המדריך לחייב ולנושה בהליך פשיטת הרגל
הפרקים שבספר:
- מי הגורמים המוסמכים לפתוח בהליך פשיטת רגל?
- מהם המקרים בהם ישתמש רשם ההוצאה לפועל בסמכותו וימסור לחייב ולזוכה מידע בדבר האפשרות לפתוח בהליכי פשיטת רגל?
- מהן המטרות של הליך פשיטת הרגל?
- מיהו חייב?
- התראת פשיטת רגל
- מהו "מעשה פשיטת רגל"?
- סמכות למתן צו כינוס
- עילות לבקשת נושה
- בקשת נושה מובטח
- בקשת חייב
- כיצד על החייב לנהוג בבואו להגיש בקשה להכריזו כפושט רגל ובו בעת מצוי הוא בהסדר תשלומים?
- צו כינוס נכסים לבקשת חייב ובחינת תום-ליבו של החייב
- חקירה על-ידי כונס הנכסים הרשמי וחובת מסירת מידע ומסמכים
- חוות-דעת כונס הנכסים הרשמי
- פשרה או הסדר לפני צו כינוס
- פעולת צו כינוס ועיכוב הליכים
- מנהל מיוחד
- פרסום צו כינוס ואסיפת נושים
- לאחר מתן צו הכינוס על החייב להגיש דו"ח
- אסיפת נושים אחרי צו הכינוס
- פשרה או הסדר אחרי צו הכינוס
- החלטת בית-המשפט בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל
- אין חזרה מבקשת פשיטת רגל שהוגשה אלא ברשות בית-המשפט
- צו הכרזה על פשיטת רגל
- הגבלות על פושט רגל וניהול חשבון בנק על שמו של החייב
- הנאמן בהליך פשיטת הרגל
- הגשת תביעת חוב
- שכר עבודה
- התשלום העיתי ומטרותיו
- אימתי ניתן יהיה בהליך פשיטת רגל לממש קופת גמל לקיצבה?
- הקצבת מזונות בהליך פשיטת הרגל
- מהו ההבדל בין "ביטול הענקות" לבין "ביטול העדפות" שבפקודת פשיטת הרגל?
- "עיון חוזר" - אימתי?
- מהם השיקולים שיש לשקול בבואו של בית-המשפט לדון בבקשה למתן צו הפטר?
צו כינוס נכסים לבקשת חייב ובחינת תום-ליבו של החייב
בקשת חייב למתן צו כינוס תידחה אם שוכנע בית-המשפט כי הבקשה הוגשה שלא בתום-לב במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו. מקום שבית-המשפט מתרשם, עוד לפני שניתן צו הכינוס, כי החייב יצר את חובותיו שלא בתום-לב, אין טעם בכניסה להליך פשיטת הרגל מלכתחילה.הליך פשיטת רגל הינו הליך יקר שבמסגרתו משקיע הכונס הרשמי זמן ומשאבים כדי לבצע חקירות, בדיקות, אסיפות נושים, פיקוח על הליך פשיטת הרגל ומתן חוות-דעת לבית-המשפט.
הואיל וכך, כאשר ברור לבית-המשפט, על-פי החומר שהונח לפניו ולאחר שעיין בטענות הצדדים שאין סיכוי שהחייב יוכרז, לבקשתו, פושט רגל, אין הצדקה להעמיס על קופת הציבור את ההוצאה הכבדה הכרוכה בניהול ההליך {פש"ר (חי') 597/02 אבו חסאן נ' הכונ"ר, תק-מח 2003(4), 7389 (2003); פש"ר (מחוזי חי') 1279-07 מנסור אבו טריף נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2010(1), 2262 (2010)}.
בית-המשפט יבחן את תום-ליבו של חייב בשתי תקופות: הראשונה, תקופת יצירת החובות, טרם הגשת הבקשה להכריזו כפושט רגל. השניה, לאחר הגשת הבקשה {פש"ר (מחוזי נצ') 354-09 ברטל יהודית נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2011(1), 21912, 21914 (2011) 173}.
בית-המשפט, ישקול, בין השאר, את אופן יצירתם של החובות; האם נהג החייב בתום-לב כלפי נושיו בעת יצירת החובות או שמא נהג בחוסר אכפתיות תוך סיכון כספי הנושים; האם נוצרו החובות בדרכי רמייה; האם נהג החייב מתוך כוונה לברוח מנושיו תוך הסתרת נכסיו או הברחתם והצגת מצגי שווא בפניהם; האם נגועה התנהגותו באי-חוקיות והאם חובותיו הינם תוצאה ישירה של אי-החוקיות.
