מות החייב (סעיף 78 לחוק)

סעיף 78 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 קובע כדלקמן:

"78. מות החייב (תיקון התשס"ט)
מת החייב, אין בכך כדי למנוע או להפסיק הליכים נגד עזבונו, בין שחולק העזבון ובין שטרם חולק, ורשאי רשם ההוצאה לפועל לנקוט בהליכים לפי חוק זה כלפי נכסי העזבון שבידי מנהלי העזבון או היורשים, לרבות הזוכים במנה על-פי צוואה."

תקנה 10א לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 קובעת כדלקמן:

"10א. חייב שנפטר (תיקון התשע"ג)
(א) בקשת ביצוע נגד חייב שנפטר תוגש בהתאם להוראות אלה:
(1) מונה מנהל עזבון - יציין הזוכה בבקשת הביצוע את שם מנהל העזבון; לבקשת הביצוע יצורף העתק צו בדבר מינוי מנהל העזבון;
(2) לא מונה מנהל עזבון, וניתן צו ירושה או צו קיום צוואה - יציין הזוכה בבקשת הביצוע את היורשים לפי צו ירושה או הזוכים על-פי צוואה, לפי העניין; לבקשת הביצוע יצורף העתק צו הירושה או צו קיום צוואה ובו יפורטו שמות היורשים או הזוכים על-פי הצוואה, לפי העניין;
(3) לא מונה מנהל עזבון ולא ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה יחולו הוראות אלה:
(א) הזוכה יציין בתצהיר כי לאחר בדיקה שערך נמצא כי לא מונה מנהל עזבון ולא ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה, ויפרט בתצהיר, ככל הידוע לו, מיהם הזכאים לרשת את החייב שנפטר, ויציין אותם בבקשת הביצוע;
(ב) עד להמצאת צו מינוי מנהל עזבון, צו ירושה או צו קיום צוואה, יהיה ניתן לבצע הליכים ברישום בלבד, לרבות לפני המצאת אזהרה לפי החוק;
(ג) מונה מנהל עזבון, ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה לאחר שבוצעו הליכים כאמור בפסקת-משנה (ב), ימציא הזוכה העתק צו לפי העניין, ובהתאם לכך תומצא אזהרה והודעה על ההליכים שננקטו למנהל העזבון, ליורשים או לזוכים לפי צוואה, לפי העניין - למי מהם שטרם הומצאה לו אזהרה בתיק.
(ב) היתה בקשת הביצוע, בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81א1 לחוק, תומצא גם ההתראה לפי הסעיף האמור, לגורמים שצוינו בבקשת הביצוע לפי תקנת-משנה (א).
(ג) נפטר החייב לאחר שנפתח תיק ההוצאה לפועל כנגדו, או נודע לרשם ההוצאה לפועל במהלך ניהול התיק כי החייב נפטר, יורה רשם ההוצאה לפועל כי יצויינו בתיק ההוצאה לפועל מנהל העזבון, היורשים או הזוכים על-פי צוואה או הזכאים לרשת הידועים לזוכה, לפי העניין, ויורה על דרכי המצאת החלטותיו ועל המשך ניהול ההליך בהתאם לתקנה זו."

סעיף 78 לחוק ההוצאה לפועל יוצר רציפות מלאה בביצוע הליכי ההוצאה לפועל שאינם נקטעים ואינם נפסקים עם מותו של החייב. ההליכים נמשכים כסדרם מכיוון שהחוב העומד למימוש איננו חובם האישי של היורשים, אלא חובו האישי של החייב, ומשום-כך, גם אם היורשים הם קטינים, אין בכך כדי להפסיק את הליכי הביצוע, שכן, עליהם לשלם את חובו של המוריש מתוך העזבון שנפל בחלקם וממנו בלבד.

קטין שזוכה בעזבונו של חייב, אין לו חסינות בפני פירעון החוב רק בשל היותו קטין, ואין הזוכים צריכים להיפגע מכיוון שחייב מסויים השאיר אחריו יורשים קטינים {בר"ע (מחוזי-ת"א) 302/93 אהובה דוד נ' בנק הפועלים, פ"מ נג(ב), 248, 249 (1993)}.

החוב הפסוק נפרע מתוך נכסיו של החייב שנכללים בעזבונו, ואין צורך באישור כלשהו של בית-המשפט לשם המשכת הליכי ההוצאה לפועל נגד קטינים.

יתרה-מכך, כל ויתור שנעשה על-ידי החייב בתוקף הוראה חוקית, מחייב גם את כל אלה שבאים מכוחו באותו נכס ונמצאים שם בזכותו {בר"ע (מחוזי-ת"א) 302/93 אהובה דוד נ' בנק הפועלים, פ"מ נג(ב), 248 (1993)}.

