המדריך לחייב ולנושה בהליך פשיטת הרגל
הפרקים שבספר:
- מי הגורמים המוסמכים לפתוח בהליך פשיטת רגל?
- מהם המקרים בהם ישתמש רשם ההוצאה לפועל בסמכותו וימסור לחייב ולזוכה מידע בדבר האפשרות לפתוח בהליכי פשיטת רגל?
- מהן המטרות של הליך פשיטת הרגל?
- מיהו חייב?
- התראת פשיטת רגל
- מהו "מעשה פשיטת רגל"?
- סמכות למתן צו כינוס
- עילות לבקשת נושה
- בקשת נושה מובטח
- בקשת חייב
- כיצד על החייב לנהוג בבואו להגיש בקשה להכריזו כפושט רגל ובו בעת מצוי הוא בהסדר תשלומים?
- צו כינוס נכסים לבקשת חייב ובחינת תום-ליבו של החייב
- חקירה על-ידי כונס הנכסים הרשמי וחובת מסירת מידע ומסמכים
- חוות-דעת כונס הנכסים הרשמי
- פשרה או הסדר לפני צו כינוס
- פעולת צו כינוס ועיכוב הליכים
- מנהל מיוחד
- פרסום צו כינוס ואסיפת נושים
- לאחר מתן צו הכינוס על החייב להגיש דו"ח
- אסיפת נושים אחרי צו הכינוס
- פשרה או הסדר אחרי צו הכינוס
- החלטת בית-המשפט בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל
- אין חזרה מבקשת פשיטת רגל שהוגשה אלא ברשות בית-המשפט
- צו הכרזה על פשיטת רגל
- הגבלות על פושט רגל וניהול חשבון בנק על שמו של החייב
- הנאמן בהליך פשיטת הרגל
- הגשת תביעת חוב
- שכר עבודה
- התשלום העיתי ומטרותיו
- אימתי ניתן יהיה בהליך פשיטת רגל לממש קופת גמל לקיצבה?
- הקצבת מזונות בהליך פשיטת הרגל
- מהו ההבדל בין "ביטול הענקות" לבין "ביטול העדפות" שבפקודת פשיטת הרגל?
- "עיון חוזר" - אימתי?
- מהם השיקולים שיש לשקול בבואו של בית-המשפט לדון בבקשה למתן צו הפטר?
החלטת בית-המשפט בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל
השאלה המרכזית העומדת בפני בית-המשפט בבואו לדון בבקשת חייב להכריזו כפושט רגל היא האם נהג החייב בתום-לב בעת יצירת חובותיו, עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם. כלומר, שאלת תום-ליבו של החייב נבחנת בשתי תקופות שונות:האחת, לפני הגשת הבקשה, בעת יצירת החובות.
השניה, לאחר הגשתה, לרבות לאחר מתן צו הכינוס {ע"א 7994/08 דוד גוטמן נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-על 2011(1), 1314 (2011); ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4), 197, 206 (2003); רע"א 2282/03 גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נח(2), 810 (2004); ע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1), 45 (1993)}.
בהיעדר תום-לב, אין החייב זכאי לחסות בצל המטריה של פקודת פשיטת הרגל {ע"א 5503/92 עדה קירצמן ואח' נ' הכנ"ר, פ"ד מט(1), 749 (1994); פש"ר (מחוזי חי') 16472-07-09 איתן רז נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה, תק-מח 2011(2), 19434, 19435 (2011)}.
הנטל להוכיח תום-לב ביצירת החובות מוטל על החייב מהמסד עד הטפחות. הנטל להוכיח כי לא הסתבך בחובותיו בחוסר תום-לב מוטל על החייב.
כאשר בית-המשפט מגיע למסקנה כי ביכולתו של החייב לפרוע חובותיו דין הבקשה להכריז על החייב כפושט רגל להידחות {פש"ר (מחוזי יר') 22187-04-10 גדעון יעל נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2011(1), 31293, 31294 (2011)}.
