botox
הספריה המשפטית
רשות האכיפה במדינת ישראל - הליכי הוצאה לפועל - המדריך המקיף

הפרקים שבספר:

המצאת אזהרה ופסק-דין (סעיף 7 לחוק)

סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 קובע כדלקמן:

"7. המצאת אזהרה ופסק-דין (תיקונים: התשל"ח, התשמ"ט, התשנ"ד (מס' 2), התשנ"ט, התשס"ט, התשע"ב, התשע"ב (מס' 2), התשע"ד)
(א) משהוגשה בקשת ביצוע, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל לחייב אזהרה שעליו למלא אחר פסק-הדין, או לשלם את החוב הפסוק בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי סעיף 69א או בצו לפי סעיף 69(ב), או להגיש בקשה לצו תשלומים לפי סעיף 7א, והכל בתוך תקופה של 20 ימים מיום המצאת האזהרה, ואולם לעניין בקשה לביצוע פסק-דין לפינוי מושכר, רשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע תקופה אחרת, ובלבד שלא תפחת מ- 20 ימים אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו ולעניין פינוי דירת מגורים, לא תפחת התקופה מ- 10 ימים; לאזהרה יצורף העתק מאושר של פסק-הדין או העתק הפסיקתה, אם לא הומצאו לחייב קודם לכן, וכן העתק הוראת תשלום או הצו כאמור; לעניין זה, "העתק" של פסיקתה, הוראת תשלום או צו - לרבות נוסח של פסיקתה, של הוראת תשלום או של צו שנכלל באזהרה ואשר הופק באמצעות מערכת ממוכנת.
(א1) האזהרה תכלול, לפי העניין, הודעה לחייב בשפה פשוטה וברורה כי אם אין ביכולתו לעמוד בתשלום החוב הפסוק במלואו או בתשלומים שנקבעו לו, עליו להתייצב לחקירת-יכולת בלשכת ההוצאה לפועל, בתוך 21 ימים מיום המצאת האזהרה או בתוך מועד אחר שנקבע באזהרה, ולהמציא מסמכים שיפורטו באזהרה; החייב יוזהר, בין היתר, כי אם לא ישלם את החוב הפסוק או את התשלומים ולא יתייצב לחקירת-יכולת, יראו אותו כחייב המשתמט מתשלום חובותיו וניתן יהיה לדרוש מסירת מידע עליו בלא הסכמתו מרשימת גורמים, להטיל עליו הגבלות כאמור בפרק ו'1, לרשום אותו במרשם החייבים המשתמטים כאמור בפרק ו'2 או לנקוט הליכי הבאה ומאסר לפי פרק ז'2;
(א2) הוגשה בקשה לביצוע פסק-דין לפינוי מושכר, תכלול האזהרה הודעה לחייב בשפה פשוטה וברורה, כי אם לא ימלא אחר פסק-הדין בתוך התקופה כאמור בסעיף-קטן (א), תהיה למנהל לשכת ההוצאה לפועל סמכות להיכנס למקרקעין האמורים, לפנותם ולמסרם למי שזכאי לקבלם לפי פסק-הדין, בהתאם להוראות סעיף 64.
(א3) שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות בדבר מידע נוסף על האמור בסעיפים-קטנים (א1) ו- (א2), שיש לכלול באזהרה.
(ב) (1) המצאת האזהרה לידי החייב תהיה בדרך שממציאים כתבי בית-דין לפי תקנות סדר הדין; לעניין זה, הסמכויות הנתונות בתקנות סדר הדין לבית-המשפט או לרשם, יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל;
(2) על-אף הוראות פסקה (1), המצאת אזהרה בבקשה לביצוע פסק-דין לפינוי מושכר תומצא לחייב וכן לצד שלישי המחזיק במקרקעין או בחלק מהם, בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירתו על-ידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל; היו המקרקעין נעולים או שלא היה אפשר להמציא את ההודעה כאמור ידביק מנהל לשכת ההוצאה לפועל את ההודעה על פתח המקרקעין או יקבע אותה עליהם ויערוך דין וחשבון על פעולתו.
(ג) על-אף הוראות סעיף-קטן (ב), לא יצווה רשם ההוצאה לפועל על מסירת מידע לפי סעיף 7ב(א2) ו- (א3), לא יינקטו נגד חייב הגבלות לפי פרק ו'1, לא יירשם חייב במרשם החייבים המשתמטים כאמור בפרק ו'2, ולא יינקטו נגד חייב הליכי הבאה או מאסר לפי פרק ז'2, אלא-אם-כן התייצב החייב בפני רשם ההוצאה לפועל, או שהומצאה לו אזהרה בדרך של המצאה מלאה.
(ג1) הגיש החייב בקשה בתיק הוצאה לפועל שנפתח נגדו, יראו אותו כמי שהומצאה לו האזהרה בהמצאה מלאה ביום הגשת הבקשה האמורה, אלא-אם-כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.
(ד) סירב החייב או מי שניתן להמציא לו את האזהרה בהמצאה מלאה, לקבל את האזהרה או לחתום על אישור מסירה, יראו את החייב כמי שהומצאה לו האזהרה בהמצאה מלאה; הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר הסירוב תהווה ראיה לאמיתותה.
(ה) לא יוחל בביצוע פסק-הדין אלא לאחר המצאת האזהרה כאמור בסעיף-קטן (א) ולאחר שעברה התקופה שנקבעה באזהרה, זולת אם ראה רשם ההוצאה לפועל שנסיבות העניין מצדיקות נקיטת הליך לפני כן.
(ו) סבר רשם ההוצאה לפועל, על יסוד בקשת הזוכה הנתמכת בתצהיר, כי לא ניתן להמציא אזהרה לחייב מאחר שנראה כי החייב נמצא מחוץ לישראל, הוא רשאי להורות למרשם האוכלוסין להמציא מידע בדבר יציאות החייב מישראל וכניסותיו לישראל; המידע האמור יימסר לרשם ההוצאה לפועל בלבד והוא יהיה רשאי להודיע לזוכה האם החייב נמצא בישראל אם לאו; כמו-כן רשאי הרשם, במקרים שבהם שוכנע שיש בכך צורך, למסור לזוכה מידע מלא או חלקי בדבר יציאות החייב מישראל וכניסותיו לישראל."

