הזכות ל"הליך הוגן" ונגזרותיה
הפרקים שבספר:
- הזכות להליך הוגן - חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
- זכות השתיקה
- זכות השתיקה
- זכות השתיקה כזכות שהפגיעה בה היא פגיעה בזכות חוקתית
- הליכי חקירה
- "הגנה מן הצדק" - פגיעה ב"זכות להליך הוגן",
- ראיה שנתקבלה שלא כדין
- הזכות להליך הוגן - זכות השתיקה והזכויות הנגזרות ממנה - כללי
- אימרה של קרבן אלימות (סעיף 10 לפקודה)
- אימרת עד מחוץ לבית המשפט (סעיף 10א לפקודה)
- קבלת אימרה בהסכמה (סעיף 10ב לפקודה)
- הוכחת אימרה של נאשם (סעיף 11 לפקודת הראיות)
- קבילות או פסילת הודיות - זכות השתיקה וזכויות הנגזרות ממנה - כללי
- הודיה (סעיף 12 לפקודת הראיות)
- הביטוי "חופשית ומרצון"
- דוקטרינה פסיקתית לפסילת ראיות שהושגו שלא כדין בהליך הפלילי
- קבילות הודאות נאשם שלא הועמד בחקירה על זכותו להיוועץ בעורך-דין
- פרשנות סעיף 12 לפקודת הראיות עובר לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
- פרשנות סעיף 12 לפקודת הראיות לאחר חוק היסוד
- השיקולים שיש לשקול על-פי דוקטרינת הפסילה הפסיקתית
- מהי האבחנה בין "הודיה" לבין "ראשית הודיה"?
- הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (דרישת הסיוע להרשעה על-פי הודיה), התשע"ג-2013
- ההלכה הפסוקה מבית היוצר של בית-המשפט העליון
- ראיות מפלילות (סעיף 47 לפקודת הראיות)
- חיוב החשוד להצגת מסמכים
- הזכות להליך הוגן והנגזרת ממנה ודוקטרינת הפסילה הפסיקתית
- שתיקתו של חשוד או של נאשם במשפט - כללי
- משמעותה הראייתית של שתיקת חשוד
- שתיקת הנאשם במשפט ומשקלה הראייתי
- הימנעות נאשם מלהעיד - הלכה פסוקה
- הפקותה של ה"שתיקה" בהליכי מעצר, לרבות עבירות נשק
- נפקותה של פגיעה בזכות להיוועצות של חשוד עם עורך-דין על מעצרו של החשוד
- חובת הקפדה יתירה על זכות ההיוועצות
- עורך-הדין כגורם מפקח על תקינות החקירה ועל אמינות הראיות המושגות בה
- האם לפגיעה בזכות להיוועצות עם עורך-דין תהא נפקות גם בשלב המעצר?
- חובת היידוע בדבר הזכות להיוועץ בעורך-דין - לגבי כל חשוד ולא רק עצור
- ההלכה הפסוקה יצירת בית-המשפט לערכאותיו השונות
הזכות להליך הוגן - זכות השתיקה והזכויות הנגזרות ממנה - כללי
סעיף 10ג לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971 קובע כדלקמן:"10ג. שמירת דינים (תיקון: התש"ם)
אין האמור בסעיפים 10א ו- 10ב כדי להכשיר ראיה שאינה קבילה מסיבה אחרת שבדין או לפסול ראיה שהיא כשרה לפי דין אחר."
הוראת סעיף 10ג לפקודת הראיות קובעת כי אין באמור בסעיפים 10א ו- 10ב לפקודת הראיות כדי להכשיר ראיה שאינה קבילה מסיבה אחרת שבדין או לפסול ראיה שהיא כשרה לפי דין אחר.
דוגמה היא, ב- ע' (צבאי לערעורים) 1245/08 {התביעה הצבאית נ' מחמוד עקל מוצטפא דאר-חאג', תק-צב 2009(2), 4, 7 (2009)} קבע בית-המשפט כי פרט אישום מס' 2 הושתת על אימרה מפלילה שהינה עדות מפי השמועה, בה לא מציין העד מהו מקור ידיעתו לעובדות אותם מוסר.
במצב דברים זה, גם אם האימרה הוגשה לבית-המשפט בהסכמת הצדדים ללא הסתייגות באשר לתוכנה, בדומה לקבוע בסעיף 10ב לפקודת הראיות, הוראות סעיף 10ג לפקודת הראיות מונעות לסמוך הרשעה על פיה.
במהלך הפרקים הבאים יתואר כור ההיתוך אותו עוברות ראיות המוגשות לבית-המשפט לרבות אימרות שונות של עד, קורבן עבירה, חשוד או נאשם, דרך האספקלריה של הדין וההלכה הפסוקה באשר לחובה של ניהול ההליך בצורה הוגנת כמו גם שמירה על זכויות שונות הנגזרות מחובה זו ובכללן זכות השתיקה ונגזרותיה.
מכאן נולדה החשיבות של פירוט העקרונות שעמדו לנגד עיני בתי-המשפט בואם להכריע בקבילות אימרות שונות כאמור.