העמדת תום-ליבו של החייב בבסיס הליכי פשיטת הרגל נובעת מכך כי אין כל הצדקה לתת "קרש הצלה" לחייב אשר בא לבית-המשפט בידיים שאינן נקיות, ואין כל הצדקה לפגוע בנושים כדי לסייע למי שנהג בחוסר הגינות ובחוסר יושר {רע"א 2282/03 גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נח(2), 810 (2004)}.
עמוד 60 בספר:
דרישת תום-הלב בשלב זה מתבטאת בהטלת חובת גילוי מוגברת, המחייבת את החייב למסור מידע מהימן ומלא לנאמן בדבר מקורות ההכנסה שלו והיקף רכושו {ע"א 673/69 ארגלזי נ' אזולאי, פ"ד כד(1), 624, 628 (1970); ע"א 560/73 גולדשטיין נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד כח(2), 359, 361 (1974); ע"א 501/67 כונס הנכסים הרשמי נ' ולנסי וקאסם, פ"ד כב(1), 23, 25 (1968)}.
במקרה והחייב הסתיר מידע רלוונטי וחשוב אודות מצבו הכלכלי, התכלית הסוציאלית של פקודת פשיטת הרגל, שעניינה הגנה על החייב ושיקום כבודו כאדם, תיסוג מפני מגמת עשיית צדק עם הנושים, שלהם אינטרס ציפיה מוצדק למצות את המירב מתוך מצבת נכסיו של החייב, ולו לצורך פירעון חלקי של נשייתם.
כדי לזכות ב"כרטיס יציאה" מהליך פשיטת הרגל, ולקבל פטור מחובות שנותרו לא משולמים, על החייב להראות כי פעל בתום-לב במסגרת הליכי פשיטת הרגל, ומילא בדייקנות ובהגינות את החובות שהוטלו עליו בגדרו של הליך זה.
גילוי וחשיפת העובדות בהליך פשיטת רגל הוא אבן יסוד {פש"ר (מחוזי חי') 16472-07-09 איתן רז נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה, תק-מח 2011(2), 19434 (2011)}. בתי-המשפט ראו בחומרה דיווח חלקי של חייב שיש בו כדי להטעות את כונס הנכסים הרשמי, ולמנוע ממנו לעמוד בצורה שלמה על הכנסותיו של החייב ולהתחקות אחר רמת החיים האמיתית שהוא מנהל {פש"ר (מחוזי יר') 22187-04-10 גדעון יעל נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2011(1), 31293, 31294 (2011)}.
בית-המשפט יימנע מלהיעתר לבקשת חייב אם נהג מתוך כוונה לברוח מנושיו תוך הסתרת נכסיו והצגת מצגי שווא בפניהם {ע"א 149/90 קלאר נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מה(3), 61 (1991)}.
גילוי-לב בהליך זה הינו הכרחי לצורך גיבוש עמדתו של כונס הנכסים הרשמי בבקשות חייבים, והחייב אינו רשאי לעשות דין לעצמו, ולהחליט איזה מידע הוא מגלה ואילו נתונים הוא מותיר עלומים או מסתיר לצרכיו {פש"ר (מחוזי חי') 899-07 סאמר מלחם נ' עו"ד ליאור מזור (המנהל המיוחד), תק-מח 2009(3), 15117, 15121 (2009)}.
אין המידע הנמסר לכונס הנכסים הרשמי בחינת "תוכנית כבקשתך". גם לא לחייב לשפוט מה ימסור לכונס הרשמי ומה ינצור. התמונה הניתנת צריכה להיות מלאה.
עמוד 61 בספר:
לא אחת, מעלה חייב טענה לפיה בשל חלוף הזמן הרב שעבר מאז יצירת החובות, קיים קושי רב באיתור מסמכים ואישורים רלבנטיים {פש"ר (מחוזי נצ') 291/09 שמחה אורן נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2011(2), 13144, 13149 (2011)}.
