם העברת שידורי רדיו לחדרים בבתי מלון הינה השמעה פומבית שיש בה לפגוע בזכויות יוצרים של מחברי מוסיקת התקליטים ששודרו?
ב- ע"א (ת"א) 1000/80{ארנסט בלומרס ואח' נ' הסניף הישראלי של הפדרציה הבין לאומית של תעשיית התקליטים ואח', פ"מ תשמ"ב(ב), 156 (1981)} המשיבים טענו כי המערערים נהגו להשמיע בפומבי, במלון דיפלומט, באמצעות או באמצעות צד שלישי, מוסיקה שמקורה בתקליטים שזכויות היוצרים שייכות לתובעת.

המערערים טענו כי לא היה מצידם ביצוע של יצירות המוגנות והדבר לא נעשה על ידם בפומבי.

בית-המשפט קמא קבע כי לא המקום קובע אם ציבורי הוא או אם לאו, אלא קובעת ההשמעה אם היא פומבית, כלומר למי היא מבוצעת.

בית-המשפט קבע כי האורחים המתארחים במלון, בין באגפים השונים ובין בחדרים הנפרדים, הוא בעל אופי שאינו יכול להלום את ההגדרה של ביתיות. העברת שידורים אליהם היא העברה בפומבי, ודינם אינו יכול להיות שונה מדין קהל מאזינים אחר, בין שנזדמן באקראי ובין אחרת.

5. תוכנית טלויזיה, שאלת קיומה של זכות יוצרים בשם התוכנית ובפורמט שלה
ב- ת"א (ת"א) 2233/91, המ' 15289/91 {רשות השידור נ' ג.ג אולפני ישראל ירושלים בע"מ ואח', פ"מ תשנ"ב(ב), 405 (1992)} דן בית-המשפט בבקשה למתן צו מניעה כנגד המשיבים מלהפיק או מלשדר את תוכנית הטלויזיה "בשידור חוקר" או תוכנית בפורמט דומה.

המבקשת טענה כי מאז 1986 הפיקה ושידורה תוכנית בשם "בשידור חוקר", אשר זכתה לפופולריות רבה בקהל הצופים. לדעתה יש לה מוניטין חשוב בתוכנית בפורמט כפי שנערכה, ובשמה של התוכנית.

המשיבים טענו, בין היתר, כי היריב הנכון של המבקשת הוא הערוץ השני, המשדר את התוכנית בביצוע המשיבים.

לגופו של עניין טענו כי לא הפרו זכות יוצרים של המבקשת, הואיל ואין לה לזכות כזו. בנוגע לשם - נטען כי שם אינו בר-הגנה ואינו מהווה יצירה במובן החוק ובאשר לפורמט - נטען כי זהו פורמט סטנדרטי ומקובל בעולם.

בית-המשפט קבע כי שמות אינם יכולים להוות נושא לזכות יוצרים, אלא-אם-כן השם ארוך במידה מספקת, מקורי, ושהיתה עבודה רבה ביצירתו ובבחירתו. במקרה דנן, לא מצא בית-המשפט גורם כלשהו המצדיק הענקת זכות יוצרים לשם הנדון.

בנוגע לזכויות יוצרים בפורמט, בית-המשפט קבע כי אין שום דבר מיוחד בעיצוב ובפורמט של המבקשת שאינו מצוי בזה של תוכנית בריטית ששימשה כמודל לתוכנית הנדונה.

6. זכויות יוצרים של שידור טורניר טניס
ב- ה"פ (ת"א) 931/92 {Tele Event Limited נ' ערוצי זהב ושות' ואח', פ"מ תשנ"ד(ב), 328 (1992)} דן בית-המשפט בבקשה למתן פסק-דין הצהרתי הקובע כי זכייניות שידורי הטלויזיה בכבלים אינן רשאיות לשדר בשידור משני את משחקי הטניס בוימבלדון.

בית-המשפט קבע כי אירוע ספורט אינו נושא לזכויות יוצרים, אולם שידור חי של אירוע ספורט מקנה זכות בת הגנה לבעליו, כאשר מתבצעת הקלטה בו-זמנית של השידור.