בנוסף, יבחן אם נמנע החייב מלעשות פעולות מינימאליות כדי למנוע את התדרדרותו הכלכלית, לרבות ניצול אפשרויות לקבלת כספים וכיוצא בזה {ע"א 149/90 קלאר נ' הכנ"ר, פ"ד מה(3), 61 (1991); ע"א 5178/92 אליהו נ' הכנ"ר, פ"ד מט(1), 435 (1995); פש"ר (חי') 513/03 קרן עמית ואח' נ' הכנ"ר, תק-מח 2004(3), 2871 (2004); פש"ר (חי') 71/03 עלי דקה נ' הכנ"ר,
עמוד 36 בספר:
דינים- מחוזי לד(1), 281 (2003); פש"ר (חי') 178/03 זילברמן נ' כונס הנכסים הרשמי, דינים-מחוזי לה(5), 760 (2005)}.
לסוגיית תום-הלב ממועד צו הכינוס ייבחן בית-המשפט, בין היתר, את עמידת החייב במטלות על-פי צו הכינוס ובראש ובראשונה תשלומים חודשיים ודו"חות חודשיים שנדרש החייב להגיש.
בנוסף, יבחן בית-המשפט את מיצוי כושר ההשתכרות של החייב, היעדר יצירת חובות חדשים, שיתוף פעולה כללי עם כונס הנכסים הרשמי, התייצבות לחקירה והצגת מלוא הנתונים בפני כונס הנכסים הרשמי וככל הנדרש על ידו לרבות, בין השאר, הצגת מסמכים המבססים את גרסתו לבקשה והצגה מהימנה של מצבת נכסיו.
לתשומת ליבו של החייב, בתי-המשפט הצביעו לא אחת על החשיבות בהקפדה על עקרון סופיות הדיון, היוצר השתק. הכלל בהליכים משפטיים הוא כי פסק-דין יוצר מעשה-בית-דין והשתק. עקרון סופיות הדיון הינו עיקרון בסיס בשיטת המשפט.
בהתאם, יש לפרש את האפשרות לפתוח שוב בהליך פשיטת רגל לאחר שהליך קודם נדחה על דרך הצמצום במובן זה שלא ניתן להביא שוב בפני בית-משפט את אותה מסכת עובדתית שבעניינה כבר ניתנה הכרעה שיפוטית ויש להצביע על עובדות חדשות ונסיבות חדשות המצדיקות הליך חדש לאחר שבהליך קודם נדחתה בקשת החייב.
כל פרשנות אחרת של ההיתר לחדש את ההליכים סותרת עקרונות בסיסיים של שיטת המשפט ועומדת בניגוד לכללים המקובלים שעניינם סופיות דיון {פש"ר (חי') 393/01 תשובה אליהו נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2002(3), 4657 (2002)}.
בהיעדר נסיבות חדשות חריגות, אין לאפשר לחייב להגיש בקשות חדשות למתן צו כינוס. דומה גם כי מקום שבו בקשת חייב נדחתה בשל ניצול לרעה של ההליכים אין זה ראוי לאפשר לחייב להגיש בקשה מחודשת, אלא בנסיבות חריגות בלבד. כידוע חובת תום-הלב חלה על החייב גם במהלך הליכי פשיטת רגל. חייב שפעל שלא בתום-לב במסגרת ההליכים הקודמים לא יזכה לצו הכרזה וברי שאין לאפשר לו להגיש בקשה מחודשת {בש"א 2257/04, פש"ר (חי') 124/04 בחוס נ' הכנ"ר, תק-מח 2004(2), 9119, 9120 (2004)}.
כוונת המחוקק אשר איפשר פתיחה מחודשת של הליך פשיטת רגל הייתה לאפשר לחייב אשר בקשתו נדחתה, להעלות שוב בקשה, וזאת בשים-לב לאפשרות שמצבו הכלכלי יתדרדר שוב.
עמוד 37 בספר:
ואולם, אין לראות את כוונת המחוקק לאפשר בקשה חוזרת גם ככוונה לחתור תחת העקרונות הבסיסיים של סופיות הדיון.
הנסיבות היכולות להצדיק בקשה מחודשת הינן מגוונות. כך למשל, אם נדחתה בקשת חייב בשל היעדר הצגת מסמכים או ראיות שלא אותרו בשקידה סבירה וכעת התגלו ראיות חדשות שלא היו ניתנות להצגה קודם לכן וכדומה. ייתכן גם ששינוי מהותי במצבו האישי והבריאותי של החייב יכול להצדיק דיון בבקשה מחודשת.