אומנם נכון כי חלוף הזמן עשוי בנסיבות מסויימות לשמש לזכותו של החייב, שכן קשה לדרוש מאדם להציג בפני כונס הנכסים הרשמי את כל המסמכים הנוגעים ליצירת החובות כאשר חלפו שנים רבות מעת יצירתם {ע"א 3224/07 אברהם בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-על 2009(2), 1208 (2009)}.
יחד-עם-זאת, כנגד חלוף הזמן יש להביא בחשבון את כלל נסיבות העניין ומתן "הנחה" אוטומטית לחייב רק מהטעם שעברו שנים מאז יצירת חובותיו, אינה ראויה ואינה צודקת.
על החייב, בבואו לטעון הטענה בדבר הקושי בהשגת מסמכים, להראות ולהסביר, באילו פעולות ו/או נסיונות נקט כדי לאתר את המסמכים הנדרשים.
משלא עשה כן החייב ולא המציא די מסמכים המוכיחים את טענותיו בקשר ליצירת חובותיו, נותר צל כבד המעיב על טענתו בדבר אופן יצירת החובות, ודי בכך כדי להצדיק את דחיית הבקשה {פש"ר (מחוזי חי') 192/03 כנפי שלומי שלמה נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2005(1), 3555 (2005); ע"א 3224/07 אברהם בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-על 2009(2), 1208 (2009)}.
אין צורך להכביר במילים בדבר הנטל המוטל על החייב למסור גרסה ברורה וקוהרנטית אודות הסתבכותו הכלכלית מגובה במסמכים, על-מנת לעמוד בדרישות ההליך, בהוכחת תום-הלב ביצירת חובותיו.
לפיכך, מסירת גרסאות שונות, שאינן מתיישבות זו עם זו, לא רק שלא עונה לנדרש, אלא שהיא כשלעצמה, הבסיס לדחיית בקשה לפשיטת רגל, שהרי בדרך של מסירת גרסאות סותרות מלמד החייב על עצמו כי אין פניו לגילוי וחשיפת האמת, אלא הסתרתה וטיוחה, דרך שהליך פשיטת רגל לא יכירנו {פש"ר (מחוזי חי') 16965-03-09 מועין ג'אויש נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה, תק-מח 2010(4), 14631, 14633 (2010)}.
העובדה כי החייב אינו מקפיד על ביצוע תשלומיו במועד מצביעה על זלזול מופגן בצו שיפוטי, אדישות בנוגע לגורל החובות לנושים וניצול לרעה של ההליך, שכן החייב, למעשה, נהנה מהגנת
עמוד 62 בספר:
הפקודה, מבלי לקיים את חיוביה, ודי בכך כדי להצדיק את דחיית הבקשה {פש"ר (מחוזי חי') 991/05 אזולאי שלום נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2007(1), 12861 (2007); פש"ר (מחוזי חי') 1041/05 נעמה אחמד נ' מנור נחמיאס, עו"ד, תק-מח 2007(3), 9236 (2007); פש"ר (מחוזי נצ') 300/07 פואז עבדאללה נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה, תק-מח 2009(4), 7508, 7512 (2009); פש"ר (מחוזי חי') 12154-06-09 איימן זיתון נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה, תק-מח 2010(4), 11391 (2010)}.
אין בטענה כי חל עיכוב במשכורתו של החייב כדי להצדיק איחור בתשלום החודשי {פש"ר (מחוזי נצ') 255-09 סולימאן גבר החייב נ' שמואל לביא (מנהל מיוחד), תק-מח 2010(3), 15085 (2010)}. כך גם אין בטענה כי לא היה בידי החייב פנקס תשלומים כדי להצדיק אי-תשלום התשלום החודשי {פש"ר (מחוזי נצ') 255-09 סולימאן גבר החייב נ' שמואל לביא (מנהל מיוחד), תק-מח 2010(3), 15085 (2010)}.
במקרים חריגים, מקום בו חייב מוצא עצמו נאלץ שלא לקיים החלטה שיפוטית, מוטלת עליו החובה להודיע על כך לבית-המשפט - מראש וללא כל שיהוי - ולבקש את רשותו שלא לקיים אותה החלטה שיפוטית, תוך פירוט הנימוקים המצדיקים, לטענתו, היעתרות לבקשה.