על חשיבותה של "מסירה מלאה" של האזהרה אין צורך להרבות שכן רק ביצוע מסירה כדין מאפשרת לנקוט בהליכי גביה כנגד החייב, הליכים שחלקם קשים ומכבידים ולכן יש להקפיד כי המסירה בוצעה כדין.

הכלל בהליכי הוצאה לפועל הוא שהמצאת האזהרה בפועל ממש היא תנאי לקיום ההליכים או לתחילת מניינם של מועדים {רע"א 2793/01 לאופר נ' גבאי, פ"ד נו(1), 668 (2001)}.

מסירת האזהרה לידי החייב, היא מהלך חיוני לנקיטה בהליכי הוצאה לפועל ואין היא בגדר מהלך טכני ופורמאלי. "הרעיון הוא שאין לפגוע בזכויותיו של חייב אלא לאחר שהוזהר כהלכה בדבר הכוונה לעשות כן. בהעדרה, כל ההליכים שננקטו, בטלים ומבוטלים, לא שרירין ולא קיימין" {ע"א (ב"ש) 68/90 הבנק הבינלאומי נ' אליהו פישל, תק-מח 90(4), 55 (1990)}.

כמו-כן, מסירת האזהרה הינה תנאי מוקדם לנקיטת הליכים או לתחילת מניינם של מועדים.

בהתאם לסעיף 7(ג1) לחוק ההוצאה לפועל, באין מסירה {כדין ובכלל} יהא מועד מסירתה של אזהרה לחייב, בהמצאה מלאה המועד בו הוגשה על ידו לראשונה בקשה בתיק ההוצאה לפועל {ת"ט (חד') 18435-10-11 אלברט בן שמחון נ' כראם מסרי, תק-של 2011(4), 25101 (2011); ת"ט (נת') 44285-06-13 יצחק ועמוס בוקרה קבלנים בע"מ נ' אורי ומאיה בע"מ, תק-של 2015(1), 110557 (2015)}.
כאמור, בהליכי הוצאה לפועל התנאי המוקדם לקיום הליכים היא המצאת אזהרה בפועל. מטרת ההמצאה ברורה והיא להעמיד את החייב על חובתו לתשלום החוב הפסוק שאחרת ינקטו הליכים מבצעיים כנגדו {רע"צ (כ"ס) 36253-09-13 עמרם וולנסקי ואח' נ' אלון בן דוד, תק-של 2013(4), 41003 (2013)}.

נחזור ונדגיש כי בית-המשפט העליון ב- רע"א 2793/01 {לאופר נ' גבאי, פ"ד נו(1), 668 (2001)} ראה במסירת האזהרה משום מהלך חיוני לנקיטת הליכי ההוצאה לפועל ובהעדרה כל ההליכים שננקטו בטלים ומבוטלים.

