המדריך לחייב ולנושה בהליך פשיטת הרגל
הפרקים שבספר:
- מי הגורמים המוסמכים לפתוח בהליך פשיטת רגל?
- מהם המקרים בהם ישתמש רשם ההוצאה לפועל בסמכותו וימסור לחייב ולזוכה מידע בדבר האפשרות לפתוח בהליכי פשיטת רגל?
- מהן המטרות של הליך פשיטת הרגל?
- מיהו חייב?
- התראת פשיטת רגל
- מהו "מעשה פשיטת רגל"?
- סמכות למתן צו כינוס
- עילות לבקשת נושה
- בקשת נושה מובטח
- בקשת חייב
- כיצד על החייב לנהוג בבואו להגיש בקשה להכריזו כפושט רגל ובו בעת מצוי הוא בהסדר תשלומים?
- צו כינוס נכסים לבקשת חייב ובחינת תום-ליבו של החייב
- חקירה על-ידי כונס הנכסים הרשמי וחובת מסירת מידע ומסמכים
- חוות-דעת כונס הנכסים הרשמי
- פשרה או הסדר לפני צו כינוס
- פעולת צו כינוס ועיכוב הליכים
- מנהל מיוחד
- פרסום צו כינוס ואסיפת נושים
- לאחר מתן צו הכינוס על החייב להגיש דו"ח
- אסיפת נושים אחרי צו הכינוס
- פשרה או הסדר אחרי צו הכינוס
- החלטת בית-המשפט בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל
- אין חזרה מבקשת פשיטת רגל שהוגשה אלא ברשות בית-המשפט
- צו הכרזה על פשיטת רגל
- הגבלות על פושט רגל וניהול חשבון בנק על שמו של החייב
- הנאמן בהליך פשיטת הרגל
- הגשת תביעת חוב
- שכר עבודה
- התשלום העיתי ומטרותיו
- אימתי ניתן יהיה בהליך פשיטת רגל לממש קופת גמל לקיצבה?
- הקצבת מזונות בהליך פשיטת הרגל
- מהו ההבדל בין "ביטול הענקות" לבין "ביטול העדפות" שבפקודת פשיטת הרגל?
- "עיון חוזר" - אימתי?
- מהם השיקולים שיש לשקול בבואו של בית-המשפט לדון בבקשה למתן צו הפטר?
התראת פשיטת רגל
התראת פשיטת רגל תבוצע רק לפי בקשת נושה ועל-סמך פסק-דין חלוט קרי, פסק-דין שלא ניתן לערער עליו.את המונח "פסק-דין חלוט" יש לפרש שלא על-פי המשמעות שניתנה לו בחוק הפרשנות, ויש להרחיבו גם על פסק-דין שניתן להפעיל בגינו הליכי הוצאה לפועל, אף אם הוגש עליו ערעור ובלבד שביצוע פסק-הדין לא עוכב {רע"א 8746/01 שרון נ' עזבון המנוחה מרים שוורץ ז"ל, פ"ד נו(6), 448 (2002); בש"א (מחוזי ת"א) 27422/05 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' אקריש שלמה, תק-מח 2006(2), 5475 (2006); פש"ר (מחוזי מר') 1235-12-10 אשר רונן נ' אליהו לוי, תק-מח 2011(2), 873, 874 (2011); רע"א 5222/04 ד"ר דוד פישר נ' רו"ח צבי יוכמן, מפרק ואח', פ"ד נט(3), 481 (2004)}.
כך למשל, משהפך חוב המס לחלוט, ממילא לא יוכל המתנגד לערער על עצם קיומו ותוקפו. לפיכך, אין כל סיבה מדוע לא לאפשר לרשות לפעול לגביית חוב המס בהליך פשיטת הרגל {בש"א (מחוזי חי') 2011/07 משרד האוצר - מכס ומע"מ נ' יהודה וינגוט, תק-מח 2008(3), 8881 (2008)}.
