המדריך לחייב ולנושה בהליך פשיטת הרגל
הפרקים שבספר:
- מי הגורמים המוסמכים לפתוח בהליך פשיטת רגל?
- מהם המקרים בהם ישתמש רשם ההוצאה לפועל בסמכותו וימסור לחייב ולזוכה מידע בדבר האפשרות לפתוח בהליכי פשיטת רגל?
- מהן המטרות של הליך פשיטת הרגל?
- מיהו חייב?
- התראת פשיטת רגל
- מהו "מעשה פשיטת רגל"?
- סמכות למתן צו כינוס
- עילות לבקשת נושה
- בקשת נושה מובטח
- בקשת חייב
- כיצד על החייב לנהוג בבואו להגיש בקשה להכריזו כפושט רגל ובו בעת מצוי הוא בהסדר תשלומים?
- צו כינוס נכסים לבקשת חייב ובחינת תום-ליבו של החייב
- חקירה על-ידי כונס הנכסים הרשמי וחובת מסירת מידע ומסמכים
- חוות-דעת כונס הנכסים הרשמי
- פשרה או הסדר לפני צו כינוס
- פעולת צו כינוס ועיכוב הליכים
- מנהל מיוחד
- פרסום צו כינוס ואסיפת נושים
- לאחר מתן צו הכינוס על החייב להגיש דו"ח
- אסיפת נושים אחרי צו הכינוס
- פשרה או הסדר אחרי צו הכינוס
- החלטת בית-המשפט בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל
- אין חזרה מבקשת פשיטת רגל שהוגשה אלא ברשות בית-המשפט
- צו הכרזה על פשיטת רגל
- הגבלות על פושט רגל וניהול חשבון בנק על שמו של החייב
- הנאמן בהליך פשיטת הרגל
- הגשת תביעת חוב
- שכר עבודה
- התשלום העיתי ומטרותיו
- אימתי ניתן יהיה בהליך פשיטת רגל לממש קופת גמל לקיצבה?
- הקצבת מזונות בהליך פשיטת הרגל
- מהו ההבדל בין "ביטול הענקות" לבין "ביטול העדפות" שבפקודת פשיטת הרגל?
- "עיון חוזר" - אימתי?
- מהם השיקולים שיש לשקול בבואו של בית-המשפט לדון בבקשה למתן צו הפטר?
הגבלות על פושט רגל וניהול חשבון בנק על שמו של החייב
על-פי פקודת פשיטת הרגל, אסור לחייב שהוכרז כפושט רגל, להחזיק כרטיס אשראי ו/או פנקסי שיקים {סעיף 42א לפקודת פשיטת הרגל} שכן הינו "לקוח מוגבל מיוחד כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי" וחלות על פושט הרגל ההגבלות בחוק כרטיסי חיוב.אולם, במציאות העכשווית, הגבלות כאמור, יכולות להוות אסון לפושט הרגל שכן איננו יכול, במקרים רבים, לנהל את עסקיו ובכך ייגרם נזק לעסקו לרבות הכנסותיו - דבר שיביא בסופו של יום אף לפגיעה בנושים.
על-כן, פקודת פשיטת הרגל הותירה את שיקול-הדעת לנאמן ולכונס הנכסים הרשמי, להחליט באם לסיים התקשרות ובאם לאפשר לפושט הרגל להשתמש בשיקים לדוגמא.
המטרה בהגבלות הקבועות בסעיף 42א לפקודת פשיטת הרגל נובעות בעיקר מן הצורך למנוע מפושט הרגל לייצר חובות נוספים, על חובות הקיימים.
אין הנאמן רשאי לסרב לכל בקשה של החייב ולדחות כל בקשה שלו.
אין הנאמן רשאי, בשום מקרה, לנסות ולמנוע מהחייב להתפרנס, במידה כזו שתפיל אותו כנטל על החברה, זאת מלבד במקרים קיצוניים וספורים, בהם עומד מנגד אינטרס כבד-משקל וחריג ביותר.
על הנאמן לזכור כי בדחיית נסיונו של החייב להתפרנס, לא רק בו הוא פוגע, אלא גם בנושי החייב שאת עניינם הוא מייצג.
ב- פש"ר (ת"א) 310/97 {אלון לוין נ' שילר עורך-דין, תק-מח 2001(2), 22099 (2001)} נדונה בקשת חייב לאפשר לו לנהל חשבון שיקים קרדיטורי, ללא אשראי, ולהשתמש בפנקסי שיקים לצורך עסקו.
עמוד 70 בספר:
כב' השופטת ורדה אלשייך בקבלה את הבקשה קבעה כי אין מניעה לאפשר לחייב לפתוח חשבון כאמור ואין בהיענות לבקשת החייב בכדי להותיר לו לפתוח חשבון דביטורי ו/או חשבון בעל מסגרת אשראי. אין גם מניעה כי אם יתברר כי החייב חורג מתנאי החשבון, ונכנס ליתרת חובה, הרי ניתן לבטל ההיתר שניתן לחייב לאלתר. כמו-כן, אין מניעה כי הנאמן ייתן הוראות לבנק לפיהן ייסגר חשבון הבנק של החייב לאלתר אם ימצא ביתרת חובה.
לעומת-זאת, כב' השופטת ד' קרת-מאיר בפרשת דוד בלס {בש"א 23447/04, פש"ר 1166/00 דוד בלס נ' עו"ד יעקב בויאר, פורסם באתר האינטרנט נבו (2005)} דחתה בקשתו של החייב לאשר לו להקים עסק בניהולו למתן ייעוץ וסיוע בתחום הליכי גביה של בנקים ונושים נגד חייבים, בפיקוח בית-המשפט.
כב' השופטת ד' קרת-מאיר קבעה כי אין מקום לאפשר לחייב לפתוח עסק שכן, עיסוק זה קשור בצורה הדוקה מידי לפעילותו הפיננסית של החייב לפני הליכי פשיטת הרגל.
יחד-עם-זאת, נקבע כי אין לשלול על-הסף מתן אפשרות לחייב להקים עסק וזאת יעשה לאחר שהחייב יכין תוכנית עסקית חלופית שאיננה דווקא בתחום התיווך בעסקי הפיננסיים, בה יוכל לנצל את כישוריו. לאחר שיהא בידי החייב תוכנית חלופית, יוכל להציגה בפני בית-המשפט.