הזכות ל"הליך הוגן" ונגזרותיה
הפרקים שבספר:
- הזכות להליך הוגן - חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
- זכות השתיקה
- זכות השתיקה
- זכות השתיקה כזכות שהפגיעה בה היא פגיעה בזכות חוקתית
- הליכי חקירה
- "הגנה מן הצדק" - פגיעה ב"זכות להליך הוגן",
- ראיה שנתקבלה שלא כדין
- הזכות להליך הוגן - זכות השתיקה והזכויות הנגזרות ממנה - כללי
- אימרה של קרבן אלימות (סעיף 10 לפקודה)
- אימרת עד מחוץ לבית המשפט (סעיף 10א לפקודה)
- קבלת אימרה בהסכמה (סעיף 10ב לפקודה)
- הוכחת אימרה של נאשם (סעיף 11 לפקודת הראיות)
- קבילות או פסילת הודיות - זכות השתיקה וזכויות הנגזרות ממנה - כללי
- הודיה (סעיף 12 לפקודת הראיות)
- הביטוי "חופשית ומרצון"
- דוקטרינה פסיקתית לפסילת ראיות שהושגו שלא כדין בהליך הפלילי
- קבילות הודאות נאשם שלא הועמד בחקירה על זכותו להיוועץ בעורך-דין
- פרשנות סעיף 12 לפקודת הראיות עובר לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
- פרשנות סעיף 12 לפקודת הראיות לאחר חוק היסוד
- השיקולים שיש לשקול על-פי דוקטרינת הפסילה הפסיקתית
- מהי האבחנה בין "הודיה" לבין "ראשית הודיה"?
- הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (דרישת הסיוע להרשעה על-פי הודיה), התשע"ג-2013
- ההלכה הפסוקה מבית היוצר של בית-המשפט העליון
- ראיות מפלילות (סעיף 47 לפקודת הראיות)
- חיוב החשוד להצגת מסמכים
- הזכות להליך הוגן והנגזרת ממנה ודוקטרינת הפסילה הפסיקתית
- שתיקתו של חשוד או של נאשם במשפט - כללי
- משמעותה הראייתית של שתיקת חשוד
- שתיקת הנאשם במשפט ומשקלה הראייתי
- הימנעות נאשם מלהעיד - הלכה פסוקה
- הפקותה של ה"שתיקה" בהליכי מעצר, לרבות עבירות נשק
- נפקותה של פגיעה בזכות להיוועצות של חשוד עם עורך-דין על מעצרו של החשוד
- חובת הקפדה יתירה על זכות ההיוועצות
- עורך-הדין כגורם מפקח על תקינות החקירה ועל אמינות הראיות המושגות בה
- האם לפגיעה בזכות להיוועצות עם עורך-דין תהא נפקות גם בשלב המעצר?
- חובת היידוע בדבר הזכות להיוועץ בעורך-דין - לגבי כל חשוד ולא רק עצור
- ההלכה הפסוקה יצירת בית-המשפט לערכאותיו השונות
זכות השתיקה כזכות שהפגיעה בה היא פגיעה בזכות חוקתית
בית-המשפט העליון במגוון הלכות קיבע את רום שליטתם של חוקי-היסוד וזכויות יסוד של האדם בכלל והחשוד או נאשם בעבירה פלילית. האדרת זכויות זו הועמה על-ידי העדפת אינטרסים אחרים שיסודם יותר במגמות של טובת הציבור ושל הרציו שבאכיפת חוק בלתי-מתפשרת. עד כי דומה שזכויות אלה איבדו כמעט לחלוטין את זוהרן.גם דרכה של "זכות השתיקה" בנתיבות ההליך הפלילי ונפתוליו איבדה לא מעט מזוהרה וההלכות בעניין זכות זו הוקהו, לא אחת, כמעט לחלוטין. מטוטלת האינטרסים שבית-המשפט שוקל בבואו לבחון את זכות השתיקה -בכל מקרה ומקרה - והשפעותיה על ההליך מבהירה את הקושי הרב וההתלבטות אליהם נקלעים לא אחת בתי-המשפט בהכרעות הדין.
חזקת החפות וזכות השתיקה הן מהאדנים שעליהם שעונים דיני העונשין שלנו. הן חלק בלתי-נפרד מזכותו של נאשם להליך הוגן. הן קשורות במישרין לעקרונות של הוגנות, צדק וחירות. הן מבטאות את ההכרה בפער הכוחות האדיר שבין המדינה - בכובעה כתובעת - לבין הנאשם העומד לדין.
הן מטילות על המדינה את הנטל להצדיק את הפגיעה בזכויות היסוד הנגרמת כתוצאה מהרשעתם וענישתם של נאשמים. הן מקטינות את הסיכון לטעות בהרשעת אדם חף. משכך, אף יש הרואים בהן זכויות חוקתיות הנגזרות מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו {רע"פ 4142/04 סמל (מיל') מילשטיין נ' התובע הצבאי הראשי, פ"ד סב(1), 378 (2006)}.