הפקותה של ה"שתיקה" בהליכי מעצר, לרבות עבירות נשק

בהליכי מעצר יש נפקות לשתיקה. ככלל, שתיקתו של נאשם מקום בו היה מתבקש הסבר מצידו, מחזקת עמדת התביעה לצורך שלב המעצר {בש"פ 970/04 סעדי נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (19.02.04)}. פשיטא כי כך במישור הראייתי בבוא בית-המשפט לבחון קיומן של ראיות לכאורה {בש"פ 7216/05 אגבריה נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (23.08.05)} אך גם במישור עילת המעצר יש נפקות לשתיקתו של הנאשם, דהיינו, השתיקה עשויה לחזק את העילה של מסוכנות.

לנאשם עומדת זכות השתיקה. אך זכות זאת, שיש בה כדי לסייע בידי הנאשם לצאת זכאי בדין, לא נועדה לסייע בידי הנאשם להשתחרר מן המעצר המניעתי לפני שהוכרע הדין. בדרך-כלל, נאשם שיש נגדו ראיות לכאורה בדבר ביצוע עבירה חמורה, אינו יכול ליהנות משני העולמות בעת ובעונה אחת: גם לשתוק, על-אף הנטל הרובץ עליו להפריך את חזקת המסוכנות, וגם להשתחרר מן המעצר אף-על-פי שהוא נותר בחזקת מסוכן {בש"פ 8638/96 קורמן נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(5), 200, 206 (1996)}.

ב- בש"פ 3842/10 זועבי נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (18.05.10)} נדונה עבירה דומה של סחר בנשק. בית-המשפט בדחותו את הערר, התייחס לשתיקת העוררים בהקשר זה:

"מדובר בשני רובי סער צהליים מסוג m-16. שני כלי הנשק לא אותרו עד היום ולא הוחזרו למשטרה. המשיבים אינם מוסרים כל גרסה בעניין, והמשיב 2 מכחיש שהיה מעורב בקנייתם. בענייני סחר בנשק - ובכך מואשם משיב 1 - אין מקום לשחרור לחלופת מעצר אלא במקרים חריגים ביותר, והמקרה הנוכחי אינו נמנה עליהם. המשיב 2 הואשם ברכישת הנשק ולא בסחר בו, ואולם לעת הזו, וכל עוד לא נמצאו כלי הנשק רואה אני סיכון של ממש בשחרורו. אי שם מסתובבים להם כלי נשק גנובים, ושחרורו של המשיב 2 עלול להביא למכירתם הלאה או לשימוש בהם."

עיננו הרואות כי השתיקה כמו גם אי-מציאת הנשק מושא העבירה מהווים רכיבים המחזקים את עילת המסוכנות {ראו לעניין זה גם בש"פ 9939/09 נאשף סדיר נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (17.12.09)}.

בעניין הנדון לעיל, ישנו קשר אינהרנטי בין שתיקת הנאשם לבין עילת המסוכנות בעבירות נשק, כל עוד הנשק לא נמצא. בעניין זה הסניגור המלומד הציג שורה של החלטות בהן הורו בתי-משפט על שחרור לחלופת מעצר בעבירות נשק {בש"פ 4252/10 מדינת ישראל נ' עאסלה, פורסם באתר האינטרנט נבו (10.06.10); בש"פ 7943/09 זובידאת נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (09.10.09); מ"ת 545-10 מדינת ישראל נ' כחלול פורסם באתר האינטרנט נבו (01.06.10); מ"ת 1617-08-09 מדינת ישראל נ' סגס, פורסם באתר האינטרנט נבו (02.09.09); ב"ש (נצ') 1998/08 מדינת ישראל נ' סאלח, פורסם באתר האינטרנט נבו (28.12.08); ב"ש (יר') 4426/08 מדינת ישראל נ' אברהים, פורסם באתר האינטרנט נבו (19.05.08); ב"ש (חי') 1277/08 מדינת ישראל נ' בדיע, פורסם באתר האינטרנט נבו (10.03.08); ב"ש (חי') 1273/08 מדינת ישראל נ' עמאש, פורסם באתר האינטרנט נבו (10.03.08); ב"ש (נצ') 3249/07 מדינת ישראל נ' דגש, פורסם באתר האינטרנט נבו (02.12.07)}. אולם, בכולן היה מדובר בכלי נשק שנתפסו או שנמכרו לסוכנים משטרתיים כך שהיו בשליטת המשטרה.

קשר נוסף בין השתיקה לבין עילת המסוכנות בהליך המעצר, נובע מכך ששתיקתו של החשוד (במעצר ימים) או הנאשם (במעצר עד תום ההליכים) מונעת את האפשרות "לדרג" את העבירה בהיררכיה של עבירות הנשק. ב- ב"ש 625/82 אבו מוך נ' מדינת ישראל, פ"ד לז(3), 668, 671 (1982)} סיווג בית-המשפט את עבירות הנשק לפי חומרתן מן הכבד אל הקל: החל בעבירות נשק שנועדו לפגוע בבטחון המדינה או הציבור; דרך עבירות נשק לשם ביצוע עבירות פליליות חמורות; החזקת נשק לעת מצוא לפעילות פלילית בעתיד; צבירת נשק על-ידי קבוצה מסויימת במטרה לחזק את כוחה כנגד יריבותיה; הגנה עצמית או לצורך הגנה על ציבור או משפחה; החזקה לצורך ספורט, ציד או שעשוע; וכלה בהחזקה כמזכרת והחזקה ללא חידוש רישיון {לעניין זה ראו גם בש"פ 6065/10 מדינת ישראל נ' פאיד, פורסם באתר האינטרנט נבו (25.08.10)}.

מאחר שנשק ופשע הם אחים תאומים. החוטא בעבירות נשק מעורר חשד כבד באשר למטרת הנשק {בש"פ 4850/08 אבו הניה נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (10.06.08)} החשוד או הנאשם יכולים לסתור את החשד לגבי מטרת הנשק, אך בשתיקתם הם מותירים את החשד בעינו.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

הפקותה של ה"שתיקה" בהליכי מעצר, לרבות עבירות נשק