כך גם, החלטה הדוחה התנגדות לביצוע שטר ושלא הוגש עליה ערעור יכולה להיחשב כ"פסק-דין חלוט" {בש"א (מחוזי ת"א) 2903/06 אליהו פורת נ' נעמי שאלתיאל בע"מ, תק-מח 2006(1), 5238, 5239 (2006)}.
לא ניתן להמציא לחייב התראת פשיטת רגל הנסמכת על פסק-דין שהוצאתו לפועל עוכבה שכן, פקודת פשיטת הרגל מתירה לנושה להמציא לחייב התראת פשיטת רגל, על יסוד "פסק-דין חלוט" לתשלום סכום כסף, והוצאתו לפועל לא עוכבה כדין.
לעיתים, עולה השאלה האם העובדה שהחייב עומד בצו התשלומים שניתן לו, במסגרת תיק ההוצאה לפועל, מונע את המצאתה של התראת פשיטת הרגל?
תשובתינו תהא כי צו התשלומים שנפסק בהוצאה לפועל אינו מעכב את הליכי ההוצאה לפועל ולכן ניתן להמציא לחייב זה התראת פשיטת רגל {ע"א 92/76 יהושע בן ציון נ' מדינת ישראל,
עמוד 12 בספר:
פ"ד לא(1), 164 (1976); בש"א (מחוזי יר') 8387/08 ציון ענבים נ' טלאהין גטאהין דוד, תק-מח 2008(3), 1947 (2008)}.
עמידתו של החייב בצו חיוב בתשלומים במסגרת תיק איחוד בלשכת ההוצאה לפועל, אינה מהווה הגנה בפני הוצאת התראת פשיטת רגל והנושה רשאי לפעול לגביית חובו גם במסגרת הליכי פשיטת הרגל.
קיומו של איחוד תיקים בהוצאה לפועל אינו בבחינת עיכוב הליכים כמשמעו בפקודת פשיטת הרגל ואין בו למנוע מנושה לנקוט נגד החייב בהליכי פשיטת רגל {בש"א (נצ') 3479/07, פש"ר 408/07 {מיכאל טרבלסי נ' איגור רויזמן, פורסם באתר האינטרנט נבו (2007); ע"א 1168/06 ברנוביץ' נ' אגף מס הכנסה, פשמ"ג, תק-על 2007(3), 4464 (2007); בש"א (מחוזי חי') 13835/06 משה מיכאל נ' קרוטר שגיא, תק-מח 2007(2), 4855 (2007)}.
נושה רשאי לפעול לגביית חובו במסגרת הליכי פשיטת הרגל, אף מבלי שהגיש את פסק-הדין קודם לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל ובלבד שההוצאה לפועל של פסק-הדין שהוגש לביצוע לא עוכב {בש"א (מחוזי נצ') 3479/07 מיכאל טרבלסי נ' איגור (יגאל) רויזמן, תק-מח 2007(4), 12625, 12626 (2007)}.
לתשומת ליבנו כי לעיתים, הגשתו של ערעור על פסק-דין יכולה להצדיק עיכוב הליכי פשיטת רגל על-פי הוראות סעיף 15 לפקודת פשיטת הרגל. ואולם, זאת אך ורק בשלב של דיון בבקשה למתן צו כינוס ולא בשלב של הוצאת התראת פשיטת רגל {בש"א (מחוזי ת"א) 8135/08 משה אברהם אלפרד נ' בנק הבינלאומי סניף תל אביב ראשי, תק-מח 2008(2), 12416 (2008)}.
במקרים מסויימים ייתכן והתראת פשיטת רגל לא תינתן כאשר תלויה ועומדת בקשה לביטול פסק-הדין. אלא, שזאת ייעשה רק במקרים חריגים, ומטעמים מיוחדים המצדיקים זאת {בש"א (ת"א) 23215/01 בנק המזרחי נ' מנשה כהן, תק-מח 2002(1), 1078 (2002)}.
