המדריך לחייב ולנושה בהליך פשיטת הרגל
הפרקים שבספר:
- מי הגורמים המוסמכים לפתוח בהליך פשיטת רגל?
- מהם המקרים בהם ישתמש רשם ההוצאה לפועל בסמכותו וימסור לחייב ולזוכה מידע בדבר האפשרות לפתוח בהליכי פשיטת רגל?
- מהן המטרות של הליך פשיטת הרגל?
- מיהו חייב?
- התראת פשיטת רגל
- מהו "מעשה פשיטת רגל"?
- סמכות למתן צו כינוס
- עילות לבקשת נושה
- בקשת נושה מובטח
- בקשת חייב
- כיצד על החייב לנהוג בבואו להגיש בקשה להכריזו כפושט רגל ובו בעת מצוי הוא בהסדר תשלומים?
- צו כינוס נכסים לבקשת חייב ובחינת תום-ליבו של החייב
- חקירה על-ידי כונס הנכסים הרשמי וחובת מסירת מידע ומסמכים
- חוות-דעת כונס הנכסים הרשמי
- פשרה או הסדר לפני צו כינוס
- פעולת צו כינוס ועיכוב הליכים
- מנהל מיוחד
- פרסום צו כינוס ואסיפת נושים
- לאחר מתן צו הכינוס על החייב להגיש דו"ח
- אסיפת נושים אחרי צו הכינוס
- פשרה או הסדר אחרי צו הכינוס
- החלטת בית-המשפט בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל
- אין חזרה מבקשת פשיטת רגל שהוגשה אלא ברשות בית-המשפט
- צו הכרזה על פשיטת רגל
- הגבלות על פושט רגל וניהול חשבון בנק על שמו של החייב
- הנאמן בהליך פשיטת הרגל
- הגשת תביעת חוב
- שכר עבודה
- התשלום העיתי ומטרותיו
- אימתי ניתן יהיה בהליך פשיטת רגל לממש קופת גמל לקיצבה?
- הקצבת מזונות בהליך פשיטת הרגל
- מהו ההבדל בין "ביטול הענקות" לבין "ביטול העדפות" שבפקודת פשיטת הרגל?
- "עיון חוזר" - אימתי?
- מהם השיקולים שיש לשקול בבואו של בית-המשפט לדון בבקשה למתן צו הפטר?
בקשת נושה מובטח
נושה אשר בידו בטוחה, אינו רשאי לעשות דין לעצמו ו"לשבת על הגדר", אלא עליו לנקוט באחת החלופות שמעמיד בפניו הדין. תקנות פשיטת הרגל מעמידות לנושה המובטח מספר חלופות באשר לגביית חובו. ואלה הן:חלופה ראשונה, הנושה המובטח יכול לסמוך על ערובתו, ולא להשתתף בהליך הגשת תביעות החוב.
במקרה שכזה הערובה לא תיכלל במצבת הנכסים המוקנים לנאמן. תקנה 85 לתקנות פשיטת הרגל קובעת כי בטרם יממש נושה מובטח את הערובה, עליו ליתן הודעה לנאמן, כי בכוונתו לפדות את הערובה.
תקנה 85(ב) לתקנות פשיטת הרגל קובעת כי במקרה והנאמן לא הודיע לנושה המובטח, תוך שלושה חודשים, כי הוא מעוניין לפדות את הערובה או לממשה, רשאי הנושה המובטח לממשה. סכום החוב יופחת בסכום שבו מומשה.
תקנה 86 לתקנות פשיטת הרגל קובעת כי במקרה והנאמן לא הסכים לשומתו של הנושה המובטח, רשאי הנאמן "לדרוש שהנכס המהווה את הערובה יוצא למכירה בזמנים ובתנאים שיסכימו עליהם הנושה והנאמן". במקרה של מחלוקת, יכריע בית-המשפט.
החלופה השניה, על-פי תקנה 83 לתקנות פשיטת הרגל, הנושה המובטח יכול לוותר על ערובתו לטובת כלל הנושים, ולתבוע את החוב במלואו במסגרת הגשת תביעת חוב. במקרה שכזה, הנושה יהא זכאי לדיבידנד ככל נושה רגיל.
החלופה השלישית, על-פי תקנה 84 לתקנות פשיטת הרגל, הנושה המובטח יכול לשום את ערובתו, ולתבוע את ההפרש בתביעת חוב, בה יציין את פרטי הערובה שבידו, תאריך נתינתה ושוויה לפי שומתו. במקרה זה, הנושה המובטח, זכאי לקבל דיבידנד רק כנושה רגיל בשל סכום החוב העולה על שווי הערובה.
עמוד 28 בספר:
במקרה וקיימת אי-וודאות אשר לשווי הבטוחה, תקנה 87 לתקנות פשיטת הרגל, מאפשרת לתקן את השומה בכל עת ובתנאי שהנושה המובטח הבטיח את דעתו של הנאמן או בית-המשפט כי השומה ותביעת החוב, יסודן בטעות שבתום-לב, או כי שוויה של הערובה נשתנה מאז שומתו הקודמת.
החלופה הרביעית, תקנה 89 לתקנות פשיטת הרגל, מאפשרת תביעת יתרת החוב לאחר המימוש, ובתנאי שתביעת החוב הוגשה במועד תוך שומת הנכס. יוער, כי תקנה 89(2) לתקנות פשיטת הרגל, מאפשרת אומנם לנושה המובטח לתבוע את חובו העודף על סכום הנטו שנתקבל מן המימוש, אך דין תביעת החוב כדין שאר תביעות החוב שהוגשו, ואין לה מעמד של חוב מובטח.