לאור העקרונות שמנינו לעיל, להלן רשימה חלקית של מקרים המצביעים על התנהלות של חייב העולה כדי חוסר תום-לב:
v אי-תשלום של תשלומים חודשיים, מלמד לכאורה על זלזול בצווי בתי-המשפט ואדישות בנוגע לגורל החובות לנושים.
v מתן שיקים בידיעה כי לא יהיה להם כיסוי, מהווה התנהגות חסרת תום-לב. בהתנהגות זו יש משום כוונה לרמות את מקבלי השיקים וזאת משום שאלה עלולים לסבור כי ניתנת להם התחייבות ברת-מימוש, כשאין הדבר כן. מתן שיקים בידיעה כי לא יהיה להם כיסוי, יוצר מצג כוזב בפני מקבלי השיקים וממילא התנהגותו כאמור באה לכדי חוסר תום-לב {פש"ר (נצ') 1111/04 חביב אללה נ' הכונס הרשמי, תק-מח 2005(2), 2559 (2005)}.
מי שכך נוהג - אינו ראוי להגנתו של בית-המשפט ואין מקום לכך שבית-המשפט יפרוש עליו את מטריית פשיטת הרגל, להגן עליו מפני נושיו {פש"ר (חי') 60/01 עבד אלהאדי רנדה נ' הכנ"ר, תק-מח 2002(2), 1571, 1577 (2002); רע"א 9162/04 סורוצקין ואח' נ' בל"ל בע"מ ואח', תק-על 2004(4), 1886, 1888 (2004); ע"א 6067/04 בדראן נ' הכנ"ר, תק-על 2006(4), 3567 (2006); פש"ר (מחוזי חי') 907/06 מנסור בהג'את נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה, תק-מח 2007(2), 9708, 9709 (2007)}.
v חוב שנוצר כתוצאה מעבירה פלילית לא ייחשב כחוב שנוצר בתום-לב. כך למשל, כאשר חובותיו של החייב לרשויות המס לא הוסדרו, וכאשר מדובר בחובות שנוצרו תוך ביצוע עבירות מס עליהן הורשע, אין החייב יכול לטעון כי חובות אלו נוצרו בתום-לב ואין תועלת בקיום ההליך, מאחר וממילא לא יחול הפטר על חובות אלו {פש"ר (חי') 478/00 טלאל נ' כונס הנכסים הרשמי. תק-מח 2004(2), 90 (2004); פש"ר (מחוזי חי') 99/06 ג'אויש האני נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה, תק-מח 2006(2), 11250, 11254 (2006)}.
עמוד 38 בספר:
בעניין זה יוער כי לא כל חוב לרשויות המס מעיד בהכרח על חוסר תום-ליבו של החייב. מובן כי חובות שמקורם באי-דיווח ואי-תשלום בעקבותיו, הם חובות שנוצרו בחוסר תום-לב. ואולם, מאידך, שעה שמדובר בחוסר תשלום לאחר קריסה כלכלית, שנוצרה בתום-לב, הרי שלא ניתן לייחס לחובות המס לרשויות חוסר תום-לב, כשם שהדברים נכונים ביחס לחובות אחרים שנוצרו כתוצאה מקריסה כלכלית בתום-לב {פש"ר (מחוזי נצ') 187/08 עדוי סאלח נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2009(1), 15738, 15740 (2009)}.
v אי שיתוף פעולה עם כונס הנכסים הרשמי ו/או מי מטעמו.
v אי-המצאת נתונים שנתבקשו על-ידי כונס הנכסים הרשמי ו/או מי מטעמו.
v חתימת החייב על שיקים "על החלק".
v הצגת שווא על-ידי החייב כאילו יש לו מקורות הכנסה לפרוע את השיקים שהוצאו מחשבונו.
v השאלת שמו של החייב לאביו, לדוגמא, לצורך ניהול העסק ללא כל פיקוח על הנעשה בעסק לרבות אל מול רשויות המס, ותוך שמאפשר החייב לאביו ליצור חובות על שמו {ע"א 6067/04 בדראן נ' הכנ"ר, תק-על 2006(4), 3567 (2006)}.
v חייב שמקים חברה ומסתבך בחובות כלכליים ולאחר מכן מקים חברה שניה העוסקת באותו תחום בדיוק וממשיך באמצעות החברה החדשה לצבור חובות. חייב זה נוטה לסכן את מצבת חובותיו מתוך מודעות וכוונה תחילה, שאם-לא-כן היה עליו להסיק את המסקנות המתבקשות מההסתבכות הכלכלית הראשונה ולא להמשיך עוד ולהגדיל את מצבת חובותיו באמצעות חברה חדשה.
נעיר כי הקמת מספר חברות אינה נחשבת לכשעצמה פסולה, ואולם השאלה הנשאלת היא לאיזה צורך הוקמו החברות. אם יצירת אישיות משפטית נפרדת נוספת נועדה כדי ליצור חובות או לפעול בחוסר תום-לב באמצעותה, תהווה זו מחסום למתן צו כינוס {פש"ר (מחוזי חי') 759/06 מוסא ראיד נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2006(4), 12039, 12041 (2006)}.
