מהם השיקולים שיש לשקול בבואו של בית-המשפט לדון בבקשה למתן צו הפטר?

מתן צו הפטר הוא פרי איזון שיקולים, בין המגמה ליצור שוויון בין הנושים בחלוקת נכסי פושט הרגל, בצד יישום העיקרון כי גם פושט רגל זכאי, בתנאים מסויימים, לפתוח דף חדש בחייו ובלבד שהתנהגותו לא הוכתמה בחוסר תום-לב.

חייב שאיתרע מזלו ונקלע בתום-לב לחובות שאינו מסוגל להחזירם/לפורעם, יכול לבקש מבית-המשפט הפטר לחובותיו.

יובהר כי גם כונס הנכסים הרשמי מוסמך להגיש בקשה למתן צו הפטר לחייב. הנימוקים עליהם מסתמך החייב, שונים מן הנימוקים עליהם מסתמך כונס הנכסים הרשמי {כגון: היעדר תועלת לנושים}.

בנותנו הפטר לחייב, פוגע בית-המשפט בזכויותיהם של הנושים ולכן בית-המשפט בדונו בבקשה לצו הפטר חייב לאזן בין הפגיעה בזכות הקניין של הנושים, המוגנת בסעיף 3 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, לבין האינטרס של פושט הרגל לקבל צו הפטר ולפתוח דף חדש בחייו.

סעיף 61(א) לפקודת פשיטת הרגל קובע כי חייב רשאי לבקש בכל עת, הפטר לחובותיו. לאחר הגשת הבקשה להפטר יקבע בית-המשפט מועד לדיון. הודעה על מועד הדיון תישלח 14 ימים לפחות לפני היום שנקבע לדיון.

הבקשה להפטר תידון בדלתיים פתוחות, אלא-אם-כן הורה בית-המשפט אחרת.

תקנה 42 לתקנות פשיטת הרגל קובעת כי במקרה והוגשה בקשה למתן צו הפטר - על הנאמן להגיש לבית-המשפט: רשימת נושי החייב; חובות בני תביעה לכל נושה שהכיר בהם הנאמן; הסכום שנפרע על חשבון כל חוב.

תקנה 43 לתקנות פשיטת הרגל קובעת כי הודעה לנושים, על מועד הדיון בבקשה למתן צו הפטר, תשלח חתומה על-ידי כונס הנכסים הרשמי וזאת כאמור בטופס 18 לתקנות פשיטת הרגל. להודעה זו יצורף העתק מן הבקשה למתן צו הפטר וכן יצויין שם החייב; יצויין שם בית-

עמוד 102 בספר:

המשפט המוסמך לדון בבקשת ההפטר; יצויין כי באם הנושה מתנגד לבקשה למתן צו הפטר - עליו להגיש לבית-המשפט התנגדות מנומקת וזאת לפחות 3 ימים, לפני היום שנקבע לדיון בבקשה למתן צו הפטר.

חמישה-עשר ימים לפחות לפני המועד שנקבע לדיון יגיש כונס הנכסים הרשמי תסקיר אודות החייב ובתסקירו יכלול את המידע הבא: מספר תביעות החוב שהוגשו כנגד החייב וסכומם הכולל; מספר תביעות החוב שאושרו על-ידי הנאמן וסכום הוכחות החוב הכולל שאושר; האם הצטברו כספים בקופת הכינוס; התנהגותו של החייב בהליך פשיטת הרגל; הנכסים אותם מימש הנאמן; האם החייב הציע להפקיד סכום כסף נוסף לקופת הכינוס; האם הוגשו התנגדויות על-ידי מי מהנושים, לבקשת החייב למתן הפטר.

על-פי תקנה 45 לתקנות פשיטת הרגל רשאי החייב ליתן השגתו לתסקיר כונס הנכסים הרשמי. על ההשגה להיות מנומקת.

תקנה 46 לתקנות פשיטת הרגל קובעת כי נושה המתנגד למתן צו הפטר לחייב, יגיש לבית-המשפט התנגדות מנומקת לפחות שלושה ימים לפני הדיון. כמו-כן, ימציא הנושה עותקים ממנה לחייב ולכונס הרשמי. על ההתנגדות להיות מנומקת שאם לא כן - תידחה {בש"א (נצ') 1580/04 אסייג יוסף נ' כונס הנכסים הרשמי ואח', תק-מח 2005(2), 6461 (2005)}.

בית-המשפט בדונו בבקשת חייב ליתן צו הפטר יביא בחשבון, בין השאר, את הנקודות הבאות:

v תום-ליבו של החייב בכל שלבי הליכי פשיטת הרגל.

v שיתוף פעולה של החייב עם הנאמן וכונס הנכסים הרשמי. היעדר שיתוף פעולה יביא לדחייתה של הבקשה להפטר.

v האם החייב עומד בתשלומים העיתיים שנקבעו לו. פיגור בתשלומים לקופת פשיטת הרגל איננה עולה בקנה אחד עם דרישת תום-הלב הנדרשת מן החייב.

v היקף חובותיו של החייב.

v יכולת הפירעון העתידית של החייב.