זאת ועוד. המצאת האזהרה לידי החייב להיעשות בדרך שממציאים כתבי בית-דין על-פי תקנות סדר הדין האזרחי {ראה למשל רע"צ (ת"א) 43839-06-14 יעקב מנחם צייגר נ' יורם גבריאלי, תק-של 2014(3), 29732 (2014)}.

יודגש כי להמצאת האזהרה חשיבות מיוחדת נוספת כאשר מדובר בהליכים לביצוע שטר משום שבאזהרה כזאת מעמידים את החייב על כך שהוא זכאי להגיש התנגדות במועד שנקבע {סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל; תקנה 106 לתקנות ההוצאה לפועל}. על כך נאמר, בעניין אחד שבו נדונה אזהרה לביצוע שטר שממנה נשמטה הערה המסבירה לחייב את זכותו להתנגד, כי "השמטת הערה המסבירה לחייב את זכותו להתנגד לביצוע השטר, יורדת לשורשו של עניין ויש בה כדי לפגוע בעיקר ולהטעות. מצוות המחוקק היא, שיודיעו לחייב על זכותו להתנגד. העדר ההודעה מסכלת את מטרת התקנה" {דברי כב' השופט י' זוסמן ב- בר"ע 87/72 משה אלבוים נ' חברת פרץ אפשטיין, פ"ד כו(2), 145 (1972)}.

זאת ועוד. לאור פרשנותה של הוראת סעיף 7(א) לחוק ההוצאה לפועל, בתי-המשפט אינם נרתעים מלבטל הליכי מימוש כאשר מתברר כי לחייב לא הומצאה אזהרה כדין {ראה למשל רע"א 2793/01 לאופר נ' גבאי, פ"ד נו(1), 668 (2001), שם מדגיש בית-המשפט את חשיבותה של האזהרה בפועל; רע"א (מרכז) 37293-06-13 מנהל מיסוי מקרקעין ירושלים נ' משה חדש, תק-מח 2014(2), 10052 (2014)}.

ב- רע"א 2793/01 {לידיה לאופר נ' דוד גבאי, פ"ד נו(1), 668 (2001)} קבע בית-המשפט כי "לעניין הליכי הוצאה לפועל הכלל הוא שהמצאת האזהרה בפועל ממש הוא תנאי מוקדם לקיום ההליכים, או לתחילת מניינם של מועדים, ואילו הידיעה על דבר האזהרה, כ'כתחליף להמצאה' היא היוצא מן הכלל. המטרה העיקרית של המצאת האזהרה לחייב היא להעמידו על כך שעליו לשלם את החוב הפסוק או סכום השטרות, בבת אחת או בתשלומים, שאם-לא-כן אפשר שיינקטו נגדו הליכי אכיפה שונים. אין זה עניין של מה בכך" {ראה גם ע"א (ב"ש) 68/90 הבנק הבינלאומי נ' אליהו פישל, תק-מח 95(4), 90 (1995)}.

סעיף 7(ד) לחוק ההוצאה לפועל מקים חזקת מסירה. חזקה זו, ככל חזקה, ניתנת לסתירה והיא מוטלת על החייב {ת"ת (חד') 16874-12-13 ניסן סרביאן נ' כרמיאל - תאגיד מים וביוב בע"מ עין כרמים, תק-של 2015(2), 4269 (2015); ת"ת (חד') 38570-06-14 פלאפון תקשורת בע"מ נ' מחמוד יונס, תק-של 2014(3), 43372 (2014)}.

נדגיש, כי המבקש לא יוכל להרים את הנטל ולסתור את החזקה האמורה במידה וימנע הוא מלצרף את אישור המסירה, את תצהיר המוסר - עליהם הוא סומך את הצהרתו כי לא בוצעה מסירה לידיו {ת"ת (חד') 23055-06-14 פלאפון תקשורת בע"מ נ' אנוסיאט אלהברא, תק-של 2015(2), 31048 (2015); ת"ת (חד') 21747-02-13 סאהר חג' דאוד נ' רשות השידור, תק-של 2015(1), 72172 (2015)}.

לתשומת-ליבנו כי ישנם מקרים שהעובדות העולות מתצהיר המוסר, מאישור המסירה ומהסימוכין למענו של החייב - יש בהם כדי לסתור את החזקה דלעיל {ת"ט (חד') 34124-11-14 מוחמד ריאד מגאדלה נ' רפאל בובליל, תק-של 2015(1), 46575 (2015)}.