אחת ממטרותיה של ההתראה הינה מתן הזדמנות אחרונה לחייב להסדיר את חובו בטרם פתיחת הליך של פשיטת רגל. משלוח התראת פשיטת הרגל, מעבר למטרת יידוע החייב בדבר חובו, הוא אקט קונסטיטוטיבי שאף נדרש לרשות מטעם בית-המשפט ועליו להיעשות באופן ובמועד שנקבעו בדין {פש"ר (מחוזי יר') 996/04 קטי לוי נ' שור ישראל, תק-מח 2008(1), 5115, 5119 (2008)}.
עמוד 13 בספר:
התראת פשיטת רגל אינה הזמנה למשא-ומתן אודות החוב או הסכסוך המשפטי בין הצדדים אשר קדם לפסק-הדין שקבע כי קיים חוב. התראת פשיטת רגל כשמה כן היא - התראה לחייב כי עליו לשלם את חובו במלואו, ולאלתר, אחרת ייחשב למי שעשה מעשה פשיטת רגל.
התראת פשיטת רגל ניתן לשלוח לחייב, משנתקיימו התנאים הקבועים בפקודת פשיטת הרגל קרי, יש כנגד החייב פסק-דין חלוט אשר לא עוכב ביצועו {בש"א (מחוזי יר') 10547/09 בן ארי שמעון נ' הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ, תק-מח 2010(1), 1673, 1675 (2010); בש"א (מחוזי יר') 6279/09 גזאוי קארולין נ' בנק מסד בע"מ סניף ירושלים (הנושה), תק-מח 2009(3), 4817, 4818 (2009)}.
סעיף 3 לפקודת פשיטת הרגל אינו מציין מהו סכום החוב המינימאלי המזכה את הנושה להמציא לחייב, לאחר נטילת רשות, התראת פשיטת רגל. ברם, הואיל והתראת פשיטת הרגל לא נועדה אלא לשמש מבוא להגשת בקשתו של הנושה להכריז על החייב פושט רגל, נוכל ללמוד על סכום המינימום האמור מסעיף 7 לפקודת פשיטת הרגל לפיו סכום המינימום הוא 85,763 ₪ {סכום זה משתנה מעת לעת ולכן מומלץ לעיין בסעיף זה של הפקודה בטרם נקיטת ההליך}.
תקנה 3 לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985 קובעת כי בקשה להמצאה של התראת פשיטת רגל לחייב תוגש לבית-המשפט בשני עותקים לפי טופס 1; לבקשה יצורפו התראה לפי טופס 2, והעתק פסק-הדין החלוט לתשלום החוב הנתבע. הבקשה להמצאתה של התראת פשיטת רגל תוגש לבית-המשפט על-ידי הנושה.
דינה של בקשה להתראת פשיטת רגל שלא עומדת בדרישות שנקבעו בתקנות פשיטת הרגל - להידחות {פש"ר (מחוזי מר') 19376-02-11 גביש קבלני חשמל (1987) בע"מ נ' עאוני נאשף, תק-מח 2011(1), 15051 (2011)}.
התראת פשיטת רגל תומצא לחייב תוך חודש ימים מיום שאישר בית-המשפט את המצאתה. ביצוע המסירה תהא בידי פקיד בית-המשפט או בידי הנושה או בא-כוחו. כאן עולה השאלה האם ימי הפגרה, למשל, נכללים בתקופה הקבועה בתקנות פשיטת הרגל?
ממקרא תקנה 4 לתקנות פשיטת הרגל עולה כי אין התייחסות לשאלה האם ימי הפגרה נכללים במניין חודש הימים. בהתאם לתקנה 529 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ימי הפגרה אינם אמורים להיכלל במניין התקופות והמועדים השונים שנקבעו בתקנות, אלא, שהפסיקה צמצמה את היקף תחולתה של הוראה זו והיא אינה משתרעת על פעולות באשר
עמוד 14 בספר:
ליחסים שבין בעלי הדין לבין עצמם, אלא לפעולותיהם ביחס לבית-המשפט {רע"א 5814/90 זילברשטיין נ' בני משה אברהם בע"מ, פ"ד מו(1), 285 (1991)}.