עמוד 103 בספר:

v המסקנות שהובאו בתסקיר מטעם כונס הנכסים הרשמי.

v עמדתו של הנאמן.

v עמדתם של הנושים.

v התועלת שיש לנושים באם הליכי פשיטת הרגל יימשכו.

v גילו של החייב.

v מצבו הרפואי של החייב.

v האם לחייב קיים רכוש.

v האם החייב הציע לטובת נושיו, הצעה כלשהיא, אשר יש בה להעשיר את קופת פשיטת הרגל.

v האם בעלי החוב הגדולים התנגדו/תמכו בבקשת החייב ליתן לו צו הפטר.

v משך הזמן הרב שחלף ממועד הכרזת החייב פושט רגל ועד להגשת הבקשה למתן צו הפטר מטעמו.

v אופי ההתנגדויות לצו ההפטר.

לאחר קבלת מענה לנקודות האמורות לעיל ובצירוף הראיות שהובאו בפניו - יתן בית-המשפט את החלטתו בעניין ההפטר. זאת ועוד. בית-המשפט בטרם הכריעו בבקשה למתן צו הפטר יביא בחשבון את האמור בתסקיר שהוגש מטעם כונס הנכסים הרשמי וכן את התנהגותו של החייב במשך הליכי פשיטת הרגל.

סעיף 62(ב) לפקודת פשיטת הרגל קובע כי בית-המשפט רשאי, בכפוף להוראות סעיפים 63 {סייגים למתן הפטר} וסעיף 64 {שינוי צו} לפקודת פשיטת הרגל, לקבוע אחת משלוש: האחת, ליתן צו הפטר מוחלט וללא כל תנאי. השניה, להתלות את צו ההפטר. השלישית, להתנות את צו ההפטר בהתקיימם של התנאים, אשר הוגדרו על-ידי בית-המשפט.

עמוד 104 בספר:

בית-המשפט מוסמך להתנות או להתלות את צו ההפטר בתשלום לקופת הכינוס וזאת לתקופה שלא תעלה על 4 שנים מיום מתן צו ההפטר. על-אף האמור, בית-המשפט רשאי להאריך את תקופת התשלום מעבר ל- 4 שנים ובלבד שיהיו טעמים מיוחדים שיירשמו.

כאשר החייב לא עמד ו/או לא מילא אחר תנאי שקבע בית-המשפט בצו ההפטר, רשאי בית-המשפט, מיוזמתו או לבקשת כונס הנכסים הרשמי, הנאמן, נושה החייב - לבטל את צו ההפטר.

צו ההפטר יפטור את פושט הרגל מכל חוב בר-תביעה בפשיטת הרגל, למעט האמור להלן. כלומר, עם ביצוע תוכנית ההפטר יהיה החייב פטור מתשלום כל חובותיו שנוצרו כתוצאה מ"מעשה פשיטת הרגל" {המ' (נצ') 1202/98 חיים וחוה סלומון נ' רות אזולאי ואח', תק-מח 98(3), 231 (1998)}.

חובות שצו ההפטר לא יפטור: חוב המגיע לפי התחייבות להימנע מעבירה או חוב המגיע למדינה בשל קנס {בש"פ 373/89 א' שטיין נ' מדינת ישראל, פ"ד מג(2), 474 (1989)}; חוב או חבות שנוצרו במרמה שפושט הרגל היה שותף לה או שהשיג ויתור עליהם במרמה; חבות לפי פסק-דין לחובתו בתובענת מזונות, להוציא מה שהורה בית-המשפט במפורש לגבי החבות, במידה שהורה ובתנאים שהורה {ע"א 6810/05 אברהם בר-הראל נ' כונס הנכסים הרשמי ואח', תק-על 2005(3), 787 (2005)}; קנסות חניה הנחשבים כחוב המגיע למדינה בשל קנס {ע"א 5735/09 עיריית טבריה נ' אבנר סינואני, תק-על 2012(2), 849, 854 (2012)}.

יוער כי בית-המשפט ב- פש"ר (ת"א) 1253/06 {יוסף גמזו נ' נעמה ישעיהו ואח', טרם פורסם (02.09.13)}, הורה על מתן הפטר חלוט לחייב לרבות מחוב המזונות {החוב היחיד העומד על הפרק בעניין ההפטר, הינו חוב מזונות}.

במקרה הנדון, החייב הוא איש בא בימים. בריאותו לוקה. אין לו הכנסות פרט לקצבאות מל"ל ולתמלוגי אקו"ם. כל נכסיו מומשו על-ידי הנושות עצמן זה מכבר. מדובר בחוב בן עשרות בשנים כאשר הבת המשותפת היא כבת 44 שנים.

בית-המשפט בהחלטתו הדגיש כי החלטתו בתיק דנן אינה באה ללמד כי שלב ההפטר בדיני פשיטת רגל, אמור לכלול בחובו גם חיובי מזונות ואין היא באה לכרסם בעיקרון הרחב של היעדר הפטר מחיוב מזונות. ההיפך הוא הנכון. הכלל היה ועודו, כי הפטר בפשיטת רגל אינו כולל הפטר מחיובי מזונות.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

מהם השיקולים שיש לשקול בבואו של בית-המשפט לדון בבקשה למתן צו הפטר?