במקרה דנן, בית-המשפט קבע כי המבקשת לא רכשה כל זכות יוצרים ממפיצי השידורים, אלא שילמה עבור זכות חוזית לעשות שימוש בשידורי טורניר הטניס. מכאן שהמבקשת אינה זכאית מהבחינה הקניינית לסעד כלפי זכייניות הכבלים.

7. מכוח בעלות בזכויות יוצרים זכאים בעלי הזכויות לדמי שידור חוזר מן הגורם המשדר
ב- ע"א 2125/00{INTERNAIONALE MUSIKVERAGE HANS SIKORSKI נ' רשות השידור פדאור 05(27), 128 (2005)} עסקינן בתביעה לתשלום בגין שידורים חוזרים של ביצועים תזמורתיים לעיבודי יצירות מוגנות שהמערערת טוענת לבעלות בהן.

המשיבה טענה כי אין למערערות זכויות לדמי השאלת תווים מכוח הסכם או מכוח החוק, למערערות אין זכויות יוצרים בתווים. בעל זכות ביצירה מוגנת הוא היוצר עצמו וגם אם למערערות זכויות יוצרים בעיצובם הגרפי של התווים, משלא נעשה שימוש בתווים אין ממש בטענה כי הפרה את זכויותיהן.

המערערות טענו כי חובת התשלום נובעת משידור יצירות אשר הסכמת המוציא לאור לביצוען על-ידי התזמורת הותנתה במפורש ובנוהג בכך שקיבלו תשלום בעבור כל שידור. הנוהג היה שהמשיבה שילמה עבור השידורים כולם, החל מהשידור החוזר השני.

בית-המשפט קבע כי הוכח קיומו של נוהג לפיו משלמת המשיבה למוציא לאור על שידורים חוזרים של הקלטות של קונצרטים פומביים. מאחר ולא נוהל משא ומתן מראש בנוגע לגובה התשלום עבור שידור חוזר, נוצרה המחלוקת הכספית שהתעצמה כתוצאה מכך שתקופה ארוכה לא עמדו התובעות על זכויותיהן.

8. סעיף 5 (2) לחוק זכות יוצרים, 1911
ב- ת"א 1217/06 {חנן פלד נ' מת"ב מערכת תקשורת בכבלים בע"מ, פדאור 06(11), 377 (2006)} דן בית-המשפט בבקשה למתן צו מניעה זמני כנגד הנתבעות בה הם עתרו כי בית-המשפט יאסור על הנתבעות לעשות שימוש כלשהו ביצירות נשוא התביעה.

התובעים טענו כי הם בעלי זכויות היוצרים ביצירות ומכוח בעלות זו הם זכאים לאגד של זכויות, הכלול בזכות היוצרים. בין היתר הם זכאים לאסור פרסום פומבי של היצירות וכן הם זכאים לדמי שימוש עבור כל שימוש בהן.

הנתבעות טענו כי התובעים מכרו את זכויות היוצרים או לפחות את זכויות השידור למפיקים שונים, והן רכשו את הזכויות מהמפיקים.

בית-המשפט קבע כי התובעים לא הרימו את הנטל והוכיחו כי במסגרת ההסכם בין המפיק לבין התובע 4, לא העביר התובע 4 למפיק את זכויות השידור ביצירתו.

9. יצירה דרמטית
ב- ת"א 7325/05 {נועם אורבך נ' תכלת תקשורת בע"מ, פדאור 06(8), 657 (2006)} דן בית-המשפט בטענה כי התובע, כתסריטאי של סרט, הינו בעל זכות היוצרים בתסריט לסרט, שהינה יצירה עצמאית העומדת בפני עצמה כיצירה דרמטית ו/או ספרותית, כהגדרת מונחים אלו בחוק זכות יוצרים.

הנתבעת טענה כי התובע לא ביסס את קיומן של זכויות יוצרים שיש לו כבמאי, תסריטאי או מבצע בסרט. לטענתה הזכויות שייכות למינהל, הן במועד שידור הסרט ואף לאחר מכן, שכן המינהל לא הסב את הזכויות לתובע ואף לא יכול להסב אותן.

כמו-כן, הנתבעת טענה כי לבמאי סרט אין כל זכות יוצרים מוקנית מכוח חוק זכות יוצרים, וכי התובע לא הוכיח את עמידתו בתנאי היצירתיות והמקוריות.