נשאלת השאלה האם מקום בו מתרשם בית-המשפט כי חייב הסתבך בחובותיו בחוסר תום-לב, אך מצבו הבריאותי הוא כה רע עד שלא תהיה כל תועלת בהותרתו במעגל ההוצאה לפועל, יכריע בית-המשפט לטובת הכרזתו של החייב פושט רגל, על-מנת להפטירו בסופו-של-יום מחובותיו ואם לאו? בעניין זה, יש גישות לכאן ולכאן.
ב- פש"ר (חי') 148/99 {אבו חלה ג'מאל נ' הכנ"ר, לא פורסם (26.3.01)} קבע בית-המשפט כי מצוקה כלכלית קשה ומצב בריאותי שאינו מאפשר לחייב לעבוד להתפרס, הינם גורמים כבדי משקל הנלקחים על-ידי בית-המשפט בחשבון בבואו להחליט אם להכריז על החייב פושט רגל. ברם, נימוקים אלה צריך שידחו מפני התנהגותו חסר תום-הלב של החייב.
גישה שונה באה לידי ביטוי בעובדה כי בית-המשפט נתן משקל מכריע למצבו הבריאותי של החייב וסבר כי יש להעדיף את זכותו של החייב לפתוח דף חדש בחייו {פש"ר (חי') 487/07 מנאע נ' הכנ"ר, לא פורסם (10.6.09); פש"ר (מחוזי חי') 364/05 אגבאריה ח'אלד נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2009(2), 1199 (2009)}.
עמוד 63 בספר:
ב- פש"ר (מחוזי חי') 298-07 {יוסף יצחק פורטנוי נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2009(3), 597, 602 (2009)} קבעה כב' השופטת חני הורוביץ כי בהתחשב בגילו המתקדם של החייב, בנסיבותיו האישיות ורשימת תחלואיו, לנוכח העובדה שכפי הנראה לא עומדים לרשותו נכסים שניתן להיפרע מהם ולאור עמידתו בצו התשלומים והצעות ההסדר שהציע, בסיוע בני משפחתו - יש טעם בהכרזתו פושט רגל, הן כנקודת אור לחייב ופתח לפתוח דף חדש והן כיוון שייתכן ובעתיד לאחר שיצטבר סכום ראוי בקופת פשיטת הרגל, יציע החייב הצעה שיהיה בה תועלת גם לנושיו.
ב- פש"ר (מחוזי חי') 1115-06 {אליהו לוי נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה, תק-מח 2009(3), 16228 (2009)} קבעה כב' השופטת דיאנה סלע כי מצבו הרפואי של החייב והשלכתו על ההחלטה אם להכריז עליו פושט רגל, צריך להילקח בחשבון במידה מוגבלת. השאלה היא האם מדובר בפגיעה אנושה בכושר השתכרותו של החייב, אם מדובר במצב בלתי-הפיך, האם למצבו הבריאותי יש השלכה על יכולתו להרים את הנטל בדבר תום-ליבו ביצירת חובותיו וכיוצא בזה.
במקרה דנן, נראה כי החייב בן ה- 63 אכן סובל ממצב בלתי-הפיך בעקבות אירוע מוחי קשה, מחלת כליות ויתר לחץ דם, וכי הותרתו במעגל החייבים בהליכי הוצאה לפועל לא תועיל לאיש.
החייב נטול נכסים כלשהם לכאורה, ומתגורר בבית אחותו ללא כל תמורה. עקב מצבו הושת על החייב תשלום חודשי של 100 ₪ בלבד, המשתלם מקצבת הנכות שהוא מקבל.
לא בכדי לא התנגדו רשויות המדינה, בעלות החוב העיקריות של החייב להכרזתו פושט רגל, ולא טרחו להתייצב באסיפות הנושים ובישיבת בית-המשפט שהתנהלה בעניינו.
בנסיבות אלה, בהיעדר התנגדות של כונס הנכסים הרשמי והנושים, ניתן לנהוג בחייב לפנים משורת הדין.