אין לילדי החייב מעמד מיוחד בהחזקת הדירה, ושהותם בה היא מכוחו של החייב ולכן, אם יפונה החייב מהדירה בהליכי הוצאה לפועל כדין, יהיה עליהם לצאת מהדירה עם ההורה החייב {רע"א 1871/04 בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' עזבון המנוח חרדאן מוחמד ז"ל, פדאור 04(18), 152 (2004)}.

ברור אם-כן כי כאשר מדובר בחייבת שנפטרה, ניתן לנקוט הליכים נגד עזבונה. יחד-עם-זאת, לצורך נקיטת הליכים נגד עזבון חייב, יש תחילה לברר אילו נכסים נכללים בין נכסי העזבון.

לפיכך, גם אם קבלן ההוצאה לפועל החזיק בידו צו תקף, ולכאורה מותר היה לו להמשיך בהליך, באשר לא הוגשה כל הודעה על-ידי קרובי החייב, אודות פטירתו, הדעת נותנת כי במקרה שמסתבר לו פתאום כי החייב אינו בין החיים יותר, יפסיק את הפעולה, ייצור קשר טלפוני עם בא-כוח הזוכה, או עם מנהל לשכת ההוצאה לפועל ויבקש לקבל הוראות.

כאמור, ניתן לצרף כחייב נוסף בתיק ההוצאה לפועל או אף לפתוח תיק הוצאה לפועל אך נגד אדם או תאגיד שהם בבחינת אישיות משפטית.

אין מקום לפתוח תיק הוצאה לפועל נגד עזבון וזאת הואיל ועזבון של אדם שהלך לעולמו, הינו אך מסה של רכוש, אם קיימים כאלה ואינו יכול להוות אישיות משפטית הניתנת להיתבע או לתבוע, אלא באמצעות נציג מוסמך {כגון: מנהל עזבון} או באמצעות יורשים ונהנים, כהגדרתם בחוק הירושה וכפוף להוראות חוק הירושה.

עצם העובדה כי המשיבה לא ידעה על פטירת המנוחה לפני פתיחת תיק ההוצאה לפועל ואף לא בעת הגשת הבקשה לצרפה כחייבת נוספת בתיק ההוצאה לפועל, אין בה כדי להעלות או להוריד הואיל {דברי בית-המשפט ב- רע"צ (עכו) 48839-01-12 עזבון המנוחה אהובה אהרון ז"ל נ' מ.ס.י שווק זכוכית ומראות בע"מ, תק-של 2012(4), 2620 (2012)}.

מאחר וחוק ההוצאה לפועל מאפשר לפתוח בהליכים נגד נכסי עזבונו של חייב שנפטר, קובעת תקנה 10א לתקנות ההוצאה לפועל כיצד יש להגיש בקשות לביצוע נגד חייב שנפטר.

תיקון תקנות ההוצאה לפועל, על דרך הוספת תקנה 10א לתקנות ההוצאה לפועל {תיקון מחודש אוגוסט 2013}, נועד להסדיר נקיטת הליכים נגד נכסים של חייב שנפטר. שהרי, אדם שנפטר אין הוא עוד יישות משפטית. אף עזבונו אינו יישות משפטית.

לצורך פתרון הבעיה שנוצרה, בכך שלא ניתן לקבוע בבקשת הביצוע זהותה של אישיות משפטית מצד אחד, ואין אפשרות להמתין לבירור זהות היורשים ולחלוקת העזבון מנגד {כאשר במקרים רבים היורשים אינם פועלים לבקש צו ירושה או צו קיום צוואה ואינם מחלקים באופן פורמאלי את העזבון}, ועל-מנת לאפשר לנושים ליהנות מהזכות שהוקנתה להם בסעיף 78 לחוק ההוצאה לפועל, הוספה התקנה הנ"ל והעניקה פתרון לבעיה.

נעיר, כי האופן שבו נוסחה תקנה 10א לתקנות ההוצאה לפועל מערים קשיים, משום שאין חובה לאזכר שציון שם הזכאים לרשת, או שם היורשים, נעשה בכובעם ככאלה, ולשם נקיטת הליכים כנגד נכסי העזבון בלבד {ת"ט (נת') 38741-03-15 בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ נ' דניאלה וידנבאום, תק-של 2015(2), 88885 (2015)}.

