המדריך לחייב ולנושה בהליך פשיטת הרגל
הפרקים שבספר:
- מי הגורמים המוסמכים לפתוח בהליך פשיטת רגל?
- מהם המקרים בהם ישתמש רשם ההוצאה לפועל בסמכותו וימסור לחייב ולזוכה מידע בדבר האפשרות לפתוח בהליכי פשיטת רגל?
- מהן המטרות של הליך פשיטת הרגל?
- מיהו חייב?
- התראת פשיטת רגל
- מהו "מעשה פשיטת רגל"?
- סמכות למתן צו כינוס
- עילות לבקשת נושה
- בקשת נושה מובטח
- בקשת חייב
- כיצד על החייב לנהוג בבואו להגיש בקשה להכריזו כפושט רגל ובו בעת מצוי הוא בהסדר תשלומים?
- צו כינוס נכסים לבקשת חייב ובחינת תום-ליבו של החייב
- חקירה על-ידי כונס הנכסים הרשמי וחובת מסירת מידע ומסמכים
- חוות-דעת כונס הנכסים הרשמי
- פשרה או הסדר לפני צו כינוס
- פעולת צו כינוס ועיכוב הליכים
- מנהל מיוחד
- פרסום צו כינוס ואסיפת נושים
- לאחר מתן צו הכינוס על החייב להגיש דו"ח
- אסיפת נושים אחרי צו הכינוס
- פשרה או הסדר אחרי צו הכינוס
- החלטת בית-המשפט בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל
- אין חזרה מבקשת פשיטת רגל שהוגשה אלא ברשות בית-המשפט
- צו הכרזה על פשיטת רגל
- הגבלות על פושט רגל וניהול חשבון בנק על שמו של החייב
- הנאמן בהליך פשיטת הרגל
- הגשת תביעת חוב
- שכר עבודה
- התשלום העיתי ומטרותיו
- אימתי ניתן יהיה בהליך פשיטת רגל לממש קופת גמל לקיצבה?
- הקצבת מזונות בהליך פשיטת הרגל
- מהו ההבדל בין "ביטול הענקות" לבין "ביטול העדפות" שבפקודת פשיטת הרגל?
- "עיון חוזר" - אימתי?
- מהם השיקולים שיש לשקול בבואו של בית-המשפט לדון בבקשה למתן צו הפטר?
עילות לבקשת נושה
סעיף 7 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 קובע כדלקמן:"7. עילות לבקשת נושה
לא יוכל נושה להגיש בקשת פשיטת רגל נגד חייב אלא אם נתקיימו כל אלה:
(1) החוב שחב החייב לנושה המבקש, ואם היו המבקשים שני נושים או יותר - סך כל החובות שהוא חב להם, אינו פחות מ-85,763 שקלים חדשים; בית-המשפט רשאי, לבקשת נושה ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר הגשת בקשת פשיטת רגל בשל חוב ששיעורו נמוך מסך זה;
(2) החוב הוא סכום קצוב בכסף שיש לשלמו מיד או בזמן עתיד קבוע;
(3) מעשה פשיטת הרגל שעליו מסתמכת הבקשה אירע תוך שלושה חדשים לפני הגשתה;
(4) מקום מושבו של החייב הוא בישראל, או שתוך שנה לפני הגשת הבקשה גר כרגיל בישראל או היה לו בית מגורים או מקום עסקים או שניהל עסקים בישראל בעצמו או על-ידי מורשה או מנהל או היה חבר בחבר-בני-אדם או בשותפות שניהלו עסקים בישראל על-ידי שותף או שותפים או מורשה או מנהל."
די שאחד התנאים לא התקיים הקבועים בסעיף 7 לפקודת פשיטת הרגל, על-מנת שבית-המשפט ידחה את הבקשה לצו כינוס {בש"א (מחוזי חי') 8071/03 מרק סנופ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ סניף המפרץ, תק-מח 2003(4), 2728 (2003); פש"ר (מחוזי חי') 339/02 בנק הפועלים בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה, תק-מח 2003(4), 1897, 1898 (2003)}.
מבקש צו הכינוס נושא בנטל ההוכחה.