בית-המשפט קבע כי הפקת יצירה קולנועית נכנסת בהגדרה של יצירה דרמטית. כמו-כן נקבע כי מכוח היותו של הסרט, קיימת לתובע זכות יוצרים מוגנת.

בנוסף בית-המשפט קבע כי הטענה כי זכויות התובע אינן רשומות, הרי אין חובה חוקית לעשות כן, כך שאין הדבר פוגם בזכות היוצרים ובבעלותו של היוצר ביצירתו.

10. הקרנת משחקי כדורגל
ב- בש"א (ת"א) 184309/06 {שרעבי שלום נ' צ'רלטון בע"מ, תק-של 2007(2), 4762 (2007)} דן בית-המשפט בבקשה לסילוק על-הסף של התביעה בהיעדר עילת תביעה.

המבקש טען כי דין התביעה להיות מסולקת על-הסף הואיל והחוק חל לגבי יצירות ספרותיות, דרמטיות, מוזיקליות ואומנותיות, וכי משחקי גביע העולם בכדורגל אינם כלל יצירות מוגנות בזכות יוצרים.

המשיבה טענה כי הינה בעלת הזכות הבלעדית להעניק רישיון להקרנתם של משחקי המונדיאל וזאת מכוח הסכם רישיון שנחתם בינה לבין חברת MEDIA & INFRONT SPORT .

כמו-כן, טענה המשיבה כי משחקי כדורגל הם יצירות מוגנות בכוח חוק זכות יוצרים.

בית-המשפט קבע כי זכות ההפצה הבלעדית הינה זכות חוזית שכוחה יפה רק בין ההמפיץ לבין מי שהקנה לו את הזכות, ובאם רוצה המפיץ הבלעדי להגיש תביעה כנגד צדדים שלישיים עליו לצרף לתביעתו גם את הבעלים החוקיים של הזכות.

כמו-כן, בית-המשפט קבע כי משחקי כדורגל אינם מהווים יצירה מוגנת מכוח חוק זכות היוצרים ולכן אין למשיבה עילת תביעה. עוד נקבע כי שידורי המשחק מהווים יצירה מוגנת מכוח זכות היוצרים ולכן המשיבה רשאית להגיש כתב תביעה מתוקן.

11. הקרנת סדרת תוכניות ללא קבלת אישור מן התובעת וללא ידיעתה
ב- ת"א (ת"א) 10871/05 {ZAO family screen company נ' וש טלקנל בע"מ, תק-של 2007(1), 10653 (2007)} עסקינן במקרה בו הנתבעת שידרה בערוץ היעודי בשפה הרוסית "ישראל פלוס" בטלויזיה בכבלים ובלווין סדרת תוכניות טלויזיה, בלי שיש בידה אישור או רישיון לשידורן.

התובעת טענה כי לאחר שלב המשא ומתן, הנתבעת לא חתמה על טיוטת ההסכם ולא השיבה העתק חתום של טיוטת ההסכם, כמו-כן לא שילמה את התמורה על-פי ההסכם ולכן לא נכרת הסכם העברת הזכויות בתוכנית presudent and his grand- daughter בין הצדדים.

הנתבעת טענה כי המשא ומתן לרכישת זכויות היוצרים הסתיים בהצלחה, נחתם הסכם מחייב לכל דבר ועניין, נשלח חשבון לתשלום על-ידי התובעת, לאחר שהנתבעת לטענתה, העבירה תשלום ראשון בהעברה בנקאית, והתובעת הפרה את ההסכם בכך שסרבה לקבלת התשלום הראשון ולהעביר לידי הנתבעת את קלטות ה- BETA של כל תוכניות הטלויזיה.

בית-המשפט קבע, כי טיוטת ההסכם השתכללה לכדי הסכם ולתובעת עמדה הזכות לבטל את ההסכם כפי שעשתה בפועל, תוך השבת סכום כסף שהתקבל אצלה לידי הנתבעת. על-כן שידור התוכנית המפרה פעמים נוספות לאחר ביטול ההסכם כדין, מהווה הפרת זכות היוצרים של התובעת.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

שידורי רדיו וטלויזיה