ניסוח זה עשוי לגרור, בין השאר, מצב עובדתי, בו אחד היורשים מתגונן באופן אישי, הגם שלכאורה שמו הוסף לבקשת הביצוע, לצורך נקיטת הליכים כנגד נכסי העזבון, כפי שהדין מתיר על-פי סעיף 78 לחוק ההוצאה לפועל, ולא כנגדו או כנגד נכסיו.
קושי משמעותי יותר מצוי בנוסחה של התקנה הנ"ל {תקנה 10א לתקנות ההוצאה לפועל}, שעל פניו נוגד את הוראות סעיפיפ 1 ו- 78 לחוק ההוצאה לפועל. ובמה דברים אמורים.

האפשרות לנקוט הליכים נגד נכסי עזבון, שהתיר המחוקק בסעיף 78 לחוק ההוצאה לפועל, מתייחסת ל"חייב" והחייב הוגדר כמי שניתן נגדו פסק-דין.

משמע, שהזכות לנקוט הליכים נגד נכסי עזבון מוגבלת לאותם נכסים שהותיר חייב שנפטר ואשר ניתן נגדו פסק-דין. אין היא חלה על כל חייב שהוא.

לעומת-זאת, תקנה 10א(ב) התייחסה גם לביצוע תביעה על סכום קצוב, מבלי לערוך את האבחנה בין ה"חייב" המוגדר בסעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל, לבין ה"נתבע" אליו מתייחס סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל.

יוצא שהתקנה מאפשרת הגשת תביעה נגד חייב שנפטר, כאשר החוק הגביל את זכות הגביה רק לנכסים שהותיר חייב שניתן נגדו פסק-דין.

על-כן, כאשר התביעה הינה תביעה לסכום קצוב, הרי שלפי הוראות חוק ההוצאה לפועל, לא ניתן להגישה ככזו, כנגד חייב שנפטר. השיקול המרכזי שהנחה את מחוקק-המשנה היה לאפשר לזוכים לנקוט הליכים כנגד נכסים של מי שנפטר, אולם לא ניתן לעשות כן, בניגוד להוראות מפורשות של החוק, אלא אם החוק יתוקן {דברי בית-המשפט ב- ת"ט (נת') 38741-03-15 בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ נ' דניאלה וידנבאום, תק-של 2015(2), 88885 (2015)}.

זאת ועוד. המונח "חייב" מופיע גם בסעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל, שלא בהקשר של מי שניתן נגדו פסק-דין. אך באותו סעיף {סעיף 81א(א) לחוק ההוצאה לפועל} ראה המחוקק לנכון להוסיף, בצורה מפורשת, את ההקבלה של השטר לפסק-דין {"ניתנים לביצוע כמו פסק-דין של בית-משפט"}. כך, שאפשר לפרש כי החייב נגדו הוגש לביצוע שטר, עונה על הגדרת "חייב" לפי סעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל, הן לפי המינוח המילולי, והן לפי הוספת משפט ההקבלה.

לעומת-זאת, המחוקק לא השווה את מעמדה של תביעה לסכום קצוב באותו אופן, ושם נקט את המונח "נתבע" ולא "חייב", הגם שגם בסעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל מופיע המשפט "ניתן לבקש לבצעה בהוצאה לפועל כמו פסק-דין של בית-משפט".

מן האמור לעיל עולה, כי אדם שנפטר אינו עוד יישות משפטית, לא ניתן להגיש תביעה נגדו, או לקבל פסק-דין נגדו, להבדיל מבקשה למימוש פסק-דין שניתן נגדו בטרם פטירתו, ולהבדיל מתביעה נגד יורשיו באופן אישי.

ב- בר"ע 302/93 {אהובה דוד נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"מ נג(ב), 248 (1993)} בית-המשפט לא סבר כי המצב המשפטי משתנה לרעת הזוכים רק מכיוון שהחייב הלך לעולמו.

הטלת סידור חלוף על הזוכים, לטובת בני משפחתו של החייב לאחר פטירתו, מהווה פגיעה בזכויות מוקנות של הזוכים והטלת חובה שלא היתה מוטלת עליהם כאשר החייב היה בין החיים.

זכויותיהם של הזוכים אינן יכולות להיפגע רק מכיוון שהחייב הלך לעולמו, ואין הזוכים חבים לבני משפחתו של החייב יותר ממה שהם חבו כלפיו בעת שהיה עדיין בין החיים.

עיקרו-של-דבר הוא, שכל ויתור על זכות - שנעשה על-ידי החייב בתוקף הוראה חוקית - מחייב גם את כל אלה שבאים מכוחו ונמצאים בזכותו בדירה נושא הדיון. אם החייב ויתר כדין על זכותו לדיור חלוף, והוא אכן ויתר על כך, בא ויתור זה ופועל את פעולתו גם על בני משפחתו שהתגוררו איתו בדירה.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

מות החייב (סעיף 78 לחוק)