botox
הספריה המשפטית
המדריך לחייב ולנושה בהליך פשיטת הרגל

הפרקים שבספר:

התשלום העיתי ומטרותיו

הוראת סעיף 111 לפקודת פשיטת הרגל, נועדה לשרת שתי מטרות.

המטרה העיקרית שביסודה היא העמדת כל פוטנציאל הפירעון שיש לפושט הרגל לרשות נושיו. כל משאביו השיוריים, מעבר לצורכי מחייתו, נתונים להישג ידו של הנאמן, יהא מקורם אשר יהא.

המטרה הנוספת המובלעת בהוראת סעיף 111 לפקודת פשיטת הרגל נוגעת להגבלת אחריותו של פושט הרגל. הדין המגביל את אחריותו מנחה על-ידי שני שיקולים: האחד, הוא הבטחת קיומו של החייב וצורכי מינימום למחייתו. שיקול זה קיבל ביטוי בסעיף 86 לפקודת פשיטת הרגל, הקובע מכסת נכסים, שאינם ניתנים לחלוקה לנושים. השני, הוא מתן תמריץ לפושט הרגל להשתקם ולשוב למעגל ההשתכרות בהקדם.

התשלום העיתי מקל על הנאמן במובן זה שאין הוא נדרש לחקור שוב ושוב את מצבו הפיננסי של פושט הרגל לאחר הבחינה הראשונית, וכל הכנסה נוספת מתווספת באופן סדיר, במסגרת התשלום העיתי, למסת הנכסים הנתונים בידי הנאמן.

דרך נוספת שבה מסייע הסעיף לנאמן היא האפשרות המופיעה בסעיף 111(ג) לפקודת פשיטת הרגל להורות למי שמשלם לפושט הרגל להעביר את התשלום ישירות לנאמן במקרה שפושט הרגל אינו מציית להוראת בית-המשפט.

מנגד, מבטיח סעיף הנ"ל כי הסכומים שיועברו לנאמן לא יפגעו באורח קשה מדי בתנאי המחיה של פושט הרגל והתלויים בו, וסעיף 111(ב) לפקודת פשיטת הרגל אף מותיר לבית-המשפט שיקול-דעת להשאיר בידי פושט הרגל סכומים החורגים מהבטחת צורכי מחייתו הבסיסיים.