הואיל והמועד להמצאת התראת פשיטת רגל נקבע בחיקוק {תקנות פשיטת הרגל}, הרי שבעל דין המבקש להאריך את המועד צריך להצביע בפני בית-המשפט על "טעמים מיוחדים שיירשמו" כדי להצדיק את הארכת המועד המבוקשת {בש"א (מחוזי חי') 6055/99, פש"ר (חי') 254/99 צידון פולימרים בע"מ נ' אבישי וידברג, תק-מח 2000(2), 1341, 1342 (2000)}.
קיימת חשיבות רבה לכלול את סכום החוב הנכון בהתראת פשיטת רגל. אדם המקבל התראת פשיטת רגל, חתומה בידי בית-המשפט, מטבע הדברים, אלא-אם-כן הוא "חייב סדרתי", חרד. כל עולמו, כל נכסיו נתונים כעת בסכנה.
להתראת פשיטת רגל ישנה אף מטרה נוספת, חשובה לא פחות, והיא העמדת החייב, בדייקנות ובהגינות, על מצבו הפיננסי, תוך הבהרה איזה סכום הוא נדרש לשלם כדי לפטור עצמו אחת ולתמיד מעולו של הנושה.
טעם נוסף מתמקד בהטעיית בית-המשפט {פש"ר (מחוזי ת"א) 1941/01 בנק הפועלים בע"מ נ' ניר מנחם, תק-מח 2002(4), 20865, 20866 (2002)}.
ניתן לפסול התראת פשיטת רגל עקב ציון סכום חוב לא אמיתי אך כאשר עסקינן: בטעות בתום-לב; בסכום שאינו משמעותי ביחס לחוב כולו; אין חשש להתנהגות טקטית מטעם הנושה - בית-המשפט לא ימהר לפסול ההתראה {ע"א 8492/09 {קארולין גזאוי נ' בנק מסד בע"מ - סניף ירושלים, תק-על 2010(4), 1121, 1125 (2010)}.
כך גם, התראת פשיטת רגל שלא צורפו לה המסמכים הדרושים והנחוצים לצורך משלוח התראה לרבות פסק-הדין ודרך חישוב הסכום הנקוב בהתראה - אינה פגומה. אין חובה מכוח הפקודה לצרף להתראת פשיטת רגל שנשלחה לחייב, את המסמכים שיש לצרף לבקשה המוגשת לבית-המשפט {פש"ר (מחוזי חי') 224/04 {עותמאן סעיד נ' אלעלי מערוף בן מחמוד, תק-מח 2006(2), 3801 (2006); סעיף 4 לפקודת פשיטת הרגל; תקנה 4 לתקנות פשיטת הרגל}.
לאחר קבלת התראת פשיטת רגל עומדת לחייב הזכות להגיש התנגדות להתראה שהומצאה. על חייב להגיש התנגדותו לפני תום המועד שנקבע בהתראה. ההתנגדות תוגש לפי טופס 3 ותאומת בתצהיר ובית-המשפט ידון בהתראה בנוכחות הצדדים {ע"א 1741/90 עוזיאל פרידמן נ' אסם
עמוד 15 בספר:
אקספורט (1962) בע"מ, תק-על 90(2), 671 (1990)}. בית-המשפט ידחה התנגדות שלא נתמכה בתצהיר {בש"א (מחוזי חי') 1471/05 {ידפז שירותי פלדה בע"מ נ' מרדכי יוהן, תק-מח 2005(3), 7090 (2005)}.
בית-המשפט, בדרך-כלל, איננו נוטה לקבל שורה של טעמים שכיחים בהתנגדויות כגון: הנושה מסרב לנהל משא-ומתן; הנושה לא מיצה את הליכי ההוצאה לפועל; נסיבות אישיות של החייב מונעות כרגע את תשלום החוב; החייב צמצם את הוצאותיו למינימום האפשרי והוא פועל לתשלום חובו בפריסה רחבה, והנפוץ מכל, לא תצמח לנושים תועלת מהליכי פשיטת הרגל {בש"א (מחוזי ת"א) 8360/01, בש"א (ת"א) 10300/01 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' יקותיאלי ברק, תק-מח 2002(2), 331 (2002)}.