עמוד 39 בספר:
v חייב אשר חותם על ערבויות ולוקח הלוואות בסכומים גבוהים, לטובת אחרים, ביודעו כי צבר חובות קודמים, כי כושר השתכרותו אינו מאפשר לו לשלמם וכי אין בידו רכוש שיש בו כדי להבטיח את תשלום הסכום הנערב {פש"ר (חי') 409/03 בוגנים נ' הכנ"ר, תק-מח 2004(2), 1520, 1523 (2004); פש"ר (חי') 230/01 אגא עלי נגד הכנ"ר, תק-מח 2002 (1), 419 (2002); פש"ר (מחוזי נצ') 330/07 שאני ח'אלד נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2009(1), 9038 (2009); פש"ר (מחוזי חי') 366-08 {נהאד מסארווה נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה, תק-מח 2008(4), 16059 (2008)}.
v נטילת הלוואות בשוק האפור והחיובים הנובעים מהם לא יוכלו להיחשב כחובות שנוצרו בתום-לב {פש"ר (מחוזי נצ') 330/07 שאני ח'אלד נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2009(1), 9038 (2009)}. אין ספק כי מי שנוטל הלוואות מגורמים שאינם ברורים וככל הנראה נוקטים בהליכים שאינם חוקיים, מסתכן בכך כי ייאלץ לפרוע את החובות ולשלם תשלומים מעבר למחוייב על-פי דין.
במקרה שכזה, הכרה בבקשתו של חייב להכריז עליו כפושט רגל תקנה עדיפות לאותם גורמים או מלווים מפוקפקים ורק תעודד נקיטת הליכים בלתי-חוקיים לצורך גביית חובות.
לא ייתכן להעדיף נושים שכאלה על פני הנושים הרגילים אשר הלוו את כספם או העניקו אשראים לחייבים בתום-לב ואשר שומרים על החוק ונוקטים אך ורק בהליכים חוקיים לגביית חובותיהם {פש"ר (חי') 512/03 עמית ואח' נ' הכנ"ר, תק-מח 2004(3), 2871 (2004)}.
v השמטת פרטים מהותיים אשר החייב ידע היטב כי היו יכולים להשפיע על שיקולי כונס הנכסים הרשמי ובית-המשפט בדונם במתן צו כינוס או השמטת פרטים העשויים לרמז כי החייב מנסה להבריח נכסים {פש"ר (מחוזי חי') 727/07 {אזולאי שי משה נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה, תק-מח 2008(3), 6354 (2008)}. יתרה-מזאת, חוסר תום-לב שכזה יכול שיביא, במקרים מסויימים, לביטולו של צו כינוס אשר ניתן על-סמך אותו מידע חסר שהועלם על-ידי החייב {פש"ר (ת"א) 1851/00 בנק לאומי לישראל נ' אבי עייני, תק-מח 2001(3), 65535 (2001)}.
v עצם קיומו של חוב מזונות, ובמיוחד מזונות לקטין כאשר הנסיבות מלמדות על כך שהחייב יכול היה לשלם את חיובו ולא עשה כן {פש"ר (חי') 80/01 עמרם לוי נ' הכנ"ר, תק-מח 2002(2), 13730 (2002)}.
עמוד 40 בספר:
v קנסות בגין עבירות תעבורה {פש"ר (מחוזי חי') 291/06 ושאחי נימר נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2008(1), 12073 (2008)}.
v חוב הימורים. הכרזתם של "מהמרים כבדים" אשר מצהירים כי הפסידו מאות אלפי שקלים בהימורים, כפושטי רגל, על-פי בקשתם, נוגדת את תקנת הציבור. הדעת אינה סובלת כי המכשיר החיוני והחשוב של פשיטת הרגל, שנועד לאפשר שמיטת חובות של חייב שנקלע, בתום-לב, לקשיים כספיים מתמשכים, לפתוח דף חדש בחייו ולשקם את עצמו, יועמד לרשותם של מי שבחרו לנהל את חייהם באופן בזבזני וחסר אחריות.
v הענקה בהסתלקות מעזבון. מדובר במתנת מרמה, המהווה "מעשה פשיטת רגל" {פש"ר (מחוזי חי') 225/07 אסאיאג יוסף נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2007(2), 3015, 3016 (2007)}.
v חייב שאינו מנצל את יכולתו הכלכלית, נמנע מלהתפרנס ויושב בביתו על חשבון {ע"א 5178/92 אליהו נ' הכנ"ר, פ"ד מט(1), 435 (1995); ע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1), 45, 58 (1993); פש"ר (מחוזי חי') 245/07 ג'דבאן אחמד (החייב) נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2007(2), 2810, 2811 (2007)}.