אימתי יש להעלות הטענה בדבר מעשה בית דין?

הטוען טענה בדבר מעשה בית דין, עליו להעלותה במפורש בהזדמנות הראשונה, בכתב ההגנה או בבקשה לדחיה התביעה על-הסף {7085/98 סריגי נ' בנק לאומי, פ"ד נו(6), 493 (2000); ע"א 471/54 עטיה נ' ברדה, פ"ד ט 1205}.

ב- ת"א (שלום עפ') 16519-03-09 {ועד הכשרת שע"י בד"צ העדה החרדית ואח' נ' יעקב יעקב, תק-של 2010(1), 34575, 34577 (2010)} קבע בית-המשפט כי המבקשים העלו את הטענה המקדמית בדבר קיומו של מעשה בית דין הן מחמת השתק עילה והן מחמת השתק פלוגתא, כבר בפתיח של כתב ההגנה, וזאת בהתייחס לשני המבקשים כאחד.

המבקשים אף חזרו בשנית על הטענה בדבר מעשה בית דין גם בישיבת קדם המשפט הראשונה שהתקיימה והגישו בקשה עצמאית ונפרדת לדחיית התביעה על-הסף {הינה הבקשה שלפנינו}.

במצב דברים זה, קבע בית-המשפט כי דין טענת המשיב לעניין אי-העלאת הטענה בהזדמנות הראשונה על-ידי המבקשים - להידחות.

ב- ת"א (מחוזי חי') 571-08 {עזבון המנוח נימר חמד עבדאלחמיד ז"ל נ' רג'א עבדו ג'באלי, תק-מח 2010(3), 16733 (2010)} קבע כב' השופט יצחק כהן כי בכתב ההגנה אין כל טענה על-כך שנעשה מעשה בית דין ואין כל איזכור לכתב התביעה שהוגש בתיק ת"א 797/97 בבית-המשפט המחוזי בנצרת או לפסק-הדין שניתן בתיק זה.

לפיכך, התנגדותו של ב"כ התובעים לשינוי החזית, בדין יסודה. גם אם המסמכים התגלו בשלב מאוחר יותר מאשר שלב הגשת כתב ההגנה, היה מתבקש כי הנתבע יגיש בקשה לתיקון כתב ההגנה ואז ניתן היה לשקול את בקשתו.

כל עוד החזית אינה כוללת את טענת מעשה בית הדין, אין מקום להתיר את הגשת המסמכים כדי להוכיח שנעשה מעשה בית דין.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

אימתי יש להעלות הטענה בדבר מעשה בית דין?