הוכחת יסוד הזמן {"תוך שלושה חודשים"} הוא תנאי-בלעדיו-אין לקבל הבקשה. קביעת מועד לאירוע מעשה פשיטת הרגל קבוע בסעיף 7(3) לפקודת פשיטת הרגל נעשה באופן מפורש והינו מהותי {פש"ר (ת"א) 1515/04 ד"ר יוסף במירה נ' גרינברג שלמה ואח', תק-מח 2004(3), 888 (2004); פש"ר 278/04 גירון ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם באתר האינטרנט נבו (2005)}. הרציונל העומד מאחורי הגבלת זמן זו הינו כפול:
עמוד 24 בספר:
ראשית, ככל ש"מעשה פשיטת רגל" מתייחס להוכחה ישירה או עקיפה לחדלות פרעונו של החייב, הרי חלוף הזמן עשוי לשנות את מצב החייב. כך למשל, ייתכן כי אדם אשר מצבו הכלכלי היה בכי-רע התאושש בינתיים, ואין הוא חדל פירעון עוד.
שנית, ככל ש"מעשה פשיטת רגל" מתייחס ל"עזרה ראשונה" עבור הנושה, הרי חלוף הזמן, בלא שהנושה ממהר ומגיש בקשה למתן צו כינוס מעיד כי לדעת הנושה עצמו, אין אותו מעשה או מחדל מבססים סכנה רצינית ליכולתו להיפרע מהחייב. לחילופין, שיהוי כזה מרמז על התרשלות מצד הנושה, אשר די בה, להשקפת המחוקק, כדי למנוע ממנו את ה"סעד מן הצדק" {הדומה במידת מה למתן צו מניעה}, אשר מעניק הדין לנושה, בדמות "פטור" מהוכחת חדלות פרעונו של החייב בשל "מעשה פשיטת רגל" הנטען {פש"ר 1970/00 בנק איגוד נ' זהריר יצור יהלומים, פרסום באתר האינטרנט נבו (2002); פש"ר (מחוזי חי') 37381-04-12 כונס הנכסים הרשמי נ' ניב ויגדור, תק-מח 2012(4), 13050, 13059 (2012)}.
המגבלה של שלושת החודשים נועדה, בין היתר, לצמצם את תקופת אי-הוודאות בגדרה ניתן להקנות את נכסי החייב לנאמן למפרע. מגבלת הזמן מאפשרת איזון בין זכותו של החייב לבצע עסקאות בנכסיו כראות עיניו לבין חששו של הנושה כי עסקאות אלו נועדו אך ורק כדי להבריח נכסים.
חלוף הזמן, מאז המעשה הנטען, בלא שהנושה נוקט לאלתר בבקשה למתן צו כינוס, הינו שיהוי העשוי לגרום לחייב נזק ראייתי, באשר יקשה עליו להוכיח כי אין המעשה דנן מהווה "מעשה פשיטת רגל", וגם לכך, ככל הנראה, כיוון המחוקק כאשר קבע את תקופת שלושת החודשים {פש"ר (ת"א) 1970/00 בנק איגוד נ' זהריר יצור יהלומים, תק-מח 2002(1), 821 (2002)}.
על-מנת למנוע ניצול לרעה של הגבלת הזמן {שלושה חודשים}, קיים חריג מצומצם, יציר הפסיקה, המאריך את המועד הקבוע בחוק באותם במקרים לגביהם פעל החייב בהיחבא והסתיר את מעשיו. במקרה שכזה, חל הדין כי אין ליתן לאחראי למרמה ליהנות מעוולתו שלו ומיכולתו להסתיר את מעשיו הפסולים. לפיכך, מניין שלושת החודשים יחל מן המועד בו נתגלה המעשה לנושה.
כמובן הוא, כי נטל ההוכחה להוכחת חריג המעשה הנסתר מוטל על המבקש, שכן דרך המלך מתייחסת למניין שלושת החודשים מיום שאירע המעשה ולא מיום שנודע עליו לנושה. כך, על המבקש להראות כי מדובר בניסיון הסתרה מכוון להסוות מטרה בלתי-כשרה.
עמוד 25 בספר:
כאשר החייב לא חוזר ארצה אזי ניתן לראות בהתנהגותו זו התנהגות מתמשכת כאשר מניין הימים מתחיל כל יום שהחייב לא חוזר ארצה {ע"א 505/68 בנק הפועל מזרחי בע"מ נ' הברפלד, פ"ד כג(1), 245 (1969)}.