חשוב להעיר, כי אין די בהצהרה על ביצוע מסירה בתל-אביב, למשל, או בשכונה כלשהיא בתל-אביב, כאשר כתובת החייב המופיעה בתיק ההוצאה לפועל היא תיבת דואר, בכלל, ובשונה מנתוני מרשם האוכלוסין - בפרט.

אין גם ספק כי ההוראה המצוייה בסעיף 7(ה) סיפא לחוק ההוצאה לפועל, המסמיכה את רשם ההוצאה לפועל לנקוט הליך עוד בטרם משלוח האזהרה, אין כוונתה להתיר את השלמת כל הליכי ההוצאה לפועל עוד בטרם אזהרה.

כל כוונתה של ההוראה הנ"ל היא למנוע הברחת נכסים על-ידי החייב ולייחד נכסים מסויימים לצורך גביה שתתבצע אך תוגמר רק לאחר שהחייב עצמו יהיה מודע להליכים המתקיימים נגדו.

בהקשר האחרון נעיר, כי הליך של עיקול ותפיסת רכב לפני מתן אזהרה לחייב, הוא הליך יוצא דופן, שאין נוקטים בו בקלות. ההליך אינו שגרתי, שכן הוא נועד ליצור יתרון כלכלי לזוכה, מבלי שלצד הנפגע קיימת ידיעה על כוונה לנקוט בו, ומבלי שנשמעו טענותיו.

למרות זאת, סעיף 7(ה) לחוק ההוצאה לפועל מאפשר ביצוע פסק-דין טרם מתן אזהרה אם ראה רשם ההוצאה לפועל שנסיבות העניין מצדיקות נקיטת הליך לפני כן {ת"א 199207/02 יאיר ש' שיווק בע"מ נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, פדאור 05(21), 312 (2005); ר"ע (ב"ש) 5034/96 בנק לאומי נ' נוסוב אדוארד, תק-מח 96(3), 965 (1996)}.

רשם ההוצאה לפועל מוסמך להורות על תחליף המצאת אזהרה גם במקרה של תאגיד שלא מסר כתובת משרדו הרשום. שתיקת החוק במקרה זה אינה מהווה "הסדר שלילי" אלא חסר {לאקונה} בחוק.

חסר זה ניתן להשלמה בהיקש מסמכויותיו של הרשם להורות על תחליף המצאה, מקום שאי-אפשר להמציא כתב בי-הדין בדרך שנקבעה.

לפיכך, לאחר שנוכח רשם ההוצאה לפועל כי אין אפשרות להמציא את האזהרה לחייב בדרך שנקבעה בחוק, מומסך הוא להורות על המצאת האזהרה בדרך של מסירתה לבעלי מניות החברה החייבת {תה"ל 35393/95 ניב רב שיווק בע"מ נ' א.ד. רוקח שירותי מסגרות בע"מ, פ"מ נו(ד), 182 (1996)}.

בתיק הוצאה לפועל מס' 513655-01-15 {החייב נ' הזוכה, טרם פורסם (13.05.15)} קבע רשם ההוצאה לפועל כי אין כל תיעוד בתצהירו של המוסר כי אכן פעל לבדיקה/בדיקה סבירה האם אכן החייב מתגורר במקום, אין כל תיעוד למפגש ו/או בדיקה כלשהיא מול שכן ו/או כל תיעוד לסימן כלשהו שיכול להוכיח כי אכן השליח/המוסר פעל כראוי לשם איתור החייב.

יודגש כי ביצוע מסירה על-פי כתובת החייב במרשם האוכלוסין כפופה לכללים על-פי הדין ויש לפעול בהתאם, כן במקרים מסויימים יידרש לבצע תחליף המצאה לחייב.

זאת ועוד. אין להתעלם מהעובדה כי לזוכה היתה קיימת אינפורמציה וודאית כי החייב מתגורר בכתובת אחרת ובדגש כי מקום מגוריו של החייב הינו בכתובת המושכר אותו שכר/שוכר הוא מאת הזוכה.

לא ברור מדוע פעל הזוכה כפי שפעל ולא טרח לבצע את המסירה, כאשר ידע באופן וודאי כי החייב ורעייתו מתגוררים בכתובת המושכר. הזוכה פעל לא כראוי ובחוסר תום-לב ויש באמור בהתנהלותו בכדי לזכות שלא כדין ביתרון דיוני.

לאור האמור לעיל רשם ההוצאה לפועל הורה על ביטול כל ההליכים שננקטו על-ידי הזוכה עד ליום ביצוע המצאת האזהרה תוך שהוא מחייב את הזוכה בהוצאות בסך של 2,500 ש"ח.