השיקולים שיש לשקול על-פי דוקטרינת הפסילה הפסיקתית

תנאי ראשון לתחולת דוקטרינת הפסילה הפסיקתית הינו שהראיה הושגה שלא כדין, כשהשאלה מה היא ראיה שהושגה שלא כדין, לא ניתנת לתשובה מדוייקת, אלא יש לבחון את הזיקה שבין הפעלה של אמצעי חקירה בלתי-כשר לבין האופן שבו הראיה מושגת. אין הכרח להוכיח שהראיה הושגה תוך הפרה של זכות בעלת מעמד חוקתי, אלא על בית-המשפט להשתכנע כי רשויות אכיפת החוק השיגו את הראיה בדרך בלתי-חוקית, בלתי-הוגנת או תוך פגיעה שלא כדין בזכות מוגנת.

על-פי תנאי שני, ניצבת זכות הנאשמ/ת להליך פלילי הוגן. פגיעה שלא כדין בזכות להליך הוגן בפלילים עלולה לפגוע בזכות חוקתית של הנאשמ/ת לחירות, בהערכתה העצמית, וליצור תחושה של ביזוי וחוסר אונים עד כדי פגיעה בזכות חוקתית לכבוד. אמנם לא כל סטיה מכללי החקירה ולא כל אמצעי שמופעל, ואפילו איננו מקובל, יביא לפסילת ראיה, כל מקרה לגופו.

בעניין זה, יש לבחון אם הרשויות עשו שימוש באמצעי חקירה בלתי-כשרים במכוון ובזדון או שמא בתום-לב. אם גורמי חקירה הפרו במכוון הוראות החוק המחייבות, או פגעו ביודעין בזכות מוגנת, יש בכך להעצים את חומרת ההפרה של כללי חקירה תקינים ואת הפגיעה האפשרית בהגינות ההליך אם הראיה מתקבלת. מאידך גיסא, אפילו אם פעלה בתום-לב אין בהכרח למנוע פסילת הראיה.

על-פי תנאי שלישי, יש לבחון אם מתקיימות נסיבות מקלות, שבכוחן להפחית מחומרת אי-החוקתיות הכרוכה בהשגת הראיה. למשל, אם זו נועדה למנוע העלמה של ראיה חיונית, או שנאשם תרם לאי-החוקתיות תוך ניצול לרעה של זכויותיו, או אם אי-החוקיות נבעה מצורך דחוף להגן על בטחון הציבור.

תנאי רביעי, באיזו מידה של קלות ניתן היה להשיג הראיה באופן חוקי, שכן אם היא אפשרית וקלה, ולמרות זאת הפרו כללי חקירה תקינים, תחשב כהפרה חמורה יותר. יש לבחון אם הראיה הייתה מתגלית או מושגת על-ידי הרשויות גם ללא שימוש באמצעי חקירה בלתי-כשיר וכשהתשובה לשאלה זו חיובית, יש בכך להפחית מעוצמת הפגיעה בזכות הנאשמת להליך הוגן, אם תתקבל הראיה במשפט.

2. קבוצת שיקולים שניה
זו רלבנטית להפעלת שיקול-דעת שיפוטי במסגרת דוקטרינת הפסילה הפסיקתית ונוגעת למידת ההשפעה של אמצעי חקירה בלתי-חוקי או בלתי-הוגן על הראיה שהושגה. לצורך זאת יש לבחון שתי שאלות הכרוכות זו בזו: ראשית, באיזו מידה אי-החוקיות יש בה להשפיע על מהימנות הראיה ועל ערכה ההוכחתי, ושנית, יש לבחון אם קיום הראיה עצמאי ונפרד מאי-החוקיות שהייתה כרוכה בהשגתה.

אם התשובה חיובית, אין באמצעי החקירה הבלתי-כשרים כדי להשפיע על תוכן הראיה, והדבר עשוי להוות שיקול לקבלת הראיה, אף שלא מדובר בכלל נוקשה, אלא שכל מקרה לפי נסיבותיו.

3. קבוצת שיקולים שלישית
הנזק מול התועלת החברתית הכרוכים בפסילה: ההשפעה שתהא לפסילת הראיה על מלאכת עשיית הצדק במובן הרחב, כלומר, האם המחיר החברתי, הכרוך בפסילת הראיה, גבוה מהתועלת האפשרית שתצמח. פרמטרים עיקרים הם חשיבות הראיה להוכחת האשמה, מהות העבירה ומידת חומרתה, כשלא מדובר ברשימה סגורה וממצה ואף לא אחד מהשיקולים הוא בעל מעמד בלעדי ומכריע ומשקלם היחסי של כל השיקולים יקבע על-פי נסיבות כל מקרה.

4. פסילת ההודיה
בהתאם ללשונה ולתכליתה של הוראת סעיף 12 לפקודת הראיות, יש לפסול הודאה רק כאשר הפגיעה שלא כדין בזכות השתיקה או בזכות ההיוועצות בעורך-דין יצרה פגיעה משמעותית וחמורה באוטונומית הרצון ובחופש הבחירה של הנאשם במסירת הודאתו. קיומה של פגיעה כאמור תיבחן על-פי נסיבותיו של כל מקרה לגופו.

סעיף 12(א) לפקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א-1971, קובע כדלקמן:

"עדות של הודיית הנאשם כי עבר עבירה, תהא קבילה רק אם הביא התובע עדות בדבר הנסיבות שבהן ניתנה ההודיה ובית-המשפט ראה שההודיה הייתה חופשית ומרצון."
ב- ת"פ 15733-06-11 {מדינת ישראל נ' שמעון ביטון, פורסם באתר האינטרנט נבו (13.02.13)} החוקר נמנע מלהעמיד הנחקר בזכות ההיוועצות ובמכוון נקט בתרגילי חקירה שאינם הוגנים ואשר יש בהם להוות פגיעה בזכויות יסוד מוגנות, ולכן בסופו-של-דבר, ובשל הצטברות המחדלים, נמצא, כי יש לפסול את קבילות האימרה.

זאת ועוד, ב- ע"פ 5121/98 {רפאל יששכרוב נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (04.05.06)} בית-המשפט העליון דן בשאלת ההשפעה של אי-מתן הודעה כדין בדבר הזכות להיוועץ בעורך-דין על קבילותה של הודאה שנמסרה בחקירה.

ברוב דעות נקבע כי במקרה הנ"ל יש להחיל באופן קטיגורי כללי פסילה יחסיים לראיות אשר הושגו באופן אשר פוגע בטוהר ההליך המשפטי ואשר פוגע בזכותו של נאשם להתגונן כראוי. כלומר, גם אם ההודאה בחקירה הייתה חופשית ומרצון ולא פגעה באוטונומיה של הנחקר, הרי שעצם השימוש במעשה תחבולה מצד החוקר לקבלת הודאה זריזה מצד הנחקר, מטילה כתם מוסרי על המערכת השיפוטית מכללא ובפרט לנוכח נסיבות המקרה.

על-כן, פגיעה בזכות יסוד של הפרט כמו במקרה דינן , בעידן של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, כשלעצמה מהווה את אותו היסוד האסור - המכתים את טוהר ההליך השיפוטי. נוכח האמור בפרשת יששכרוב נפסלו הודאותיו של הנאשם.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

השיקולים שיש לשקול על-פי דוקטרינת הפסילה הפסיקתית